"לא נעים לטייל באיזור נחל באר־שבע ולהרגיש את הסירחון עולה באף ומחניק", כך מתאר משה, חובב ספורט שנוהג לרוץ בטיילת נחל באר־שבע מדי ערב. אלא שבערבים האחרונים, ובעיקר בימי החג, הוא חש שאינו יכול לשהות במקום. "אני לא מבין איך כבר שנים לא מטפלים במפגע הזה", הוא אומר בנימה ביקורתית. "משקיעים מיליוני שקלים, אבל כלום לא משתנה".
משה אינו היחיד שמתלונן על ריחות קשים שעולים באיזור ופוגעים גם באיכות החיים של תושבי השכונות הסמוכות נווה זאב ונווה נוי. "בעיקר בשעות הערב, אני מרגישה שזה בלתי אפשרי לנשום את זה. אנחנו יושבים במרפסת, אל מול הנוף היפה, אבל הריח חריף ואי אפשר לשהות בחוץ", מתארת רבקה, תושבת נווה זאב.
כתוצאה מהשפכים המזוהמים גם מתעוררת בעיית היתושים לצד הריחות הרעים. "אנחנו משלמים לא מעט ארנונה, וזכאים לטיפול טוב של הסביבה, אבל כבר שנים זה לא קורה. אני כבר גרה באיזור למעלה מעשר שנים ובכל פעם מקבלים תשובות שמטפלים בבעיה, אבל המצב סטטי ולא משתנה", אומת תושבת נווה נוי.
חשש מזיהום
החשיפה לריחות החריפים מהווה מטרד סביבתי כבד, ונראה שבמשך שנים לאיש לא איכפת. "הריח פשוט בלי נסבל, זה מי שפכים שמשחירים את ערוץ הנחל ופוגעים גם בצמחייה, תוסיפו לזה את החמורים, הסוסים ועדרי הכבשים שנמצאים שם מדי יום, ותקבלו זיהום נוראי", אומר יונתן, שמטייל שם כדרך קבע.
"לא יתכן שנגור באיזור שנחשב לאיכותי, וממש בכל רגע נידרש לסגור חלונות בגלל הריחות. זה פשוט בלתי נסבל ועושה רושם שהמצב מתקבל בהבנה במשך שנים בקרב גורמים עירוניים", אומרת יפה, שמתגוררת בסמוך. "מדי יום, ובעיקר בערב, המוני אנשים מטיילים שם עם הכלבים, חלק רצים, חלק גרים קרוב, ומה שמקבלים זה ריחות מצחינים ונוראיים".
דוד, שהגיע להתאמן במתקני הכושר בטיילת, סיפר: "אני כאן כל יום, והריחות מגיעים בגלים, אבל כשהם מגיעים, זה בלתי נסבל. ממש להקיא".
מתברר כי מקור השפכים המצחינים הוא מנחל חברון שברשות הפלסטינית שנשפכים לערוץ נחל באר־שבע הסמוך.
השפכים הללו גורמים לזיהום משמעותי, בעיקר בשל זרימת שפכים גולמיים וסניטריים, וחומרים רעילים מתעשיות.
הזרמת שפכים מנחל חברון לנחל באר־שבע היא בעיה סביבתית מתמשכת. השפכים הגולמיים והתעשייתיים, שמקורם בערים ויישובים כמו חברון, קריית ארבע, ומפעלים פלסטיניים, ממשיכים לזהם את הנחל.
השפכים התעשייתיים מכילים ריכוז גבוה של חומרים רעילים, כולל תוצרי תעשיות אבן, ציפוי מתכות, בורסקאות ותעשיות שמן זית.
אולי יעניין אתכם:
סכנה בריאותית
עמותת "צלול" פנתה באפריל 2025 לרשות המים והתריעה על כך שבנחלי הארץ, בהם נחל באר־שבע, זורמים שפכים וקולחים שגורמים לא רק לבזבוז חמור של מים אלא גם לזיהום הסביבה, לפגיעה נופית קשה, לפגיעה במגוון הביולוגי, ולסכנה בריאותית קשה.
במכתב ציינו כי "לדעת 'צלול', על רשות המים, המשרד להגנת הסביבה ועל האחראים לכשלים אלה, לפעול בנחישות להסדרתם, ולמנוע בכך את המשך הבזבוז, הזיהום והפגיעה בבריאות הציבור".
בעניין נחל באר־שבע ציינו בעמותה כי זורמים אליו שפכים וקולחים באיכות נמוכה ביותר ממט"ש שוקת שקרס בעקבות הזרמת שפכים באיכות ירודה מתחום הרשות הפלסטינית המגיעים לתחום ישראל דרך נחל חברון. "השפכים גורמים לזיהום חמור של הנחלים, ובראשם נחל באר־שבע בשיקומו הושקעו כספים רבים ולאובדן מים יקרים כ־7־8 מיליון מ"ק בשנה המיועדים להשקיה חקלאית עליהם מסתמכים החקלאים. מניעת הזרמת השפכים בעלי העומסים הגבוהים היא אחריות של המינהל האזרחי שאינו מצליח למנוע את הגעתם למט"ש שוקת".
יש לציין כי בג"צ דן בעתירה שהגישו ב־2021 עיריית באר־שבע, והמועצות אשכול, בני שמעון, מיתר, עומר ועמותת "אדם טבע ודין", בסוגיית הטיפול בשפכים הזורמים בערוצי הנחלים חברון, באר־שבע והבשור, ונושאים על גליהם מפגעים סביבתיים ותברואתיים חמורים. העתירה הוגשה נגד משרדי הממשלה השונים והמינהל האזרחי.
אחת הטענות היתה כי על אף "התחייבותם המפורשת של המשיבים ליתן פתרון כולל לבעיה זו לפני כעשר שנים, טרם סולק המטרד".
בנסיבות אלה, ביקשו העותרות שורת סעדים, ובהם קידום מיידי של "תוכנית לפתרון כולל של בעיית השפכים הזורמים בנחל חברון שמקורם בשטח הרשות הפלסטינית", הקמת מתקן לטיהור שפכים ו"מערכת השבת קולחים", שתאפשר שימוש בקולחים המופקים ממתקני הטיהור, ועוד.
בדיון עלה כי מתקן טיהור השפכים בשוקת מזרים לאורך השנה מי קולחין שאינם באיכות המותרת בהזרמה לנחלים. במהלך הדיון הודו נציגי המדינה כי יש מקום לשנות ולשפר את אופן הטיפול בנושא ולנקוט בצעדים כדי לפתור את הבעיה אחת ולתמיד.
דורשים טיפול
התושבים דורשים פיתרון מיידי ומבקשים שיפסיקו למרוח אותם בהסברים מיותרים. "הגיע הזמן שעיריית באר־שבע והמשרד להגנת הסביבה יטפלו בנושא ביד קשה כנגד המזהמים. העירייה השקיעה מיליונים באיזור הפארק, עם אטרקציות ומסעדות, אבל מה זה מועיל לנו שמסביב הכל מזוהם? מה עם איכות החיים שלנו?".
דבורה, תושבת האיזור, טוענת כי בעבר שיגרו עשרות פניות לעירייה ולגורמים סביבתיים, אבל דבר לא השתנה. "הכלבים נובחים והשיירה עוברת. שהעירייה תשלח נציגים שלה לראות מה קורה שם, לא רק ריחות, גם הזנחה, גם עדרי צאן שמשוטטים באין מפריע, טרקטורונים, סוסים וחמורים. כל אלה הם חלק מהנוף בטייילת".
מדוברות עיריית באר־שבע נמסר בתגובה: "הזרמת השפכים בנחל באר־שבע דרך מט"ש שוקת, מבוצעות באישור רשות המים ומשפיעה על כלל היישובים לאורך הנחל. עיריית באר־שבע מובילה את המאבק מול הממשלה להפסקת ההזרמה במעלה הנחל, לטיפול מתאים ואיכותי בשפכים במט"ש שוקת ולהעברת המים המטוהרים לצרכנים חקלאים באזור הדרום, בהתאם לפסיקת בג"צ. על כן, את השאילתה יש להפנות לרשות המים ולמדינת ישראל שזו אחריותה להפסיק את המפגע".
