הטרגדיה בקרית ביאליק הותירה מדינה שלמה המומה: תינוקת בת עשרה חודשים ננשכה למוות על ידי כלב פיטבול, שגידלה המשפחה. האירוע המזעזע, שהתרחש ללא סיבה ידועה, הדגיש שוב את הסכנה הטמונה בכלבים המוגדרים 'מסוכנים' ואת הצורך הדחוף באכיפה מחמירה יותר של החוק.
בעקבות מקרה טרגי זה, כמו גם אירוע ביוני ברחובות, שבו נער בן 13 הותקף וננשך קשות בפניו על ידי שני כלבי פיטבול בגינה ציבורית, משרד החקלאות חידד שוב את ההנחיות לרופאים הווטרינרים ברשויות המקומיות ובמרפאות הפרטיות. ההנחיה הבהירה חד משמעית: גם כלב שהוא הכלאה של גזע מסוכן, חייב להיות מוחזק תחת אותן הוראות מחמירות החלות על כלבים מגזעים מסוכנים.
קראו גם:
מסוכן או מעורב
בשנת 2022 נחקק חוק במדינת ישראל, שנועד להסדיר את החזקתם של כלבים ברחבי הארץ. החוק שיזם משרד החקלאות קובע מסגרת כללית להחזקת כלבים: חובת הרישיון לכלבים, צורת הרישיון, הגדרת כלב מסוכן, הקמת מרכז רישום ארצי, סמכויות תפיסת כלבים על ידי העיריות בישובים השונים בארץ ועוד.
החוק מגדיר 'כלב מסוכן' בשלושה אופנים: כלב שמלאו לו שלושה חודשים ונשך נשיכה שגרמה לחבלה, כלב השייך לגזע מסוכן וכלב שהוא הכלאה של גזע מסוכן וקיים דמיון בין דפוסי התנהגותו ותכונותיו הפיזיות לאלו של כלב השייך לגזע מסוכן. אלא שאחת הבעיות המרכזיות שהתחדדו בעקבות הטרגדיה, היא הסיווג המטעה של כלבים המוכלאים עם גזעים מסוכנים כ'כלבים מעורבים' בלבד.
ד"ר תמיר גושן, מנהל השירותים הווטרינריים במשרד החקלאות, מספר ל"ידיעות תקשורת" כי "בשנים האחרונות גובר מספר המקרים בהם כלבים, שהם תערובת של גזעים המוגדרים כמסוכנים - ומדווחים כ'מעורבים', ולעיתים קרובות הדיווח הכוזב נועד להתחמק מהחובות הקבועות בחוק. דיווח כזה מהווה עבירה פלילית ומסכן את ביטחון הציבור".
משרד החקלאות מגדיר שמונה גזעים המוגדרים מסוכנים: אמריקן סטאפורדשייר בול טרייר (אמסטף), בול טרייר, דוגה ארגנטינאי, טוסה יפני, סטאפורדשייר בול טרייר (סטאף אנגלי), פיט בול טרייר, פילה ברזילאי ורוטווילר.
ד"ר גושן מבהיר כי "מסוכנותו של כלב מהגזעים הללו, או הכלאה שלהם, נובעת מעצם השתייכותו לגזע וממאפייניו הפיזיים והגופניים, ולא רק מהתנהגות תוקפנית בפועל. כלומר, אין צורך שהכלב יפגין תוקפנות או ניסיון נשיכה כדי שייחשב מסוכן. הסכנה טמונה בפוטנציאל הנזק העצום, ואף הקטלני, שעלול להיגרם כתוצאה מנשיכה שלו, בשל כוחו הפיזי והלסת בעלת עוצמת נשיכה חזקה במיוחד". כלומר, ייבוא כלב כזה נחשב לעבירה פלילית, ויותר מכך, אי-רישום כלב זה במאגרי משרד החקלאות נחשב לפשיעה מסכנת חיים.
בלי זמם? 1,000 שקל קנס
החוק בישראל מטיל חובת רישיון על כלבים מגיל 3 חודשים, הכולל תשלום אגרה, חיסון כלבת וסימון באמצעות שבב אלקטרוני. במשרד החקלאות הוקם מאגר רישום ארצי לכלבים, המנהל רישום של כלבים שנשכו ושל בעלים שהחזיקו כלבים תוקפניים. על רופאים וטרינרים עירוניים מוטלת חובת דיווח למרכז הרישום על סימון כלבים, מתן או ביטול רישיונות, וכל פעילות תוקפנית.
עבור כלבים מסוכנים, ההגבלות מחמירות במיוחד: חובת החזקה ברשות הרבים ברצועה קצרה (עד שני מטרים) ועם מחסום פה על ידי אדם שגילו מעל 18, וחובת מחסום פה גם בחצר הבית אם נמצאים בסביבה ילדים מתחת לגיל 16. קיימת איסור למכור או למסור כלב מסוכן לזולת, למעט חריגים מסוימים. קנס על טיול עם כלב מסוכן ללא זמם עומד על 1,000 שקל.
למרות התקנות המחמירות, קיים אתגר משמעותי באכיפה, בין היתר בגלל היעדר רישום ותיעוד של אילן היוחסין של כלבים מסוכנים אלו בשל האיסור על ריבויים ויבואם. זה מקשה על זיהוי וסיווג נכון של כלבים שהם הכלאות של גזעים מסוכנים. בשיחה של "ידיעות תקשורת" עם בכירים במשרד החקלאות נאמר, כי כבר היו מקרים בעבר בישראל, שבהם נתפסו וטרינרים עירוניים מסויימים אשר אישרו רישיון לאחזקת כלבים מסוכנים תמורת תשר קטן מבעליהם... עם זאת, אירועים בודדים אלו לרוב נסגרים מאחורי הקלעים, ולרוב לא מובאים לידיעת הציבור.
עו"ד ארז וול, יועץ משפטי בעמותת "תנו לחיות לחיות", סבור כי הבעיה אחרת. "החוק המכונה 'חוק הכלבים המסוכנים' לא אוסר החזקה של כלבים מגזעים הנחשבים 'מסוכנים'; הוא אוסר סחר וייבוא, ומחייב עיקור וסירוס (או מניעת זיווג), של כלבים עם מאפיינים פיזיים שהופכים תקיפות שלהם למסוכנות יותר, כדי למנוע ריבוי והרבעה. הבעיה היא שהחוק לא נאכף והנתונים מראים שאלו ממשיכים להתרבות.
"אלפי כלבים שנחשבים 'מסוכנים', כמו פיטבולים ואמסטפים, רשומים במאגר הכלבים ורבים מהם לא מעוקרים - בניגוד לחוק. כלבים רבים אחרים מוחזקים באופן פיראטי – גם זאת בניגוד לחוק, ואלה לעיתים קרובות מנוצלים כדי לשמש כלבי שמירה או כלבי קרבות, וחווים בדרך כלל אילוף אגרסיבי ואכזרי".
