היישר מהמרינס, חיל הנחתים של ארצות הברית, לחדרי הניתוח במרכז הרפואי "סורוקה" בבאר שבע. באחרונה הגיעה לבית החולים קבוצה של רופאי עיניים בכירים מארצות הברית על מנת לסייע בהתנדבות לרופאי העיניים ב"סורוקה" במאמץ המלחמתי.
עם הרופאים המתנדבים נימנה גם פרופ' רוברט איינזנהואר, המתנדב הראשון בקבוצת הרופאים שאינו ממוצא יהודי. פרופ' איינזנהאור, הנושא דרגת גנרל בצבא ארצות הברית, שימש בעברו כרופא מוטס של הכוחות המיוחדים בצבא ארצות הברית, ועם פרוץ המלחמה הוא ביקש להביע סולידריות ולהתגייס לסייע לרופאי העיניים ב"סורוקה".
במהלך פעילותו ההתנדבותית השתתף פרופ' איינזנהאור, תושב דנבר שבקולורדו, יחד צוות רופאי מחלקת העיניים, במספר רב של ניתוחים, ואף הירצה בפני פורום משותף של חטיבת הילדים ורופאי מערך העיניים בבית החולים.
רגע לפני שהוא חזר בשבוע שעבר לארצות הברית בתום תקופת התנדבותו, בת כחמישה חודשים, ציין פרופ' רוברט איינזנהאור כי "מעולם לא ביקרתי בישראל. זה היה בערך בחודש מרץ האחרון כאשר היתה קריאה למתנדבים. היו צריכים רופאי עיניים לילדים שיעזרו ב'סורוקה'. אני הלא יהודי היחיד שהתנדב. בעיקרון, באתי לכאן לסייע לרופאים ב'סורוקה', בעיקר בניתוחי פזילה. פזילה זה כשהעיניים לא ישרות.
"אני מכשיר רופאים כל חיי. אני מתרשם שהרופאים הצעירים המתמחים כאן הם מאוד חרוצים, מאוד חכמים, אז זו חוויה נהדרת ללמד. ישראל זה לא המקום הכי חם שהייתו בו. אני חושב שדי חם פה. טוב להיות כאן".
הגעתו של פרופ' איינזנהאור ל"סורוקה" היתה במסגרת פרויקט התנדבותי של רופאי עיניים מארצות הברית לטובת בית החולים, שקלט את מרבית פצועי המלחמה, ובהם גם נפגעי עיניים רבים.
כבר בחודש הראשון ללחימה הגיע ל"סורוקה" ד"ר אריק מנדל, רופא עיניים מניו־יורק, שלימים הפך לאיש תקשורת ולכתב המסקר את ענייני המזרח התיכון, לבית החולים "סורוקה" כחלק מעבודתו התקשורתית בסיקור מלחמת "חרבות ברזל".
במהלך ביקורו הוא פגש את פרופ' ארז צומעי, מנהל מערך העיניים בבית החולים, ולמד ממנו כי רופאי עיניים רבים גויסו לשירות מילואים בצו 8, ומיד עלה הרעיון לגייס מנתחי עיניים יהודים מארצות הברית, תחילה רופאים המתמחים בניתוחי רשתית, ולאחר מכן גם גויסו רופאים המתמחים בניתוחי פזילה, תחום בו מתמחה פרופ' איינזנהאור.
קראו גם:
פרופ' ארז צומעי, מנהל מערך העיניים ב"סורוקה", אמר ל"מיינט באר שבע והנגב" כי "נדהמתי לראות את מידת ההתגייסות והסולידריות של רופאי צפון אמריקה. הם הגיעו למרות המצב הביטחוני על מנת לעזור, אך בעיקר על מנת להפגין סולידריות בזמן כה מאתגר לעמנו. פגשנו רופאים מקצועיים עם מוטיבציה ורצון לעזור ולתרום, אך בעיקר פגשנו חברים ואת הלכידות של עמנו בעת צרה, שהיא סוד כוחנו".
