מאז פגע טיל איראני בבית החולים "סורוקה" בבאר־שבע, החיים לא חזרו למסלולם בכל הקשור לשירותי הבריאות שאמורים לקבל תושבי הנגב.
מתברר שלמרו הדיונים, המכתבים, ההבטחות והביקורים של שרים וח"כים, כמעט דבר לא קרה, ובית החולים ממתין עדיין לתקציב השיקום שיסייע להחזרת הפעילות בבית החולים היחיד בנגב.
איפה אתם?
השבוע, בפנייה אל חברי כנסת, שרים ואף לראש הממשלה, בנימין נתניהו, כותבת יו"ר עמותת "ישראל למען הנגב", ד"ר אסתר לוצאטו, כי מצבו של בית החולים "סורוקה" ממחיש בצבעים העזים ביותר כיצד הממשלה מפקירה את הנגב ומזניחה את בריאות התושבים.
ד"ר לוצאטו מזכירה שאנחנו בפתחה של מערכת בחירות מתקרבת ובקרוב יציפו את הנגב פוליטיקאים עם הבטחות נוטפות דבש ומציעה להם: "אל תטרחו לבוא אלינו. קודם תענו לנו על השאלות שיש לנו לשאול אתכם".
עוד כתבה לוצאטו: "היכן הייתם כשבית החולים סורוקה, עוגן בריאות אזורי וקו החזית של מדינת ישראל בדרום, נפגע ושיווע לתקציבי שיקום? היכן הייתם בכל החודשים שחלפו מאז פגע טיל בליסטי איראני בלב המרכז הרפואי היחיד בנגב, גרם נזק בשווי מיליארד שקלים והותיר אחריו קומות שקרסו, מחלקות שהושבתו ומאות מיטות שיצאו משימוש? היכן הייתם כשלמעלה ממיליון תושבים נאלצו להסתפק בשירותי בריאות בתנאים של מדינת עולם שלישי?", שואלת לוצאטו שאלות נוקבות.
עוד במכתבה היא מציינת: "מדוע מדינה עם כלכלה איתנה ותמ"ג לנפש מהגבוהים בעולם (שהתוצר שלה גדל ב־27 מיליארד דולר בחצי השנה האחרונה), מפקירה את בריאות תושבי הנגב, והנהלת סורוקה נאלצת לשנורר כספים בחו"ל כדי למלא צורך לאומי דחוף?...".
לוצאטו מוסיפה עוד: "נכון להיום, שלושה וחצי חודשים לאחר שפגע בו טיל איראני, בית החולים ממשיך לשאת בנטל והמדינה ממשיכה להתמהמה בהעברת תקציב השיקום. הפגיעה השביתה שמונה מתוך 18 חדרי הניתוח, כלומר, כ־44% מחדרי הניתוח. התוכנית לשיקום מוערכת בכ־960 מיליון שקלים, אך ההבטחה הרשמית הנוכחית של הממשלה היא רק ל־360 מיליון שקלים. אבל אפילו כך, מדוע הכסף לא הועבר עד עכשיו? מדוע הסחבת? איך זה ייתכן שממשלת ישראל לא טרחה להפעיל תקציב חירום מיידי, למרות שמדובר בבית חולים מרכזי ויחידי באזור הפריפריה?"
ד"ר לוצאטו תוקפת בחריפות את הממשלה ונבחרי הציבור. "אין לי אלא להניח שהמשך ההמתנה והסחבת משקפים זלזול כלפי תושבי הדרום. אין לי גם ספק שהמדינה לא הייתה נוהגת כך אילו נפגע, חלילה, בית חולים מרכזי במרכז הארץ, שלא לדבר על תל־אביב".
ד"ר לוצאטו הודיעה כי העמותה שבראשה היא עומדת - "ישראל למען הנגב" - תפעל בתקיפות כדי ללחוץ על מקבלי ההחלטות בממשלה לדאוג לתיקצוב מלא ומהיר של "סורוקה", כדי לשים קץ לחרפה של הזנחת בריאות התושבים בנגב.
אולי יעניין אתכם:
חוששים מהחורף
המצב בבית החולים מורכב גם כך, אך הופך למדאיג עוד יותר כשנזכרים שאנחנו עומדים בפתחו של חודש חדש כאשר עונת החורף כבר בפתח.
חודשים ארוכים אחרי הנזקים הקשים שנגרמו בתשתיות, הבעיות טרם תוקנו, ומערכת הבריאות בנגב מתוחה עד קצה גבול היכולת. מחלקות שפועלות בעומס מתמשך נאלצות להסתדר עם מחסור בציוד ובמרחב.
בעונה שבה ממילא נרשמת עלייה חדה בתחלואת חורף, בעיקר במחלות נשימה, שפעת ודלקות ריאה, המחסור במיטות אשפוז צפוי להיות מורגש יותר מאי פעם. הצוותים הרפואיים נערכים לתקופה מאתגרת במיוחד, כשהם נדרשים להעניק טיפול איכותי בתנאים לא פשוטים, ולעיתים אף בלתי אפשריים.
כשכבר עכשיו ברור שהעומס רק יילך ויגבר, עולה שוב החשש כיצד בית החולים יצליח להתמודד גל התחלואה הקרוב כל עוד הנזקים טרם שוקמו והמערכת נשענת על תשתיות עייפות.
"אומר זאת בשיא הכנות", אומר השבוע ל"ידיעות הנגב" רופא בכיר בבית החולים, "אם תחלואת השפעת תהיה העונה קשה במיוחד, אני ממליץ לחבריי במידה שמדובר במקרה משפחתי מורכב, לפנות למערכת הרפואית במרכז הארץ. אנחנו מכירים מראות עבר מבית החולים כשחולים שהו במסדרונות, אז אפשר רק לדמיין מה יקרה במצב בו בית החולים נמצא בחוסר של קרוב ל־30% מיטות אשפוז".
אותו רופא גם מציין כי ישנם ניתוחים רבים שאינם נחשבים למצילי חיים שמבחינת "סורוקה" נמחקו מהמפה. "אין מספיק חדרי ניתוח וגם אין מספיק שעות מערכת הבריאות הציבורית שמאפשרות לצוותים הרפואים לקיים ניתוחים שאינם ניתוחי חירום. המצב הוא כרגע שקופות החולים ממליצות למבוטחים לעבור פרוצדורות מסוימות ב'אסותא' או בבתי חולים במרכז הארץ".
צו השעה
על הפערים והסחבת אפשר היה ללמוד מהדיון המקיף שהתנהל ב־3 לספטמבר בוועדה המיוחדת לחיזוק ופיתוח הנגב והגליל בראשות ח"כ עודד פורר. "בניית בניין חדש במקום הבניין שנפגע במלחמה צריכה להיות פרוייקט לאומי מגובה בהחלטת ממשלה מתאימה ובתקציב ראוי, מצפה מהממשלה שתגייס מיליארד ו־600 אלף שקל לתושבי הנגב כמו הסכום שגוייס לתושבי עזה", אמר באופן נחרץ ח"כ פורר.
פרופ' שלומי קודיש, מנהל "סורוקה", אמר בדיון: "האחריות לבריאות תושבי הנגב היא שעומדת בראש סדר העדיפויות שלי. השיקום של סורוקה חייב להיעשות בסטנדרטים חדשים שיבטיחו את מוכנותנו לכל אתגר עתידי".
אלא שמאז לא הרבה השתנה. הפערים בין התקציב הנדרש לזה המוצע על ידי מס רכוש והגורמים השונים, הוא זה שמעכב את שיקום בית החולים.
בדיון שנערך השבוע בוועדת הכספים של הכנסת, ביוזמתה של חברת הכנסת יסמין סאקס־פרידמן, הציג סגן מנהל בית החולים, ד"ר צחי סלוצקי, את תמונת המצב העגומה נכון לימים אלה ב"סורוקה".
"גדלתי בבאר־שבע. כל חיי עבדתי בסורוקה", אמר ד"ר סלוצקי למשתתפי הוועדה. "סורוקה זה בית. לא הבית שלי, זה בית של מיליון תושבים. זה בית שעבר בשנתיים האחרונות מה שלא עבר אף בית חולים בעולם, ואני אומר את זה באחריות. החל מאירוע הטרור הגדול ביותר תחת אש שטופל בשבעה באוקטובר על ידי צוותים מדהימים, ובהמשך עם מעל 4,500 פצועים שנחתו אצלנו כבית החולים המרכזי שקלט פצועים".
"ב־19.6, כשהטיל פגע בסורוקה, הודענו למשרד הבריאות אחרי שמונה שעות שאנחנו פתוחים. לא חשבנו אפילו לרגע לסגור את השערים. בארבע בצהריים, בלי מעליות, בלי ציוד, עם צוות שבור, הודענו שאנחנו פתוחים כי ידענו שיש חיילים בדרך, כי יש סבא עם התקף לב, כי יש מישהו שעשה תאונת דרכים בערבה וצריך טיפול".
לאורך הדיון ביקש ד"ר סלוצקי להעביר מסר חד, אך עדיין שמר על איפוק. "עד היום יש לנו אמון שאתם מבינים שהמתקן האסטרטגי החשוב ביותר לתושבי הנגב הוא 'סורוקה'. אין מתקן חשוב יותר עבור התושבים. ארבעה חודשים מאז פגיעת הטיל אנחנו עומלים יום ולילה לשקם את בית החולים. לא המתנו לאף אחד, אבל היום אין אף מנוף ב'סורוקה'. יש מנוף אחד שמשפץ משהו שתכננו לפני כן. זה נראה רע".
על המחלוקת בסוגיית שווי הציוד מול מס רכוש, אומר ד"ר סלוצקי: "מס רכוש מדבר על ציוד שנקנה לפני עשר שנים. אין סיכוי שזו העלות שלו היום. אם נבנה על מס רכוש אין סיכוי שאפילו נחזור לנקודה שהיינו בה. הפערים הם של מיליונים רבים, לפי ההערכה 200 מיליון שקל".
לפני סיום דבריו התייחס למצב הנוכחי: "מבחינת המבנה שנפגע יש דיונים אם הורסים שלוש או חמש קומות, זה נמצא בדיון של המהנדסים. בהחלטה משותפת עם הכללית, החלטנו שאנחנו לא ממתינים להחלטת ממשלה. אנחנו מתחילים לבנות שתי קומות מעל הבניין הכירורגי הדרומי בעלות של 200 מיליון שקל. אנחנו נכנסים לבינוי הזה לבד. מחלקת אורולוגיה ומחלקת עיניים לא יכולות לחכות".
ח"כ סאקס־פרידמן אמרה: "שליש מחדרי הניתוח לא עובדים ו־400 מיטות חסרות. אנחנו באירוע רציני".
ח"כ אורית פרקש־הכהן: "למה שר האוצר לא כאן? למה ראש הממשלה לא מוודא שהדבר הזה יקרה, למה הוא לא יוזם דיונים על המצב של סורוקה?".
קול זעקה
בין הנאבקים על קידום שיקום בית החולים גם ראש העירייה, רוביק דנילוביץ'. דנילוביץ' קרא מעל כל במה אפשרית כי יש לפעול בהקדם לסייע ל"סורוקה".
דנילוביץ' התרעם בעבר על העברת תקציבים לעזה: ''הביאו לעזה מיליארד וחצי שקל, לבית חולים שיפא. מה עם בית חולים סורוקה שמטפל במיליון איש בנגב?''.
בתחילת חודש ספטמבר דנילוביץ' התבשר כי שרי האוצר והבריאות סיכמו על שיקום וחידוש המרכז הרפואי, אלא שבהודעה לא היה כל איזכור לזמן שייקח לשפץ וגם לא המקור התקציבי.
שר האוצר, בצלאל סמוטריץ', ושר הבריאות, חיים כץ, אף יצאו בהצהרה משותפת כי סיכמו על תוכנית שיקום וחידוש של בית החולים "סורוקה", והדגישו כי סמוטריץ' הורה על הקמת צוות עבודה משותף שיבנה את המתווה לשיקום המבנים שנפגעו, שדרוג בית החולים, קביעת האומדן התקציבי, בחירת השותפים לפרויקט, וגיבוש לוחות הזמנים, אך עד כה שום דבר לא התקדם בשטח.
