בפינת אחת הפיצוציות שהפכו לסוג של "תחנות תדלוק" של משקאות משכרים, עמד נער רזה וגבוה, שנראה מעט חסר מנוח. בידו האחת החזיק סיגריה בין אצבעותיו, ובידו השנייה משקה אלכוהולי. הוא עמד בפוזה כאילו כל צרות העולם על ראשו, פעם שואף סיגריה ופעם לוגם מהמשקה החריף.
לאחר שהתבוננו בו מבעד למכונית במשך דקות ארוכות, החלטנו לגשת אליו. בתחילה נרתענו שמא הדבר יעורר את חשדנותו, אבל א' דווקא דיבר בפתיחות, וככל שהשיחה עמו התארכה, התברר לנו שהוא בסך הכל "ילד טוב ירושלים". בן כמה אתה?, אנחנו שואלים, והוא משיב בחיוך ביישני: "בן 15".
ואיך מכרו לך משקה חריף למרות גילך? א' לא מתבלבל ועונה: "נראה לך שאני הלכתי, שלחתי חבר שלי שיקנה".
הורי הסיירת - לוקחים אחריות (צילום: שי שמואלי)
ההורים שלך יודעים שאתה שותה אלכוהול לא".
מאיזה גיל אתה מעשן ושותה משקאות חריפים? "התחלתי בערך לפני שנה".
השעה היא כמעט אחת לפנות בוקר. תוך כדי שיחה מצטרפים נערים נוספים מהחבורה של א', חלקם בני גילו וחלקם יותר גדולים ממנו. "השתייה היא צורת הבילוי שלנו, זה עושה אותך סבבה, אתה מתמסטל ושוכח מהכל, שם זין על כולם", הם אומרים.
בעל "הפיצוציה" מתבונן באדישות בחבורת הנערים. הוא יכול לטעון ובצדק, שהוא לא עבר על החוק ולא מכר להם משקאות חריפים, במיוחד כשהרווח מהמשקאות הללו מפרנס אותו בכבוד, אבל בעצם כולם כאן עובדים על כולם.
מאוחר יותר פותחים הנערים במה שהם מכנים "דאחקות" וזורקים מילים וביטויים כמו "יא מניאק" ו"יא מזדיין". הם ממשיכים ללגום, כשנערות יושבות להם על הברכיים, והם נמרחים אחד על השנייה.
עושה רושם שהאלכוהול עושה את שלו. משום מה, נראה שדווקא א' פועל מתוך תכתיב חברתי, יותר נגרר לסיטואציה מאשר יוזם אותה. "המשקה עוזר לי להתמודד עם הרבה דברים", הוא אומר לנו כשהוא מתלווה אלינו הרחק מחבורת הנערים.
במה זה עוזר לך? אנחנו חוזרים ושואלים, והתשובה שלו היא פשוטה: "מי שלא שותה לא מקובל בחבורה פה, זה עושה אותי חלק מהקבוצה, חוץ מזה אני בחור ביישן ובגלל זה אני לא מתחיל עם בחורות. כשאני שותה וקצת מתמסטל אני יכול לדבר חופשי. את האמת, זה עושה אותך יותר גבר", הוא מספר בגילוי לב.
הורים שאכפת להם המסע הלילי מגלה כיצד הפכה התופעה המדאיגה לטרנד בקרב ילדים ובני נוער. ההשלכות של בילוי זה, שמוגדר בפי רבים "מכת מדינה", הן הרסניות.
עוד לפני המפגש בפיצוציה, הצטרפנו ללילה עם סיירת ההורים בבאר שבע שחבריה בוחרים להעביר את סופי השבוע בין הפארקים למועדונים ומסתובבים בין מוקדי הבילוי עד השעות הקטנות של הלילה.
הם לא באים לאכוף את החוק ולא מתיימרים לייצג את הרשויות. הם מבקרים במוקדי בילוי כהורים שאכפת להם, ולוקחים את העניינים לידיים במקום לקטר בשיחות סלון. הפעילות מתרחשת מתוך תחושה של אחריות לגורל הילדים ולסכנות האורבות להם.
בסיור בפארק "יעלים" נתקלנו בחבורה של נערים ונערות יושבים על הספסל. הדבר הראשון שצד את העין הוא בקבוק הוודקה שמונח לידם. הנערים מוזגים ושותים להנאתם, סיירת ההורים מתקרבת לחבורה, הנערים מזהים את ההורים, הם כבר מכירים אותם מסיורים קודמים, ומפתחים איתם סוג של שיחה.
"מה נשמע?", שואלים ההורים את הנערים שנראים מעט משועממים. "מבלים, שותים, מה יש לעשות פה?", הם משיבים. לפתע, אחת הבנות משליכה את בקבוק הוודקה ומנפצת אותו על המדרכה, מסננת כמה קללות עסיסיות, אקט של שובבות או התנהגות נורמטיבית שמקובלת בקרב החבורה הצעירה.
אחד הדיירים המתגורר בסמוך לפארק "יעלים" סיפר כי היה עד לא אחת למקרים קשים. הוא ראה כיצד גררו נערים ונערות למכוניות בשל היותם שתויים עד אובדן חושים. "בבוקר, כשאני צועדים בפארק, אתה יכול לראות את ערימת בקבוקי האלכוהול מנופצים על השבילים, יש כאן וונדליזם, השחתה של ספסלים, גדרות, צמחייה וציוד אחר", מספר אותו דייר.
קשר בין שתייה לאלימות על פי החוק, אין איסור על שתיית משקאות אלכוהוליים, גם לא לגבי קטינים. החוק, לעומת זאת, אוסר על מכירת אלכוהול לקטינים מתחת לגיל 18. במשטרת מרחב הנגב נפתחו בעשרת החודשים האחרונים 14 תיקים נגד עסקים שונים באזור בגין מכירת משקאות משכרים לקטינים. 10 תיקים הועברו לשלוחת תביעות נגב לשם הגשת כתבי אישום.
בשנה האחרונה, כך על פי נתוני המשטרה, נסגרו באזור שמונה מוקדי מכירה של משקאות אלכוהוליים בגין מכירתם לקטינים בניגוד לחוק, לרבות פיצוציות בבאר שבע ובנתיבות.
"במשטרה", מציין פקד רוני איתן, קצין נוער במשטרת מרחב הנגב, "נהוגה מדיניות של אכיפה מוגברת בנושא. אחת לחודשיים אנחנו שותפים למבצעי בדיקת פיצוציות באזור במסגרת מבצע שמנוהל על ידי המטה הארצי. בנוסף לכך אנחנו מקיימים במסגרת ברמה האזורית