ד"ר אמל אלסנע אלחג'וג' היא אישה בולטת ופורצת דרך בחברה הבדואית. היא ידועה בזכות מאבקיה עבור החברה הבדואית, בכלל, ועבור הנשים הבדואיות, בפרט. בהיותה בת 18 היא הקימה את ארגון הנשים הבדואי הראשון, ובשנת 2000 היא הקימה את ארגון אג'יק־מכון הנגב במטרה לקדם שוויון זכויות והעצמה בקרב החברה הבדואית וליצירת חיים משותפים בנגב.
1 צפייה בגלריה
מימין: אסמא אבו ג'אמע, ג'מילה אלעטאונה וד"ר אמל אלסנע
מימין: אסמא אבו ג'אמע, ג'מילה אלעטאונה וד"ר אמל אלסנע
מימין: אסמא אבו ג'אמע, ג'מילה אלעטאונה וד"ר אמל אלסנע
(צילומים: פרטיים)

להוביל שינוי

"הדרייב הכי חזק שהניע אותי לפעול", מספרת ד"ר אלסנע אלחג'וג', "ולהוביל שינויים היו תחושות חזקות של חוסר שוויון וחוסר הוגנות שהרגשתי, גם בהיותי אישה בחברה פטריארכלית וגם בהיותי אזרחית במדינה שמתייחסת אליי כאזרחית לא שווה. מתוך המקום הזה החלטתי לא להיכנע לתחושות אלה ולהיות הקורבן, אלא להיפך, ממקום זה לצמוח ולהוביל תהליכי שינוי שמטרתם לעזור לכל אלה שחיים במערכות של אי שוויון ודיכוי, הן של נשים שחיות בחברה פטריארכלית והן של אזרחים שחיים במדינות שמקפחות אותם".
קראו גם:
ד"ר אמל אלסנע אלחג'וג' (49) נולדה וגדלה בלקייה, שם היא מתגוררת כיום. את הדוקטורט שלה בעבודה סוציאלית קהילתית היא עשתה באוניברסיטת מקג'יל שבקנדה. הרזומה שלה כולל גם זכייה בפרסים, כמו פרס איינשטיין למצטיינים ופרס זכויות האדם מהקרן החדשה לישראל. היא נושאת בתפקיד מנכ"לית הארגון הבינלאומי pledj, ארגון הפועל לצמצום אי השוויון וקידום החברה האזרחית.
כמי שנחשבת לפורצת דרך ומעוררת השראה עבור נשים רבות, מהי עמדתך בנושא הפמיניזם?
"אני אישה פמיניסטית גאה. אני מאמינה שפמיניזם זו לא הגדרה אחידה לכל הנשים בעולם. ממסעותיי בעולם למדתי שפמיניזם זה משהו שכל אישה מגדירה לעצמה וזה תלוי בחוויות, בניסיון, בהיסטוריה ובתרבות של כל אחת. מבחינתי, פמיניזם זה לעמוד חזקה מול תופעות של אי שוויון ולעמוד חזקה כדי לקדם צדק, שוויון ואת זכותן של נשים למימוש עצמי".

מודל לאחרות

ג'מילה אלעטאונה (65), תושבת חורה, עובדת סוציאלית ואחות במקצועה, החלה את לימודיה בתחום הסיעוד עוד בשנות ה־70, תקופה בה מעטים מהחברה הבדואית למדו במוסדות להשכלה גבוהה, קל וחומר ככל שמדובר בנשים בדואיות.
"כולי גאווה היום", היא מציינת, "כשאני רואה כל כך הרבה נשים צעירות מהחברה הבדואית כשהן עצמאיות, לומדות במכללות ובאוניברסיטאות ועובדות. מה שקרה בחברה הבדואית ב־20 השנים האחרונות זה מהפך של ממש. אני זוקפת זאת לזכות המודעות לנושא שהלכה וגברה ולעמותות לקידום נשים בדואיות וגופים אחרים שקמו בשנים האחרונות ומעודדים ותומכים במהלכים הללו. פעם זה לא היה מקובל מבחינת המסורת, שנשים ילמדו. בשנים האחרונות התפיסה הזו השתנתה".
מאמצע שנות ה־70 ועד שנת 1983 עבדה ג'מילה כאחות בבית החולים "סורוקה" והיתה האחות הבדואית הראשונה בבית החולים. בהמשך היא עשתה הסבה והיתה לאחת העובדות הסוציאליות הראשונות בחברה הבדואית.
"אני שמחה שהיתה לי הזדמנות להוות מודל לאחרות לצאת ללמוד ולעבוד במה שהן אוהבות", מציינת ג'מילה אלעטאונה, "גם בתקופה שהדבר היה פחות מקובל אצלנו בחברה".
כעובדת סוציאלית שעבדה עם נשים נפגעות אלימות ופעלה בנושא העצמה נשית בחברה הבדואית, מבקשת אלעטאונה להעביר מסר. "הייתי מעבירה למטופלות שלי", היא אומרת, "את המסר שכל עוד הן תלויות מבחינה כלכלית בבעליהן, הן לא יוכלו לעשות דבר כדי לשנות את המצב. לכן עודדתי אותן ללכת ללמוד ולהיות עצמאיות".

השראה לצעירות

אסמא אבו ג'אמע (30), תושבת ערערה, מנהלת תוכנית "אלרזי למקצועות הבריאות" בארגון אג'יק־מכון הנגב. היא נולדה וגדלה במשפחה מסורתית בערערה ובחרה בגיל 19 לצאת ללימודי תואר ראשון במשאבי אנוש ובהמשך גם לצאת ללימודי תואר שני במסלול של מדיניות וניהול באוניברסיטה העברית בירושלים.
"אחת מפריצות הדרך החשובות בקריירה שלי", היא מעידה על עצמה, "היתה כאשר מוניתי לתפקיד בתחום ניהולי בארגון אג'יק, תחום שעדיין מוגדר 'גברי' בחברה הבדואית. למזלי, אני עובדת בארגון שבו העובדים נבחרים על פי כישוריהם ולא על פי מגדרם".
אסמא אבו ג'אמע משמשת כמנהלת תוכנית "אלרזי" למקצועות הבריאות של ארגון אג'יק, שמטרתה היא לשלב צעירים מהחברה הערבית במקצועות הבריאות הפרא־רפואיים בגיל הרך, כמו פיזיותרפיסטים, קלינאי תקשורת, מרפאים בעיסוק ותזונאים, בעקבות פערים הקיימים במקצועות אלה בחברה הבדואית.
"למעלה מ־95 אחוז מהמשתתפים בתוכנית הן נשים", מציינת אבו ג'אמע, "ואני כל כך שמחה על ההזדמנות שניתנה לי להשפיע על עתידן של צעירות מהחברה הבדואית ולהוות השראה עבורן".
זה גם בא לידי ביטוי בשינוי התפיסה לגבי כיווני תעסוקתן של הנשים הבדואיות?
"תהליך השינוי שהצעירות עוברות בתכנית משפיע על שינוי בתפיסות שלהן, שובר סטיגמות קיימות, פותח אצלן כיווני מחשבה חדשים ומרחיב את האפשרויות אצלן לבחור במקצועות אחרים ממה שאיפשרו לעצמן לחשוב עד החשיפה לתוכנית. התפיסה היתה, שהן צריכות לעבוד במקצועות כמו חינוך והוראה, שיאפשרו להן להיות מוקדם בבית ולטפל בילדים. תוכנית 'אלרזי' פותחת בפניהן אפשרויות נוספות בתחומים חדשים, שלא היו מודעות אליהם בכלל".
כל העדכונים - חדשות באר שבע והנגב