קלדניות חורגות לביהמ"ש. "לקלדנית יש חשיבות רבה במערכת. בלי קלדנית אי אפשר לקיים דיון בבית המשפט. הגיע הזמן להפסיק את היחס כעובדות סוג ב', להכיר בעיסוקנו כעבודה ייחודית ולהעניק לנו את התנאים הראויים כעובדות מדינה מן המניין". כך אמרה בשבוע שעבר מיטל פרוכט, נציגת הקלדניות בבאר שבע שפתחו בשביתה בעקבות כישלון השיחות עם משרד האוצר.
בבתי המשפט ברחבי הארץ מועסקות כ-750 קלדניות, כאשר בבאר שבע מספרן עומד על כ-80. שכרן הממוצע של הקלדניות בארץ אינו עולה על שכר המינימום. כמו כן, הן אינן זוכות לקביעות, להכרה בוותק ולתנאים נוספים להם זכאים שאר עובדי בתי המשפט, שנחשבים לעובדי מדינה מן המניין.
רוב הקלדניות מבאר שבע השתתפו בהפגנה שהתקיימה בתחילת השבוע שעבר מול בית המשפט המחוזי בתל אביב. הקלדניות הוסעו באוטובוס מטעם הסתדרות
מרחב הנגב. במהלך ההפגנה הן נשאו שלטים עם משפטים כמו "קלדנית ולא קבצנית", "אי צדק בהיכל הצדק", "אני קלדנית אובדת מדינה" ועוד. המפגינות טענו לקיפוח מתמשך ובלתי הוגן, וקראו לאוצר להגיע איתן ועם ההסתדרות להסכם קיבוצי ראוי.
במקביל להפגנה דחה בית הדין לעבודה בתל אביב את בקשת המדינה למתן צו מניעה נגד שביתת הקלדניות. בית המשפט הורה למדינה לנהל משא ומתן אינטנסיבי עם הקלדניות, תוך מתן דגש למעמדן ולתוספות שכר ייעודיות.
יו"ר הסתדרות מרחב הנגב, מאיר בביוף, הביע סיפוק מההכרה של בית הדין לעבודה במאבקן של הקלדניות: "זו העת להאיץ את המשא ומתן על מנת לעשות סוף לתנאים ולמעמדן המחפיר בו עובדות קלדניות בתי המשפט".
השביתה של הקלדניות בבאר שבע גרמה לשיבושים ועיכובים בהתנהלות הדיונים בבתי המשפט, דבר שפגע בציבור.
