מזה כשבע שנים מפעיל תושב באר שבע דוכן תכשיטים בפאתי התחנה המרכזית בעיר. זאת לאחר ששכר את הדוכן מחברת "נצבא" המפעילה את מתחם התחנה המרכזית. האיש גם חתם, לדבריו, על הסכם שכירות עם החברה לתקופה של חמש שנים נוספות, קרי עד שנת 2010.
פרק הזמן הזה לא עמד למפעיל הדוכן, כאשר עיריית באר שבע הודיעה לו באמצע חודש מרץ האחרון, כי עליו לפרק ולסלק את הדוכן תוך עשרה ימים. הסיבה: לטענתה מהווה הדוכן מכשול בפני באי התחנה המרכזית.
בעל הדוכן לא אהב את החלטת העירייה והגיש בקשה לביטול בבית המשפט לעניינים מקומיים. באמצעות בא כוחו, עו"ד דוד בניסטי, טען האיש כי הוא חסין
בפני הוצאת אותו צו המורה לו על פירוק וסילוק הדוכן. זאת מכיוון שחתם על הסכם השכירות ושילם את דמי השכירות מדי חודש במועדם.
בנוסף, טען להגנתו שהעירייה לא התלוננה במהלך כל השנים הללו ומהנדס העיר טען שאין צורך במתן היתר או רישיון עסק. בבקשתו ציין בעל הדוכן, כי פינוי הדוכן יגרום לו לפגיעה כלכלית אנושה וינשלו מזכויותיו.
בעיריית באר שבע ראו את התמונה בצורה שונה לחלוטין. העירייה באמצעות בא כוחה, עו"ד דניאל קינדלר, טענה שאין בית משפט השלום מוסמך לדון בבקשה לביטול החלטה של רשות מקומית. מי שמוסמך לכך הוא בית משפט מחוזי.
העירייה גם טענה, כי הדוכן מצוי במדרכה הגובלת בכניסה הראשית לאזור התחנה וכי בניגוד לטענת בעליו הוא מפעיל את הדוכן רק מחודש ספטמבר האחרון. עם זאת, בעיריית באר שבע טוענים, כי אם אכן שכר האיש את הזכויות להפעלת הדוכן מהחברה, הרי שזה ניתן להפעלה בתוך תחומי התחנה ולא מחוצה לה. יתר על כן, לדבריהם האיש אינו משלם דמי שכירות עוד מחודש מרץ 2006.
שופט בית המשפט לעניינים מקומיים, השופט ישראל אקסלרד, קיבל את טענת העירייה. לפיכך קבע כי בית המשפט לעניינים מקומיים אינו מוסמך לדון בבקשה ולהורות על ביטולו של הצו.
"מדובר בהחלטה", כתב השופט אקסלרד בהחלטתו לדחות את בקשתו של בעל הדוכן, "שנתקבלה על ידי נושא המשרה הבכיר ביותר בעיריית באר שבע (ראש העירייה). ככל שחפץ המבקש לתקוף החלטה זו, הדרך הנכונה לעשות כן היא בהגשת עתירה לבית המשפט המחוזי בשבתו כבית משפט לעניינים מנהליים".
