הרוג אחד, 15 פצועים קשה ו־156 פצועים קל. אלה הנתונים הכואבים מאחורי סטטיסטיקת נפגעי תאונות הדרכים ברחובות באר־שבע בחמשת החודשים הראשונים של שנת 2022.
מנתוני "עמותת אור ירוק" המבוססים על פרסומים של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, עולה כי הרחוב שמוביל בטבלת הרחובות האדומים בבירת הנגב הוא שדרות דוד טוביהו שבהן נפגעו בחמשת החודשים הראשונים של השנה 17 בני אדם, בהם שניים קשה ו־15 קל. כלומר, כ־17 אחוז מנפגעי תאונות הדרכים שאירעו באותה תקופה בבאר־שבע נפגעו בשדרות דוד טוביהו, הרחוב שמוביל לעיר מהכניסה הצפון מערבית ועד קניון הנגב (צומת אלי כהן).
"לפחות מבחינת הולכי רגל, הסכנה הכי גדולה בשדרות דוד טוביהו", מסביר אבי, נהג מונית מבאר־שבע, "היא שבמקומות רבים הולכי רגל מחפשים לחצות את הכביש במקומות שבהם אין מעבר חצייה. זה קורה בעיקר באזור של שכונה ט', סמוך לגרנד קניון, אבל יש גם הרבה מקרים של הולכי רגל שמתפרצים לכביש מכיוון רחוב הצבי בשכונה ה' ואחר כך בהמשך בחיבור עם רחוב ביאליק".
אז לא בהכרח מדובר בבעיה של תשתיות, אלא באנשים שלוקחים סיכון.
"הכל קשור אחד בשני. הבעיה היא שאנשים רבים לא מחפשים מעבר חצייה ולא חושבים לעשות הליכה לאחד הצדדים כדי לחצות את הכביש בצורה בטוחה יותר. שדרות טוביהו הוא אמנם כביש עירוני, אבל רכבים לעיתים מגיעים בו בקלות למהירות של 90 קמ"ש. פגיעה במהירות כזו היא קטלנית".
אבי מחדד כי הסכנה בכביש זה אינה להולכי רגל בלבד. "בגלל שיש פה אלמנט של 'גל ירוק' שרכבים מנסים להספיק לעבור ברמזור לפני שהוא מתחלף, הרבה רכבים לא לוקחים את זה בחשבון, מאטים את הנסיעה, ועולה הסיכון שבו רכבים יתנגשו אחד בשני. אם חס וחלילה הנוסעים ברכב הנפגע לא יהיו חגורים, זה יסתיים באסון. אנחנו חייבים לשנות קודם כל את תרבות הנהיגה שלנו".
לא שומרים על הנתיב
במקום השני ברשימת הכבישים המסוכנים מדורגת דרך חברון עם 12 נפגעים, בהם פצוע קשה אחד ו־11 פצועים קל. בשדרות רגר, כך לפי הנתונים, המדורגות במקום השלישי, נפגעו בתקופה הנסקרת 11 בני אדם, כולם במצב קל.
"הנסיעה בשדרות רגר מזכירה מאוד את הנסיעה בשדרות טוביהו ולא מפתיע שגם שם יש יותר נפגעים", אומר נהג אוטובוס מבאר־שבע שביקש לא להזדהות. "מדובר בצירי תנועה המרכזיים של באר־שבע עליהם נעים רכבים במהירות גבוהה. בכבישים מהסוג הזה עולה הסיכון להתנגשות בין רכבים שלא שומרים על הנתיב שלהם במיוחד כשהם מגיעים למהירות שנעה סביב 80 קמ"ש. כמו כן עולה הסיכון לתאונה בצמתים בגלל רכבים שמנסים לעבור ברמזור בזמן ולא מספיקים".
ברחוב נגבה בעיר העתיקה נפצעו בחמשת החודשים הראשונים של השנה שמונה בני אדם, כולם באורח קל. ברחוב יהודה הלוי נפצעו שבעה בני אדם, בהם אחד קשה ושישה קל. ברחוב האורגים נרשמו נתונים זהים - אדם אחד נפצע קשה ועוד שישה נפצעו קל. ברחוב אפרים לוזון נפצעו בתקופה הנסקרת שבעה בני אדם, כולם פצעים קל.
על פי הנתונים הנסקרים, במהלך החודשים הראשונים של שנת 2022, נהרג אדם אחד בתוך באר־שבע בתאונה, ברחוב יוהנה ז'בוטינסקי. בתוך כך עולה, מניתוח של עמותת "אור ירוק" על בסיס נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, כי בבאר־שבע נמצאו 15 צמתים אדומים, שבהם נפגעו 258 בני אדם בתאונות דרכים במשך שלוש השנים 2018־2020, בהם אדם אחד הרוג וחמישה פצועים קשה.
הצומת האדום ביותר, על פי אותם נתונים, הוא צומת הרחובות גרשפלד - רוטשילד - זלמן שז"ר, בו נפגעו באותה תקופה נסקרת 28 בני אדם, בהם פצוע קשה אחד ו־27 באורח קל. במקום השני מדורג צומת הרחובות דרך המשחררים - שדרות רגר - זלמן שז"ר שבו נפצעו 24 אנשים. במקום השלישי ממוקם צומת הרחובות הפלמ"ח - הרצל עם 22 פצועים קל.
אינפלציה של רכבים
יוסי סעידוב, מייסד ארגון הולכי הרגל "ברחובות שלנו", מסביר מדוע צריך לשנות את סדרי העדיפויות כדי ליצור מרחב מוגן יותר בכבישים
"ערי ישראל, ובהן באר־שבע, מתוכננות עבור רכב פרטי ופחות עבור הולכי רגל", אומר ל"ידיעות הנגב" מייסד ארגון הולכי הרגל "ברחובות שלנו", יוסי סעידוב. "כאשר הרחובות הראשיים בבאר־שבע, במקרה שלנו מדובר בשדרות דוד טוביהו ובשדרות רגר, מתוכננים עם שניים־שלושה נתיבים לכל כיוון והולכי הרגל צריכים במקרים רבים לעמוד באי תנועה ולהמתין לאור הירוק ברמזור וסביבם דוהרים כלי הרכב בכביש. זה רק עניין של זמן עד שמישהו ייפגע".
לדברי סעידוב, "סדרי העדיפויות צריכים להשתנות ויש להציב בערים בראש סדר העדיפויות את הולכי הרגל ולאחר מכן את רוכבי האופניים ואת התחבורה הציבורית ורק בסוף את נהגי הרכב הפרטי. הולכי הרגל מחזקים ומעודדים את כלכלת העיר בעוד שנהגי הרכבים הפרטיים רק מעמיסים על נפח התנועה בכבישים, פוגעים בכלכלת העיר וגם מוסיפים לזיהום האוויר. אנחנו באינפלציה של רכבים פרטיים. כמות כלי הרכב הפרטיים החדשים שעולה מדי שנה על הכביש היא עצומה לאין ערוך מקצב פיתוח התשתיות התחבורתיות. זה לא פוסח גם על באר־שבע. הרכבים הפרטיים משתלטים על המרחב הציבורי, על הכבישים, על המדרכות ועל החניות. את המציאות הזו צריך לשנות".
אז מה הפתרון?
"הפתרון הוא דיאטת כבישים, כמו שנהוג בהרבה מקומות בעולם. נותנים יותר מקום להולכי רגל ורוכבי אופניים, למסחר ברחוב ולמקומות בילוי ופחות נתיבים לרכבים פרטיים, תוך מתן עדיפות לתחבורה ציבורית על פני הרכב הפרטי. מחסור בנתיבים מיוחדים לתחבורה ציבורית בעיר רק מחמירה את הבעיה".
