"נכון שיש לרוביק תמיכה נפלאה של תשעים אחוזים, אז מה זה אומר, שמעכשיו לא יהיו בחירות? זה הזוי להגיד דבר כזה".
הדובר הוא תושב ותיק בשכונת נווה נוי בבאר־שבע שדורש לקיים בחירות לוועד השכונה. ואולם, כל הניסיונות לערוך בחירות עלו עד כה בתוהו, והוא וחבריו נתקלים בסחבת מתמשכת ובתשובות מתחמקות מהעירייה.
"המטרה שלנו היא לקדם נושאים חשובים לטובת התושבים", מבהיר התושב, "זה לא לגופו של אדם, זה לגופו של עניין".
מזה שני עשורים שתושבי השכונות הוותיקות בבירת הנגב דורשים לערוך בחירות לוועדי השכונות. חוץ מהתהליך הדמוקרטי שאין להמעיט מחשיבותו, התושבים דורשים לרענן את השורות, להעלות נושאים וסוגיות בוערות הקשורים לחיי היומיום שלהם, ולברר אחת ולתמיד מי הם נציגי השכונה.
רבים לא יודעים אפילו מי הם חברי הוועד ומה זהותם, והם מבקשים לפזר את הערפל סביב הנושא הזה.
לטעמם, נציגות בכל שכונה ושכונה תביא לכך שהם ייצגו את תושבי השכונה מול הרשויות והארגונים, ויפעלו לשיפור ההזנחה השוררת בהן.
קראו עוד>>>
"שכחו את השכונות הוותיקות, מספיק להסתכל על מה שקורה בשכונות הוותיקות ולהבין שהן לא מענינות אף אחד. מצב כזה לא היה קורה בשכונות החדשות או בכאלה שיש להן ייצוג הולם".
אין חדש
על גודל הבלבול ואי הבהירות בכל הקשור לתהליך בחירת ועדי השכונות יעיד המכתב הבא.
הפעיל החברתי יוחאי פרץ משכונת נווה זאב פנה לעירייה בחודש ינואר 2018 וביקש לערוך בחירות לנציגי השכונות. בתחילת התגובה שהעירייה שלחה לפרץ נכתב מפורשות: "אין זה מתפקידה או מחובותיה של העירייה לקדם בחירות לוועדי שכונות".
עם זאת, בהמשך מכתב התגובה של העירייה, מתברר שהיא אכן מעורבת בבחירות עד צוואר ולוקחת חלק נכבד בנושא. "המחלקה לעבודה קהילתית באגף הרווחה והשירותים החברתיים אכן הייתה מעורבת במספר מערכות בחירות לוועדי שכונות בעיר באר־שבע במטרה לסייע כגוף מקצועי להתארגנויות פנים־שכונתיות", נכתב באותו מכתב.
יש לציין שבתהליך בחירות לוועד שכונה שותפים עוד אגפים בעירייה, בהם אגף הפיקוח, אגף מינהל העירייה, מנהלות בתי הספר שבהם מתקיימות הבחירות, הלשכה המשפטית, ועוד. "אם העירייה לא מעורבת, אז מדוע היא לא מעבירה לגוף אחר שיטפל?", שואלים תושבים שהתלוננו.
השבוע אומר יוחאי פרץ, "אין חדש תחת השמש. מכתב תגובה לפנייתי לפני ארבע שנים לא שינה שום דבר בשטח. על פניו לא התקיימו בחירות לוועדי השכונות. אלה שנבחרו לכהן ממשיכים בהליך לא ברור".
עוד מוסיף פרץ, "למרות התגובה הארוכה והמפורטת שהתקבלה מהמחלקה לשירותים חברתיים, העירייה לא פעלה לקדם בפועל הליך בחירות מסודר ופתוח לציבור. אז הסיבה הייתה הסמיכות לבחירות לכנסת ולעירייה, גם הפעם זו תהיה התשובה".
תשובות זהות
יש לא מעט חברי ועדי שכונות מכהנים הסבורים שיש לקיים בחירות ורצוי שתהיה תחלופה אחת לשלוש־ארבע שנים.
בדעה זו מחזיק גם דוד ברששת, גמלאי המכהן בוועד שכונה ד' מזרח זה 20 שנה, 15 שנה מהן הוא משמש יו"ר הוועד. הוא מבין את הדרישה לערוך בחירות והוא כלל אינו מתנגד להן. "האמת שצריך לעשות בחירות, זה בריא וזה רצוי", הוא אומר השבוע. "אבל אני לא הכתובת, זה לא תלוי בי. אני תמיד בעד לרענן".
עם זאת, מזכיר ברששת, התפקיד כרוך בהתגייסות ועבודה קשה ולא כולם מוכנים לכך. "כשנבחרתי לחבר ועד פעלתי כל הזמן וטיפלתי בתושבים עד שהגעתי לתפקיד יו"ר ועד השכונה", הוא מציין. "אבל היו כאלה שרצו להיבחר ישר לתפקיד יו"ר, ואם לא נבחרו, הם לא המשיכו, הם זזו הצידה. אני עושה הכל בהתנדבות, מטפל באנשים גם משכונות אחרות, אנשים מעירים אותי בלילות, אני אוהב לעזור".
סוגיית הבחירות של ועדי השכונות הפכה בשנים האחרונות לפארסה אחת גדולה. כך למשל קיבל מבקר העירייה, אבי פוגל, הממונה גם על תלונות הציבור, בשנת 2015 תלונה מתושבת שכונה א' שטענה כי העירייה לא נתנה מענה מספק לפניותיה החוזרות ונשנות בנוגע לעריכת בחירות לוועד השכונה.
הפנייה הזאת, כך מתברר, שופכת אור על התנהלות העירייה בנושא בשני העשורים האחרונים.
לפי דו"ח מבקר העירייה, בתקנון בחירות ועדי השכונות שפרסמה בחודש דצמבר 1995 המחלקה לעבודה קהילתית באגף הרווחה, נקבע שהוועד ייבחר לתקופה של שלוש שנים.
בתקנון בחירות לוועד שכונה א' שפורסם בחודש פברואר 2007 נקבע שהוועד ייבחר לתקופה של ארבע שנים עם אפשרות הארכה אם מועד הבחירות לוועד השכונה יהיה בסמוך לבחירות המקומיות או לבחירות לכנסת.
בתגובת העירייה למבקר היא ציינה כי "בכוונת עיריית באר־שבע לגבש תוכנית עבודה יחד עם גורמים נוספים, דוגמת מכון מנדל למנהיגות, על־פי תפיסה קהילתית־יישובית של מעורבות תושבים בעשייה הציבורית בעיר. בתחילת שנת 2017 יתכנס שולחן עגול של הגורמים המקצועיים הרלוונטיים ויחלו בגיבוש התוכנית יחד עם נציגי ציבור בעלי ניסיון בתחום".
תגובה זהה התקבלה כש"ידיעות הנגב" פנה בחודש אוגוסט 2018 לעירייה בעקבות כתבה שפורסמה בנושא ועדי השכונות.
אין תאריך לבחירות
בתחילת השנה הזאת, תושבים שוב פנו לגורמים בעירייה, כולל למבקר העירייה ולמבקר המדינה, בשאלה מדוע לא נערכות בחירות לבחירת נציגי שכונות ותיקות. כמו בפניות הקודמות, גם הפעם הפונים לא קיבלו תשובות מספקות והופנו ממשרד אחד למשנהו. "כרגע אין מצבת תאריכי בחירות, וכאשר יהיו, התושבים יעודכנו", נאמר לאחת הפונות משכונת נווה נוי.
אותה תושבת שוחחה השבוע עם "ידיעות הנגב" והסבירה מדוע היא פונה לעירייה בבקשה לערוך בחירות. "אני רוצה להתמודד כי המון תושבים רוצים אותי", היא מציינת. "אני עושה הרבה דברים למען השכונה ויש תוצאות. יש לנו קבוצת וואטסאפ בשכונה, יש המון בעיות, כולם מתלוננים. יש לנו בעיות של מטרדי רעש, ואני לקחתי את זה על עצמי כי הוועד לא עושה כלום".
יו"ר ועד שכונת נווה נוי, ציון אוחיון, שמכהן בתפקיד כשמונה שנים, מגיב לדברים ומבהיר את עמדתו בסוגיית הבחירות. "אני מוכן לקדם בחירות ואמרתי לאותה גברת שאני מבטיח שאני לא ניגש ולא אתמודד. אני מבטיח לא להפריע לאף אחד שייבחר", הוא מדגיש.
באשר לטענות בנוגע לעבודת הוועד, אומר אוחיון: "אנחנו עושים עבודה כל כך טובה שהתושבים שואלים: 'אנחנו נחליף סוס טוב בסוס מת?'. אף אחד לא רוצה לעשות כלום. ברגע שיש לך אוכלוסייה שלא כל כך רוצה להתנדב, הרי זה תפקיד כפוי טובה".
אתם מקבלים סיוע מהעירייה? משתפים איתה פעולה?
"העירייה כל כך עוזרת לי וכל כך עוזרת לשכונה שלנו, זה פשוט לא יתואר. אני מצדיע לכל ראשי האגפים בעירייה ולראש העירייה שעוזרים לשכונת נווה נוי. לבוא ולומר שהם לא עושים זה לא בסדר. אם ייבחר ועד חדש, זה יעזור בטיפול ביתושים? אני יודע שממשלת ישראל התחייבה שהוואדי מחברון לא יעבור מכאן ועובדים ומטפלים בזה. אני עושה עבודה בשקט למען השכונה".
מי יעזור?
"אני לא מתעסקת בפוליטיקה, אני לא מחפשת להגיע לשום מקום, אני נטו עוזרת לאנשים, אני לא בכובע של הוועד", אומרת ז'קלין לוי, שמזה שלוש שנים כבר לא חברה בוועד השכונה, אולם ממשיכה לעזור ולסייע לתושבים שפונים אליה ומהווה כתובת למיעוטי יכולת.
6 צפייה בגלריה
הפעילה החברתית ז'קלין לוי: "תמיד אמרתי שאנחנו מכהנים באופן לא דמוקרטי"
(צילום: הרצל יוסף)
לוי, שכיהנה כ־16 שנים כיו"ר ועד שכונה ד' מרכז, הרובע הכי גדול בשכונה, מתארת את המצב של העדר ייצוג של השכונות. "אין ועדים", היא חוזרת ואומרת, "למה? כי זה מתאים לרשות, הביאו היום מנהלי מרחב אבל הם לא יכולים לתת מענה לאוכלוסייה, הם יכולים לעשות להם פעילויות קיץ ופעילויות בפארקים".
לוי מספרת כי הפניות מצד התושבים ממשיכות להגיע. "אנשים פונים אליי משכונה ד' צפון, פשוט הלב נחמץ. אני גדלתי שם, אלה אנשים שאני מכירה מילדות, אין מי שיעזור להם, אין ועד מזה הרבה שנים, אין אפילו עובדת שכונתית שתשמע את המצוקות ותעביר הלאה".
ז'קלין לוי מעלה בשיחה נושאים בוערים שלדבריה לא מקבלים התייחסות הולמת. "ברגע שאין שיקום שכונות, ושיקום שכונות פועל ישירות מול הרשות, לא מזמינים ועדים ולא שואלים אותנו מה הצרכים. אין בפני מי להעלות את הבעיות בשכונה, אף אחד לא שומע אותך, השערים סגורים ברשות המקומית, סוללות של מאבטחים. תגיד לי, אתה יכול להיכנס לשם? אנשים היום מפחדים לדבר במדינה הזו".
ואת?
"אני לא פוחדת מאף אחד, אני טעונה כי אני רואה את הסבל של האנשים פה, במה אני יכולה לעזור, להביא להם תיק לבית ספר? ככה לא פותרים בעיות".
לוי אומרת באופן גלוי וישיר: "תמיד אמרתי שאנחנו מכהנים באופן לא דמוקרטי וזה לא הוגן, אפילו דחפתי אנשים פה שיתמודדו לוועד, אמרתי להם לכו תדרשו ועד לשכונה. אני כבר לא בריאה, אני אמשיך לעזור עד הדקה האחרונה שלי. אני לא יכולה להתעלם מאנשים, אני באה משם, אני יודעת מזה עוני, ברוך השם גידלתי ילדים לתפארת, נכון נשארתי עם הכאבים שלי מאז שאיבדתי את בעלי, שם קרסתי, אבל אני ממשיכה לעזור כפעילה חברתית".
"לדעתי יש לערוך בחירות ולהזרים דם חדש", אומר חבר ועד שכונה ג', חגי לינצקי, שמזה כ־30 שנה מכהן בתפקיד. לדבריו, ועד השכונה נמצא בסוג של קיפאון, ולמעשה קיים על הנייר בלבד. "הדרישה לקיים בחירות לגיטימית לחלוטין".
לפני מספר שנים הלך לעולמו יו"ר ועדה השכונה, מאיר אלבז ז"ל, ומאז הכל מוקפא. "חייבים לרענן, אין פעילות. המצב לא תלוי בוועדים כיום כי הכל מנוקז דרך עיריית באר־שבע".
בגלל הקורונה
דובר העירייה, אמנון יוסף, מסר בתגובה: "אכן, כפי שנמסר אז בדבר גיבוש מודל חדש לקיום בחירות לוועדי שכונות, לצערנו בשל מגפת הקורונה והעיסוק הרב של הגורמים הרלוונטיים בעירייה בנושא הבריאות, לא היה ניתן לקדם בשנתיים האחרונות את הבחירות.
"על אף המצב המיוחד שנוצר בעקבות מגפת הקורונה, יש לציין כצו השעה בשתי שכונות החדשות כלניות וסיגליות, התקיימו בחירות וזאת על מנת לייצר שיתוף פעולה עם התושבים החדשים בכל הקשור לתכנון ולפיתוח שירותים בשכונות".
נותרו מאחור
בעוד שבשכונות החדשות נערכו בחירות לוועדי השכונות, דווקא בשכונות הוותיקות, שבהן התושבים זקוקים יותר מכל לנציגים שיזיזו דברים, הבחירות מתעכבות
האינטרס של הרשויות המקומיות הוא להוביל שיתוף פעולה עם התושבים באמצעות נציגיהם, ולקדם בכך נושאים בוערים המחייבים טיפול נקודתי הקשור לחיי היומיום.
לכן הרשויות פורשות מיוזמתן חסות על בחירות לוועדי השכונות ומעמידות לטובת הליך הבחירות את המנגנון העירוני הכולל את הלשכה המשפטית, אגף הרווחה והשירותים החברתיים ועוד גורמים. העובדה שעם הקמתן של שכונת כלניות וסיגליות, עיריית באר־שבע קידמה בחירות, ואף נבחרו נציגים, מלמדת על חשיבות הנושא ומראה שכשהעירייה מעוניינת לקדם בחירות, היא יכולה.
ואולם, בכל הקשור לשכונות הוותיקות, הסיפור שונה לחלוטין. במקצת השכונות הוותיקות מכהנים זה עשרות שנים ועדי שכונות בלי שנערכו בחירות, ובשכונות אחרות לא ידוע לתושבים מי הם נציגיהם, ובקיצור, הבלגן חוגג.
מדובר בשכונות עם תשתיות ישנות, שירותים לא מספקים והזנחה של שנים, שכונות שמתמודדות עם נטישה של צעירים, והאוכלוסייה המבוגרת והדלה שנותרה מאחור זקוקה יותר מכולם לנציגים חדורי מוטיבציה שיקחו את העניינים לידיים.
אז מי אחראי לקיום הבחירות ומדוע הן לא מתקיימות בשכונות הוותיקות? על שאלה זו משיב יועץ משפטי מאחת הרשויות בדרום: "ראשית, החוק לא מחייב את הרשויות המקומיות לערוך בחירות.
"בחירת נציגי שכונות נולדה מתוך צורך שמשרת את שני הצדדים, הצורך הזה הוא אינטרס מובהק של נציגי השכונות והעירייה שיכולים להעלות בעיות באופן ישיר, והעירייה תספק פתרונות. כנראה ששני הצדדים בשכונות האלה לא מעוניינים בבחירות, וכל אחד מטעמו".
לעדכונים: חדשות באר שבע
