בתום ישיבתה הראשונה של הממשלה החדשה, שעה קלה לאחר השבעתה בכנסת בסוף השבוע שעבר, קרא ראש הממשלה, בנימין נתניהו, לשריו "קדימה לעבודה".
30 שרים מאיישים את ממשלתו השישית של נתניהו, בהם גם שניים תושבי הנגב: ח"כ יעקב מרגי (ש"ס), תושב מושב שדה צבי, התמנה לשר הרווחה, וח"כ שלמה קרעי (ליכוד), תושב מושב זמרת, יכהן כשר התקשורת.
ח"כ קרעי וגם ח"כ מרגי נכנסו בתחילת השבוע באופן רשמי לתפקידם המיניסטריאלי עם החילופים עם קודמיהם בתפקיד. תושבי הנגב נושאים את פניהם לעבר נציגיהם בכנסת, בתקווה שיפעלו למען שיפור החיים, הרווחה, הביטחון, ועוד.
"כנציגים בכנסת אני מצפה שהם יעבדו בשביל הנגב. שבענו הבטחות, הגיע הזמן לראות אם הם מצדיקים את הבחירה שלהם ואת התואר", אמר תושב הנגב.
הנגב הוזנח
"כתושב הנגב וכמי שגדל והתגורר כל חיי באזור הנגב", אומר שר הרווחה והביטחון החברתי, יעקב מרגי, ל"ידיעות הנגב", "אני מודע לאתגרים הרבים שקיימים באזור הפריפריה, ובפרט באזור הנגב. בימים אלה נכנסתי לתפקידי כשר הרווחה והביטחון החברתי. זה משרד חשוב מאוד שחולש על תחומים רבים שקשורים לאוכלוסיות החלשות ביותר בחברה הישראלית. לצערי, אזור הנגב הוזנח במשך השנים על ידי ממשלות ישראל לדורותיהן ומונחים לפתחי אתגרים רבים".
השר יעקב מרגי מציין כי "לאורך כל שנותיי בעשייה הציבורית פעלתי למען רווחתם של תושבי הנגב במגוון תחומים. כעת, משנפלה בחלקי הזכות לעמוד בראש משרד הרווחה והביטחון החברתי, אני מתחייב ללמוד לעומק את הנושאים הבוערים ותחומי האחריות הנמצאים תחת סמכות המשרד, ולפעול לתיקון המצב הקיים. אני מבטיח לעבוד קשה כדי לצמצם את העוני ואת הפערים הגדולים שקיימים בין הנגב למרכז הארץ במגוון תחומים".
ההבטחות של שר הרווחה יעקב מרגי (ש"ס):
- טיפול במקלטים לנשים מוכות ומוסדות רווחה שונים
- הכוון תעסוקתי יעיל לצמצום האבטלה
- טיפול באוכלוסיות בדירוג סוציו–אקונומי נמוך
- שיפור וייעול מחלקות הרווחה בנגב
- צמצום העומס על העובדים הסוציאליים
- טיפול בתופעת התקיפות והאיומים על העובדים הסוציאליים
השר מרגי מונה ומציין את אותם תחומים, בהם הוא מתכוון לטפל. מדובר, לדבריו, במקלטים לנשים מוכות ומוסדות רווחה שונים, הכוון תעסוקתי יעיל לצמצום האבטלה, טיפול באוכלוסיות בדירוג סוציו־אקונומי נמוך, שיפור וייעול מחלקות הרווחה בנגב, הנגשת השירות לאזרח ופישוט תהליכים, צמצום העומס ההולך וגובר על העובדים הסוציאליים וטיפול בתופעת התקיפות והאיומים על העובדים הסוציאליים.
הדואר בא?
לפתחו של השר שלמה קרעי, כשר התקשורת, יעמדו לא מעט סוגיות הנוגעות לאזור הנגב. מדובר בהאצת פריסתם של הסיבים האופטיים ביישובי האזור השונים, כמו גם הטיפול בקשיי הקליטה של התקשורת הסלולארית באזור, קשיים שלא אחת עלו בחייהם של נפגעים בתאונות דרכים מחוסר אפשרות ליצור קשר עם גורמי ההצלה.
השר החדש גם יידרש למצוא פתרונות לסוגיית סגירתם של סניפי דואר רבים ברחבי הנגב, סוגיה שעלתה לאחרונה לסדר היום הציבורי עם סגירתם בשנה האחרונה של מספר סניפי דואר בבאר־שבע בנימוק של צעדי הבראה של חברת "דואר ישראל".
המשימות שממתינות לשר התקשורת שלמה קרעי (הליכוד):
- האצת פריסתם של הסיבים האופטיים ביישובי האזור
- טיפול בקשיי הקליטה של התקשורת הסלולארית באזור
- מציאת פתרונות לסוגיית סגירתם של סניפי דואר רבים ברחבי הנגב
מלשכתו של השר שלמה קרעי נמסר בתגובה לפנייתנו כי "השר ישמח לשתף פעולה, אבל הוא מבקש שבוע־שבועיים ללמוד את החומר ואת המשרד, ולאחר מכן להגיד מה בכוונתו לעשות".
למען באר־שבע
ח"כ אלמוג כהן, תושב אופקים, אמנם חובש את ספסלי הכנסת רק חודשיים וחצי, והיה אמור להתמנות רשמית ביום שלישי השבוע לסגן שר במשרד ראש הממשלה, אך ברגע האחרון, שעות אחדות לפני ישיבת הממשלה, התברר כי החוק לא מאפשר מינוי של יותר משני סגני שר במשרד ממשלתי, ולאחר שמונו כבר שני סגני שר במשרד ראש הממשלה, הוחלט כי ח"כ כהן לא ימונה לסגן שר.
ההבטחות של ח"כ אלמוג כהן (עוצמה יהודית):
- קידום פרויקטים לאומיים של מטרופולין באר–שבע
- הקמת בית חולים שני בבאר–שבע
- הקמת רכבת קלה שתעבור בבאר–שבע ותסיע את החיילים לקריית המודיעין
- השלמת מעבר צה"ל דרומה (ופינוי מחנה נתן)
- תקצוב הבינוי בשטח של מחנה "ורד" בעיר העתיקה
- הכפלת תקציב אוניברסיטת בן גוריון
בתגובה על ביטול מינויו אמר ח"כ כהן ל"ידיעות הנגב": "נמשיך לפעול בכל הכוח דרך חקיקה ודרך הוועדות בכנסת. לא נפסיק לרגע. לא הסכמתי להמתין חצי שנה עד לשינוי החוק המונע מינוי של יותר משני סגני שר במשרד ממשלתי. המשמעות היא שלא תוקם מינהלת מיוחדת לענייני באר־שבע והנגב. חבל שהליכוד סיכם איתנו על מינוי שהוא מנוגד לחוק. אפעל למען באר־שבע והנגב כחבר כנסת מהשורה. אפשר לעשות לא פחות דברים טובים גם כחבר כנסת".
כיצד בעצם אתה מתכוון לפעול למען הנגב?
"אפעל בכמה מישורים לקדם סוגיות חשובות. בין היתר הקמת בית חולים שני בבאר־שבע, הקמת רכבת קלה שתעבור בבאר־שבע וגם תסיע את החיילים לקריית המודיעין שהולכת ומוקמת בליקית. מדובר גם בהשלמת מעבר צה"ל דרומה, פינוי מחנה נתן ובתקצוב הבינוי בשטח של מחנה 'ורד' בעיר העתיקה של באר־שבע. בנוסף לכך, דאגנו במסגרת ההסכמים הקואליציוניים לתקצב את הכפלת אוניברסיטת בן גוריון, הן מבחינת היקף הבינוי בקמפוס והן מבחינת מספר הסטודנטים. הפרויקט של הכפלת האוניברסיטה יתפרס על פני ארבע עד שבע שנים".
היכן עומד מבחינתך פרויקט שדה התעופה הבינלאומי בנבטים? הנושא הזה כבר מתגלגל לא מעט שנים, היו החלטות ממשלה בנושא ועדיין בשטח לא רואים שום התקדמות.
"אנחנו נלחץ להקמת שדה התעופה בנבטים. עדיין אין החלטה סופית בנושא, אבל אני מאמין שנגיע להכרעה לטובת נבטים. כבר התנסינו בעבר באין ספור הצהרות והבטחות, אבל אנחנו מתכוונים להילחם עד חורמה למען הנגב, לא רק בהצהרות, אלא גם במעשים".
המלחמה בפרוטקשן
כזכור, ח"כ אלמוג כהן עלה לכותרות והגיע לתודעת הציבור כאשר עוד בטרם נכנס למערכת הפוליטית והפרלמנטרית הוא נמנה עם מייסדי הוועד להצלת הנגב בתקופת המהומות וגלי הפשיעה בעקבות מבצע "שומר החומות" לפני יותר משנה וחצי. הוא גם היה בין מקימי "סיירת בראל", על שמו של סמ"ר בראל חדריה שמואל ז"ל, שנפל בהיתקלות עם מחבלים ברצועת עזה בקיץ 2021.
כאיש יס"מ לשעבר, אלמוג כהן מודע למציאות בה נתונה כיום המשטרה ולקושי בהתמודדותה מול תופעות הפשיעה לסוגיה השונים בנגב, בין אם מדובר בגביית דמי חסות (פרוטקשן), פשיעה חקלאית, עבירות רכוש שונות וחדירה לבסיסי צה"ל.
במסגרת ההסכמים הקואליציוניים, כך הוא מציין, הושגו הסכמות לגבי עונשי מינימום של שלוש שנות מאסר על עבירות של פרוטקשן ועל עבירות של פשיעה חקלאית, כך גם הוחמרה הענישה במסגרת "חוק דרומי" לגבי מי שיורשע בעבירה של חדירה לבסיס צה"ל.
"אנחנו מתכוונים להשיג תקציבים רבים למשטרה ולשלש את מספר השוטרים בנגב ולשפר את שכרם. אנחנו מתכוונים להעביר את המשטרה ממגננה למתקפה. במסגרת הסכמות הקואליציוניות תוקם גם יחידה ייעודית בשב"כ לטיפול בפשיעה במגזר הבדואי. המשטרה תגיע לעבריינים ותמרר את חייהם עד להבאתם לדין", הוא אומר.
החזרת הטבות המס
במסגרת המשא ומתן הקואליציוני דרשה סיעת "עוצמה יהודית" להחזיר את באר־שבע לרשימת היישובים שתושביה מקבלים ממס הכנסה זיכוי בשיעור של 14 אחוז. הדרישה של אנשי "עוצמה יהודית" לא נולדה כך סתם.
התברר כי במהלך התקופה שלפני הבחירות האחרונות לכנסת פעל ראש עיריית באר־שבע, רוביק דנילוביץ', בנושא החזרת הטבות המס לתושבי העיר. במסגרת זו הוא נפגש אז עם המועמדים מהנגב של הסיעות השונות והעלה בפניהם את סוגיית החזרת הטבות המס לתושבי בירת הנגב, כמו שעוגנה בחוקי הנגב המקוריים משנת 2000.
ח"כ אלמוג כהן היה זה שהרים את הכפפה. בראיון ל"ידיעות הנגב" הוא ציין אז כי "אנחנו דורשים במסגרת המשא ומתן להחזיר את הטבות המס לתושבי באר שבע. החזרת הזיכוי היא לא פחות מבשורה אדירה לתושבי העיר".
בסופו של דבר, נושא הטבות המס בפרט וחוקי הנגב בכלל לא נכללו במסגרת ההסכמים הקואליציוניים לקראת הקמתה של הממשלה החדשה. "לא הצלחנו להכניס את הנושא הזה להסכמים", מודה ח"כ אלמוג כהן, "נמשיך לפעול במסגרת החקיקה לקדם את הנושא. נלחמנו אבל לא הצלחנו בשלב זה".
פערים ברפואה
גם באופוזיציה מתכוונים לפעול למען הנגב. "אני מתכוונת להמשיך ולפעול במגוון נושאים הקשורים לאזור הנגב", ציינה ח"כ יסמין סאקס־פרידמן (יש עתיד), תושבת באר־שבע, "כמו, למשל, נושא הביטחון האישי של התושבים בבאר־שבע, בפרט, ובנגב, בכלל, נושא הפערים בשירותי הרפואה בין הנגב למרכז הארץ וכמובן אמשיך לעסוק בנושא רווחת בעלי החיים. למיטב ידיעתי, בבאר־שבע מצויים הכי הרבה חתולי רחוב בהשוואה לערים אחרות בארץ ויש לטפל בנושא הזה".
ההבטחות של ח"כ יסמין סאקס–פרידמן (יש עתיד):
- חיזוק הביטחון האישי של תושבי הנגב
- פעילות למען רווחת בעלי החיים
- לשכה פתוחה בבאר–שבע שתפעל לטיפול בפניות של אזרחים
עוד היא מבטיחה "לקיים אחת לשבועיים לשכה פתוחה בבאר־שבע ולטפל בפניות של אזרחים בכל הקשור למיצוי זכויות של הביטוח הלאומי או בכל נושא שנופל בין הכיסאות. בכל מה שקשור לנגב, אני אשתף פעולה עם חברי כנסת מהסיעות השונות. אנחנו אופוזיציה לממשלה, אבל לא אופוזיציה למדינה".
דו־קיום
ח"כ יוסף אלעטאונה (חד"ש־תע"ל), תושב חורה, איש חינוך וממייסדי עמותת "הגר" לדו־קיום בין יהודים וערבים, מציין כי מספסלי האופוזיציה הוא מתכוון לפעול במספר מישורים, בהיותו חבר בוועדת החינוך ובוועדת הפנים של הכנסת.
ההבטחות של ח"כ יוסף אלעטאונה (חד"ש-תע"ל):
- טיפול בזכויותיהם של תושבי הכפרים הבלתי מוכרים
- מאבק נגד הריסת בתים
- שיפור מערכת החינוך במגזר הבדואי
"במסגרת ועדת הפנים", הוא מציין, "אפעל בנושא זכויותיהם של תושבי הכפרים הבלתי מוכרים, איאבק נגד הריסת בתים ונגד התכנון המפלה לרעה את המגזר הבדואי. כחבר ועדת החינוך אפעל למען מערכת החינוך במגזר הבדואי מתוך אמונה שזה נושא מרכזי. אני מאמין בחינוך. יש מסע של דה־לגיטימציה כנגד הבדואים תוך יצירת פאניקה בציבור. אני מאמין בדו־קיום ובחיים משותפים בין יהודים וערבים בנגב. במסגרת הפרלמנטרית ובוועדות בהן אשב, אפעל בכל הכלים העומדים לרשותי".
הגיש הצעות חוק
ח"כ מיכאל ביטון (המחנה הממלכתי), תושב ירוחם, לשעבר השר לעניינים אזרחיים וחברתיים במשרד הביטחון ויו"ר ועדת הכלכלה של הכנסת הקודמת, מציין כי "בכנסת הקרובה אני מתכוון להמשיך בקידום מעבר צה"ל דרומה, בקידום מעבר תעשיות והיי־טק לנגב, בתמיכה בהקמת שדה תעופה אזרחי ובהגדלת תקנים למקצועות בריאות חסרים בנגב".
ההבטחות של ח"כ מיכאל ביטון (המחנה הממלכתי):
- קידום מעבר צה"ל דרומה
- קידום מעבר תעשיות והיי–טק לנגב
- תמיכה בהקמת שדה תעופה אזרחי
- הגדלת תקנים למקצועות בריאות החסרים בנגב
ח"כ ביטון מציין עוד כי "כבר מאז ההשבעה הגשתי הצעות חוק שישפיעו ישירות ובעקיפין על חייהם של תושבי הנגב, וביניהן הצעה לתיקון שיטת המאצ'ינג בתקציבי הרווחה, שעל פיה גובה ההשתתפות בתקציב הרווחה של רשות ייקבע על פי האשכול הסוציו־אקונומי שלה. כמוכן אוביל את השדולה לפיתוח הנגב והגליל".
בן גביר בשטח
השר לביטחון לאומי מתכוון להתגורר מספר ימים בבאר־שבע כדי לעמוד מקרוב על עבודת המשטרה
השר לביטחון לאומי, איתמר בן גביר, מתכוון להתגורר מספר ימים בחודש בבאר־שבע כדי לעמוד מקרוב על עבודת המשטרה במחוז הדרומי, ובכוונתו גם לפתוח משרד בבאר־שבע, בנוסף לזה הממוקם בירושלים.
מטעמו של השר לביטחון לאומי, איתמר בן גביר, נמסר כי "ניתן ללמוד מההסכם הקואליציוני שנחתם, במסגרתו קיבלנו את המשרד לפיתוח הנגב והגליל עם תוספת של שני מיליארד שקל. על פי ההסכמים, ייקבע בחוק עונש מינימום של שלוש שנות מאסר על פשיעה חקלאית ועונש מינימום של שלוש שנות מאסר על גביית דמי חסות. יחוקק חוק חסינות לחיילי צה"ל ואנשי כוחות הביטחון ויחודשו המהלכים להרחקת מסתננים ומהגרים לא חוקיים. תוקם יחידה מיוחדת בשב"כ לטיפול בפשיעה בחברה הערבית. הממשלה תכיר בבאר־שבע כעיר מטרופולין, וכך ייהנו התושבים משלל שירתים".
ביום שני השבוע התקיים טקס חילופי השרים במשרד לפיתוח הנגב והגליל, כאשר ח"כ יצחק וסרלאוף (עוצמה יהודית) החליף את ח"כ עודד פורר (ישראל ביתנו). "המצב של הפריפריה כיום", אמר השר וסרלאוף, "הוא היעדר נכונות להתגורר שם. אנחנו שואפים לשנות את המצב הזה, לעשות ציונות, התיישבות, לצמצם פערים, להעניק הזדמנויות, לטפל בבעיות הקשות. נעלה את הנגב והגליל על ראש שמחתנו, נקים יישובים חדשים, נעניק הטבות ונשיק פרויקטים חדשים ונרחבים לטובת פיתוח הפריפריה".
