בשלהי חודש דצמבר האחרון התהפך עולמם של בני משפחת ימהרן, תושבי ערד, לאחר שבנם הילל בן התשע נפגע אנושות על ידי רכב בכניסה לערד ומצא את מותו בתאונת פגע וברח, כשהוא מותיר אחריו את הוריו וובטאו ואיילה ושלושה אחים ואחיות צעירים ממנו.
2 צפייה בגלריה
האם וילדיה
האם וילדיה
האם וילדיה
(צילום: באדיבות המשפחה)
הילל נפצע בתאונה באורח אנוש וצוות של פראמדיקים וחובשים של מד"א פינה אותו במצב קריטי לבית החולים "סורוקה" תוך כדי פעולות החייאה. למרבה הצער, בבית החולים נקבע מותו של הילל.
נהג הרכב הפוגע, תושב הפזורה הבדואית, שנעצר שעות אחדות לאחר התאונה, שוחרר בהמשך למעצר בית בתנאים מגבילים, ומשפחתו של הילל מרגישה תסכול רב לאחר שהתברר לה כי הנהג הפוגע מסתובב חופשי, וטרם התקבלה החלטה באשר להעמדתו לדין, בעוד בני משפחתו של הילל, הוריו ואחיו הקטנים, מתמודדים מאז התאונה עם אובדן הבן הבכור והאסון שנחת עליהם.
כמעט חודשיים חלפו מאז נדרס הילל ימהרן ז"ל למוות ובני משפחתו מתקשים לאסוף את השברים. השבר במשפחה הוא לא רק נפשי, אלא גם כלכלי. בימים הקרובים מתכוונים בני משפחתו של הילל לפתוח במבצע של גיוס המונים על מנת להקל על מצוקתם הכלכלית, אליה הם נקלעו בעקבות אובדן הבן.

2 צפייה בגלריה
הילל ימהרן
הילל ימהרן
הילל ימהרן
(צילום: באדיבות המשפחה)

"אני עובדת בתחום הקוסמטיקה", סיפרה השבוע ל"ידיעות הנגב" איילה אליס־ימהרן, אמו של הילל, "ובמהלך התקופה מאז האסון שנפל עלינו אני לא מצליחה לקבל יותר משני לקוחות ביום, וגם זה יותר מדי. העומס הרגשי לאחר האסון שקרה לנו לא מאפשר לי לחזור לשגרה. גם התפקוד בבית הוא לא כמו שהיה לפני האסון שפקד אותנו. אנחנו כבר חודשיים בהלם ומנסים לעכל את המציאות החדשה".
כיצד באמת מתמודדים עם המציאות החדשה?
"זה לא הולך בקלות. זה קשה מאוד. אנחנו לא מעכלים שהילל איננו ושהוא לא ישוב עוד לעולם הביתה. אנחנו מרגישים את חסרונו של הילל כל רגע. הילדים קצת עוזרים להקל על ההרגשה הקשה עם האופטימיות שלהם ועם התמימות שלהם. עכשיו הם מתחילים להבין מה קרה ושהילל כבר לא יחזור הביתה. בעלי אמנם חזר לעבודתו ואני עובדת במינון מאוד נמוך. נפשית, מאוד קשה לנו".

מחכים להחלטה


הקושי, כאמור, הוא לא רק נפשי. בעקבות האסון נקלעו בני משפחת ימהרן למצוקה כלכלית. אמנם בשבועות הראשונים שלאחר האסון גויסו כמה אלפי שקלים כסיוע למשפחה על ידי תרומות של תושבים בערד וחברים קרובים, אך הסכום שגויס הספיק רק לחודש ימים, ולדברי איילה אליס־ימהרן, "נקלענו למצוקה אמיתית ואנחנו לא יודעים כיצד ניערך לחודשים הבאים. מכאן, בעצם, צמחה היוזמה לגיוס המונים על מנת לסייע לנו, בין היתר למימון טיפולים שונים לילדים ולנו, שאנחנו נדרשים לשלם עבורם כהשתתפות עצמית מעבר לסבסוד של קופת החולים. הסכומים שאנחנו נדרשים לשלם עבור הטיפולים הללו הם בעלות גבוהה מאוד".

קראו גם:

מה היעד לגבי התרומות הכספיות באותו מבצע של גיוס המונים?
"אנחנו עדיין בגיבוש של היוזמה הזו על מנת לבדוק את סכום היעד המבוקש במסגרת אותו מבצע של גיוס המונים. בינתיים, אנחנו זוכים לתרומות מאנשים באופן פרטי, וכבר הגענו לכמה אלפי שקלים, אבל הכוונה היא לפתוח בגיוס המונים בצורה מסודרת בימים הקרובים".
משפחת ימהרן מתמודדת לא רק עם העומס הרגשי והכלכלי, כי אם גם עם העובדה שהנהג אשר דרס למוות את בנם, אמנם שוחרר ממעצרו בתנאים מגבילים, אך עד כה טרם התקבלה החלטה לגבי העמדתו לדין כאשר בפרקליטות בוחנים את ממצאי חקירת המשטרה.
"אנחנו מרגישים שנפלנו בין הכיסאות", מציינת איילה אליס־ימהרן, "והאימרה 'טחנות הצדק טוחנות לאט' מקבלת לגבינו משמעות מיוחדת וכואבת מאוד כשאנחנו מרגישים שההליך המשפטי בעניינו של הנהג שפגע למוות בבן שלנו לא מתקדם".
מהפרקליטות נמסר בתגובה: "התיק הועבר לבחינת הפרקליטות וטרם התקבלה החלטה".