במהלך חודשי הקיץ החמים הופך אזור הנגב לכר פורה למפגשים מסוכנים בין תושבים לעקרבים. העלייה בטמפרטורות, תנאי השטח והקִרבה לבתי גידול טבעיים, מייצרים מציאות מדאיגה שבה עקיצה עלולה להפוך למקרה חירום רפואי ומסכן חיים, במיוחד בקרב ילדים קטנים.
מלר"ד בית חולים "סבן" לילדים ב"סורוקה" מטפל במספר הגבוה ביותר של מקרי עקיצות עקרב בילדים בישראל, כאשר על פי נתוני בית החולים, מדובר בנתונים מדאיגים של 300 מקרי עקיצות על ידי עקרב בשנה. בבית החולים מציינים כי מדובר בכמות הפגיעות מעקרבים ובמספר הטיפולים שמעניק הצוות בנוגדן לארס העקרבים, הנחשב לאחד הגבוהים בעולם.
אולי יעניין אתכם:
במקרה החמור מבין האחרונים, פעוט בן שנה ושמונה חודשים מאזור ערד פונה במצב קשה למלר"ד בית חולים "סבן" לילדים כשהוא סובל ממספר פגיעות מערכתיות, לאחר שאמו מצאה אותו בשעת לילה בוכה, מקיא ומרייר וללא סימן עקיצה ברור. הפעוט אובחן במהרה כסובל מעקיצת עקרב וקיבל טיפול באנטי־ונום (נוגדן) - טיפול חיוני, שהוביל לשיפור מיידי במצבו. משם הועבר ליחידה לטיפול נמרץ ילדים להמשך טיפול והשגחה.
ד"ר אור קפלן, רופא בכיר במלר"ד בית חולים "סב" לילדים ב"סורוקה", מתייחס לתופעה המדאיגה: "בחודשי הקיץ אנחנו רואים עלייה משמעותית במקרי עקיצות עקרב בילדים. לא תמיד מופיע סימן עקיצה נראה לעין, ולכן היכרות מוקדמת עם התסמינים יכולה להציל חיים. לעיתים מופיעים תסמינים מקומיים כמו כאב, אודם או נפיחות, אך לעיתים מדובר בתסמינים מערכתיים חמורים יותר, כמו ריור, הקאות, דופק מהיר, קוצר נשימה, הזעה מרובה ושינויים במצב ההכרה. לכן, גם בהיעדר סימן חיצוני, חשוב להיות עירניים לשינויים חדים בהתנהגות או במצב הגופני של הילד/ה, ובכל חשד, לפנות מיד לבדיקה רפואית לצורך קבלת טיפול מותאם, מהיר ומציל חיים".
הטבע מתעורר
עם שיא הקיץ ועליית הטמפרטורות, עולה גם מספר מקרי עקיצות עקרבים. מדובר בתופעה נפוצה בעיקר בדרום הארץ, שעלולה לסכן חיים.
בישראל מוכרים 21 מיני עקרבים, מתוכם שלושה ארסיים במיוחד.
עקרבים פעילים בעיקר בשעות הלילה, ונוטים להסתתר מתחת לאבנים, רהיטים, צעצועים ומקומות מסתור נוספים. הארס שמופרש בעת העקיצה עלול לגרום לתגובה מקומית, אך גם לפגיעות מערכתיות חמורות, עד כדי סכנת חיים.
העקרבים, טורפים פעילי לילה, מתעוררים לחיים כשהטמפרטורות עולות. בקיץ, במיוחד ביולי־אוגוסט, האדמה מתחממת והחרקים, שנחשבים למזון העיקרי של העקרבים, מתרבים. זה מגביר את תנועתם ואת הסיכוי למפגשים עם בני אדם, בעיקר באזורים כפריים, יישובים קטנים, מחנות צבא ושטחים פתוחים.
"באזור הנגב חיים למעלה מ־15 מיני עקרבים, חלקם מסוכנים מאוד לבני אדם", מציין אקולוג מדברי המתמחה בזני העקרבים באזור, "החום והמחסור במים דוחפים אותם לחפש מקלט במקומות לחים וקרירים כמו סדקים בקירות, בגדים זרוקים או נעליים שנשארו מחוץ לבית".
המין המסוכן ביותר באזור הנגב הוא העקרב הצהוב (Leiurus quinquestriatus), הידוע גם כאחד העקרבים הארסיים בעולם. הארס שלו עלול לגרום לכאבים עזים, חום גבוה, הזיות, דופק מואץ, קשיי נשימה, ואף למוות, בעיקר בקרב ילדים קטנים, קשישים ובעלי רקע רפואי בעייתי.
על פי נתוני משרד הבריאות, מדי שנה מתרחשות בין 1,500 ל־2,000 עקיצות עקרבים בישראל, כמחצית מהן בדרום. בקיץ שעבר דווחו מקרים רק באזור הנגב, בעיקר סביב באר־שבע, דימונה, ירוחם, רמת חובב, ויישובי הפזורה הבדואית.
לקרר ולהתפנות
ילדים הם אוכלוסייה הנמצאת בסיכון גבוה להיפעות מעקיצות עקרב. בתי חולים בדרום, ובראשם "סורוקה", מדווחים מדי שנה על עלייה משמעותית בפניות לחדרי מיון בעקבות עקיצות. "כל עקיצה של עקרב, במיוחד אצל ילד, מחייבת מעקב רפואי. ילדים רגישים יותר לארס, וללא טיפול התסמינים עלולים להחמיר במהירות", מציין גורם רפואי.
משרד הבריאות מפרסם מדי שנה הנחיות ברורות להתמודדות עם סכנת עקיצות. בין היתר ניתן דגש על ניעור בגדים, מגבות ונעליים לפני הלבישה, סגירת סדקים ופתחים בבית, במיוחד בקירות חיצוניים, הדלקת אור לפני כניסה למחסנים או מבנים נטושים, שימוש בנעליים סגורות גם בחצר, והקפדה על סביבה נקייה באמצעות גיזום עשבים וצמחיה, הרחקת פסולת, קרשים ואבנים.
מה לעשות אם נעקצתם? קודם כל יש להימנע מתנועה מיותרת. בדרך זו התפשטות הארס תואט. יש לפנות באופן מיידי לטיפול רפואי. רצוי לקרר ולרבע את האזור שנעקץ. אל תנסו לשאוב את הארס או לחתוך את האזור, זה עלול להזיק יותר מאשר לעזור.
בעמותת "מדעת" שפועלת לקידום בריאות הציבור בתחומי הטיפול הרפואי והרפואה המונעת, מציינים כי הארס של העקרב מכיל רעלנים קרדיוטוקסיים (המשפיעים על מערכות הלב) ונירוטוקסיים (המשפיעים על מערכת העצבים). "עקיצת העקרב גורמת שחרור מוגבר של מוליכים עצביים המשפיעים על מערכות שונות בגוף. ברוב המקרים מסבה העקיצה כאב חד אבל לא סכנת חיים"
"עם זאת", מדגישים בעמותה, "עקיצה של עקצן צהוב וקטלן עב צבתות בהחלט עלולה להרוג, וילדים נמצאים בסיכון מוגבר לסיבוכים ולתמותה כתוצאה מעקיצתם. סימני העקיצה המערכתיים עלולים להופיע שעות לאחר העקיצה, ולכן יש חשיבות גדולה לפנייה לטיפול רפואי".
סכנת הסקרנות
ביישובים מרוחקים או כפרים בלתי מוכרים, המרחק ממוקדי טיפול רפואי מהווה אתגר של ממש. כאן מתחדד הצורך בפינוי מהיר ככל האפשרת ובהגברת המודעות לנושא. "נושא ההסברה בכל מה שקשור לסכנת עקיצות ממזיקים זה משהו שכמעט ולא קיים", מספר מתנדב חברתי העובד במספר כפרים במועצה אזורית אל־קאסום. "הילדים ביישובים חסרי מעש, במיוחד בחופש הגדול. לא פעם סיורים סביב הבית מסתיימים בפציעות כאלה ואחרות בגלל חוסר זהירות או סקרנות שהובילה לפציעה. לא פעם אני נתקל במקרים בהם ילדים מזהים זוחל מסקרן מתחת לאבן, הם לא מתרחקים מהמקום אלא מרימים את האבן כדי לבדוק במה מדובר וזה הפער הכי מסוכן שצריך לגשר ולהסביר עליו".
"יש פערים בהיערכות ובמודעות, בעיקר ביישובי הפזורה", מסכמת חובשת מתנדבת במד"א בנגב. "בכל קיץ יש לפחות שניים־שלושה מקרים שמסתיימים בפגיעה חמורה שאפשר היה למנוע".
