יום ראשון בשבוע שעבר היה היום החם ביותר מאז תחילת הקיץ. בשיא היום נמדדה בבאר־שבע טמפרטורה של 40 מעלות. בעוד הטמפרטורות עלו ועלו, נראו עוד ועוד תחנות אוטובוס בעיר כמו מלכודות חום.
מסיור שערכנו בין היתר בשכונת נווה זאב, בשכונת רמות, ובאזורים מרכזיים יותר כמו שדרות רגר והשוק העירוני, עולה כי גם התחנות החדשות שהוצבו בחלק מהמקומות על ידי עיריית באר־שבע אינן מספקות מחסה הולם או מתאים לעידן הנוכחי.
ברוב המקומות בהם ביקרנו, ניכר כי ישנו מחסור חמור בצל. סביב רובן של התחנות אין מספיק עצים, אין מספיק הצללות, והמתנה לאוטובוס בטמפרטורה שכזו הופכת לסיוט אמיתי.
חשוב לציין כי עיריית באר־שבע יצאה באחרונה לשלב ראשון במבצע לשדרוג תחנות האוטובוס בעיר. אמנם המבנה חדש והזכוכיות מבריקות, אך דבר אחד בסיסי חסר בו: צל. בשעה שתיים בצהריים, שמש יוקדת מכה ישירות על הספסל ועל הממתינים בתחנה, ללא כל מחסה ממשי. ישיבה על הספסל אינה ריאלית בשעה כזו, אלא אם כן תרצו לקבל כוויה.
אז כן, בעבר מצב תחנות האוטובוס היה גרוע יותר, אבל למרות ההשקעה הניכרת בתשתיות, רבות מהתחנות אינן מציעות צל לאורך כל שעות היום. מעבר לנוחות, מדובר גם בסוגיה של בריאות הציבור. בימי שרב, שהפכו לשכיחים יותר בשל שינויי האקלים, החשיפה לשמש בתחנה ללא צל יכולה להוביל להתייבשות, מכת חום, ואף לסיכון חיים במיוחד בקרב אוכלוסיות רגישות כמו קשישים וילדים.
האור והצל
מיקום השמש משתנה לאורך שעות היום, ובהתאם לכך תכנון הצל בתחנות האוטובוס חייב להתחשב בזוויות השמש בשעות השיא, בעיקר בצהריים.
באזור שדרות רגר למשל, סמוך לבית החולים "סורוקה" וצמוד למרכז הנגב, ניכר כי נעשתה חשיבה בנושא. מעבר לפיתוח הסביבתי של השבילים והמרחב הנופי, מעל רוב תחנות האוטובוס ישנה הצללה נוספת שמספקת צל רחב שמתווסף לצל שמעניקים צמרות העצים ברחוב.
לעומת זאת, בסיור שערכנו בתחנות רבות אחרות, אין שום סימן לצל. סביב תחנה באזור מרכז "ביג", סמוך לשעת הצהריים, התמקמו קרוב לעשרה אנשים. "האוטובוס צריך להגיע כל רגע", אומר לנו דניאל, תושב העיר. "השארתי את הרכב שלי פה במוסך בפנחס החוצב, ואחזור בעוד כמה שעות. זה סיוט לעמוד פה, ואנחנו עדיין לא בשעות השיא של החום. אני אעמוד בזה, אבל מה לגבי מבוגרים שהשימוש בתחבורה הציבורית הוא צורך הכרחי בשבילם? לעמוד בתחנה כזו ביולי־אוגוסט זה פשוט מסוכן. אם אין אפשרות לשתול עצים, שיקימו הצללות מסביב לתחנה. אנשים פה נצלים בשמש".
באזור שכונת נווה זאב, אחת התחנות היתה עמוסה בשמונה נוסעים, אף אחד מהם לא ישב על הספסל הצר שבתוך התחנה. "אני מחכה בדרך כלל בצד השני של הכביש, במרחק כמה מטרים מהתחנה כי יש שם צל", אומרת תושבת השכונה. "כשאני מזהה שהאוטובוס מתקרב, אני חוצה במהירות את הכביש. מי שחושב שאפשר לשבת בתחנות האלה מעולם לא המתין בחייו לאוטובוס בשעות החמות של היום".
"זה לא לוקסוס"
בערים אחרות כבר התקדמו מעבר למודל של התחנה הישנה שנועדה רק לסמן לאנשים היכן לעמוד. בעיר אילת, למשל, הותקנו בשנים האחרונות מספר תחנות סגורות, ממוזגות, הכוללות דלתות הזזה אוטומטיות מזכוכית, שילוט אינטראקטיבי, מסך מגע, ומידע אלקטרוני על התחבורה הציבורית. הן נגישות לבעלי מוגבלויות וכוללות עמדה להטענת כרטיסי רב קו. בתל־אביב, ישנם אזורים נרחבים בהם הוצבו הצללות עירוניות באזורים בהם לא ניטעו מספיק עצים.
בבאר־שבע, לעומת זאת, חלק מהתחנות החדשות נראות מתקדמות טכנולוגית, אך מי שממתין בהן בשעות החמות מגלה שהעיצוב אמנם אסתטי, אבל לא פרקטי. על הספסלים יכולים לשבת בדוחק אולי ארבעה אנשים, ואם הם אינם מכירים זה את זה, סביר שיוותרו על הצפיפות.
"בכל פעם שאני מגיעה לתחנה אני תוהה איך אפשר לשבת שם, תמיד יש ארבעה־חמישה קשישים, חלק מהם עם הליכון או מקל הליכה, והם יושבים בדוחק על הספסל. השמש קופחת, ואז אתה מתחיל לרחם עליהם ולא על עצמך. ויש מקרים שעד שהם קמים, נהג האוטובוס כבר נוסע ולא מחכה להם. הגג של התחנה כל כך צר שהוא לא יכול להגן על האנשים שיושבים בתחנה, ובטח ובטח לא על אלה שמצטופפים בה".
"מעבר להעדר צל, גם התחנות לא תמיד נקיות ולא מזמינות. תמיד תמצא שם לכלוך, קפה שפוך, לוחות שנתלשו וצגים אלקטרוניים שלא מעודכנים ולא עובדים. זה נושא חשוב שלא נותנים עליו את הדעת", אומר יורם, תושב נווה זאב, שנוסע בכל ימות השבוע בתחבורה הציבורית.
יותר עצים
פרופ' דוד פרלמוטר מהמחלקה למדעי הסביבה, גאואינפורמטיקה ותכנון ערים באוניברסיטת בן־גוריון, הוביל באחרונה מחקר שבדק כיצד ניתן להבטיח נגישות אקלימית לתחבורה ציבורית. במחקר נעשה שימוש בציוד מדידה ייחודי לצורך כימות רחב היקף של עומס החום ברחובות בישראל בתקופת הקיץ.
במחקר חושבה במדויק הנוחות התרמית במצבים אקלימיים שונים וברזולוציה גבוהה שהמחישה את ההבדלים המשמעותיים בעומס החום שחש גוף האדם בין תנאי הצללה לחשיפה לשמש בסביבה עירונית.
"תחנות האוטובוס הקיימות רחוקות מלהתאים למצב האקלים", הוא אומר ל"ידיעות הנגב", "בעולם מתחילים להבין היום שצל, ובמיוחד במקומות בהם אנשים צריכים להמתין כמו תחנות אוטובוסים, זה לא לוקסוס. זה צורך אמיתי. זה שירות חיוני שהרשויות צריכות לתת כמו שירותי ביטחון, וצריך להבין את זה. יש תאוצה בההתחממות בערים משני כיוונים. כדי לעשות משהו בעניין אנחנו צריכים לתכנן טוב יותר את המרחב הציבורי כדי שאנשים יילכו ברגל יותר וישתמשו בתחבורה ציבורית יותר, אבל נהיה יותר ויותר קשה לעשות את זה".
לדברי פרופ' פרלמוטר, "עקרונית, הפתרון הוא צל בכמות ובאיכות. כאשר מתכננים ובונים אפילו סככה בתחנת אוטובוס, צריך להתחשב בזוויות השמש. זה לא מספיק לזרוק חתיכת פח מעל הראש. צריך לחשב איפה השמש נמצאת בשעות השיא של החום. צריך לחשוב על חומרים שמהם התחנה תורכב. אלו צריכים להיות חומרים עמידים ולא יקרים מדי, אבל גם להיות כאלה שלא מתחממים בעצמם יותר מדי. החומרים שיש בתחנות יוצרים התחממות גדולה יותר ומקרינים חום למי שנמצא בסמוך אליהם. הצל ה'טוב' שיש היום מגיע מבניינים שמסביב לתחנות או מעצים. האפשרות לשפר את הסביבה העירונית היא באמצעות צמרות עצים שמתאימות לאקלים שלנו. עצים שגדלו מספיק טוב ומהר כדי שייתנו צל, שהצמרת שלהם תהיה מספיק צפופה ומספיק גדולה כך שהעץ ייתן צל. התחתית של חופת העץ מתחממת הרבה פחות מכל חומר כמו פח, רשת או בד, ששמים במקרים של הצללה מלאכותית".
זה נושא שצריך להיות בראש סדר העדיפויות של עיריית באר־שבע?
"בהחלט, משום שבאר־שבע נמצאת במדבר. כולם יודעים כמה חם פה, והולך להיות יותר חם בעתיד. צריך לשתול יותר עצים לאורך מדרכות, יותר עצים בקירבת תחנות. כמובן לפי כל התקנות, שלא יסתירו את שדה הראייה של הנהגים, לוודא שתנאי השתילה והגידול יתאימו לתוואי בשטח, שהשורשים לא ירימו מרצפות. צריך לחשוב על כל זה, אבל בעיקר צריך לקדם את זה. צריך לשתול יותר עצים ולוודא שאלה עצים טובים ומתאימים. נכון שקשה לשתול ליד כל תחנה עץ, אבל כן צריך לבדוק שיהיו עצים בקירבת התחנה על מנת שאנשים יוכלו להמתין שם לאוטובוס".
לדבריו, האחריות היא על העירייה ועל משרד התחבורה גם יחד: "צריך לחשוב על הצללה כמו שחושבים על תאורה או תשתיות חשמל. זו לא פריבילגיה, זו חובה תכנונית".
אולי יעניין אתכם:
שיפור חוויה?
לפני כשבועיים יצאה העירייה במבצע לחידוש תחנות האוטובוס ברחבי העיר. ראש העירייה, רוביק דנילוביץ', ציין: "עיריית באר־שבע ממשיכה לפעול למען שיפור חוויית התחבורה הציבורית בעיר, ובמסגרת מהלך עירוני רחב בשיתוף משרד התחבורה, יצאנו לדרך עם הצבת סכך בכלל תחנות האוטובוס ברחבי העיר והפעימה הראשונה כבר יצאה לדרך. תחנות רבות שודרגו, ובמהלך השבועות הקרובים יוצבו עשרות סככות נוספות".
יש לציין כי תגובות רבות קראו לדנילוביץ', בדיוק כפי שצוין פה, לשנות כיוון מחידוש תחנות לטובת יצירת צל.
"רק מי שלא נוסע באוטובוס יכול לתכנן תחנות ככה. אין כמעט קירות לתחנה והשמש נכנסת מכל מקום", ציין אחד מתושבי העיר. תושבת אחרת כתבה: "תשתלו עצים ואל תגזמו אותם בצורה מוגזמת. גם יהיה נוף, גם יוריד טמפרטורה כללית וגם ייתן צל".
מעיריית באר־שבע נמסר בתגובה: "עיריית באר־שבע פועלת בשיתוף משרד התחבורה לשדרוג תחנות האוטובוס ברחבי העיר. בימים אלה מותקנות עשרות תחנות חדשות נגישות ומעוצבות, הכוללות הצללה וגב מאוורר להתמודדות עם עומסי חום - בהתאם למפרט הארצי המחייב. לצד זאת, העירייה מקדמת פתרונות משלימים, ובהם נטיעת עצים, תכנון מעברים מוצללים ומיקום תחנות באופן מיטבי ליצירת הצללה טבעית. העירייה ממשיכה לפעול לשיפור סביבת ההמתנה וחוויית השימוש בתחבורה הציבורית, לרווחת כלל התושבות והתושבים".
