פרקליטות מחוז הדרום הגישה לבית המשפט המחוזי בבאר־שבע כתב אישום חמור נגד תושב הפזורה הבדואית ועוד שלושה בכירים מחברת שמירה גדולה ומוכרת בשל מה שמוגדר "שירותי שמירה", אך לכאורה מדובר בגביית דמי חסות בענף הבנייה באיזור הנגב ואילת.
לטענת הפרקליטות, הנתבעים ניצלו את שליטתם בשוק השמירה כדי לחייב בעלי עסקים וקבלנים בתשלום קבוע בעבור "הגנה", כלומר, תשלום שלא לווה במתן שירותים ממשיים.
כספי חסות
על פי כתב האישום שהוגש בעקבות חקירה של יחידת "פרוטקשן דרום" של להב 433 במשטרת ישראל, על ידי עו"ד אילן אגינסקי, בוצעה במשך תקופה ממושכת גביית דמי חסות בהיקף כולל של כ־2.14 מיליון שקלים.
עוד עולה כי בשנים האחרונות התרחבה תופעת גרימת הנזקים והגניבות מאתרי בנייה ומעסקים ברחבי הארץ, ובפרט באזור הדרום.
הכספים הועברו לחשבונות הקבוצה, ביחד עם כספים חוקיים, לכאורה. בנוסף, נטען כי בעלי המניות בחברה סייעו להלבנת הון כשביצעו העברות כספים, דיבידנדים, משיכות ותשלומים נוספים, בהיקף כולל של כ־60 מיליון שקלים.
על פי החקירה, אחד הנאשמים, אשר פועל כבעל השפעה מרכזי בעיר אילת בתחום "השמירה", הציג את הקבוצה כתוצאה כמעט בלעדית, כך שבפועל אין מי שמספק תחרות אמיתית.
הוא פנה לחברות בנייה, לקבלנים ולעסקים, בהצעה לקבל שירותי שמירה, והמתלוננים שחוו לחץ וחשש מגניבות ומנזקים אפשריים באתרי העבודה, נאלצו להתקשר בעל כורחם עם הקבוצה, גם כשידעו שייתכן שמדובר בכספי חסות. חלק מהם שילמו תשלומים חודשיים שנעו בין 7,000 ל־18 אלף שקלים בחודש.
במקרה אחד, חברת הטמנה פנתה לקבלן מקומי בעקבות ניסיון קודם, עם בקשה לשירותי שמירה באתר. הקבלן, באמצעות מתווך, חתם על חוזה עם הקבוצה, אף שידע שלמעשה, בפועל לא מתקבלת שמירה, זאת, בשל הפחד מנזק או גניבה.
הפרקליטות מייחסת לנאשמים עבירות של גביית דמי חסות, הלבנת הון ופעולה ברכוש אסור.
פגיעה בכיס
אם להתייחס לאישומים בכתב האישום, המשמעות היא לא רק עבירה פלילית על גביית דמי חסות והלבנת הון, אלא פגיעה בשוק תחרות חופשי, בעסקים שבאים לתקופה מסוימת כמו קבלנים הזוכים במכרז בנייה.
עסקים מקומיים ועובדים עוסקים בפרויקטים של בנייה, תחזוקה ושירותים, ובמידה שחלק מהתשלומים "לשמירה" הם למעשה דמי חסות, מדובר בפגיעה בכיס של עסקים אלה שלא ירצו כמובן להפסיד ויגלגלו את ההוצאות שלהם על הלקוחות באמצעות העלאת מחירים, ובמקרים קיצוניים, אף יינטשו את הפעילות.
מצד שני, בגביית דמי חסות יש פגיעה ממשית בתחרות, מכיוון שאם קבוצה מסוימת שולטת בשוק השמירה, עסקים אחרים לא יוכלו להיכנס, והמחירים והשירותים יהפכו ללא תחרותיים. מצב כזה פוגע ביוזמות חדשות, בהקמת מיזמים קטנים ובאיכות השירות בצורת כלל.
אחד הקבלנים אומר כי אחת ההשלכות החמורות מגביית דמי חסות היא הפגיעה בתחושת הביטחון בקרב הציבור. זה יכול לקרות כאשר בעלי עסקים מרגישים שהם "נאלצים" לשלם על הגנה שהם לא ממש מקבלים, מתערערת תחושה של אובדן אמון במערכת אכיפת החוק, במערכת המשפטית, ובסולידריות הקהילתית.
וכאן נשאלת השאלה, איך אפשר למנוע את כניסתם של גורמים מפוקפקים לתחום השמירה? והתשובה לכך פשוטה, בעלי עסקים וקבלנים צריכים לדעת שגם אם מוצע להם "שירות שמירה", יש לוודא כי הוא מופעל באמת, שיש הסכם כתוב, קבלות חוקיות ותיעוד הפעילות.
ובהיבט של האכיפה והפיקוח, גורמי האכיפה צריכים לוודא שהחברות שמציעות שמירה הן חוקיות ושקופות העומדות בכללים, וזאת כדי למנוע מונופולים של גורמים מפוקפקים.
המקרה שהוביל להגשת כתב אישום על גביית דמי חסות כתשלום עבור "שמירה" חושף תופעה המבוססת על מונופול מקומי, מצוקה כלכלית, חשש לפגיעה באתרים, וניצול של תלות.
"אם הרשויות לא יתנו לכך מענה, עסקים קטנים עלולים לשלם מחיר כבד, לא רק כלכלי, אלא גם בשחיקה של אמון, תחרות, ופגיעה בחופש העיסוק", אומר אחד הקבלנים.
קבלן ותיק בנגב אומר כי כבר שנים התופעה הולכת ומתרחבת, ולא נעשה מספיק. "הפחד הוא גדול, קבלנים מעדיפים לשלם דמי חסות למרות שהם לא מקבלים בתמורה שמירה, ובלבד שלא יפגעו להם באתרים. הנזקים והגניבות גדולים, והדרך היחידה היא לשתוק ולשלם".
יזם בנייה מהדרום מספר כי הוא וחבריו חווים את התופעה יום יום שעה שעה במשך זמן רב. "אתה פוחד על החיים שלך ועל המשפחה, וכבר פחות מודאג מהנזקים הכספיים. עדיף לך לשלם מאשר למצוא את עצמך נפגע. לא נעים לעבור את מה שהקבלנים ואנשי העסקים בדרום וגם ברחבי הארץ חווים, אבל המשטרה והגורמים השונים שאמונים על האכיפה עדיין לא הצליחו לצמצם את התופעה הקשה הזו".
יצוין כי בעבר התריעו הקבלנים בנגב וגם ראשי ארגון הקבלנים על החרפת התופעה והנזקים שנגרמים לקבלנים.
בחודש מרץ 2025 פרקליטות מחוז דרום הגישה כתב אישום נגד אב ובנו מרהט בגין גביית דמי חסות וסחיטה באיומים כלפי בעלי עסקים מאזור התעשייה "עידן הנגב".
החוקרים אספו עדויות מבעלי העסקים שתיארו את השיטות של הנאשמים ואופן גביית דמי החסות, וכן אספו תיעודים של העברות הכספים עבור דמי שמירה כפויה, יחד עם האזנות סתר. אחד המתלוננים בתיק סיפר על האיומים שחווה, וכיצד השניים ניצלו את המצוקה של בעלי עסקים במקום.
מעגל הפחד
על השלכות התופעה הקשה ממנה סובלים כבר שנים קבלנים בנגב, אפשר ללמוד מדיון שהתקיים בחודש יוני 2025 בוועדה המיוחדת לחיזוק ופיתוח הנגב והגליל בנושא המאבק בפרוטקשן.
יו"ר הוועדה, ח"כ עודד פורר, אמר כי תופעת גביי דמי החסות (פרוטקשן) אינה מוגבלת עוד לנגב ולגליל בלבד, וציין כי קיים את הדיון בעקבות התפשטות תופעת דמי החסות, שאיבדה שליטה וזולגת גם למרכז הארץ.
אוראל גזית מארגון "השומר" ציין שהארגון הציג כבר לפני כשלוש שנים תוכנית מקיפה להתמודדות עם תופעת דמי החסות, תוך התמקדות בשבירת מעגל הפחד, שהוא, לדבריו, לב הבעיה. "אם נבחן את התופעה באופן כללי, נראה ש־80% מהנפגעים לא מתלוננים, ולא פונים לרשויות האכיפה. המשמעות היא שחלק גדול מהפשיעה נותר מתחת לרדאר".
ולצורך כך, הציע שני צעדים מרכזיים, והראשון שבהם הוא הקמת רשות ייעודית להגנה על נפגעי פרוטקשן, בדומה לרשויות קיימות בתחומים כמו תאונות דרכים והלבנת הון. והצעד השני הוא הקמת קרן לפיצוי מתלוננים, שתעניק סיוע למי שבחרו לחשוף את עצמם ולפעול מול העבריינים.
ח"כ משה סעדה, הביע תמיכה בהקמת קרן שתגן על מתלוננים בפרוטקשן ותספק להם סיוע. לדבריו, תופעת דמי החסות היא רק חלק מתמונה רחבה בהרבה מהפשיעה בחברה הערבית, שכבר זולגת באופן מובהק לחברה היהודית.
יו"ר הוועדה, ח"כ עודד פורר, סיכם את הדיון ואמר: "ארגוני הפשיעה הם למעשה ארגוני טרור. הם פוגעים במשילות, בסדרי הממשל ובבסיס של מדינת ישראל. מדובר באיום שמחריב את המדינה מבפנים".
מכת מדינה
אלי אביסרור, יו"ר ארגון הקבלנים בנגב ומ"מ נשיא התאחדות "בוני הארץ", אמר: "אנחנו מברכים את משטרת ישראל, להב 433 ופרקליטות המדינה על חשיפת פרשת הפרוטקשן בדרום. זו פרשה חמורה, אך לצערנו, אינה חריגה. מדובר במכת מדינה הפוגעת בקבלנים המבקשים רק לעבוד. שנים שאנו מתריעים מפני אובדן המשילות ותופעת האיומים, גניבות ודרישות ל'שמירה'. המעצרים הם צעד חשוב, אך לצערנו, לא מספיק, דרושה מדיניות לאומית, אכיפה רציפה וענישה נוקשה".
לדבריו, ארגון הקבלנים בנגב פועל בשנים האחרונות מול רשם הקבלנים, גורמי הפיקוח והרגולציה, לקידום מאבק בלתי מתפשר בתופעה הבזויה הזו לצד תופעת קבלנות לא חוקית שבהכרח קשורה לפשיעה. "רשם הקבלנים מקדם חקיקה שתפגע משמעותית בתופעות הפשיעה בענף, וכבר בשנה האחרונה נמחקו על ידי הרשם מפנקס הקבלנים חברות על רקע פעילות עבריינית".
אלעד דדון, מנכ"ל הארגון, הוסיף: "החקירה חושפת שוב את מה שהקבלנים בדרום חווים יום־יום: דרישות תשלום במסווה, נזקים באתרי בנייה ואקלים שמרתיע יזמים מלפעול. זהו אינו אירוע נקודתי אלא שיקוף של אובדן ביטחון אישי הנגרם ממערכת עבריינית שלמה שניצלה ואקום אכיפתי וענישתי שהובילה לאובדן אמון במערכות המדינה. הארגון פועל בשיח מתמשך עם רשויות האכיפה והרגולציה כדי להבטיח עבודה תקינה וחוקית בענף, אך נדרשת פעולה מדינתית רחבה וקבועה כדי להשיב ביטחון ושפיות לענף הבנייה בישראל".
