ערב שמחת תורה. במוקד המשטרה מתקבל דיווח על שריפה בחנות מכולת במרכז מסחרי בערד. למקום מוזעקים צוותי כיבוי אש, ובמקביל להשתלטות על השריפה, שהסבה נזק כבד לחנות ולחנויות סמוכות, פתחו המשטרה ושירותי כיבוי והצלה בחקירה משותפת. החקירה העלתה כי מדובר בהצתה וחוקרי מחלק הנוער בתחנת משטרת ערד קבעו כי החשוד במעשה הוא נער כבן 17, תושב העיר. יומיים אחרי ההצתה הוא נעצר והובא לבית משפט השלום בבאר־שבע, בשבתו כבית משפט לנוער, לדיון בבקשת המשטרה להאריך את מעצרו.
ראש עיריית ערד, עו"ד ניסן בן־חמו, ביטא את הזעזוע שלו מהמעשה וכתב בעמוד הפייסבוק שלו, "אירוע חמור וקשה התרחש ובמזל גדול הסתיים ללא נפגעים. מדובר באירוע חמור שאין לו מקום בעירנו, ומחובתנו להוקיע כל התנהגות אלימה ופוגענית כלפי האחר".
אווירה של הסתה
נראה שהצתת החנויות בבעלות תושבים חרדים הציתה גם מחדש את העימותים בין התושבים החרדים לתושבים החילונים בערד, עוד פרק במסכת היחסים העכורים בין שני המגזרים בעיר.
קראו גם:
בקהילה החרדית בערד, רובה ככולה על טהרת חסידות גור, טענו השבוע שההצתה בערב שמחת תורה בוצעה בזדון, ושהמעשה מצטרף, כך לטענתם, לשרשרת אירועי הצתות של חנויות בבעלות חרדית ברחבי העיר שאירעו באחרונה.
חקירת המשטרה העלתה כי לא מדובר במעשה על על רקע של התנכלות למגזר החרדי.
גורמים בקהילה החרדית טוענים עוד כי בתקופה האחרונה התרבו מקרי ההתנכלות מצד תושבים כלפי החסידים. לפי אותן טענות, חסידי גור סופגים ביטויי גנאי כמו "מפיצי מחלות", איומים, תקיפות ויש אף מי שמשסה בהם כלבים.
בחסידות גור מציינים השבוע כי החסידים בעיר מקפידים לשמור על הנחיות משרד הבריאות שנועדו לקטוע את שרשראות ההדבקה בקורונה, וכי בגל הראשון, כך לטענת גורמים בחסידות, כלל לא היו חולים חרדים שנדבקו בעיר.
"כל זה לא עוזר מול אנשים שעסוקים כל העת בלהשמיץ ולהכפיש בשקרים גסים את הקהילה וליצור אווירה של הסתה", אומר ל"ידיעות הנגב" השבוע גורם בחסידות גור, "הקהילה מרגישה שדמה ורכושה הותר, וכפי שהדברים באו לידי ביטוי בפועל. הקהילה בערד מתמודדת עם מציאות שכל צורך קיומי ובסיסי שלה מצריך השתדלות ענפה אצל הגורמים העירוניים, שלא מסתירים את רצונם שחסידי גור לא יתגוררו בעיר. אין ספק שגם זה תורם לאווירה שמדובר במשפחות מסוג ב' שאפשר להתנכל להן בלי לשלם מחיר כבד".
קרב גרסאות
פרשת ההצתות וההתנכלויות לכאורה כלפי חסידי גור בערד הגיעה בשבוע שעבר גם לכנסת כשח"כ יעקב ליצמן, איש חסידות גור, הגיש ליו"ר הכנסת, ח"כ יריב לוין, הצעה לסדר היום לדיון בנושא. בבקשתו התריע ח"כ ליצמן על התנהגות העירייה ויחסה לאוכלוסייה החרדית המייצרת, לטענתו, אווירה המחריפה את ההסתה כלפי החרדים בערד, ש"את תוצאותיה ראינו בתקיפות הללו, תוך פגיעה בתושבים חפים מפשע שהותקפו אך ורק בשל היותם חרדים".
ח"כ ליצמן ציין עוד, "התקיפה האלימה היא תוצאה של התנהגות מסיתה מצד הרשות המקומית שמפלה את האוכלוסייה החרדית, מדירה את רגלי התושבים וגם מגבירה את העוינות נגד האוכלוסייה החרדית שמובילה למעשי אלימות מעין אלה. על ראש העירייה לקבל אחריות לתוצאות קשות שאחריתן מי ישורנו על חשבון חיי התושבים שזכותם לגור בשלווה וללא חשש"
גורם בעיריית ערד מציין בניגוד לטענותיו של ח"כ ליצמן כי "ראש העירייה יכול היה בקלות להצביע על חסידות גור שהציגה נתוני תחלואה גבוהים מאוד יחסית לאוכלוסייה החילונית. למרות זאת, ראש העירייה בחר לשבח פעמים רבות את אנשיה על ההקפדה על ההנחיות מתוך רצון לשמור על אחדות עירונית".
אותו גורם מציין ומוסיף עוד, "אם ראש העירייה היה רוצה להסית נגד החסידות, הוא היה יכול לעשות זאת בקלות כי עד לחגי תשרי היו בעיר כ־60 מאומתי קורונה בלבד. לאחר ראש השנה נשלחו לערד כ־300 אברכים חולי קורונה מאומתים בלי ליידע את העירייה ואפילו לא את משרד הבריאות. ברגע האחרון נבלמה הגעתם לבתי המשפחות בעיר, והם רוכזו בישיבה התיכונית שהפכה למלונית קורונה. העיר הפכה בין לילה לעיר אדומה. למרות זאת, ראש העירייה לא ניצל את המצב, אלא דווקא ניהל את המשבר במשותף עם נציגי הקהילה בלי מילת ביקורת פומבית אחת".
יצאו לרחובות
התחושות בקרב אנשי חסידות גור בערד קשות. ביום שני השבוע כינסו אנשי החסידות עצרת מחאה בעיר שכותרתה "למען אהבת ישראל ואחדות השורות ונגד ההסתה והשנאה".
"התחושה שהתושבים החרדים אינם שווי זכויות בעיר יוצרת אווירה שכביכול מותר לפגוע, לעלוב ולהזיק לבני הקהילה", אמר השבוע חבר מועצת עיריית ערד מטעם אגודת ישראל, הרב אברהם ארנרייך, ומוסיף, "בשיא זה הגיע לידי ביטוי בשורת הצתות של עסקים בבעלות חרדית. יצאנו לרחוב כדי להביע את הזעזוע שלנו מהמצב שנוצר, ולהצהיר כי אנו חלק מתושבי העיר ואנחנו חפצים בחיים משותפים ושלווים".
לדבריו של הרב יונה גובנר, מבכירי הרבנים בקהילת חסידות גור בערד, "באנו לערד כדי לגור ולמצוא קורת גג לנו ולילדינו בתור אזרחים של מדינת ישראל. מגיע לנו מקום לגור בו. פשע ההסתה ממדר אותנו מכל תקציב שהוא במדינה, ובעיר בפרט. ביטויים מגונים כלפי אנשי קהילתנו הפכו לדבר שבשגרה. כבר לא שמים לב לזה. התרגלנו. המצב קשה מנשוא. בשבוע האחרון זה עלה מדרגה. פגיעות ברכוש. נפגענו ברכוש בשווי של מיליונים. העוז והתעוזה לפגוע ברכוש זה מגיע מהזלזול בנו. בגלל פשע ההסתה הארצית והעירונית הגענו למצב הזה. אנחנו בסך הכל רוצים לחיות במדינה וכאן בעיר, לקבל סיוע ועזרה ככל התושבים, ושיסתכלו עלינו כאזרחים מהשורה".
דובר הקהילה החרדית בערד, בונים נאגל, מציין השבוע, "חסידי גור מתגוררים בעיר עשרות שנים והם מהווים מודל לדו־קיום וחיים משותפים. משום מה יש תושבים, מיעוט קטן אבל צעקני וקולני, שלא מוכנים להכיר בלגיטימיות קיומם של התושבים החרדים".
כיצד זה בא לידי ביטוי?
"במצב הזה נאלצים החסידים להתמודד עם חוסר מהותי בדברים בסיסיים ביותר מצד הרשויות. הם סופגים העלבות והכפשות על לא דבר, תופעה שהעצימה על רקע ההסתה הכללית בארץ נגד המגזר החרדי, וזאת למרות שבערד לא נרשמה תחלואה חריגה בקרב הקהילה וההנחיות נשמרו בהקפדה ובאדיקות כהוראת רבני הקהילה וההנהגה הרוחנית. הצתת העסקים נעשתה לתחושתנו בהשפעת גל ההסתה שהביא להתרת דמנו ורכושנו".
זה מה שהוציא את החסידים להפגנת מחאה ברחוב?
"ההפגנה היא הצהרה שאיננו מוכנים להשלים עם מצב שבו בשל חזותנו ואמונתנו נהיה נרדפים ונסבול מהצקות ופגיעות. אנו מצהירים כי אנו חיים וקיימים כאן ונמשיך להיות כאן בשלום ואחווה עם כלל התושבים".
תופסים טרמפ
במגזר החילוני בערד רואים את התמונה אחרת לחלוטין. "אין שום הצדקה למחאה של החרדים", אמר השבוע ל"ידיעות הנגב" שלומי טבצ'ניק, פעיל חברתי בעיר. "הכל שקר. החרדים מנצלים את אירוע השריפה האחרון לצורך מחאה לא מוצדקת".
כלומר, אין שחר לטענות החרדים?
"ברור שלא. זה שקר. הם מנצלים את המצב הנוכחי כדי לקבל תקציבים. לא ברורה על מה ולמה המחאה שלהם. כולם, מקיר לקיר, מגנים את השריפה הזו. לא מדובר כאן בפשע שנאה וגם לא על רקע של עימות בין חרדים לחילונים".
יש לך הסבר לצעד שלהם?
"בכל העימותים הקודמים היו אלה החרדים שגרמו לכך. פעם זה היה כשנפרץ בית הכנסת האשכנזי, פעם כשהם פרצו למועדון נוער ופעם כשפלשו לסניף של תנועת נוער בעיר. הם פעלו בצורה בריונית ועשו דין לעצמם. זה מה שהוביל בשעתו לעימותים ולמחאות. עובדה שבשנתיים האחרונות יש פה שקט עד למקרה המצער של ערב שמחת תורה".
אז מה קרה הפעם?
"מקרה ההצתה האחרון הוא להערכתי בכלל לא קשור ליחסים בין חילונים לחרדים. המקרה הזה בכלל לא מייצג את היחסים בין שני המגזרים. אני מאוד מקווה שח"כ ליצמן לא יצליח להבעיר כאן את השטח, ושהשקט יחזור לקדמותו. אנחנו לא ניגרר לפרובוקציה כזו או אחרת ולעימותים מיותרים".
גם טובה בן־צבי מרק, פסיכולוגית קלינית ופעילה חברתית תושבת ערד, מחזיקה בדעה דומה. "המקרה הזה אינו קשור כלל ליחסים בין חרדים לחילונים", היא אומרת. "ראשי החסידות תופסים טרמפ על אירוע הצתת החנויות במרכז המסחרי ומבקשים להפגין כוח. מבחינתם, זה טריגר למחאה".
מה באשר לטענות החרדים בדבר גילויי הסתה ושנאה כלפיהם?
"אין בערד גילויי הסתה או שנאה כלפי אוכלוסיית החרדים. מדובר בהפגנה מכוונת וצינית. זו ממש מניפולציה. הם נתפסו לאירוע חריג ופרטני ומנצלים זאת למפגן כוח של הקהילה לא רק במישור המקומי אלא גם במישור הארצי. מה שמקומם כאן הוא העובדה שבה בשעה שערד מתמודדת עם השלכות משבר הקורונה, כשעסקים סגורים ואנשים מובטלים, החרדים יוצאים למחאה ולהפגנת כוח וגורמים נזק לעיר שבה הם מתגוררים ומשולבים בה".
"עיר שלווה ובטוחה"
מעיריית ערד נמסר בתגובה: "ברמה המקומית לא היתה הצדקה להפגנה של חסידות גור. מעל לשנתיים ימים שתושבי ערד, הן החילונים והן החרדים, חיים בשלווה ובכבוד הדדי. במהלך השנתיים הללו לא נראו פרסומים מסיתים ולא נרשמו כל אירועים חריגים בין שני המגזרים. יתרה מכך, דווקא בתקופה קשה זו של מגפת הקורונה, ניכר שיתוף פעולה חיובי בין עיריית ערד למנהיגות המקומית של חסידות גור במטרה לצמצם את רמת התחלואה בעיר. לכן מכל זאת לא ברורה החלטת החסידות לבחור דווקא בערד כמקום להפגנה ארצית".
באשר לאירוע הצתת מרכז החנויות ציינו בעיריית ערד: "במהלך חול המועד סוכות הוצת מרכזון מסחרי בשכונת חלמיש ועלו באש מספר חנויות וסניף של קופת חולים. הנזק היה עצום ועיריית ערד התגייסה לעזרת בעלי העסקים הפרטיים והפעילה עובדים ורכבים לפינוי נזקי השריפה. ככל שידוע עד כה המשטרה עצרה חשוד במעשה. מדובר לכאורה בהצתה על ידי החשוד, נער כבן 17 המוכר למשטרה ולגורמי הרווחה. ערד ידועה כעיר שלווה ובטוחה שרמת הפעילות בה מן הנמוכות ביותר. לכן כל אירוע אלימות מכל סוג שהוא מהווה זעזוע עבור כל תושביה. אנו מקווים כי התושבים שנפגעו באירוע זה יתאוששו במהרה".
כרוניקה של יחסים נפיצים: בשנים האחרונות נרשמו כמה עימותים, חלקם אף אלימים, בין החרדים לחילונים בערד
בשנים האחרונות עמדו יחסי התושבים החילונים והחרדים בערד בצל עימותים שונים, כולל גילויי אלימות, מעצרים והליכים משפטיים. בשנתיים האחרונות נרשמה רגיעה מסוימת ביחסים בין הצדדים.
>> נובמבר 2015. רגל של חזיר נתלתה בפתח בית הכנסת 'תפארת צבי' של חסידות גור. שלושה חודשים קודם לכן הונח ראש של חזיר בפתח ביתו של ראש הקהילה.
>> דצמבר 2016. עימות בין חילונים לחרדים ששהו בבית הכנסת האשכנזי בעיר. לטענת החרדים, התושבים החילונים השתמשו בטלפונים ניידים והפריעו לתפילה. האירוע הוציא אלפי מפגינים לעצרת מחאה שכותרתה היתה "רדיפת הציבור החרדי בערד".
>> מאי 2017. פקחי העירייה מבקשים להסיר שלטי פרסום בעלי מסרים דתיים ופוליטיים שנתלו בעיר ונתקלים בהתנגדות של חסידי גור שמנעו מהם להסיר את השלטים. כוח משטרה מנע עימות פיזי חריף בין הצדדים.
>> ספטמבר 2017. מאות חילונים מפגינים נגד ההתחרדות בעיר אחרי שחסידי גור השליכו שצמיגים בוערים אל עבר בית מגורים שבו גרים תושבים חילונים. מולם הפגינו מאות חרדים ומקצתם אף התעמתו עם המשטרה. העילה למחאת החרדים - תליית שלט נגד אדמו"ר חסידות גור, הרב יעקב אריה אלתר.
>> יולי 2019. חסידי קהילת גור פלשו למקלט ציבורי נטוש. העירייה הורתה לפנות את החסידים. אלה פנו לבית המשפט וערערו על הוראת העיריה, אך זה דחה את בקשתם להשתמש במקלט.
לכל העדכונים - חדשות באר שבע
