"וידויים חושפניים": סטודנטים מבן גוריון מחפשים אקשן
איך הכל התחיל: בשנת 2018 הקימו שני סטודנטים מבן גוריון עמוד וידויים, שתוך חודש שבר את הרשת. העמוד נסגר די מהר, אבל סטודנט במכינה להנדסה הרים את הכפפה, מנהלים נוספים התגייסו והעמוד "New bgu Confessions" הפך ליותר פופולרי מקודמו. הקפיצה המשמעותית התרחשה בתקופת הקורונה, כשסטודנטים חיפשו קצת סערות ואקשן, ומצאו אותם ברשת.
החברים שלנו: 29 אלף עוקבים, ביניהם 10 מנהלים, חלקם סטודנטים וחלקם סיימו את התואר וממשיכים לנהל את העמוד.
הייחוד שלנו: "מדובר בדף וידויים שמאפשר לאנשים להתבטא מבלי להזדהות", אומרת אחת המנהלות, שביקשה להישאר אנונימית. "אפשר למצוא שם הכל: הטרלות, דעות לא פופולריות, בדיחות וקריאה לעזרה. כמנהלים אנחנו מקפידים על הניטרליות, מפעילים שיקול דעת לגבי התוכן ומנקים כל השפעה חיצונית. לגופים עסקיים שמציעים שיתופי פעולה אנחנו תמיד מסרבים כדי לשמר את העמוד כפלטפורמה שמורכבת מהתוכן שנשלח אלינו. העמוד משקף ומעצב את סדר היום של הסטודנטים בבאר שבע. הקבוצה כל כך בולטת שממש הפכה לנושא השיחה ול'מהדורת הערב' של אוניברסיטת בן גוריון".
הפוסט הכי ויראלי: "יש לנו פינה שבועית שנקראת "אבידות ומציאות", פורמט שבו שולחים וידוי אנונימי על מישהו או מישהי שנתקלנו בה או בו במקרה ולא היה לנו אומץ לעשות צעד. בכל שבוע אנחנו מקבלים עשרות וידויים כאלו, וכבר יצאו כמה זוגות מהעניין, ובקרוב יגיע לנו שליש גן עדן. לפני שנה בוולנטיין ארגנו ספישל שידוכים שנאלצנו להגביל בגלל עומס הפניות. היו לנו גם פוסטים מרגשים, אחד מהם היה וידוי של הלום קרב שבזמן לימוד למבחן שמע שני פיצוצים שהחזירו אותו לצוק איתן. פרסום הסיפור שלו הגיע לעשרות אלפי אנשים".
עוד משהו: "לא פעם בפוסטים שמדברים על קושי או מצוקה רואים את הנכונות לעזור. זה לא אפשרי כי הווידויים אנונימיים לגמרי, ועדיין זה מחמם את הלב. בפסח לפני שנה, סטודנטית במצב כלכלי שהביא אותה לניסיונות אובדניים פנתה אלינו לעזרה. תוך כמה שעות המגיבים גייסו אלפי שקלים עבור חשבונות וקניות לחג. זה הדבר הכי מרגש שיצא לי לראות בעמוד".
אמא'לה: "מאמאשבע"
איך הכל התחיל: בחיים שמחוץ למסך, מירב פיטוסי (48) מבאר שבע, מקימת הקבוצה, היא מאמנת אישית ומדריכה למתמודדי נפש. מטרת הקבוצה שנולדה לפני 8 שנים הייתה לדבריה, "לתת לאימהות בדרום, בדגש על באר שבע, מענה לשאלות, מקום להתייעצויות ובמה לבעלות עסקים קטנים. הרעיון הוא לעזור אחת לשנייה בכל מה שנדרש".
החברות שלנו: כ־40 אלף חברות – ופעילות במיוחד. לדוגמה: בחודש האחרון פורסמו בממוצע כ־60 פוסטים מדי יום.
הייחוד שלנו: "האג'נדה שלנו עדיין לא מספיק מגובשת", מודה פיטוסי, "ואני מקווה שבעתיד נהיה יותר מפוקסות על הכיוון". דגנית דהן (44), עובדת בעיריית באר־שבע, מספרת שהיא נעזרת רבות בקבוצה: "אנחנו עוזרות למשפחות נזקקות, בפסח ובכלל.
"לאחרונה השגנו למשפחה בעיר עגלה, שידת החתלה, בגדים וכיבוד לברית. ממש הכל מהכל. חלק גדול מהתרומות מגיעות מהקבוצה. אני חברה בקבוצות נוספות ברשת, אבל ב"מאמאשבע" הלב רחב במיוחד.
"כל חברות הקבוצה הן אימהות וכל בקשה לעזרה מסתיימת במאה אחוזי הצלחה. זאת קבוצה שנעשים בה באמת דברים מדהימים, וזה מבורך".
העולם מצחיק, אז צוחקים: "שלטים מצחיקים" מאוסטרליה לבאר שבע
איך הכל התחיל: בשנת 2007, שחר אודי (37), מהנדס תוכנה מבאר שבע, חוזר מטיול באוסטרליה פלוס מלא חוויות, שאחת מהן הפכה לקבוצת פייסבוק. "במהלך השנה שהייתי שם נתקלתי בהרבה שלטי תנועה ורחוב מצחיקים, ואת חלקם צילמתי. כשהגעתי לארץ ראיתי שמדובר באוסף משעשע והחלטתי לפתוח קבוצה, כדי שגם אנשים נוספים יעלו שלטים".
החברים שלנו: "בקבוצה יש כ־55 אלף חברים מכל רחבי הארץ".
הייחוד שלנו: "הקבוצה נועדה להצחיק ולצחוק, לכן אין אצלנו מריבות. זאת קהילה טובה שרוב הזמן שומרת על סדר ורוח טובה".
הפוסט הכי ויראלי: "יש המון שלטים שזכו לתגובות רבות. יש שלט שכל הזמן חוזר על עצמו, של חברה ישראלית לכלים חד פעמיים ששמה ד"ר פאק בע"מ. ויש גם כמובן שלטים שלא מתאימים לפרסום בעיתון".
עוד משהו חשוב: "יש בני זוג שהכירו בקבוצה והתחתנו. בתקופת הקורונה, ובכלל בזמנים קשים, הקבוצה עושה כיף לאנשים ומכניסה להם הומור וצחוק לחיים".
