"קשה לי לדבר על אחותי הקטנה בלשון עבר. אני לא מעכלת שהיא איננה. זה אסון גדול עבור כולנו". כך סיפרה השבוע ל"מיינט באר שבע" לימור לוי־אוחיון, אחותה של קארין אוחיון ז"ל, שנפטרה לפני שבועיים מפצעיה בעקבות מעורבותה בתאונת דרכים קשה בבאר־שבע.
קארין אוחיון (23), תושבת דימונה, התנגשה בשעת בוקר עם רכבה בסלעים שבכיכר בשדרות נפתלי הרץ אימבר בבאר־שבע, בנסיבות שעדיין נחקרות על ידי המשטרה. היא נלכדה ברכבה כשהיא מחוסרת הכרה וסבלה מפגיעה רב מערכתית קשה ביותר.
חובשים ופראמדיקים של מד"א העניקו לה טיפול רפואי מציל חיים ופינו אותה במצב קשה לבית החולים 'סורוקה', שם נאלצו הרופאים, לאחר שבוע של טיפולים במחלקת טיפול נמרץ, לקבוע לה מוות מוחי.
"שאפה לתרום"
עם קביעת מותה של קארין, בני משפחתה הסכימו ללא היסוס לתרום את איבריה. במותה הצילה קארין חמישה אנשים. ליבה הושתל בחולה בת 56, שתי ריאותיה הושתלו בחולה בת 43, וכליה אחת הושתלה בחולה בת 43. כל ההשתלות התבצעו בבית החולים 'בילינסון'. כליה נוספת של קארין הושתלה בחולה בת 50 בבית החולים רמב"ם, והכבד הושתל בחולה בן 57 בבית החולים 'הדסה'.
"קארין", כך סיפרה אחותה לימור, "חתמה עוד בצעירותה על כרטיס 'אדי'. היא תמיד שאפה לתרום. כשהיא חתמה על הכרטיס, היא אמרה שהיא לא מפחדת, ואם אכן יקרה לה משהו, היא רוצה להציל בכך אנשים אחרים שזקוקים לתרומת איברים. היא תמיד סייעה ותרמה".
קארין אוחיון ז"ל היתה הצעירה מבין שבעת ילדיהם של הוריה. בעוד הפער בין ששת אחיה ואחיותיה הבוגרים ממנה היה שנה זה מזה, הרי שקארין נולדה שבע שנים לאחר אחיה שהיה אז הצעיר מבין ילדי המשפחה.
קראו עוד>>>
"קארין הייתה האחות הקטנה שלנו", מספרת האחות לימור, "ממש ה'סוכריה' של המשפחה. תמיד הרגשתי צורך לגונן עליה ולשמור עליה. היא הייתה ילדה מדהימה. היא הייתה כל כך מתוקה. כשהיא בגרה, פער הגילים בינינו הלך והיטשטש. יצאנו יחד לבלות ובילינו למרות פער הגילאים בינינו. היה לה חיבור עם כולם. היא הייתה מאוד דעתנית. במהלך ימי אשפוזה בבית החולים התבשרנו כי היא זכתה לציונים מעולים בלימודיה. לצערי הרב, פתיל חייה נקטע באיבו".
כאשר קארין אושפזה בבית החולים, הייתה אחותה לימור בחודש התשיעי להריונה. בביקור אצל אחותה בבית החולים היא נתקפה בצירי לידה והובהלה לחדר הלידה. "בעוד אחותי נלחמה על חייה", אומרת לימור, "אני ילדתי באותו בית חולים. טרגדיה ושמחה היו מהולים זו בזו. לא ידענו איך להכיל את זה".
לימור גם נזכרת בשיחה האחרונה עם אחותה. "ערב לפני אותה תאונה קשה", היא מספרת, "נפגשנו אצל הוריי בדימונה לארוחה משפחתית. קארין חזרה מהעבודה. ישבנו, דיברנו והבן שלי חיבק אותה. לאחר מכן היא יצאה לבלות עם חברים. למחרת בבוקר אירעה התאונה".
באה לעזרה
קארין אוחיון ז"ל הייתה סטודנטית שנה שנייה לפוליטיקה וממשל במכללת אשקלון. במקביל ללימודיה היא עבדה כאזרחית עובדת צה"ל בתפקיד מבנאית בכנפי תחזוקה בבסיס חיל האוויר בנבטים.
האח ערן: "הרופאים בבית החולים נלחמו על חייה ועשו כל מאמץ להצילה, אך היא לא שרדה את הפגיעה הקשה. כואב הלב שצעירה הולכת כך לעולמה. היא היתה גיבורה אמיתית שנלחמה על חייה עד הרגע האחרון"
"באותו בוקר של התאונה", מספר ערן אוחיון, אחיה של קארין, "היא הייתה בדרכה לתגבר צוות בבסיס חצרים בשל מחסור בכוח אדם עקב כניסת חיילים לבידוד בגלל הקורונה. ביקשו ממנה לבוא ולעזור ובדרך מדימונה לחצרים אירעה התאונה בבאר־שבע. היא נפצעה באורח קשה ביותר, וכעבור שבוע של טיפולים ב'סורוקה' אובחן אצלה מוות מוחי".
באשר להחלטת המשפחה לתרום את איבריה של קארין, מציין האח ערן כי "קארין היתה תמיד ילדה של לתרום ולעזור. לא היה לנו, לכל המשפחה, כל היסוס להסכים לתרומת האיברים. אנחנו מאמינים בזה. אנחנו יודעים שקארין הייתה רוצה שנסכים לתרום את איבריה. קארין היתה ילדה של אושר, ילדה חייכנית, ילדה טובה. היא הייתה עולם שלם. היא אהבה בעלי חיים. קארין הייתה ילדה של לימודים. היא השקיעה בלימודים.
"היא למדה בבית הספר הטכני של חיל האוויר בשאיפה להתגייס לחיל האוויר כמבנאית. לאחר השחרור מהשירות הסדיר היא התקבלה כאזרחית עובדת צה"ל לעבודה בתחום הזה בבסיס נבטים. האובדן שלה זו טרגדיה עבור כולנו. נפער חור גדול במשפחה. חור ענק שאין לו הסבר.
"אי אפשר לתאר זאת במילים. הרופאים בבית החולים נלחמו על חייה ועשו כל מאמץ להצילה, אך היא לא שרדה את הפגיעה הקשה. כואב הלב שצעירה הולכת כך לעולמה. היא הייתה גיבורה אמיתית שנלחמה על חייה עד הרגע האחרון".
"התחושה היא מאוד קשה", מציינת האחות לימור לוי־אוחיון, "אנחנו לא מצליחים לעכל את האסון הזה. אני עדיין מחכה שמישהו יעיר אותי מהסיוט הזה שלא נגמר".
קארין אוחיון ז"ל הניחה אחריה הורים ושישה אחים ואחיות. היא הובאה למנוחת עולמים בבית העלמין בדימונה.
לעדכונים: חדשות באר שבע
