זמן ספירת קולות המנדטים בקלפיות הוא אחד מרגעי השיא בבחירות המוניצפליות והכי מותח בין המתמודדים שמבקשים את אמון הציבור. אולם, מה שקובע וחשוב באמת הוא כיצד תיראה דמותה והרכבה של המועצה, שנבחריה אמורים לייצג את רצונות הציבור בחמש השנים הבאות. הם אלה שאמורים לדאוג לייעל את השירותים בתחומי איכות הסביבה, גינון, פינוי אשפה, ובעיקר הגברת הביטחון האישי.
בבאר־שבע, בירת הנגב, הבחירות לראשות העירייה הן לפרוטוקול בלבד. ראש העירייה, רוביק דנילוביץ', הוא מתמודד יחיד, וכל מה שהוא צריך מהציבור זה אמון מחודש (לפחות להשיג 40 אחוזים מהקולות הכשרים) בדרך לקדנציה רביעית ברציפות.
דנילוביץ' מוביל קמפיין שהמוטו שלו איחוד, וכמו תמיד, יינסה לאחד סביבו את מרבית הרשימות, עם כולן יש לו יחסים טובים, חלקם צמחו בבית הגידול שלו.
בשבוע האחרון הוא חידד את הצורך בהצבעה על שני פתקים, כדי להבהיר לבוחרים שיש לבחור בו וברשימה שלו.
הצצה לפייסבוק ולאינסטגרם מגלה כי מהמבוגרים ועד טף לוקחים חלק בקמפיין שלו ומשתפים סרטונים בהם הם משמיעים את המילים: "לרוביק שני פתקים".
המלחמה על המועצה
המאבק האמיתי עובר להתמודדות על מושבים במועצת העירייה, והופך לצפוף במיוחד לנוכח העובדה שמתמודדות לא פחות מ־13 רשימות על מועצה שמונה 27 חברים.
רק כדי לסבר את האוזן ולהבהיר עד כמה המשימה לא קלה ומורכבת למתמודדים, תעיד העובדה שבמועצה היוצאת, הסיעה של דנילוביץ' "דרך חדשה" מנתה 16 מנדטים, במילים אחרות, שבע הרשימות האחרות שנכנסו: "אור", ליכוד, "גשר", "קהילה", "באר־שבע ביתנו", ש"ס ו"הבית היהודי" (היום "עוצמה יהודית והציונות הדתית") התחלקו על 11 מושבים בלבד שנותרו. מדובר באתגר לא פשוט לרשימות הקטנות.
עוד שיא שנשבר בקדנציה שמסיימת את דרכה בעוד מספר ימים הוא העובדה שהקואליציה במועצה הייתה מקיר לקיר, וראש העירייה נהנה מתמיכה גורפת וחד משמעית, מלבד משה ינאי ששימש כאופוזיציה וכיו"ר ועדת ביקורת, תפקיד שעל פי חוק לא יכול לאייש איש קואליציה. האם המצב שתיארנו ישתנה אחרי הבחירות? תלוי בתוצאות הבחירות למועצה ובאחוזי ההצבעה, כאשר אחוזי הצבעה גבוהים משרתים את הרשימות הגדולות בחלוקת המנדטים, בעוד אחוזי הצבעה נמוכים משרתים דווקא את המפלגות הקטנות.
כיוונים לקואליציה
ישנם שלושה תסריטים אפשריים כיצד תיראה הקואליציה של דנילוביץ' בקדנציה הבאה, ומי הם שותפיו הפוטנציאליים.
תסריט הראשון: הרכב המועצה לא ישתנה ויהיה זהה מבחינת יחסי הכוחות להיום. במצב זה, ראש העירייה ייהנה מקואליציה יציבה ללא זעזועים ויממש את מדיניותו ומדיניות ההנהלה בבטחה וללא חשש.
שותפיו הטבעיים עשויים להיות: הליכוד, "64 מנדטים למחנה הלאומי", "גשר", "באר־שבע ביתנו", ש"ס, "קהילה", אליהם יצטרפו אולי רשימות חדשות נוספות. מדובר בתסריט בסבירות גבוהה.
תסריט שני: "דרך חדשה" של דנילוביץ' תאבד מכוחה ותיחלש, במקרה זה הסיכויים שייכנסו יותר מפלגות למועצה הוא גבוה, משום שמספר המנדטים שיישאר ב"קופה" יהיה גדול יותר, וכך מפלגות ורסיסי מפלגות יגדילו את סיכוייהן לזכות במושבים, כשהמפלגה של ראש העיריה תהיה תלויה בהן ולא רק בעצמה. מדובר בסיכויים פיפטי פיפטי שזה יתרחש.
תסריט שלישי: מועצה לעומתית, כלומר, לראש הרשות לא יהיה רוב במועצה והוא יהיה תלוי הרבה בחסדי המפלגות, מה שיכול לגרום לשיתוק עבודת המועצה והוועדות, אי הסכמה על מדיניותו, ואפילו במקרה הקיצון - אי אישור התקציב והתערבות משרד הפנים. מדובר בסיכויים קלושים עד אפסיים שתרחיש כזה יתרחש.
קראו גם:
פערים אידיאולוגיים
למועצה מתמודדות 13 רשימות, כאשר לכל אחת מהן אג'נדה משלה והפערים האידיאולוגים ביניהם רחוקים זה מזה, וכמעט ולא ניתנים לגישור.
בשני הקטבים נמצאים: הרשימה "חוזה חדש לבאר־שבעים המחנה הליברלי" בראשות עידן אטיאס וטימור מיכאלי, שדוגלת יותר בפתיחות וקידמה, וראשיה ופעיליה התנגדו לרפורמה המשפטית, אל מול "עוצמה יהודית והציונות הדתית" אותה מוביל סגן ראש העירייה, הרב גדי מזוז, שמתנגד לכל שינוי בסטטוס־קוו הדתי, ודאי נגד פתיחת חנויות בשבת בתוך השכונות. וזה לא רק כאב הראש היחיד של דנילוביץ'. למשל, מה יקרה אם הרשימה המשותפת של יהודים וערבים בהובלת עו"ד שחדה אבן ברי, תיבחר, וזאת על רקע המלחמה בעזה בעקבות מתקפת הטרור בשבעה באוקטובר? כיצד יגיבו המפלגות הימניות?
והשאלה הגדולה יותר: מי יחזיק בתיקים החשובים: הנדסה, תרבות תורנית, איכות הסביבה, תכנון ובנייה, ועוד. כל זה יתברר בהתאם לתוצאות הבחירות ובהסכם הקואליציוני.
יתר המפלגות שיתמודדו: "אור" - משה ינאי, "גשר" - שמעון טובול, "דרך חדשה" - רוביק דנילוביץ', "באר־שבע ביתנו" - ג'ולי קייט (האישה היחידה בראשות רשימה), מפלגת "האבות" - לביא גוטקינד, "קהילה" - צח ברק, ש"ס - אושרי אביכזר, "ציר נאמן" - נחום קרליץ, הליכוד - אמנון כהן, "64 מנדטים למחנה הלאומי" - שמעון בוקר.
מיתר : מאבק יצרי
לא מעט אמוציות ויריבויות מלווים את קמפיינים הבחירות של המתמודדים במאבק על ראשות המועצות המקומיות, וחלקן הוא אישי, והמתמודדים לא חוסכים הזדמנויות כדי לעקוץ ולתקוף אחד את השני.
במיתר ארבעה מתמודדים: ראש המועצה המכהן, שמעון מזוז, שמעון פרץ, סער חרזי ושי דוד. שמעון מזוז ושמעון פרץ התמודדו בעבר וכבר נפגשו בקלפיות. בין השניים יריבות פוליטית מזה שנים, לא פעם יריבות זו באה לידי ביטוי בתקשורת, כולל ברשתות החברתיות. בבחירות האחרונות התקיים סיבוב שני בין שני המתמודדים, ומזוז ניצח ונבחר לראשות המועצה. הפעם פרץ מתכנן לעשות מהפך. לשאלה, מה דעתו על הבחירות ביישוב, השיב שמעון מזוז: "מערכת הבחירות היא לא יצרית, חוץ מאשר שמעון פרץ, כל שאר המועמדים ראויים וזה בסדר גמור, אין לי שום טענות. במקום להגיד מה הוא הולך לעשות, שמעון פרץ רק מבקר אותי".
שמעון פרץ אומר: "במדינה דמוקרטית ביקורת היא דבר לגיטימי. במבט לאחור הביקורת שנמתחה על מזוז היתה מוצדקת והובילה לשינויים בעלי חשיבות, כמו בעניין הדיור המוגן, ואנחנו גאים על כך. מנהיגות אמיתית יודעת לרתום את הכוחות, ובמיתר יש לנו הרבה, להקשיב, ללמוד, לשפר ולתקן".
עוד הוסיף ואמר פרץ: "אי אפשר להתייחס לבחירות מבלי והבין את התקופה המורכבת שבה אנחנו נמצאים. לא פשוט לי כמו להרבה אחרים לעסוק בבחירות בשעה שהמלחמה רחוקה מלהסתיים".
סער חרזי, מהנדס תעשייה וניהול, סגן אלוף במיל' בחיל התקשוב, מנהל תחום התעשייה האזורית תמר, נגד קמפיינים שכוללים השמצות בין המתמודדים. "אני וחברי הסיעה שלי בחרנו לנהל את הקמפיין בגישה חיובית, לחזק את המכנה המשותף של הקהילה, ולדבוק בשיח מאחד ומחבר. מלבד מספר אירועים ממוקדים שחווינו ועדיף היה לוותר עליהם, אני מרגיש שהגישה הצליחה לחלחל ולהשפיע על השיח וההתנהלות של מערכת הבחירות כולה".
שי דוד הוא איש חינוך, מגשר מוסמך, מועמד ריאלי מטעם מפלגת "כחול לבן" לכנסת הבאה. הוא מנסה להימנע מכל המאבקים והאינטריגות בין המתמודדים, ואומר כי הוא מתרכז בעשייה "על כלל הנושאים שיש לטפל במיתר שהוזנחה בקדנציה האחרונה".
על מערכת הבחירות אומר שי דוד: "אני מנוסה במערכות בחירות מזה חמישה קמפיינים ארציים. זה לא זמן לבחירות, אבל אין ברירה, ולכן כדי להחליף את ההנהגה במיתר, אמשיך לפעול בכבוד לשאר המתמודדים ואמשיך לשרת את התושב בממלכתיות".
מצפה רמון: משתדלים לכבד
המאבק בין חילונים ודתיים על צביונו ודמותו של היישוב מצפה רמון לשנים הבאות עלה מדרגה, בעיקר בשל המתחים בין חילונים לגרעין התורני. החשש מקיצוניות בין שני הצדדים בקצוות האידיאולוגיים מעורר ויכוח ומחלוקות. בתחילת המירוץ הודיעה תושבת היישוב, קורין גולד מגדים, על ריצה לראשות המועצה מתוך תפיסה שאפשר לחיות ביחד מתוך כיבוד הדדי וסובלנות. "הרוב המוחלט של התושבים מתון", אמרה בכל הזדמנות, אולם מאוחר יותר החליטה לפרוש ולוותר על התמודדותה.
בבחירות נותרו שלושה מתמודדים: פלורה שושן, שכיהנה בעבר כראש המועצה, דני שטרית ואליה וינטר.
דני שטרית, מוותיקי היישוב, מתגורר במצפה מזה 60 שנה, בעבר כיהן כשלושה עשורים כמזכיר ההסתדרות במצפה. "מערכת בחירות רגועה ושקטה בצל המלחמה הנוראית", כך מגדיר שטרית.
יחד עם זאת, הוא מציין: "אני לא שותף להתקפות בין המועמדים ובין המחנות הקוטביים, אני מכבד את כל הקהילות ואת דעת כל תושב".
אליה וינטר שימש במשך עשר שנים כגזבר המועצה במצפה רמון. "למדתי ורכשתי ניסיון עצום בנוגע לניהול ומנהיגות בעולם המוניציפאלי", הוא אומר.
וינטר דוחה את ההתקפות נגדו, ורואה בכולם שותפים. "זכיתי להוביל קמפיין שכותרתו 'הטוב המשותף ינצח', יש כאלה שבוחרים בקמפיין נגטיבי, זו איננה דרכי ואינני נגרר לשם. ההנחיה שלי לפעילים היא 'יזרקו עלינו אבנים - אנו נשיב בפרחים'. אני רואה בכל תושבי מצפה רמון שותפים, ומבטל באופן מוחלט את 'המחנאות'. ובעזרת השם, בהנהגתי ויחד עם חבריי לסיעת מחל, מצפה רמון תפרח ותשגשג בשנים הבאות", אומר וינטר.
להבים : הציבור יאמר את דברו
שני מתמודדים ביישוב להבים: ראש המועצה המכהן, יוסי ניסן, מולו מהנדס המועצה לשעבר, אלעד ארזי.
זה לא סוד שבין השניים יריבות פוליטית והם חלוקים בלא מעט נושאים.
יוסי ניסן: "כמו בכל מערכת בחירות אני עד להסתה שמתנהלת נגדי ואולי זה חלק מהתענוג הכללי, אבל הציבור חכם ויודע להעריך מה נעשה כאן בחמש השנים האחרונות".
אלעד ארזי: "איני רוצה לדון במועמד השני, אני משתדל להציג את הניסיון שלי, את היכולות, את המטרות ואת החזון ליישוב שלי ושל חבריי, ומקווה שהציבור יבחר נכון".
עומר : פוליטיקה אחרת
לאחר למעלה משלושה עשורים ראש מועצת עומר, פיני בדש, מחליט לפרוש ולא להתמודד.
שני מתמודדים ראש בראש נותרו במירוץ: סימה כחלון וארז בדש, לאחר שאיש העסקים יוסי כהן החליט לפרוש מהמירוץ ולהתרכז בהתמודדות למועצה.
המתח בין בדש לכחלון מוכר וידוע, בעיקר באמצעות פרסומים כאלה ואחרים באמצעות אנשיהם. "מרגע ההכרזה על ההתמודדות הצהרתי כי בכוונתי לנהל מערכת בחירות הגונה ומכבדת", אומר בדש, ומוסיף: "לא תמיד קל לשמור על קו זה אל מול אמירות ופעולות מסוימות, ואין זה אומר שלא נגיב לפרסומים שאינם אמת, אך זו הדרך בה אני מאמין ועליה אני מתכוון לשמור. בכוונתי להיות ראש מועצה של כולם ומגיעה לתושבי עומר פוליטיקה אחרת".
לשאלה, מה דעתה על מערכת הבחירות, השיבה סימה כחלון: "אלו לא בחירות רגילות. אנחנו בזמן מלחמה וזו תקופה לאחדות ולמנהיגות אוהבת ומחברת. אני חושבת שעומר רוצה שינוי, אחר 33 שנים, עומר בשלה לשינוי הכרחי ולמנהיגה אישה. אני שמחה על התמיכה הרחבה, ומשוכנעת שבתוך זמן קצר אחרי שאבחר תושבי עומר ירגישו את השינוי".
ירוחם: אווירה מתוחה
שלושה מתמודדים במירוץ לראשות ירוחם: ראשת המועצה, טל אוחנה, נילי אהרון ואילן אלמקייס.
מדובר במערכת בחירות יצרית וחריפה, וטענות על נתונים שקריים שמתפרסמים והאשמות הדדיות.
אילן אלמקייס, קצין ומפקד בדרגת רס"ן בחיל האוויר שעוסק בעריכת דין, אומר על מערכת הבחירות: "אנו ממוקדי מטרה ומכוונים לראשות המועצה, ורעשי הרקע לא מרפים את ידינו. יש מי שפועלים להפצת מידע מגמתי הגובל בשקרים, והם לא בוחלים באמצעים על מנת לנסות להשפיע על תושבי ירוחם ועל אופן הצבעתם. אנחנו בחרנו בדרך מכבדת שרואה בתושבי ירוחם אנשים שמאסו במשחקים הפוליטיים, סקרים מומצאים, קומבינות והבטחות. מתחילת הקמפיין עסקנו רק בדבר אחד - מפגשים עם התושבים, הצגת התוכניות שלנו עבור ירוחם, ובעיקר שמענו אותם".
נילי אהרון, בעלת שלושה תארים אקדמים: תואר ראשון במנהל ומדיניות ציבורית, תואר ראשון במשפטים ותואר שני בדיפלומטיה וביטחון לבכירים מאוניברסיטת בן־גוריון, אומרת על מערכת הבחירות: "ירוחם הוא מקום קטן שכל הדברים בו הופכים לאישיים. אני מעל הדברים האלו, וכשאיבחר, ירוחם תשנה כיוון. תושבי ירוחם צמאים לשינוי, את זה שומעים בכל פינה ברחוב, עכשו זה הזמן".
עוד הוסיפה ואמרה אהרון: "ירוחם דורכת במקום כבר זמן רב, משתרכת מאחורי ערי הנגב הפורחות. השילוב בין החזון שלי - פיתוח כפר עירוני שמותאם לאופי המיוחד של ירוחם, ליכולת שלי להניע תהליכים, לרתום אנשים ולגייס כספים, יעניקו לירוחם את נקודת המפנה שהיא כל כך זקוקה שלו".
טל אוחנה נבחרה לראשות המועצה בשנת 2018, קודם לכן היתה חברת מועצה וממלאת מקום ראש המועצה. היא שירתה בצה"ל ולמדה לתואר ראשון בסוציולוגיה ארגונית במכללת עמק יזרעאל. אוחנה אומרת כי "מערכת הבחירות בירוחם מתנהלת בצורה מכובדת, חשוב מאוד לשים רק אמת על השולחן ולא מניפולציות סטטיסטיות כאלה או אחרות, בסוף הטוב ינצח".
עוד הוסיפה אוחנה: "13 שנה אני בתוך העשייה הציבורית המוניציפלית, יש בי יידע וכישורים, ותשוקה מאוד גדולה להמשיך בעשייה, ונראה הרבה מהפירות דווקא בקדנציה הנוכחית וגם הרבה דברים שצריך להשתפר בהם".
