בסתיו הבא תלבשי לבן
בשיאו של חודש יוני היו אמורים בני הזוג דור עידה (27) וצליל סעדון (29) להינשא בחתונה מושקעת ב'גני בראשית', אבל לקורונה כידוע תוכניות משלה. "בתחילת התפשטות הנגיף בחודש מרץ עוד היינו אופטימיים והערכנו שעד יוני הכל ייגמר ונוכל לקיים את החתונה כפי שתכננו", מספרת סעדון. "לקראת סוף חודש אפריל הבנו שהזמן לא משחק לטובתנו, ומכיוון שאין עדיין אור בקצה המנהרה לגבי תחום האירועים, החלטנו לדחות את האירוע בשלושה חודשים".
5 צפייה בגלריה
רוב הספקים התאימו עצמם לתאריך החדש. צליל סעדון ובן זוגה דור עידה | צילום: פרטי
(צילום פרטי)
לדברי סעדון, אחד השיקולים שהביאו אותה לדחות את האירוע הוא ההגבלות שחלות על מספר האורחים. "התבשרנו באמצע השבוע שייאפשרו בקרוב חתונות של עד חמישים אנשים. אז נניח שיעלו למאה איש עד חודש יוני, איך אפשר להוריד מ־800 אורחים למאה? שנינו באים ממשפחות גדולות וזה בלתי אפשרי מבחינתנו להוריד כל כך הרבה אנשים", היא מסבירה.
בהחלטה משותפת עם האולם בחרו השניים לדחות את החתונה ל־22 ספטמבר. למרות הדחייה והציפייה ליום המיוחל, בני הזוג משתדלים לשמור על אופטימיות. "הבנו שהדברים פשוט לא תלויים בנו, ואם זה לא תלוי בנו, אז חבל לנו לבזבז את האנרגיות על משהו שלא ניתן לעשות איתו כלום בכל מקרה", מסבירה כלת השמחה. "הדבר היחידי שהתאכזבנו ממנו הוא שבמקום אירוע ביום חמישי נאלצנו להתפשר על ערב באמצע שבוע".
לשמחתם של בני הזוג, בעלי אולם 'גני בראשית' ושאר הספקים, למעט אחד, הצליחו להתאים את עצמם לתאריך החדש. "לא יכולנו לחשוב על ספקים טובים יותר לאירוע שלנו כי מבחינתנו הם הכי טובים שיש בשוק היום", אומרת סעדון. "גם הספק שלא יכול לעבור איתנו לתאריך החדש היה ממש בסדר איתנו, ולשמחתנו מצאנו מישהו טוב לא פחות שהסתדרנו איתו".
לחזור ובגדול
"את הימים הללו אני משתדל להעביר בעיקר בעבודה, אומנם לא כדי.ג'יי אלא בהתעסקות אחרת שקשורה לתחום", מספר די.ג'יי שלומי כהן מחברת 'מוסיקה שמחייכת'. כהן, שמוכר לתושבים רבים בנגב גם מסצנת חיי הלילה הבאר־שבעית, מספר שמשבר הקורונה פגע מאוד בהכנסות שלו. "תחום החתונות קיבל ברקס. מרמה של להיות כל יום מחוץ לבית אנחנו פשוט עומדים במקום ומחכים. חודש מרץ שמסמל את סוף עונת אירועי החורף התרוקן כמעט לגמרי", הוא מסביר.
כהן פסימי לגבי פתיחתו המחודשת של הענף למרות ההקלות, ובהן פתיחת אולמות האירועים. "אני לא יודע כמה זוגות ירוצו להתחתן עם 50 אנשים, מה גם שבטח בימים הראשונים עדיין אנשים יהיו זהירים ולא ירצו לסכן עצמם בהדבקה, אלא ימתינו עוד קצת כדי לראות לאן נושבת הרוח, ומשם יחליטו כיצד להתנהל בהמשך", הוא אומר ומוסיף, "לטעמי, תחום האירועים צריך להיות כמו שאר התחומים במשק. כל עוד יש השבתה, אז להשבית, אבל אם מתחילים לחזור לשגרה, אז צריך להחזיר את הענף כמה שיותר מהר".
הכל לטובה
"כאשר נכנסנו לעידן הקורונה הייתי בחודש הופעות אינטנסיבי ואז ברגע אחד פשוט הכל בוטל או נדחה", מספר השבוע זמר החופות רן לוי מבאר־שבע. "אין ספק שזו פגיעה כלכלית לא פשוטה בכלל, אבל כאדם מאמין השתדלתי לדבוק במוטו שהכל לטובה, וניסיתי להרים את עצמי נפשית", הוא מוסיף.
את הזמן שהתפנה ניצל לוי לדברים אחרים. "ניצלתי את הזמן להתנדבות בחלוקת מזון למבוגרים בחגים, לקום בשעות הבוקר ולשמור על סדר יום עד כמה שניתן, לשיר, לעשות ספורט, לקרוא ולפנות זמן לעוד דברים שעניינו אותי, ובמירוץ החיים לא הספקתי להגיע אליהם. השמירה על השגרה נועדה בעיקר בשביל לשמור על כוחות נפשיים למשבר עם סוף לא ידוע", הוא מספר.
למרות הרצון העז לצאת החוצה ולחזור לשמח אנשים, לוי מדגיש שהוא חושש מחזרה מהירה מדי לשגרה. "להערכתי, גם אם אורח החיים שלנו יחזור בתקופה הקרובה, עדיין קיים פחד להסתובב ולהפר את כל ההנחיות שמלוות אותנו מכיוון שראינו שהן אכן מצילות חיים", הוא מדגיש.
לוי סבור שעל אף הקושי להתפרנס בתקופה מורכבת זו, עדיין יש לשקול כל צעד בזהירות ולזכור שהבטיחות האישית קודמת לכל. "בסופו של יום מה ייתן לנו לחזור לעבוד במהירות אם חלילה לא נפעל על פי ההנחיות ונידבק? צריך לחזור לשגרה, אבל עם יד על הדופק, להפעיל שיקול דעת ולהאמין שבסופו של דבר יהיה בסדר ונצא מהמשבר הזה כמו גדולים".
רוצים לחזור לשמוח
"מעבר לימים הלא קלים אני חושב שתקופת הקורונה בעיקר מורכבת עבור כולנו", אומר השבוע עידן טל, מנהל השיווק והמכירות באולמי 'אגמים' בבאר־שבע. "ברמה האישית אנחנו, מצד אחד, מרגישים יותר את הילדים והבית - דבר שלא קורה כמעט בתקופת העבודה כיוון שאנחנו רוב הזמן בעבודה עצמה. מצד שני, לא קל כי אני אוהב את העבודה שלי. קשה לי מאוד להיות סטטי בבית".
תוכנית הפעולה של אולמי 'אגמים', לדברי טל, היתה להמשיך ולהפעיל את מה שאפשר, ובמקביל לא לשכוח את העובדים שהוצאו לחופשה. "הוצאנו את כל העובדים באולם לחל"ת ורק מעטים מהם נשארו לעבוד במסגרת ימי מכירת האוכל לשבת", הוא מסביר. "בצעד אנושי מאוד בעלי האולם שלום ג'יבלי ויעקב מדר ידעו שיש עובדים עם קשיים כלכליים גדולים מאוד ושלחו אליהם הביתה אוכל ושתייה, כדי לעזור להם לעבור את המשבר בתקופה הזו. בנוסף, גם עובדים שחיים בגפם זכו לביקורים ושיחות טלפון כדי לדרוש בשלומם".
בתוקף תפקידו נחשף טל גם לחוסר הוודאות הגדולה של הזוגות שהתוכניות שלהם ליום המאושר בחייהם השתבשו בגלל משבר הקורונה. "מעבר לספקים והאולמות החתנים והכלות נמצאים באי נוחות גדולה מאוד כרגע. זה ערב שהוא פעם בחיים עבורם, והם מבחינה מנטלית מקבלים את זה בצורה הקשה ביותר", הוא מסביר ומוסיף "אנחנו גם חייבים לבוא לקראתם כי בסופו של דבר מדובר בזוגות צעירים שנמצאים בתחילת הדרך וחולמים בגדול. למרות שנפגענו כלכלית אנחנו מנסים למצוא פתרונות ככל יכולתנו. אין מה לעשות - צריך להיות אנושי לפני הכל".
על פי ההנחיות, האירועים חזרו בהדרגתיות כבר בל"ג בעומר. תחילה יורשו להשתתף באירוע 50 איש, ועל פי התכנון, מאמצע יוני יוסרו ההגבלות על התקהלות לחלוטין. ואולם, מבחינת האולם, מסביר טל, עוד מוקדם לשמוח ולחגוג. "באופן כללי אירועים קטנים לא רווחיים עבור אולמות. באולם שלנו יש שני מתחמי אירועים שמכילים ביחד כמעט 1,500 אנשים ולפתוח את המתחם מצריך מאיתנו להוציא מראש סכום כסף שלא בטוח שנחזיר אותו לאחר מכן".
אחד הפתרונות שעלה באחרונה באולם 'אגמים' הוא לקיים אירועים תחת כיפת השמיים. "יש לנו גן בכניסה לכל אולם. אנחנו שוקלים אולי לקיים דווקא שם את האירועים", משתף טל. "גם תחת כיפת השמיים, גם במרווחים גדולים בין השולחנות, וגם בתוך השולחן נייצר מרווח. בין אורח לאורח יהיה מרחק של כיסא. כלומר, במקום 12 אורחים בשולחן, יישבו עד שישה אנשים".
מטבע הדברים, טל וצוות העובדים של אולם האירועים משתוקקים לשוב כבר לעבודה. "גם העמיתים שלנו והספקים שאני בקשר איתם מאוד מחכים לרגע הזה שנוכל לחזור ולעבוד", הוא מדגיש. "חוץ מהפן הכלכלי זה גם רוגע נפשי. חייבים את האדרנלין הזה ואת השמחה שיש בלחתן אנשים כדי שנוכל לחזור לחיים נורמטיביים ושמחים".
"המצב בימים אלו מאוד נזיל"
"ברגע שהכל נעצר, באופן טבעי זה מכניס אותך לסוג של הלם ממשהו שלא הכרת עד כה", משתפת ענת יוספי, בעלת 'פריסושי' המציעה בר פירות וסושי פירות לאירועים. "כמשפחה זה כינס אותנו ליותר זמן ביחד. גם הבת שלי נחשפה למשהו שלא הכירה, אז היה חשוב לי ולבעלי להסביר למה לא הולכים לגן ולא נפגשים עם חברים".
אחד הדברים הראשונים שיוספי עשתה עם הכניסה להסגר היה להקפיא כל מיני תהליכים עסקיים ושיווקיים בעסק שלה. "רציתי לעשות המון מהלכים פרסומיים ולהכניס אלמנטים חדשים לבר שלי, אבל ברגע שהבנו שלא תהיה שגרה בטווח הנראה לעין, החלטתי לעצור הכל ולהמתין", היא מספרת ומוסיפה, "ההזמנות לחלק מהאירועים נדחו והיו גם כאלה שבוטלו והשתדלנו לעשות את המקסימום כדי לרצות את כולם ולהקל על החוויה הרגשית הקשה גם ככה שהלקוחות עוברים".
הקיץ עמוס בפירות מתוקים וטעימים, וכשמשבר הקורונה פרץ, יוספי כבר נערכה לעונה החמה. "מכיוון שנאלצנו לוותר נכון לעכשיו על האירועים, אנחנו מרכזים את העשייה שלנו במגשי הפירות ומארזים עד בית הלקוח", היא מספרת, "באופן אישי זה גורם לי לשמור על שפיות ולנתב יותר אנרגיות לטובת העסק והגיבוש המשפחתי".
למרות ההקלות בתחום האירועים, יוספי עדיין חוששת. "לכל אדם רציונלי יש חשש לצאת שוב ולעבוד במלוא העוצמה", היא מספרת. "אני באופן אישי קיבלתי החלטה להמתין עוד קצת עד שהמצב יהיה הרבה יותר בטוח עבורי ועבור הלקוחות כדי שנוכל לחזור, לשמוח ולשמח באירועים", היא מסבירה, "אנחנו רואים שכמעט בכל יום משתנות ההחלטות, וגם כשמתקבלת החלטה, היא עוד עלולה להשתנות. המצב, נכון לימים אלה, מאוד נזיל".
