תופעת הכלבים המשוטטים בבאר שבע והנגב מתגברת: ביום חמישי בשעה 18:06 התקבל דיווח במוקד 101 של מד"א במרחב נגב, על ילד ואישה שנפצעו ככל הנראה מתקיפת כלב ברחוב רחבת הראל בבאר שבע. הצוותים פינו לבית החולים סורוקה אישה בת 72 ונער בן 12 במצב קל עם פציעות בגופם. שני בני אדם נוספים שנפגעו באירוע התפנו מהמקום באופן עצמאי.
האירוע ביום חמישי מצטרף לשורת אירועים ועדויות על הכלבים שמשוטטים באזור בלי טיפול מתאים לתופעה המטרידה.
"זה היה ממש מפחיד. באחד הימים בשבוע שעבר עשיתי ג'וגינג, כפי שאני רגילה בשנים האחרונות, במסלול קבוע שסיגלתי לעצמי בטיילת שמקיפה את שכונת המגורים שלי, ולפתע משום מקום קפץ לעברי כלב משוטט ללא קולר לצווארו, שנראה די מוזנח, אבל תוקפני מאוד. הוא ניסה לנשוך אותי, אך 'הסתפק' ברחרוח וליקוק. הרגשה מאוד מפחידה. מאז אני כבר לא הולכת באותו מסלול מחשש מאותם כלבים משוטטים. האמת היא שזו לא הפעם הראשונה שזה קורה לי, כשכל פעם אני מתפללת שהם רק לא ינשכו אותי".
כך סיפרה השבוע דינה (שם בדוי), תושבת שכונת נווה זאב, אודות מפגש מאיים עם כלב משוטט בעת שבסך הכל ביקשה לחלץ את עצמותיה בהליכה מהירה בסמוך לשכונת מגוריה.
היא לא היחידה שחוותה מפגש אימים כזה עם כלב משוטט. "הלכנו לתומנו באחד הרחובות", סיפרה נעמה (שם בדוי), תושבת שכונת נווה נוי, "אני ושני ילדיי הקטנים, ופתאום רץ לעברנו כלב בר, שהיה רזה מאוד ועם זנב שמוט, כשריר נוזל לו מהפה, והוא נבח עלינו תוך שהוא חושף את שיניו. זה נראה כאילו הוא עומד לתקוף אותנו, אך ברגע האחרון הוא נרתע ולא נשך מי מאיתנו. כך או כך, זו היתה סיטואציה מאוד מפחידה".
סיטואציה דומה חווה גם רון (שם בדוי), תושב באר־שבע, אשר רכב לפני ימים אחדים על אופניו באזור שכונת הפארק. "כהרגלי על אופניי", הוא סיפר, "ולפתע שעטו לעברי שני כלבים, שמיד הבנתי שמדובר בכלבים משוטטים. הם היו ללא קולר, מוזנחים, ונראה היה שהם מאוד רעבים וסובלים. הם רדפו אחריי לאורך כמה עשרות מטרים, כשכל הדרך הם נובחים. פחד אלוהים. אתה כל הזמן חושב איך למלט את עצמך מהם ושרק לא ינשכו אותך".
תושבת רמות שנהגה לצאת בשעות הערב מביתה להליכה, מספרת כי הותקפה כמה פעמים. "אני עם אוזניות הולכת ופתאום כלב ענק תפס אותו במכנסיים, ולא הצלחתי להשתחרר. הייתי בשוק, פחדתי ורעדתי והתחלתי לצעוק, ואף אחד לא היה בסביבה, לקח לי זמן עד שהצלחתי להשתחרר ממנו, בנס לא ננשכתי, אבל יצאתי מזה בטראומה קשה. מאז אני לא הולכת בערב לבד, ובטח שלא באיזור הזה".
לטענתה, היא רואה להקות של כלבים כאלה בשכונת מגוריה. "לא נראה לי שמישהו בכלל מטפל בתופעה הקשה הזו, זה נוראי ומחר יכול לקרות מקרה גרוע יותר עם תוצאות קשות".
גל נטישות
תופעת הכלבים המשוטטים בבאר־שבע, בפרט, ובאזור הנגב, בכלל, מתרחבת, ולהערכת פעילים למען בעלי חיים בבאר־שבע, מדובר בתופעה קשה שרק הולכת ומחמירה עם השנים.
"המצב כיום", מציינת ענבר כהן, פעילה למען בעלי חיים בבאר־שבע, "הוא שיש בבאר־שבע וסביבותיה, כך על פי ההערכה, אלפי כלבים משוטטים. כאשר כל נקבה ממליטה פעמיים בשנה 8-12 גורים, אז המצב הוא קשה. עם זאת, צריך להפריד בין כלבים משוטטים שמגיעים משטחי הפזורה הבדואית לאזורי התעשייה ולשכונות המגורים הקרובות לשטחים הפתוחים לבין כלבים ששוחררו על ידי בעליהם או כלבים שננטשו על ידי בעליהם מכל מיני סיבות, ואז הם משוטטים באין מפרע ברחובות העיר".
לדברי כהן, הבעיה היא שיש הרבה כלבים שמגיעים מהפזורה הבדואית לכיוון באר־שבע במטרה לחפש אוכל. "רבים מאותם כלבים עברו התעללויות מזעזעות, כולל הרעבה ממושכת והם מגיעים לעיר, כשהם מפוחדים ובמצב נוראי. מצד שני, יש גם גל של נטישות של כלבים על ידי בעליהם. אם בסבב הראשון של הקורונה ראינו תופעה הולכת וגוברת של אימוץ כלבים על ידי תושבים, הרי שלאחר שהוסרו המגבלות והמשק חזר לפעול כרגיל, החל גל של נטישות כלבים. האנשים ביקשו להיפטר מהכלבים והיקף האימוצים ירד פלאים. אנשים נסעו לחו"ל ונטשו את כלביהם. נוכחנו לדעת, שהיקף נטישת הכלבים, שהפכו מכלבים ביתיים לכלבים משוטטים, הוא חריג ויוצא דופן בהשוואה לשנים קודמות. דבר שלא הכרנו קודם".
קראו גם:
כיצד מתגברים על תופעת הכלבים המשוטטים?
"הבעיה העיקרית היא כלבי הבר, אותם כלבים שמגיעים משטחי הפזורה הבדואית. אם הם יגיעו לתחנות הסגר, הם יומתו בסופו של דבר. אנחנו לא רוצים להגיע למצב הזה. צריך להקצות שטח לטובת אותם כלבים ולהקים שם, תוך פיקוח, תחנות האכלה ולצמצם את תופעת שוטטות הכלבים במקום להמית אותם. המדינה מזניחה אותם. לא מגיע לכלבים האלה למות. הפתרון הכי טוב הוא לעקר, לסרס ולחסן, ולהחזיר את אותם כלבים לטבע".
מחפשים אוכל
"אני לא רואה בכלבים האלה משהו מזיק", מציינת שוהם פרץ, אף היא פעילה למען בעלי חיים בבאר־שבע, "אם היו דואגים להם כראוי, מקימים עבורם פינות האכלה לא בתוך העיר אלא מחוץ לעיר, מסרסים ומעקרים אותם, אז מצבנו היה הרבה יותר טוב, ולנו כפעילים היתה פחות 'עבודה'. העניין הוא שרשויות המדינה לא מטפלות בנושא הזה מספיק".
בינתיים, עד שהרשויות יטפלו בנושא, אם וכאשר, תופעת הכלבים המשוטטים עדיין מטרידה את תושבי העיר?
"הבעיה מחריפה כשמדובר בשכונות הסמוכות לשטחים הפתוחים. השטח בו הוקמה שכונת הפארק היה בשעתו שטח פתוח, שטח המחייה של אותם כלבים, ועם הקמת השכונה החדשה הכלבים רואים בתושבי אותה שכונה כפולשים לתחום מחייתם המקורי. באשר לשכונת נווה זאב, אותם כלבים משוטטים מגיעים מאזור נחל באר־שבע כדי לחפש אוכל".
אבל לא מדובר רק בחיפוש אחר אוכל, אלא לעתים גם בתקיפות של תושבים ברחוב?
"הכלבים הללו תוקפים בדרך כלל אנשים שרצים ברחוב, כאלה שעושים ג'וגינג, ורוכבי אופניים. זה מפחיד את הכלבים. הם בדרך כלל לא תוקפים סתם ככה עוברי אורח תמימים. אם היו פינות האכלה מחוץ לשכונות כמו נווה זאב, רמות ונווה נוי שגובלות בשטחים פתוחים, הכלבים האלה לא היו מתקרבים לתוך העיר".
גזר דין מוות
לדברי פעילים מקומיים, ההערכה היא שהיקף הכלבים המשוטטים בעיר וסביבותיה נע בין כמה מאות לכמה אלפים. ההערכה הכוללת של מספר הכלבים המשוטטים באזור באר־שבע והנגב מצביעה על כ־30 אלף כלבים משוטטים, רובם מגיעים משטחי הפזורה הבדואית. "אנחנו כפעילים למען בעלי חיים", אומרת שוהם פרץ, "כבר לא משתלטים על היקף הכלבים המשוטטים בעיר וסביבותיה. צריך לדעת לחיות עם המציאות הזו. אני גם מבינה לליבם של כל אלה שסובלים מהתופעה הזו. עם זאת, במקום לרוץ ולהתלונן בעירייה על כלב משוטט, היה עדיף לשים לו קצת אוכל בפינת האכלה מסודרת או בקרן רחוב ולא ישר להביא לשליחתו של הכלב להסגר. עבור הכלב, לשלוח אותו לתחנת הסגר זה סוג של גזר דין מוות עבורו".
תוכנית בסיס להנעת פעולה דחופה בנושא הכלבים המשוטטים בנגב הוגשה עוד לפני כשנתיים למשרדי הממשלה השונים על ידי אגודת צער בעלי חיים על מנת לגבש שורה של צעדים בסוגיית הטיפול ההומאני, כהגדרת עורכי התוכנית, בבעיית עשרות אלפי הכלבים המשוטטים, בפרט באזור הנגב והדרום.
"הכלבים פולשים אל הערים והיישובים השונים בחיפוש אחר מזון ומגורשים באלימות על ידי תושבים", נאמר באותו מסמך, "חלקם אף לעתים תוקפים או מטילים אימה. להקות רבות משוטטות באזורי המזבלות של היישובים, יוצרות מעגלי טריטוריה המובילים למלחמות עד מוות ופציעות קשות על שאריות מזון. גורים נולדים לסבל, וכלבים רבים עוברים התעללות קשה על ידי תושבים במקום. היות ולא נעשה דבר, המצב הרע נראה כאילו יצא מכלל שליטה והוא הולך ומחריף".
לדברי עורכי התוכנית, "אין פתרונות קסם. העבודה רבה והתהליך לטיפול בתופעת הכלבים המשוטטים הוא ארוך ובעל משמעות תקציבית. מדובר בתהליך המצריך תוכנית סדורה, מפורטת ומעמיקה עם לוח זמנים מדויק, כמו גם תקציב, תוכנית שתפרט את כל התהליך, החל מלכידה הכלבים, מיונם, מי בר אימוץ ומי לא, המתת חסד הומאנית לכלבים החולים קשה ומציאת פתרון לאלה שאינם ברי אימוץ ושחייהם במרחב הציבורי יהיו חיי סבל וצער. כלבי פרא, שלא ניתן לביית, אך הם בריאים, יכונסו בשמורה מיוחדת, מגודרת היטב ומפוקחת על ידי משרד החקלאות".
מתרבים בקצב מהיר
תופעת הכלבים המשוטטים מוצאת את ביטויה גם בערד. ההערכה היא שבערד וסביבותיה מגיע מספרם של הכלבים המשוטטים לכדי מספר אלפים, חלקם חיים בלהקות בשטחים שמחוץ לעיר, אך יש להערכת פעילים מקומיים למען בעלי חיים, עשרות כלבים משוטטים אם לא למעלה מזה שכבר התמקמו ברחובות העיר עצמה.
"מדובר בתופעה קשה", מציינת חברת הנהלת עמותת "ערד לחי", אדר כהן, "שרק הולכת וגוברת עם הזמן. מדובר בכלבים משוטטים שאינם שייכים לאיש. הם גם מתרבים בקצב מהיר וזה יוצא מכלל שליטה. ההתרבות הזו של הכלבים המשוטטים מגיעה לכמויות בלתי נתפסות. העניין הוא שהכלבייה העירונית אצלנו יכולה לקלוט כ־50 כלבים, וכל כלב חדש שמגיע לכלבייה גורר אחריו המתה של כלב ותיק בגלל חוסר מקום בכלבייה".
לדברי כהן, "יש לנו שיתוף פעולה מצוין עם הווטרינרית הרשותית, ד"ר יאנה קורול, לרווחת הכלבים המשוטטים, אך הכמויות הן עצומות וכשאין מקום בכלבייה ויש ירידה בהיקף האימוץ של הכלבים, אז המציאות היא קשה ביותר, ואנחנו הפעילים קורסים נוכח הפעילות למען הכלבים המשוטטים שאין מי שידאג להם והם נדונים לחיי סבל וחשופים להתעללויות, פגיעה מכלי רכב ולפגעי מזג האוויר ומגיעים למצב של גסיסה מבלי שאיש יוכל לסייע להם".
לא אכפת לאיש
תופעת הכלבים המשוטטים בנגב מחמירה והולכת במגזר הבדואי, ליתר דיוק בפזורה הבדואית. להקות של כלבים ללא בעלים פוקדות את אתרי האשפה המאולתרים שביישובי הפזורה על מנת להשביע את רעבונן ולא אחת הן גם מגיעות לערים הסמוכות.
"במגזר הבדואי", מציין בשיחה ל"ידיעות הנגב" ראש המועצה האזורית לכפרים הבלתי מוכרים, עטיה אלעצאם, "יש אלפי כלבים משוטטים ואף אחד לא מטפל בהם. הם מהווים סכנה לכולנו, מבוגרים וילדים כאחד. הכלבים האלה, שבדרך כלל מופיעים בלהקות, הם גם סכנה לעדרי הכבשים שלנו".
לדבריו, "לא אחת הם נושכים בצורה קשה את הכבשים ופשוט טורפים אותם. אנחנו חסרי אונים במצב הזה. יש מקרים שהכלבים הללו תוקפים ילדים קטנים שעושים את דרכם לבית הספר או שנמצאים ליד בתיהם. ביישובים אצלנו אין אתרי אשפה מוסדרים, אז אנשים משליכים אשפה ליד הבית וזה מהר מאד הופך למוקד להגעתם של הכלבים המשוטטים, שלא רק באים למצוא אוכל אלא גם תוקפים את כל מי שמתקרב אליהם או נמצא בסמוך לאותו מקום. פנינו לא פעם לרשויות המדינה, אך עד כה לא זכינו לאוזן קשבת. יש תחושה שלרשויות המדינה לא איכפת מאיתנו".
באחריות הרשויות
ממשרד החקלאות נמסר בתגובה כי "כלבים משוטטים החיים בלהקה מתנהגים כחיות בר ולא ככלב ביתי וידידותי על כל המשתמע מכך, תוקפים בני אדם ובעלי חיים אחרים. כלבים בלהקות המוגדרים כחיות בר פוגעים גם בחיות בר ובחיות מחמד, פוגעים גם בטבע ועלולים להפיץ את מחלת הכלבת. לא ניתן ללכוד אותם באמצעים מקובלים וכמובן שאינם ברי אימוץ. על פי החוק בישראל, חל איסור על שוטטות כלבים והאחריות לטיפול בבעלי חיים משוטטים בערים השונות נמצאת בסמכות הווטרינר הרשותי הרלוונטי. על הווטרינרים הרשותיים לאספם ועליהם חלה החובה לצמצם מקורות מזון שימשכו משוטטים".
עוד נמסר כי "משרד החקלאות ופיתוח הכפר רואה חשיבות מיוחדת בקידום רווחת בעלי חיים, ולכן פועל בשיטתיות על מנת לעודד את הרשויות לממש את אחריותן ולפעול לקידום בעלות אחראית. לנוכח זאת, מאז 2018 חלה עלייה מתמשכת בטיפול הרשויות המקומיות בצמצום התרבות הכלבים המשוטטים בזכות תמיכת המשרד. בין היתר, המשרד מפרסם מדי שנה נוהל תמיכה בפעולות של הרשויות המקומיות לאיסוף הכלבים המשוטטים, ביצוע עיקור, סירוס, שיקום ואילוף התנהגותי והעברה לאימוץ. בנוסף, התמיכה מעודדת פעולות הסברתיות וחינוכיות לרבות קיום אירועי אימוץ אזוריים. למעשה, בזכות הצלחת התמיכה וההיענות של הרשויות, בשנת 2022 היקף התמיכה צמח ב־50 אחוז והגיע ליותר מ־6 מיליון שקל ביחס לשנת 2021".
מעיריית באר־שבע נמסר בתגובה: "המחלקה הווטרינרית העירונית פועלת ללכידת כלבים משוטטים ברחבי העיר באר־שבע. החוק במדינת ישראל אוסר על שוטטות כלבים, ולכן הכלבים המשוטטים נלכדים אל הכלבייה העירונית. חלק מהכלבים הנלכדים אל הכלבייה העירונית הינם כלבי בעלים עם שבב. בעלי הכלבים מגיעים לשחרר את הכלבים מהכלבייה וברוב הפעמים הם נקנסים עקב עבירה על החוק. המחלקה הווטרינרית פועלת בשיתוף פעולה עם הסיירת הירוקה בביצוע פעולות אכיפה יזומות בפארקים ובמקומות ציבוריים במטרה למגר את תופעת הכלבים המשוטטים בבעלות. חלק מהכלבים הנלכדים אל הכלבייה העירונית הינם כלבים משוטטים ללא בעלים. רובם זולגים אל שטחי העיר מהיישובים הסובבים אותה. הכלבים נכנסים אל שטחי העיר במטרה לחפש אחר מקור מזון, מים ומחסה מפני נזקי מזג האוויר. הכלבים המשוטטים ללא בעלים שנלכדים עוברים בדיקות רופא וטרינר וטיפולים שונים. המחלקה הווטרינרית פועלת בשיתוף פעולה עם עמותות שונות בארץ במטרה למסור את הכלבים לאימוץ אחראי".
