עו"ד דני סודרי
גיל: 64
עיסוק: שותף במשרד עורכי דין ומנהל אזור באר־שבע והנגב בעמותת 'גיבורים קטנים' לקירוב האדם החריג לאדם הרגיל
נשוי לברוריה ואב לעדי, שי, גלי, הדר ושובל וסבא לגיא, דור ואיתי
תושב באר־שבע
● מתי מתחילה השבת שלך?
"השבת שלי מתחילה בקניות לשבת, שאני עורך כבר ביום חמישי והשלמות בשישי של קניות עבורי וגם עבור חמי שמתגורר בגפו עם מטפלת. במסגרת פעילותי בעמותת 'גיבורים קטנים' אני עורך פעם בשנה טיול ג'יפים לחמישה בתי ספר של החינוך המיוחד בבאר־שבע ובדימונה, והשנה גם הוספנו כיתת חינוך מיוחד מ'אשל הנשיא'. כל הטיולים האלה נערכים תמיד בימי שישי. הטיולים מתקיימים פעם באזור להב, פעם בדרך הפסלים".
● מי מכין ומה מכינים לשולחן השבת?
"אשתי ברוריה, אשת חיל, אמונה על כל הבישולים. דגים, מרק ובשר או עוף ליום שישי. דגים וחמין לשבתות בחורף או עוף עם תפוחי אדמה אפויים בקיץ. אני אמון על הכנת הסלטים, אבוקדו עם בצל סגול, תירס עם שמיר ומיונז, סלט מרוקאי, עגבניות קלופות עם פלפל חריף, שום, שמן ותבלינים, סלק אדום וגמבות צלויות בשמן זית. אחרי הארוחה אנחנו מתענגים בקינוחים, כמו סלט פירות או פירות עונה חתוכים, וכמובן פיצוחים, ובסוף תה עם עוגות. הילדים, שבאים להתארח בשבתות, מפנים את השולחן".
● מהו המאכל המועדף על שולחן השבת?
"דגים, ללא ספק. הדג מסמל את השבת (7 בגימטריה). דג אמנון חריף, דג סלמון ברוטב דיז'ון או דג טונה. משתדלים לגוון מדי פעם".
● הולכים לבית הכנסת?
"כן. כאדם מסורתי שומר שבת אני הולך לכל התפילות בשישי ושבת בבית הכנסת ע"ש שלום גוזלן ז"ל, ליד כיכר רמב"ם".
● אתה מצליח לנוח בשבת?
"בוודאי. כל השבוע אני רץ ועסוק בענייני עבודתי ובפעילות ההתנדבותית שלי. בשבת אני מצליח לנוח. אנחנו שומרי שבת, אין רדיו, אין טלוויזיה. יש זמן למנוחה".
● מהו בילוי השבת המשפחתי המועדף מבחינתך?
"הבילוי המועדף הוא לארח בבית בשבת את הילדים והנכדים שגרים במרכז הארץ. אנחנו משוחחים איתם, משחקים איתם, ואם מזג האוויר מאפשר, אנחנו יוצאים איתם לפארק המשחקים הגדול שליד הבית".
● זיכרון ילדות מיוחד מהשבת?
"בילדותי גרתי ברחוב אברהם אבינו בשכונה ד' בבאר־שבע. אני זוכר שמדי שבת בחורף אמא שלי היתה שולחת אותי עם סל מחורר מפלסטיק ובתוכו סיר עם חמין ואני עושה את צעדיי למשפחה שגרה בדירת קרקע. בשבת לפני הצהריים הייתי הולך עם הסל המחורר להביא את החמין המוכן. אף פעם לא הצלחתי להבין איך אם המשפחה היתה מזהה את הסיר שלנו ולא מתבלבלת עם סירים אחרים שהשכנים היו מביאים. לא אשכח איך סל הפלסטיק היה משפשף לי את הרגליים ושורט אותי".
