בכל בוקר עושה בונים, תושב ערד, את דרכו מעיר מגוריו ערד למקום עבודתו על גבול רמת גן - בני ברק. עד פרוץ משבר הקורונה, לפני יותר משלושה חודשים, הוא היה עולה מדי יום על אוטובוס קו 389 של חברת מטרופולין היוצא מערד למסוף 2000 בתל־אביב ומשם נסע בעוד אוטובוס ליעדו. לעיתים הוא השתמש בקו מערד לבני ברק ולא פעם נסע בונים למרכז בקו הרכבת מבאר־שבע לתל־אביב: הוא נסע בקו 400 מערד ללהבים, עלה לרכבת עד תחנת תל־אביב מרכז, ומשם הדרך למקום עבודתו קצרה.
בחודש האחרון, מאז המשק התחיל להיפתח מחדש אחרי ההסגר, התמונה מבחינתו ומבחינתם של נוסעים רבים אחרים, השתנתה מקצה אל הקצה. נכון לעכשיו, הרכבת טרם חזרה לפעול ומועד חזרתה לשגרה נדחה כבר אין ספור פעמים. במציאות הזאת רבים מנוסעי הרכבת נאלצים להשתמש באוטובוסים.
"כשאין רכבת וצריך להסתמך רק על האוטובוס שיוצא רק פעמיים בבוקר מערד לתל־אביב וחוזר רק פעמיים לערד בשעות הערב, המציאות של להגיע לעבודה היא לא פשוטה בלשון המעטה", אומר בונים. "לפעמים, כשאני נוסע בקו האוטובוס מערד לבני ברק, הנסיעה אורכת כארבע שעות. רק בבני ברק האוטובוס מסתובב כחצי שעה כדי להוריד או לאסוף נוסעים".
הנסיעה שלא נגמרת
ככל שמצוקת התחבורה הציבורית גוברת, הולכים ומתרבים עומסי התנועה בכבישים והם רק מחמירים את המצב. "לפני תקופת הקורונה האוטובוס מערד לתל־אביב לא היה עמוס במיוחד ולעיתים היו בו מעט נוסעים", מספר בונים. "עכשיו כשאין רכבת האוטובוס מלא בנוסעים. זאת ועוד, אם קודם לכן האוטובוס כמעט שלא היה עוצר בדרך בגלל חוסר בנוסעים בתחנות שבדרך, עכשיו הוא עוצר כמעט בכל תחנה כדי להוריד או לאסוף נוסעים. זה אפילו יותר גרוע מקו מאסף רגיל. זה ממש משמעותי כשמשך הנסיעה שלך מתארך במקרה הטוב בכרבע שעה ואולי אפילו יותר".
במוצאי השבת האחרונה, מספר בונים, הוא עשה את דרכו מבית שמש לערד בקו 559 של חברת 'מטרופולין'. "מצוקת התחבורה הציבורית בעת הזו מצאה כאן את ביטויה", הוא אומר. "מאחר שהאוטובוס היה מלא, הנהג לא עצר באחת התחנות בבית שמש והמשיך בנסיעתו כשבתחנה נותרו מספר נוסעים שנאלצו להמתין לאוטובוס הבא שאמור היה לצאת כשעה וחצי מאוחר יותר. מאוד לא נעים ואפילו מרגיז".
בונים אינו לבד בסיפור הזה. לפני פרוץ משבר הקורונה נהג יוסי, תושב באר־שבע, לנסוע מדי בוקר ברכבת מבאר־שבע למקום עבודתו במרכז תל־אביב, אבל מאז נסגרה הרכבת לפני כשלושה חודשים, הוא מתנייד ברכבו הפרטי ובאוטובוסים.
"זה ממש סיוט", הוא אומר, "עד הקורונה הייתי נוסע לעבודה בשקט ברכבת ומגיע רגוע לתל־אביב ובתוך כמה דקות הייתי כבר בעבודה. עכשיו זה כבר סיפור אחר. אין רכבת ואני נאלץ או לנסוע ברכב הפרטי או להשתמש באוטובוס. מה שקורה הוא שהכבישים פקוקים ועמוסים, וכשאתה מגיע סוף סוף לתל־אביב אתה מבזבז זמן על חיפוש מקום חניה ואז אתה מגיע לעבודה מותש ועצבני כבר על הבוקר ועוד באיחור של כשעה.
"איך אפשר להתחיל יום עבודה במצב כזה?", הוא תוהה בכעס לא מוסתר ומוסיף, "הסיפור חוזר על עצמו בסיום יום העבודה. בינתיים לא רואים את האור בקצה המנהרה. אין אפילו צפי להחזרת הרכבת לפעילות, ואנחנו נאלצים לספוג את כל ההגבלות הללו".
הקווים הירוקים
גם בימים כתיקונם מצבה של התחבורה הציבורית במחוזותינו לא מזהיר במיוחד, קל וחומר בימי הקורונה שאיש אינו רואה את סופם. המצב קשה במיוחד בימי ראשון כשאלפי חיילים גודשים את האוטובוסים היוצאים מהתחנה המרכזית בבאר־שבע אל בסיסי צה"ל באזור. אותן תמונות חוזרות על עצמן בימי חמישי כשהחיילים יוצאים מבסיסיהם לחופשת סוף השבוע והנוסעים האזרחים יכולים רק לחלום על מקום פנוי באוטובוס, שכן לפי ההגבלות אסור להעלות לאוטובוס יותר מ־46 נוסעים ואסור גם להסיע נוסעים בעמידה.
יוני, תושב אחד הקיבוצים באזור, חווה בשבוע שעבר את הדברים על בשרו. "המתנתי באולם הנוסעים בתחנה המרכזית בבאר־שבע לאוטובוס לקיבוץ שבו אני מתגורר", הוא מספר. "מזג האוויר היה שרבי במיוחד ולא המתנתי ברציף עצמו כי אם בתוך הטרמינל. כשהגיע האוטובוס לרציף התנפלו עליו עשרות חיילים. לא היה לי שום סיכוי להיכנס אליו והייתי צריך להמתין, תוך כעס ותסכול רב, לאוטובוס הבא שיצא רק כשעתיים מאוחר יותר".
בגלל השבתת הרכבת הפך עומס החיילים גם למנת חלקם של נוסעי הקווים היוצאים מבאר־שבע ליעדים שהרכבת היתה מגיעה אליהם כמו נתיבות, שדרות, אשקלון, אשדוד, וכמובן תל־אביב וצפונה לה. אם לא די בכך, ביטל צה"ל לאחרונה את מערך ההסעות שהוא הפעיל בשיא משבר הקורונה, וכל החיילים מתנקזים לאוטובוסים.
התמונה הזו נכונה גם בכיוון ההפוך. נכון לעכשיו חזר קו 380 בין באר־שבע לתל־אביב לפעול כסדרו, אם כי רק חמישה ימים בשבוע. כזכור, עוד לפני משבר הקורונה צומצמה פעילותו ובימים שהקו אינו פועל עומס הנוסעים מתרכז בקו 370 הנוסע מהתחנה המרכזית בבאר־שבע לתחנה המרכזית בתל־אביב.
הוכחה למצוקה הקשה קיבלנו כשבעת הכנת הכתבה קיבלנו דיווח על חייל שביקש לנסוע בצהרי יום ראשון השבוע מהתחנה המרכזית בתל־אביב לבאר־שבע בקו 370 שיצא אל יעדו בשעה 12 בצהריים, אבל בגלל עומס הנוסעים החייל לא הצליח לעלות לאוטובוס וגם לא לשלושת האוטובוסים שבאו אחריו ויצא מתל־אביב לבאר־שבע רק באוטובוס הרביעי, כשעה ורבע אחרי המועד המקורי שהוא תכנן לצאת לבסיסו.
על רקע מצוקת התחבורה הציבורית הבין־עירונית והצפיפות הרבה בתחנה המרכזית בבאר־שבע פנה בסוף השבוע שעבר ראש עיריית באר־שבע, רוביק דנילוביץ', אל שרת התחבורה, מירי רגב, בסוגיית האוטובוסים. לדברי ראש העירייה, הוא קיבל מתושבי העיר ומהאזור עשרות פניות בנושא.
"צמצום פעילות התחבורה הציבורית הארצית בעקבות משבר הקורונה, לרבות ביטול הרכבת, פגעה רבות בנוסעים אשר נעזרים בתחבורה ציבורית להגעה למקום עבודתם וחזרה לעיר מגוריהם", כתב דנילוביץ' בפנייתו. "קו האוטובוס היחידי, קו 370, מהווה עורק ראשי אחד המחבר בין שתי הערים והינו עמוס במאות נוסעים המשתמשים בו מדי יום, במיוחד כשקו הרכבת לא פעיל.
"לאור היעדר תחבורה ציבורית הולמת בין העיר באר־שבע, עיר מטרופולין מרכזית, לבין העיר תל־אביב, הרי שיש משנה תוקף להחזרת פעילות קו 380 אשר יספק חלופה נוספת לתושבי העיר".
מחכים לרכבת
עוד לפני משבר הקורונה סבל אזור הנגב, כמו אזורים אחרים בארץ, ממחסור חמור בנהגים ש שיאיישו את כל קווי התחבורה שחברות התחבורה הציבורית אמורות להפעיל. יתרה מזו, נדרש היה מחברות התחבורה הציבורית לרכוש אוטובוסים חדשים במקום אלה שכבר עשו את שלהם.
אבל נגיף הקורונה טרף את כל הקלפים. לא רק שהרכבת שותקה והושבתה מפעילות אלא שגם ההגבלות על התקהלות וצמצום מספר הנוסעים באוטובוסים גרמו לעומסים רבים. כמו כן צומצמה תדירות הנסיעות בחלק מהקווים. רק לאחרונה, עם פתיחת המשק במסגרת אסטרטגיית היציאה מההסגר, הורחבה קיבולת הנוסעים באוטובוסים, אבל עדיין אסור להעלות נוסעים בעמידה. והרכבת? היא עדיין מושבתת ושערי התחנות סגורים ומסוגרים.
ערוכים לשוב
מרכבת ישראל נמסר השבוע ל"ידיעות הנגב": "הרכבת היא בעצם גוף ביצועי. אנחנו נפעל בהתאם להנחיות של הגורמים המוסמכים והממונים על הטיפול בקורונה והחזרת הרכבת לפעילות, קרי משרד הבריאות, המטה לביטחון לאומי ומשרד התחבורה. אנחנו נפעל על־פי כל הנחייה שנקבל".
ברכבת ישראל ציינו כי בתוך 48 שעות מרגע הינתן ההנחייה היא ערוכה לשוב לפעילות תוך הקפדה על המגבלות המתחייבות. בינתיים, ועד שהקרונות ישובו לנוע על המסילות, רוב העומס בתחבורה הציבורית מוטל על חברות האוטובוסים המפעילות באזורנו את קווי התחבורה.
טל כהן, מנכ"ל חברת דן בדרום המפעילה חלק מקווי התחבורה הציבורית באזור הנגב וחברת דן באר־שבע המפעילה את קווי האוטובוסים העירוניים בבאר־שבע, מעדיף לראות את מחצית הכוס המלאה. "בבאר־שבע אנחנו עובדים כיום, לאחר ההקלות, בהיקף של מאה אחוז, כמו לפני הקורונה. אני לא מכיר מקרים של נוסעים שנשארו בתחנות בעיר בגלל תפוסת יתר של האוטובוס. גם תדירות הנסיעות חזרה להיות כבעבר".
עם זאת, לא מעט נוסעים בקווים הבין־עירוניים מתלוננים על תפוסה מלאה שמאלצת אותם להמתין זמן ממושך בתחנות לאוטובוס הבא וגם על איחורים בזמני היציאה מהתחנה המרכזית.
"בחברת דן בדרום המפעילה את הקווים הבין־עירוניים דווקא תגברנו את היקף הקווים ואנחנו עובדים כיום בהיקף של 105 אחוז בהשוואה לתקופה שלפני הקורונה, בגלל השבתת הרכבת. כך תגברנו את הקווים מבאר־שבע לאופקים, לנתיבות ולאשקלון, כדי שלנוסעים תהיה אפשרות להגיע לאותם מקומות במקום הרכבת שאינה פועלת. אני לא מכיר טענות של נוסעים שהמתינו בתחנות, לא בקווים העירוניים וגם לא בקווים הבין־עירוניים".
בקווים הבין־עירוניים עיקר הטענות הן לגבי הקווים שמשרתים את החיילים שנוסעים בתחילת השבוע לבסיסים באזור ויוצאים מהם בסופי השבוע. איך פותרים סוגיה זו?
"סוגיית העומס בימי ראשון וחמישי היא לא מהיום. היא היתה גם לפני הקורונה. עכשיו הבעיה הזו הוחרפה בשל השבתת הרכבת. העניין הוא שאנחנו לא מקבלים מידע מצה"ל לגבי היקף החיילים שיוצאים לחופשת סוף השבוע וגם לא לגבי מספר החיילים שצפויים לחזור ביום ראשון לבסיסיהם באזור. לכן אין לנו אפשרות לנווט את תנועת האוטובוסים. בשיא הקורונה צה"ל הפעיל מערך היסעים לחיילים שהקל על עומס הנוסעים באוטובוסים, אך עכשיו המערך הזה בוטל והעומס חזר כשבשלב זה אנחנו לא יודעים מתי הרכבת תשוב לפעול".
בעיה משמעותית
בחברת 'מטרופולין' ציינו השבוע כי בשבועות האחרונים תוגברו קווי השירות בנגב בדגש על הקווים המחברים בין באר־שבע לערי השרון והמרכז כדי לתת מענה לנוסעים בתקופה שהרכבת אינה פועלת. כך למשל, מציינים במטרופולין, תוגברו הקווים בין באר־שבע לתל־אביב, אשדוד, ראשון לציון, ערד ורעננה בכ־250 נסיעות מדי יום בשני כיווני הנסיעה.
"אנו פועלים במסגרת הנחיות משרד התחבורה ומשתדלים לתת מענה לביקושים הגדולים במסגרת ההנחיות והתו הסגול", נמסר מהחברה. "יודגש כי במקרים שבהם עולה צורך מקומי החברה משתדלת לתת פתרון אד הוק על מנת שלא להותיר נוסעים בתחנות. התגבורים האלה הם נוסף לפעילות התחבורה הציבורית באזור הנגב והיא נעשית בלי לגרוע מפעילותם. נמשיך להיות קשובים לצורכי הנוסעים, בתקווה כי העומסים בתחבורה הציבורית יופחתו בהקדם עם חזרת רכבת ישראל לפעילות סדירה".
לדברי שמרית נוטמן, מנכ"לית '15 דקות', ארגון צרכני התחבורה הציבורית בישראל, "התמונות שמעטרות את כותרות העיתונים, עם עשרות ומאות נוסעים שממתינים בתחנות המרכזיות בבאר־שבע ובתל־אביב, ממחישות את האבסורד שבהחזרת המשק לפעולה ללא מתן אפשרויות הגיוניות לנוסעים לחזור לעבודה.
"בשבועות האחרונים, יחד עם הנוסעים, פעלנו מול התקשורת ומול משרד התחבורה להגברת התדירות של קו 370 ולהחזרתו של קו 380, והחל מתחילת השבוע הנוכחי התקבלו שתי ההמלצות הללו והעומסים בתחנות התחילו לרדת, אך עדיין קיימת בעיה משמעותית. הבעיה הזו לא תיפתר עד אשר ממשלת ישראל תחזיר את הרכבת לפעולה, ובכך תקל על העומסים באוטובוסים בקווים אלו ובקווים רבים אחרים ותיתן הזדמנות נאותה לנוסעים להתנייד לעבודה".
מתגברים קווים
ממשרד התחבורה נמסר בתגובה כי "המשרד עושה מאמצים רבים מול הגורמים המקצועיים להחזרת הרכבת לפעילות. המשרד הנחה את רכבת ישראל להיערך מבעוד מועד להחזרת הרכבת לפעילות במגבלות התו הסגול שקבע משרד הבריאות. בעקבות העלייה בנתוני התחלואה החליט קבינט הקורונה, בראשות ראש הממשלה, לדחות את פתיחת הרכבת לפעילות שתוכננה בשבוע שעבר.
"במקביל, הרשות הארצית לתחבורה ציבורית במשרד התחבורה תגברה את הקווים המקבילים לרכבת במאות נסיעות ביום במטר לעמוד בביקושים. הרשות הורתה לחברת 'מטרופולין', המפעילה את קו 370, לתגבר את מספר הנסיעות בקו זה.
"מספר הנסיעות התדיר יתוגבר בכ־50 נסיעות יומיות לכל כיוון. כמו כן, לרשות הנוסעים מבאר־שבע למרכז הארץ עומד קו 369, שגם נסיעותיו תוגברו בכ־50 נסיעות. בנוסף, תוגברו הנסיעות גם בקו 380, הקו הישיר מבאר־שבע לתל־אביב. היום מבוצעות 33 נסיעות לכל כיוון בקו זה וביצוען יימשך כל עוד הרכבת מושבתת".
