בימים כתיקונם משמש פרופ' עידו בר זאב כחוקר במכון המים במכונים לחקר המדבר בקמפוס אוניברסיטת בן־גוריון בשדה בוקר. השבוע הוא החליט על צעד מאוד לא שגרתי.
ביום שני השבוע, במלאת שנה לאירועי 7 באוקטובר ולפרוץ מלחמת "חרבות ברזל", נקט פרופ' בר זאב בצעד יוצא דופן מסוגו, כאשר בבוקרו של יום הוא נטל דגל כחול־לבן ודגל צהוב ויצא לצעדה מבאר שבע לשדה בוקר, מרחק של כ־40 ק"מ אותו הוא גמא בכ־11 שעות. כל זאת, כדי לעורר את מודעות הציבור ומקבלי ההחלטות במדינה לסוגיית השבתם של החטופים והחטופות הנמצאים בשבי החמאס ברצועת עזה זה למעלה משנה, מאז השביעי באוקטובר אשתקד.
"לא נתפס"
"זה לא ברור מאליו", אמר פרופ' בר זאב ל"מיינט באר שבע והנגב", "שבן אדם יוצא השכם בבוקר וצועד ככה עשרות קילומטרים. זה נשמע אולי קצת מטורף, אבל מה שגרם לי לצאת לצעדה הזו היא הרצון לעורר את המודעות שאסור לנו לשכוח את החטופים והחטופות הנמצאים בשבי החמאס כבר למעלה משנה. כולנו, גם הם וגם אנחנו, נמצאים במחשכים כבר למעלה משנה ללא קשר לדעות פוליטיות. אני, למשל, לא נמצא בצד השמאלי של המפה הפוליטית, אבל בנושא החטופים אין כל קשר לפוליטיקה. לא יכול להיות שישנם חטופים שלנו בשבי למעלה משנה. זה פשוט לא נתפס. יש תחושה ששכחו את החטופים לאור המציאות המלחמתית בצפון. זה מפריע לי מאוד".
בכל זאת, לא פשוט לנקוט צעד כזה כמו שנקטת השבוע?
"היה לי קשה לעבוד ביום כזה. גם ביקשתי להתנתק מהחדשות, והחלטתי ללכת. באותו יום עוד הספקתי להשכים קום ובשעה חמש בבוקר עבדתי במעבדת המים שלי ולאחר מכן יצאתי לבאר־שבע ובשעה שש וחצי כבר עשיתי את דרכי ברגל לכיוון שדה בוקר. אשתי אמרה לי שרצי מרתון עושים את המרחק הזה בכשעתיים־שלוש, אבל מבחינתי, היה חשוב יותר המסר שעמד מאחורי הצעידה שלי. לגבי, זה לא היה מירוץ ספורטיבי, אלא כדי להתרחק מהחדשות הקשות וכדי שלא ישכחו את החטופים".
הולך אחרי הלב
פרופ' עידו בר זאב (46), נשוי ואב לחמישה ילדים, מתגורר במדרשת בן־גוריון שבשדה בוקר, מציין כי "מעט מאוד היו שותפי סוד ליוזמה שלי. שיתפתי רק את בני משפחתי ואת עמיתיי הקרובים לעבודה. אין לי פייסבוק ואני גם לא מחובר לרשתות החברתיות, כך שלא הפצתי ברבים את דבר הצעידה שאני עושה".
בדרך כלל רווחת הדעה שאנשי אקדמיה ספונים במגדל השן האקדמי ונמנעים מפעילות מעבר לעולם האקדמיה. מבחינתך, זה אחרת?
"לא היתה לי אף פעם בעיה לומר את דעתי ברבים. נכון שיש אנשי אקדמיה שספונים במגדל השן האקדמי, אבל בסופו של דבר, לי אין בעיה לומר את מה שאני חושב. אני גם קשוב לדעות אחרות משלי, אבל אני תמיד עושה את מה שאני חושב ומרגיש".
קראו גם:
עד כמה נוקט פרופ' בר זאב בצעד יוצא דופן, ככל שמדובר באיש אקדמיה בכיר, תעיד העובדה שלפני כשבועיים הוא השתתף בכנס של האקדמיה למדעים בוושינגטון שבארצות הברית, ובעוד שכל משתתפי הכנס הגיעו לאירוע כשהם מחויטים בחליפות, הוא עצמו הופיע באירוע כשהוא לבוש במכנסי ג'ינס צהובים ועוטה עליו חולצת טי־שירט שחורה עם הכיתוב Bring them home now לאות הזדהות עם המאבק להחזרת החטופים.
"אין לי ספק", מציין פרופ' בר זאב, "שבסופו של דבר ננצח בלחימה, אבל המשימה הראשונה במעלה כיום היא להחזיר הביתה את החטופים והחטופות. אין לנו זמן להשאיר אותם שם במנהרות של עזה".
