רוב בעלי העסקים בנגב בפרט, ובארץ בכלל, עוברים בחודשים האחרונים, מאז פרץ משבר הקורונה, טלטלה שלא ידעו כמותה. כבר כמעט חודשיים שהם סגורים, וזה בלי מילה על הסגר הקודם והירידה בתנועת הקונים בעקבות המשבר. המצב הזה רק מחזק את התחושה של רבים מהם שאיש אינו דואג באמת לפרנסתם ולמצוקותיהם, ושהם למעשה נותרו לבד במערכה.
בצעד של ייאוש, רבים מבעלי העסקים בנגב נענו לקריאה של קבוצת מרכזי הקניות 'ביג' לפתוח את החנויות בניגוד להנחיות. נראה שגם הודעת קבוצת 'ביג' שהיא תשוב לגבות דמי שכירות ודמי ניהול מהחנויות אילצה את בעלי החנויות בלית ברירה לפתוח את שעריהן.
אלא שביום שני השבוע ציפתה לסוחרים במתחם ביג בבאר־שבע הפתעה לא נעימה כשהפקחים התייצבו בשעות הבוקר מצוידים בפנקסי דו"חות. בעלי עסקים רבים נרתעו והחליטו בסופו של דבר שלא להפר את ההנחיות ולהימנע מתשלום קנסות של אלפי שקלים והחנויות במתחם נותרו סגורות.
איום הסוחרים במרד לא מומש במלואו, אולם הם לא זנחו את הרעיון. "אנשים במצוקות קשות וממש בקריסה", אומר יו"ר עמותת "צדק לעסקים", איציק זילברמן, השבוע. "לא ייתכן שיתעמרו בעסקים הקטנים והבינוניים בעוד מקומות אחרים פתוחים. זאת פשוט מלחמה על החיים".
שורדים בקושי
מאות כלי הרכב שחנו ביום שני השבוע במתחם 'ביג' בבאר־שבע יצרו את הרושם שהעסקים במתחם כרגיל, ואולם מדובר באשליה, ומרבית העסקים במקום סגורים. רק מקצתם עובדים במתכונת של משלוחים.
מקס נטע, מבעלי 'שווארמה מקס' במתחם 'ביג', פתח בימים אלה לטייק־אווי בלבד ומתקשה להרים את הראש מעל המים. "אני בקושי שורד ולא יודע עם אחזיק מעמד עוד חודש", הוא מספר.
לפני משבר הקורונה העסיק כעשרה עובדים, היום נותרו רק כשליש מהם, והיתר הוצאו לחל"ת. "נכון להיום אני מתחיל לגרד את הרצפה, ואם זה יימשך הרבה זמן, תבוא הקריסה, אנחנו כבר בדרך. זה התחיל בחודש מרץ, אחר כך עבדנו חודשיים, וככה אנחנו עד היום. אנשים לא יכולים לשבת ולאכול, אנשים לוקחים את האוכל ועומדים בצד ואוכלים כמו כלבים. זה מצב לא נורמלי".
בצידו השני של המתחם אנחנו פוגשים את ברוך חדד, מנהל סניף 'הפיראט האדום' שעובד בימים אלה במתכונת של משלוחים. חדד, שבדיוק יוצא מהמחסן הסמוך של חנות הצעצועים, משוחח איתנו על העבודה בין סגר לסגר. "הסגר השני לא דומה לסגר הראשון, העבודה ירדה בצורה משמעותית, עובדים אך ורק במשלוחים עד הבית", הוא מספר. "מאוד קשה לתת שירות טוב ולבלוט מול המתחרים שלך בימים אלה. קשה מאוד לעבוד בתחושת אי צדק, כשיש חנויות ברדיוס מאוד קרוב אליך שעובדות ויש להן אישור לפתוח. זה פוגע בנו גם כלכלית וגם יש תחושה של חוסר צדק".
אתה בעד למרוד ולפתוח את החנויות בניגוד להנחיות?
"אני יכול להבין את החשיבה, אבל בין החשיבה ולבין לעשות את זה יש הבדל, ואני חד משמעית נגד. אני מבין לליבם של בעלי העסקים. מאוד קשה לבעל עסק שזה מקור ההכנסה היחידי שלו. הם הגיעו לקצה והם נוקטים פעולות של 'תמות נפשי עם פלישתים'. אני לא בעד זה, אבל אני מבין למה המצב דחף אותם לקצה".
חדד מתבונן על המצב ואינו משלה את עצמו. "הקורונה לא תעבור בחודשים הקרובים, חבל מאוד שעד עכשיו לא מצאו את הנוסחה הנכונה שתאפשר חיים לצד הקורונה כדי שאנשים יוכלו להתפרנס בכבוד, לשרוד, כי מצפה לנו לפחות עוד שנה לא פשוטה. כדי שאנחנו נהיה כאן גם בעוד שנה, חייבים למצוא איזושהי נוסחה שתאפשר לנו להשאיר את הראש מעל המים".
לא מרימים ידיים
שנה לא פשוטה עברה גם על בעלי מסעדת 'ג'סיקה רסטרו בר' במתחם הקניות 'מבנה'. "קשה לשרוד את התקופה", מספר אחד המנהלים של המסעדה, בן ז'ינו. "מנסים לעשות הכל כדי לייצר עבודה. אנחנו לא מרימים ידיים".
מה דעתך על בעלי עסקים שהחליטו למרוד ולפתוח בכל זאת?
"אני מבין את המצוקה, אבל אני לא בעד לעשות צעדים חד צדדיים כי בסופו של דבר בעלי העסקים הם אלה שייקבלו בראש. יכול להיות שאדם נדחק יותר מדי לפינה ואין לו ברירה אחרת, הוא צריך לפרנס את המשפחות שלו, זו דילמה די קשה כי זה ללכת ראש בראש מול הממשלה. אני אישית לא פותח כרגע עד שלא יתנו הוראה אחרת, אנחנו עוסקים רק במשלוחים. יש ירידה של יותר מ־90 אחוז במחזור, כמה משלוחים אתה יכול לעשות ביום?".
איך אתם מחזיקים מעמד?
"אנחנו מנסים למזער נזקים, לצמצם עלויות, סומכים קצת על הממשלה עם המענקים והפיצויים. האם זה עוזר? זה משאיר אותך איכשהו, אבל צריך לעבוד קשה. אני מאמין שבקרוב נפתח שוב, אבל תמיד מרחף החשש שאולי יהיה עוד פעם סגר".
זועמים על הקנסות
אם לא די בכך, בעלי עסקים בעיר שמתמודדים בימים אלה עם לא מעט קשיים, זועמים על העירייה שאינה מתחשבת בהם וממהרת, כך לטענתם, לחלק להם קנסות שלא בצדק.
שניים מבעלי העסקים שקיבלו באחרונה קנסות הם בעל החנות 'אופני החלוץ' דוד אוחיון ובעלת חנות 'אות לאות' עליזה סיגטי.
"החנות שלי היתה פתוחה ובטעות איזה לקוח נכנס, הפקח הגיע ותפס את הלקוח בפנים ורשם לי דו"ח של 5,000 שקל", מספר אוחיון השבוע. "אני אומר זה בסדר, הפקחים עובדים, אבל צריך להפעיל קצת את המוח. לא כל עסק יכול לחטוף 5,000 שקל קנס. מוכר גרעינים קיבל קנס של 5,000 שקל על מה? כמה גרעינים הוא ימכור? פשוט חיפשו והלכו נקודתית לכל אחד. הפקח אמר לי 'למה ארבע חנויות סגורות ואתה מכניס אנשים פנימה?'.
אמרתי לו שאני לא מכניס ושמישהו נכנס ושנוציא אותו, וזה הכל. לא אכחיש ולא אשקר גם בשביל עשרת אלפים שקל, אבל צריך להפעיל קצת היגיון. אנחנו שומרים ומקפידים על מסכות, מד חום, יש לי הכל. קניתי 200 מסכות ומי שמגיע בלי מסכה אני נותן לו. אני אעמוד על זה לא לשלם את הקנס, אפילו אלך איתם לבית המשפט. אני חושב שזה לא הוגן".
גם בעלת חנות 'אות לאות', עליזה סיגטי, קיבלה באחרונה קנס. "הדלת היתה פתוחה מאחר שאני מעשנת ורציתי לאוורר טיפה את החנות. נכנס פקח ושאל 'למה החנות פתוחה?', אמרתי לו כי עישנתי. הוא אמר לי 'תני לי תעודת זהות'. לא התווכחתי ונתתי לו, ואני רואה שהוא רושם דו"ח. שאלתי אותו למה, והוא אמר 'כי את צריכה להוריד חצי סורג ולהיות עם דלת נעולה'. הייתי לבד, לא היתה שום סיבה ושום הצדקה לרשום דו"ח, זו חוצפה", היא אומרת. "אני חושבת שבימים אלה צריך להתחשב בבעלי העסקים. אם החנות היתה עם אנשים ובלי מסכות, אז עברתי את הגבול, אבל הייתי לבד, ואין שום סיבה והצדקה לבוא ולתת לי דו"ח. יכלו לתת לי אזהרה".
עוד היא מוסיפה, "אם פותחים סופרים עם כמות גדולה של אנשים, בטח שאין הצדקה שאני עם אדם אחד או לבד לא אוכל לפתוח. זה ממש לא הוגן. ההכנסות ירדו, היו ימים שאדם אחד לא עבר כאן. זה גזל, זה חד משמעית כדי לפגוע בעצמאים".
הזכות לערער
דובר עיריית באר־שבע, אמנון יוסף, מסר בתגובה: "ראשית, העירייה מודעת ומבינה היטב את האתגרים הקשים בהם מתמודדים בעלי העסרים בעת הזו והיא עושה את המירב לסייע להם לצלוח את המשבר הפוקד אותם. במקביל היא תפעל ברגישות, סובלנות, בשיקול דעת וללא משוא פנים להורדת רמת התחלואה. הממשלה הנחתה את הרשיות המקומיות להגביר את האכיפה בכלל, ובתקופת הסגר, בפרט, כנגד מפרי התקנות הן אצל האזרחים והן אצל בעלי העסקים".
באשר לקנסות מסר כי "הקנסות נרשמו לאותם בעלי העסקים אשר פעלו בניגוד לתקנות שנקבעו בהוראות לעמידה בתנאי התו הסגול לעסקים. יש לציין כי לכל אזרח ובעל עסק עומדת הזכות לערער ולהגיש בקשה לתביעה העירונית לביטול הקנס או בבחינת האכיפה שהתבצעה. כידוע עם פרוץ מגפת הקורנה עיריית באר־שבע היתה לעיר הראשונה בישראל שיזמה והוציאה לפועל סל רחב לסיוע לבעלי עסקים בעיר. בנוסף, ניתנה אפשרות לבדיקת זכאות לבעלי עסקים להנחה בארנונה עד סוף יוני 21".
"המדינה צריכה לגלות אמפתיה"
האסטרטג החברתי והכלכלי דורון בוחבוט מודאג מהמצב וחושש מהתנהגות קיצונית של בעלי העסקים
גורמים במגזר העסקי מזהירים שהעדר הטיפול הולם בבעלי עסקים והעדר המענה לקשיים שאליהם נקלעו, עלולים לגרום למשבר חריף שיביא לסגירה של מאות עסקים באזור הנגב.
"סיר הלחץ הכלכלי לקראת פיצוץ בקרב בעלי העסקים ומישהו שם למעלה בקרב מקבלי ההחלטות במדינה צריך לשחרר את השסתום", אומר האסטרטג החברתי והכלכלי, דורון בוחבוט, לשעבר מנכ"ל לשכת המסחר והתעשייה בבאר־שבע והנגב, "אחרת נראה ברחובות הארץ מחאות המוכרות לנו מארגנטינה של תחילת שנות האלפיים שבהן אזרחים יצאו לרחובות, בזזו מכל הבא ליד, והאנרכיה כבשה כל חלקה טובה".
כדי לייצר צמיחה מיידית במשק, סבור בוחבוט, הממשלה והכנסת צריכות לעשות הכל כדי לגבש רפורמה ותוכנית תמיכה פרקטית התואמות את המצב הכלכלי בעידן משבר הקורונה. לדעתו של בוחבוט, יש להציע לבעלי עסקים שנקלעו לקשיים, בין השאר מימון אשראי בערבות מדינה עם ריבית מינימלית, להעמיד קרן למימון יועצים כלכליים בתחומים מקצועיים לשנתיים, לחוקק חוקים וליצור רגולציה להקלות במיסוי ישיר ועקיף, לרבות תשלומי אגרות לחמש שנים, לדחות תשלומי הלוואות בשנה, לתת תגמול על התייעלות עסקית ויצירת משרות וליצור כלי סיוע ממשלתיים עבור העסקים ולעודד מסחר מקוון.
"בעלי העסקים בדרום נאלצים להתמודד עם מורכבות שאינה דומה לשום מקום אחר במדינה, פעם זו מתיחות ביטחונית שמשתקת את הפעילות העסקית וכעת זו מגפה בריאותית", מדגיש בוחבוט.
בוחבוט מזדהה עם הקשיים של בעלי העסקים וסבור שהגיעה העת לפעול למענם לפני שהם ינקטו צעדים מרחיקי לכת. "ליבי עם העסקים בנגב הנדרשים להמציא את עצמם מחדש בתקופה מורכבת זו. על המדינה לגלות אמפתיה כלפי בעלי העסקים ולאפשר להם לעבור את התקופה המאתגרת הזו בביטחון כלכלי. על הממשלה לפרוש חסות על בעלי העסקים, אחרת אני צופה גל של התנהגות עסקית לא רציונלית שתבוא לידי ביטוי ביצירת מקורות פרנסה חלופיים הנוגדים את ההנחיות".
"הסוחרים הגיעו לפת לחם"
הסוחרים בשוק העירוני בבאר־שבע זועמים מדוע לסופרים ולמרכולים מאפשרים לפתוח בעוד השוק סגור בפני לקוחות. יושבי ראש ועדי השווקים מכל הארץ החרימו השבוע את הדיון בוועדת הכלכלה של הכנסת, שדנה במתווה חזרת השווקים לפעילות בהתאם להנחיות משרד הבריאות, אולם הישיבה בראשות ח"כ יעקב מרגי (ש"ס) ננעלה בלא שהתקבלו החלטות קונקרטיות.
יו"ר ועד סוחרי השוק העירוני בבאר־שבע, אבינועם מימון, אמר כי לנוכח המצוקות הקשות של הסוחרים בשוק, הוא לא יכול לעמוד מול הלחץ של הסוחרים ולמנוע מהם שלא לפתוח את החנויות. "הגעתי למצב של ייאוש, אני לא יכול למנוע מהם שלא לפתוח את החנויות, רבים מהם הגיעו לפת לחם".
משיחות עם סוחרים בשוק עולה תמונה די עגומה. אחד הסוחרים סיפר כי נאלץ לקחת הלוואות מגורמים חוץ בנקאיים כדי לפרנס את משפחתו ולשלם תשלומים קבועים. "צברתי חובות ואין לי הכנסות", סיפר.
