מה רבה היתה הפתעתם של לא מעט מתושבי באר שבע, כאשר בימים האחרונים נחתה בתיבות הדואר שלהם הודעה בדבר תוספת תשלום לארנונה השנתית, תוספת של כמה מאות שקלים בהתאם לגודל הדירה.
"העיר באר־שבע", נאמר בהודעה, "מתמודדת בשנים האחרונות עם אתגרים ואירועים משמעותיים, להם נגזרות כלכליות ותקציביות דרמטיות, שהשפיעו על השירות לתושבים ועל ההתנהלות הכספית השוטפת (מגפת הקורונה, מבצעי שומר חומות, מגן וחץ, עלות השחר, אירועי השביעי באוקטובר ומלחמת חרבות ברזל, שפגעו בדרום הארץ).
"בהתאם להחלטת מועצת העיר, שאישרה פה אחד בחודש מאי את תעריפי הארנונה המעודכנים לשנת 2024 ובהמשך לעדכון שקבלתם מיום 18.6.24, התקבל רק בימים אלו אישור משרד הפנים, ולכן אנו נאלצים באופן חד פעמי לגבות את התוספת שאושרה עבור כל שנת 2024. אנו מבינים את הקושי שנוצר בעקבות האישור המאוחר, ולכן נאפשר באופן חריג חלוקה לתשלומים למבקשים".
עיר מלוכלכת
אם תהיתם עבור מה נדרש אותו עדכון חד פעמי עבור תשלום הארנונה לשנה שבעוד כשבועיים עומדת להסתיים, הרי שעל פי עיריית באר־שבע, העדכון המדובר נדרש לשדרוג מתן השירותים במערכת החינוך, הענקת תוספת לשירותי הרווחה ולציבור מעוטי היכולת, ובהם מרכזי יום לקשישים, הגדלת תקציב הניקיון בעקבות התפתחות העיר, והגדלת תקציבי תנועות הנוער, התרבות והספורט.
"לתדהמתי", מספרת רבקה, תושבת שכונת נווה זאב, "פתחתי את השובר לתשלום וראיתי את התוספת שלטעמי משמעותית מאוד. מדובר בכמעט 200 שקל, כשבכל חודש הארנונה שאני משלמת גבוהה ממילא. אם נוסיף לזה את אגרת השמירה, הרי שמבחינתי זו פשוט שערוריה".
בעירייה מציינים כי העדכון נדרש לצורך שדרוג מתן שירותים לתושב בתחומים שונים, כולל ניקיון ושמירה. מישהו הרי אמור לממן את אותם שירותים?
"אני לא ראיתי עד היום שוטר אחד או פלוגת מג"ב מסתובבים בעיר ושומרים עליי ועל התושבים. אני שואלת - לאן הולך הכסף? יתרה מכך, העיר מלוכלכת ולא נקייה, בלשון המעטה. אורחים שמגיעים אליי תמיד מעירים לי על העיר המוזנחת ועל הלכלוך שצץ בכל פינה".
לדברי אחד מתושבי שכונה ג' בעיר, "העירייה לא היתה חייבת להעלות את תשלום הארנונה. אז מוסיפים חטא על פשע. גם מעלים את התשלום וגם גובים אגרת שמירה, וגם דורשים מאיתנו לשלם את ההפרשים. למה שלא יקצצו בשכר של הבכירים בעירייה, ברכבים ובאירועים שמתקיימים בהוצאה כספית גדולה, שהיא על חשבון משלם המסים. אני תוהה אם ראש העיר ונבחרי הציבור לא רואים איך התושבים מתמודדים עם יוקר המחייה".
"אוכל הביתה"
הדרישה לתשלום תוספת דמי הארנונה מעוררת לא מעט זעם וכעס בקרב תושבים בעיר. "לדעתי", אומר ניסים, תושב שכונה ו', "העירייה לא חסה על התושבים, בעיקר על הוותיקים שביניהם. אני רואה איך העיר נראית ושומע רק סיסמאות. אותי לא מעניין סייבר והיי־טק. אותי מעניין להביא אוכל הביתה לילדים".
יש כנראה סיבה להעלאת דמי הארנונה, כפי שאושרה במועצת העיר ובמשרד הפנים?
"עיריית באר־שבע מדברת בסיסמאות ומסבירה על מה היא גובה את התשלומים, אבל בפועל לא קורה כלום. על החינוך אני לא אמור לשלם. מי שאמור לממן הם העירייה ומשרד החינוך. ההורים ממילא קורסים ומשלמים הון תועפות בכל שנה. גם את ההוצאות על הניקיון והשמירה על הסביבה מטילים על כתפי התושבים, אז למה לא רואים כלום בשטח?".
אבל ההחלטה על תוספת התשלום התקבלה פה אחד?
"ראש העיר חייב להתעשת ולהתעורר. זה שכולם במועצה שלו מרימים יד ומצביעים על הכל, זה לא אומר שצריך לסחוט את התושבים. איפה נבחרי הציבור שהבטיחו בבחירות שיפעלו למען התושב?".
"הצרכים השתנו"
תזכורת: בשלהי חודש מאי האחרון החליטה ועדת הכספים של עיריית באר־שבע להעלות את הארנונה למגורים בשיעור של שניים וחצי אחוזים, ובכך לא נענתה להנחיית משרד הפנים להעלות את דמי הארנונה לשנה הנוכחית בשיעור כפול, קרי בחמישה אחוזים.
העלאת דמי הארנונה למגורים היא הראשונה מזה עשור עליה החליטה עיריית באר־שבע. על פי נתוני הרשויות המקומיות (ראה מסגרת), התעריף הממוצע של ארנונה דו־חודשית לדירת 100 מ"ר עומד בבירת הנגב על 750 שקל. לצורך השוואה, תעריף של ארנונה כלדו־חודשית בירושלים, למשל, לדירת 100 מ"ר עומד על 1,250 שקל, ברמת גן על 1,100 שקל, בחיפה על 1,050 שקל, ובתל־אביב על 833 שקל.
טימור מיכאלי, חבר מועצת עיריית באר־שבע מטעם סיעת "חוזה חדש לבאר־שבעים", הוא גם חבר ועדת הכספים בעירייה.
כיצד מתיישבת אותה תוספת עם "חוזה חדש לתושבים"?
"בטרם התקבלה ההחלטה, קיבלנו סקירה מקצועית בוועדת הכספים ונחשפנו לנתונים, והתברר לנו, שההכנסות של העירייה אינן תואמות את ההוצאות. זה נובע מהעובדה שבמשך עשר שנים העירייה לא העלתה את הארנונה. האם אתה מכיר מוצר במדינה שלא עלה במחירו במשך עשר שנים?".
אז מה קרה עכשיו?
"תעריף הארנונה לא עודכן במשך כל השנים הללו בעוד שהצרכים השתנו, נדרשו יותר פעולות תרבות וחינוך, פעולות ניקיון, יותר אירועים, יותר תקציבים לתנועות הנוער. כל זה דורש מימון ולשם כך נדרשה התוספת בתעריף. עלינו לעדכן את התעריפים ולוודא שכולנו פועלים כגוף יעיל".
טימור מיכאלי גם מציין בשיחה איתנו כי "בשנתיים האחרונות צמצמה הממשלה את התמיכה הכספית לעיריית באר־שבע וקיצצה בתקציבים ממשלתיים שהיו מועברים לעירייה בשנים קודמות לטובת פרויקטים שונים. כך, למשל, מדובר בקיצוץ של מיליוני שקלים שניתנו בעבר לעיר בגין היותו במעמד של 'עיר עולים' כעיר שקולטת עלייה. הקיצוץ הזה השפיע על מצבה הכספי של העירייה".
נאלצים לשלם
"לאור הנתונים שהוצגו לנו", מציין מיכאלי, "הגענו למסקנה שכדי שניתן לתושבים מענה טוב מבלי להיכנס לגירעונות ושנשמור על רמת שירותים טובה לתושבים, נאלצנו לנקוט בצעד אחראי, שהוא לא פופולארי. אני בעצמי חווה את המציאות הזו ומשלם ארנונה גבוהה, אבל אם רוצים שהרשות המקומית תעניק שירותים טובים לתושבים, אז יש לשלם".
מצד שני, תושבים טוענים, כי העלאה כזו אינה במקומה במציאות כלכלית קשה שבה כולנו נתונים ושעל פי התחזיות היא תהיה קשה עוד יותר בשנה הבאה על רקע הקיצוצים ועליית המסים והמע"מ. זה נלקח בחשבון?
"באר־שבע היא במעמד של 'עיר איתנה'. אם ניכנס לגירעון, המעמד הזה יילקח ממנה. מעמד של 'עיר איתנה' מאפשר לעירייה חופש פעולה. כדי לשמור על המעמד הזה, אנחנו נדרשים לשמור על מסגרת תקציבית ולהתנהג באחריות כלכלית. נכון, זה קשה ולא פשוט. צריך גם לזכור, שעיריית באר־שבע היא אחת מהעיריות בארץ המובילות בכמות ההנחות הניתנות לתושבים בתחום הארנונה. היקף ההנחות השנתי בתשלום ארנונה לתושבים הזכאים לכך נאמד בכ־300 מיליון שקל. אנחנו לא רק לוקחים, אלא גם נותנים הטבות למי שזכאי לכך. בהחלטה שלנו לדרישת תוספת תשלום ארנונה נקטנו בצעד אחראי. מדובר בהעלאה סבירה".
"העלאה נמוכה"
לדברי ראש רשימת "חוזה חדש לבאר־שבעים", עידו אטיאס, המחזיק בתיק העסקים בעירייה, "מדובר במהלך לא קל. דרשנו בטרם קבלת ההחלטה את התשובות בסוגייה הזו. כולנו, כפרטים, עוברים תקופה לא קלה. ההמלצה המקצועית בנושא היתה גבוהה יותר־ ולבסוף החלטנו על העלאה נמוכה יותר".
תושבים בעיר קובלים על שירותי ניקיון נמוכים ברחבי העיר, כמו גם על נוכחות מועטה, אם בכלל, של כוחות שיטור וכוחות ביטחון, כפי שהובטח בעבר, על מנת להגביר את תחושת הביטחון האישי של התושבים.
"עם תחושות קשה להתווכח, בדגש על הביטחון האישי. על פי הנתונים שהוצגו בפנינו, יש ירידה בשיעורי הפשיעה בעיר בשנה האחרונה בהשוואה לשנה קודם לכן. לפני קבלת ההחלטה, נחשפנו לנתונים הכספיים של העירייה. ההחלטה התקבלה לא בלב קל, אבל תוך תקווה לשיפור השירות לתושבים. אם מעלים את תעריף הארנונה, צריך גם לשפר את השירות לתושב. על כך אין ויכוח. שיפור השירות לתושב זו משימתה של הרשות המקומית".
איפה השמירה?
ההסברים של נבחרי הציבור לא ממש משכנעים את התושבים. "תמיד יש להם תירוצים והסברים על מה הם מוציאים את התקציבים. אני רוצה שייצאו לשטח, שיראו את הביטחון הרופף, את החשש של האנשים להסתובב בעיר. אני לא ראיתי שוטר אחד בשכונה וגם לא משמר שכונה ומג"ב. אולי בתמונות שהם מפרסמים רואים אותם, אבל בפועל זה לא קורה", מלינה רינה, תושבת שכונה ד'.
השכן שלה דני מוסיף: "רק להסתובב בשכונה שלנו ולראות את ההזנחה, את הלכלוך והאשפה. אז על מי הם עובדים? איפה אנשי הניקיון ואיפה אנשי אגף הסביבה? הם מעדיפים להתעלם מאיתנו ולצפצף על תושבים קשיי יום, ואז באים ומסבירים לנו למה הם דורשים ארנונה גבוהה, הפרשים ועוד כל מיני אגרות מיותרות. זה לעשוק אותנו בלי למצמץ. שיוותרו על כל מיני מותרות ולא יכבידו על התו שב שגם ככה סופג את יוקר המחייה".
מעיריית באר־שבע נמסר בתגובה: "כידוע, הנושא עלה ונדון בישיבת המועצה. בהתאם להחלטת מועצת העיר, שאישרה פה אחד בחודש מאי את תעריפי הארנונה המעודכנים לשנת 2024, ובהמשך לעדכון שקיבלו התושבים ב־18 ביוני האחרון, התקבל רק בימים אלה אישור משרד הפנים, ולכן אנו נאלצים, באופן חד פעמי, לגבות את התוספת שאושרה עבור כל שנת 2024. אנו מבינים את הקושי שנוצר בעקבות האישור המאוחר ולכן נאפשר באופן חריג חלוקה לתשלומים למבקשים".
בעיריית באר־שבע חזרו וציינו כי העדכון החד פעמי נדרש לטובת שדרוג מתן שירותים במערכת החינוך, הענקת תוספת לשירותי הרווחה ולציבור מעוטי היכולת, הגדלת תקציב הניקיון בעקבות התפתחות העיר והגדלת תקציבי תנועות הנוער, התרבות והספורט.
כמה זה עולה לנו?
על פי נתוני הרשויות המקומיות, קיימים פערים כספיים בתעריף דמי הארנונה בערים השונות בנגב. הנתונים מצביעים על כך שעלות ארנונה דו–חודשית לדירת 100 מ"ר בבאר–שבע עומדת על 750 שקל.
- בערד עומד התעריף על 700 שקל.
- בדימונה תעריף הארנונה הדו–חודשית לדירת 100 מ"ר עומד על 650 שקל.
- באופקים על 633 שקל.
- בנתיבות 617 שקל.
- ברהט על 567 שקל.
* הנתונים נכונים לתחילת שנת 2024
יצוין כי באחרונה פורסם סקר של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לשנים 2022-2023 ממנו עולה כי תחושת חוסר הביטחון בבאר־שבע במגמת ירידה. באר־שבע מובילה בין הערים הגדולות בישראל בתחושת חוסר ביטחון אישי בשעות הלילה. תושבים רבים דיווחו על חשש מאלימות.
על פי הסקר, רק 59.2% מתושבי העיר חשים ביטחון ללכת לבד בשעות החשיכה באזור מגוריהם, לעומת 68.8% בשנה קודמת.
עוד עלה בסקר כי מבין הערים הגדולות (שבהן 200 אלף תושבים ויותר), השיעור הגבוה ביותר של החשים ביטחון ללכת לבד בשעות החשכה בסקר 2023 היה באשדוד (82.7%) ובסקר 2022 - בבני ברק (87.0%). לעומת זאת, השיעור הנמוך ביותר הן בסקר 2023 והן בסקר 2022 היה בבאר־שבע - 59.2%.
