מרחב הדרום והנגב עובר בשנים האחרונות תנופת פיתוח תחבורתית חסרת תקדים, בהובלת משרד התחבורה והבטיחות בדרכים.
במסגרת החזון "מחברים את ישראל", מושקעים מיליארדי שקלים בסלילת כבישים חדשים, שדרוג תשתיות תחבורה, חיבור לרשת הרכבות הארצית, פיתוח התחבורה הציבורית ושיפור הנגישות של יישובי הנגב, עוטף עזה והערבה.
הפרויקטים מבוצעים בתיאום מלא עם צרכי הביטחון הלאומי והחברתי של מדינת ישראל, וכוללים מרכיבים אסטרטגיים לחיבור הבסיסים הצבאיים החדשים, פתיחת צווארי בקבוק לוגיסטיים והורדת יוקר המחייה.
מבאר–שבע לאילת: בין מזרח למערב
ממשלת ישראל אישרה ב־2023 את תוכנית "מחברים את ישראל" לחיבור מסילתי מצפון הארץ לאילת במסילות מהירות עד 250 קמ"ש. התוכנית תאפשר להגיע ממרכז הארץ לאילת תוך שעתיים וחצי. בנוסף, המסילה תוכל לשמש להעברת מטענים בין המזרח למערב, בין הים האדום לים התיכון, כחלופה לתעלת סואץ או להקפת אפריקה.
התוכנית כוללת שלושה מקטעים: החיבור לקריית שמונה בצפון אושר ובשלבי תכנון, פתיחת הקטע המרכזי בין חדרה ללוד (המסילה המזרחית) צפויה ב־2026, והקו מבאר־שבע לאילת כולל מסילה קיימת מבאר־שבע עד דימונה, ומסילה לפיתוח עתידי מבאר־שבע עד אילת. השלמת המיזם המלא צפויה ב־2035.
מקטע צפוני: קטע המסילה בין באר־שבע לדימונה צפוי לעבור שדרוג מלא והכפלה לקראת הפיכתו למסדרון רכבות מהיר לנוסעים ומטענים. התוואי כולל 45 ק"מ מסילה חדשה, תחנת נוסעים חדשה בדימונה, והכנה להמשך דרומה. התקציב המיועד עומד על 4.5 מיליארד שקל.
מקטע דרומי: תוכנית חדשה לחיבור הערבה, אילת ונמל אילת לרשת המסילות הארצית, המציבה אתגרים טופוגרפיים מורכבים. המסילה תעבור דרך צין, ספיר, יוטבתה ונמל התעופה "רמון" עד אילת, ותכלול תחנות נוסעים, מסוף מטענים ומתחמים לוגיסטיים. זהו פרויקט לאומי ענק של כ־26 מיליארד שקל.
מבאר–שבע לתל–אביב תוך חצי שעה
תוכנית שאפתנית לחיבור מסילתי ישיר בין באר־שבע לנתב"ג במהירות של עד 250 קמ"ש, תאפשר הגעה מתל־אביב לנגב תוך 30 דקות בלבד. עם השלמת הפרויקט יפעלו בו חמש רכבות בשעה לכל כיוון. התוכנית כוללת שתי מסילות מהירות לצד שתי מסילות פרבריות, באורך כולל של כ־100 ק"מ.
על פי התוכנית, תחנת האוניברסיטה בבאר־שבע תורחב ותותאם לכניסה צפונית מכיוון קריית הסייבר. התוכנית מאושרת סטטוטורית בעלות כוללת של כ־15 מיליארד שקל. המסילה מתוקצבת בשלב זה לתכנון בסך 190 מיליון שקל.
הוות"ל אישרה את קידום פרויקט הרכבת הקלה בין באר־שבע לקריית המודיעין בליקית, כתמיכה תחבורתית במעבר בסיסי צה"ל לנגב. התוואי יעבור בשטח המועצות האזוריות בני שמעון ומיתר, עומר ובאר־שבע, ויחבר בין מוקדים מרכזיים בבאר־שבע, ובהם תחנות הרכבת, בית החולים "סורוקה", אוניברסיטת בן־גוריון, במקביל לכביש 60, ועד לקריית המודיעין החדשה. הקישוריות תאפשר הגעה ממרכז הארץ לבסיס ליקית תוך כשעה בלבד.
פרויקט החשמול באיזור הנגב המערבי באר־שבע והדרום מתקרב לסיומו, ויאפשר הפעלת רכבות חשמליות חדישות, שקטות וירוקות לסביבה, אשר ישפרו את השירות והדיוק הרכבתי. בשנתיים האחרונות מתקדמת הרכבת תשתיות החשמול באזור הנגב המערבי ובאר שבע, ובקרוב יופעלו הקווים החשמליים עד אופקים. בהמשך יצטרפו באר־שבע, קריית גת, להבים רהט, מזכרת בתיה וקריית־מלאכי יואב.
כבישים ומחלפים: שדרוג בטיחותי
כביש 6 דרום: ממחלף שוקת עד נבטים, כ־12 ק"מ של כביש דו־מסלולי ודו־נתיבי חדש, שיחבר בין מחלף שוקת לצומת נבטים (כביש 25) וישמש חוליה אסטרטגית בחיבור הנגב למרכז הארץ.
העבודות כוללות שדרוג מחלף שוקת, הקמת גשרים חדשים, מערכת תאורה, ניקוז, ושיקום נופי. בהמשך, יוקם גם מחלף נבטים. הפרויקט צפוי לקצר את זמני הנסיעה לבאר־שבע ולדימונה, ולשפר את הנגישות לבסיסים בנגב. תקציב: כ־750 מיליון שקל.
כביש 40: עיר הבה"דים עד טללים: שדרוג בטיחותי לאורך כ־10 ק"מ לכביש דו־מסלולי, עם שני נתיבים לכל כיוון, כולל מפרדה קשיחה, מעקות בטיחות ותאורה, הסדרת ורימזור צמתים, וכן טיפול במערכות ניקוז והארכת מעבירי מים. התוכנית לקראת פרסום מכרז.
כביש 60: מחלף קריית המודיעין: מחלף חדש בכביש 60 סמוך לאום בטין, שייתן מענה תחבורתי לקריית המודיעין החדשה. המחלף יבטל את הרמזור הקיים ויאפשר כניסה ישירה לבסיס וליישוב. בנוסף, ייסללו נת"צ ישיר מבאר־שבע, ושביל אופניים באורך כ־6 ק"מ, שיחבר את קריית הסייבר והעיר עם הבסיס.
כביש 90: צומת קטורה עד פארן: בתוכנית החומש נכללת תוספת כ־500 מיליון שקלים לשדרוג כביש הערבה לדו־מסלולי עם תאורה ומפרדה בטיחותית, בקטע שבין צומת קטורה למעבר נחל שיטה. כולל הרחבת עוד 26 ק"מ עד ק"מ 108 (פארן), ותכנון תוואי נוסף להרחבה עד צוקים. עלות כוללת: כ־860 מיליון שקל.
עוטף עזה: מוקדי סיכון
כביש 232 הוא כביש אסטרטגי סמוך לגבול רצועת עזה, המשמש ציר תנועה ביטחוני ואזרחי מרכזי. שדרוגו כולל הרחבה, תיקון מוקדי סיכון, רמזורים חדשים ושיפורים בטיחותיים. פורסם מכרז לביצוע, תקציב: 250 מיליון שקל.
כביש 293: אופקים, שדרות ונתיבות יזכה לשדרוג משמעותי לציר המחבר בין שלוש ערים מרכזיות בעוטף לרשת הכבישים הארצית.
הקו מוביל מהעוטף לבית קמה ולכביש 6, ומהווה חיבור תחבורתי הכרחי למוקדי מסחר, חינוך ושירותים. הפרויקט כולל הרחבת מסלולי הנסיעה, הוספת מפרדות בטיחותיות במוקדים בין נתיבות לצומת מעון, והקמת מפרידן חדש סמוך לכניסה המערבית לאופקים.
המגזר הבדואי: נגישות ושדרוג
מהפכת התחבורה הציבורית ביישובים הבדואים יוצאת לדרך ותכלול מערך קווים חדשים ושדרוג קווים קיימים, לשיפור השירות ונגישות התחבורה הציבורית, כולל קווים ליישובים שהיו ללא שירות תחבורתי מוסדר, הארכת שעות פעילות, שדרוג תחנות קיימות, ושילוב של תחבורה חשמלית. התוכנית מתואמת עם משרד הפנים והמועצות המקומיות.
בנוסף, משרד התחבורה מקדם תוכנית אסטרטגית נרחבת לשיפור התחבורה והתשתיות ביישובי החברה הערבית כחיבור בין כל חלקי מדינת ישראל.
חברת נתיבי איילון, המשמשת כזרוע המבצעת של משרד התחבורה, ביצעה בשנים האחרונות 95 פרויקטים ברחבי הארץ, בתקציב כולל של כשלושה מיליארד שקלים ובסטנדרט תכנון גבוה ואחיד. בשנה האחרונה הסתיים ביצוע ב־11 יישובים והחלו עבודות ב־13 פרויקטים חדשים.
בדרום הארץ פועל משרד התחבורה במלוא העוצמה לשיפור התחבורה ביישובים הבדואים. בעזרת חברת נתיבי איילון, מבוצעים פרויקטים תחבורתיים רחבי היקף הכוללים סלילת כבישים, גשרים, שבילי אופניים, תשתיות ניקוז, תאורה והסדרת תחבורה ציבורית.
ברהט, העיר הבדואית הגדולה בישראל, בוצע פרויקט בהיקף של כ־50 מיליון שקל שכלל כביש וגשר בין השכונות הוותיקות לחדשות, וקיצר משמעותית את זמן הנסיעה בין קצות העיר. העבודות כללו גם שביל אופניים, פיתוח נופי ותשתיות תת־קרקעיות.
פרויקטים נוספים בכסייפה (כביש אלמידאן - כניסה מזרחית), תל שבע (כביש סמוך לבית ספר אלריסאלה), חורה (רחובות אלנור, אלאחאא ואלסלאם), שגב שלום (שדרוג כבישים פנימיים), רהט (רחוב סלאח א־דין).
אולי יעניין אתכם:
תחבורה ירוקה: דימונה ראשונה
משרד התחבורה אישר השקעה של מיליארד שקלים לחשמול כ־300 מסופים וחניונים, כחלק ממעבר ארצי לתחבורה ציבורית שקטה וללא פליטות.
דימונה היא העיר הראשונה בדרום שבה פועל מסוף אוטובוסים חשמלי ב־100%, הכולל עמדות טעינה מהירה, מערך ניהול חכם, וחניון לכ־60 אוטובוסים. השירות מופעל באמצעות צי אוטובוסים חשמליים מדגם חדש, כחלק מתוכנית "עיר ירוקה תחבורתית" שהחלה את פיילוט ההפעלה בדרום.
המסוף נפתח בפברואר 2024 ועל פי התוכנית חברת "אגד" מפעילה בעיר עשרות אוטובוסים חשמליים, עם 30 עמדות טעינה במסוף ותשתית ל־20 עמדות נוספות בעתיד. השימוש באוטובוסים חשמליים בעיר דימונה יפחית באופן משמעותי את זיהום האוויר בעיר, וישפר את איכות חיי התושבים כתוצאה מהפחתת הרעש והזיהום הנפלטים ממנועי הדיזל.
משרד התחבורה, באמצעות הרשות הארצית לתחבורה ציבורית, מקדם את חזון התחבורה הציבורית הירוקה בכל רחבי הארץ במטרה לעמוד ביעדים שהציבה ממשלת ישראל להעלאת היקף השימוש בתחבורה הציבורית. התוכנית תומכת ביעדי משרד התחבורה למעבר לאוטובוסים חשמליים, במסגרת מימוש חזון שרת התחבורה לפיתוח תחבורה ציבורית בת־קיימא, מתקדמת ואמינה.
ראש עיריית דימונה, בני ביטון, אמר בטקס בזמנו כי "דימונה הפכה לאחת הערים הראשונות לערים ירוקות. מדובר במהפכה אדירה, מה גם שדימונה ממתגת את עצמה כעיר ירוקה בהקמת שכונות אקולוגיות כדוגמת שכונת השחר. אני רוצה להאמין ולקוות כי גם שאר היישובים יהפכו להיות ירוקים, כחלק מתהליך עולמי בריא לאנושות".
מצילים חיים באמצעות פתרונות טכנולוגיים
השיטפונות העונתיים בנחלי הדרום ובמיוחד באזור ים המלח הם תופעה טבעית עוצמתית המסכנת את חייהם של משתמשי הדרך והמטיילים. בכל חורף מחדש, גלי מים אדירים זורמים דרך ערוצי הנחלים היבשים וממלאים אותם בתוך דקות ספורות, לעיתים מבלי להותיר כל אזהרה מראש.
השיטפונות הפכו לרוצח שקט, ועם השנים גבו חייהם של מטיילים שנקלעו לתנאים המסוכנים, נהגים שניסו לחצות כבישים מוצפים, ואף משפחות שנלכדו ללא כל אמצעי מילוט.
לאור הסיכון הרב בכבישי האזור, הנחתה שרת התחבורה, מירי רגב, את חברת "נתיבי ישראל", לקדם פתרון טכנולוגי שיאפשר את חיזוי השיטפונות מבעוד מועד, כך שיהיה ניתן לדווח בזמן אמת לגורמי המשטרה ולהורות על סגירת הכביש, דבר שיסייע בהצלת חיים.
חברת "נתיבי ישראל" מקימה מערכת מבצעית לזיהוי שיטפונות בזמן אמת. המערכת המבצעית תיפרס בארבעה נחלים: ערוגות, צאלים, ציחור, ועשוש, באמצעות חברת הזוכה, חברת אריאל וימזור מקבוצת YSB וקבלן המשנה חברת ניהול משאבי סביבה אשר זכתה במכרז.
הפיילוט נערך במספר מוקדים המזוהים כאזורים בעלי סבירות גבוהה לשיטפונות. במסגרת הפיילוט, נבחנו טכנולוגיות חישה שונות במספר מפגשי נחל/כביש ובמספר מיקומים לאורך הנחל תחנות ההתרעה הותקנו לאורך הנחל במיקומים ובמרחקים המאפשרים קבלת מספר התרעות - התראה ראשונית כאשר תחנת ההתרעה מזהה עלייה מסוכנת בגובה המים, והתראה ממוקדת נוספת, דקות ספורות לפני הגעת המים לכביש, על מנת לאפשר לאנשי חברת נתיבי ישראל ולמשטרה, לפעול במהירות לסגירת הכבישים לפני הגעת השיטפון לכביש.
