90 אחוזים מהן הן אימהות עובדות ואימהות לילדים שמשלבות עבודה עם הורות מלאה וגידול ילדים. לכ-50 אחוזים מהן יש תואר שני -- ומרבית השאר הן בעלות תואר ראשון.
ועל כל החבורה הנשית העוצמתית הזאת מנצחת - תחת ניהולו של המנכ"ל משה מוריוסף – הסמנכ"לית פלורין גדלבסקי.
ברוח החזון שלה, של העצמת הנשים ברשות, היא מקפידה לקדם לתפקידים שמתפנים ברשות קודם כל נשים מתוך המערכת. כמי שגדלה בנגב, הקימה משפחה והשלימה שני תארים אקדמאיים באוניברסיטת בן גוריון, היא מקפידה לדאוג שכל הנשים ברשות יקבלו את אותה ההזדמנות. ואכן חלק מהנשים ברשות החלו בתפקידים זוטרים והתקדמו בסולם התפקידים לרכזות ומנהלות תחומים.
פלורין, 39, נשואה ואם לשתי בנות, החלה את דרכה המקצועית בקבוצת "ברן" שם עבדה כרכזת משאבי אנוש ופרוייקטים. לאחר ארבע שנים בברן מונתה למנהלת משאבי אנוש בחברת "שוב אלי" ולאחר מכן ניהלה את תחום היזמות והפרויקטים במרכז לטיפוח יזמות (מט"י) באר-שבע והנגב, תפקיד בו כיהנה במשך יותר מחמש שנים.
לאור הצלחתה היא התבקשה לפני שש שנים להקים ולנהל את מיזם "ביזבנגב" ברשות לפיתוח הנגב.
ההצלחה היתה מעל למשוער.
מעל 100 מוסדות עוגן גויסו למיזם, כל הרשויות המקומיות והמוסדות הגדולים בנגב, נענו לקריאה ופתחו את שעריהם לספקים קטנים ובינוניים מהנגב. "ככה הותרנו בנגב מעל 90 מיליון שקלים, שהיו עוברים לספקים במרכז אלמלא הפרויקט", אומרת פלורין, "זה בהחלט הפרויקט הכי חברתי והכי פרו נגב שיכולתי לחלום ולחשוב עליו".
העיקרון שהיה מונח בבסיס המיזם פשוט והגיוני : עסקים גדולים בנגב, צורכים שירותים מספקים בנגב ומחזקים את האזור שבו הם חיים ופועלים. מצב מובהק של WIN WIN. לבד מ-100 מוסדות העוגן נרתמו למיזם מעל- 3500 עסקים מקומיים אשר נעזרו ועדיין נעזרים משימוש בפורטל האינטרנטי של "ביזבנגב".
בהמשך מונתה פלורין לנהל את מחלקת הפיתוח הכלכלי של הרשות ולאחר מכן למנהלת הפרויקטים שהרשות קידמה ברחבי הנגב בכל התחומים ומול כל הרשויות. שנה לאחר מכן, היא נבחרה לתפקיד סמנכ"לית הרשות, מיד עם תחילת שנת 2020.
פלורין ניגשה אל המשימה מצוידת בשלל תכניות ויעדים להשגה. איש לא שיער אז שזו תהיה השנה המאתגרת ביותר שהיא תעבור. שזו תהיה שנת הקורונה ומהר מאוד פלורין מצאה את עצמה מתפקדת כסמנכ"לית הקורונה.
ממצב של עולם פתוח, מפגשים וישיבות סוערות ורבות משתתפים לעבודה במציאות כאוטית, כשהמשרד כולו עובד בקפסולות, ישיבות ודיונים בזום והשבתה כמעט מוחלטת של כל אירועי התרבות במרחב.
פלורין: "לא הוצאנו לחל"ת אף עובד ובמיוחד דאגנו לעובדות ואימהות לילדים. העבודה נמשכה בקפסולות ועל פי עקרונות התו הסגול. ולמרות ההשבתה של כל מיני פרוייקטים המשכנו לקדם לא מעט נושאים. יחד עם כל העובדים של הרשות קידמנו פרויקטים בפיתוח הכלכלי במיוחד במפעלים ועסקים שלא שבתו בימי הקורונה. במקביל שינינו פורמט והתחלנו ליזום פעילות הפגה לילדים בתקופת הסגרים והכל באון ליין, ובאמצעים דיגיטליים. כמו כן, דאגנו לחלק למעל ל-12,000 ילדים ברחבי הנגב ערכות העשרה ולימוד לכל המשפחה בימי הסגר הקשים.
"למרות מציאות הקורונה המורכבת הוצאנו לפועל את המחזור השני של תכנית מנהיגות בבריאות בשיתוף עם אוניברסיטת בן גוריון המחלקה ללימודי תואר שני לניהול מערכות בריאות. קיימנו בזום כנס "שיווין בבריאות אתגרי הקורונה" בו השתתפו כל מי שהוא משהו בתחום הבריאות כולל נציגים של קופות החולים ושל משרד הבריאות יחד עם ראשי רשויות כדי לשמוע איך לשפר את המאבק בקורונה ואיך דואגים לנגב בהקשר הזה."
אלא שהקורונה והמגבלות שיצרה לא היו האתגר היחיד שניצב מול פלורין. המשבר השלטוני והיעדר תקציב מדינה מסודר, חייב אותה לצאת מהקופסא ולמצוא פתרונות יצירתיים במגבלות התקציב והתקנות כדי להמשיך ולהפעיל את מה שחייב להמשיך ולפעול ברשות לפיתוח הנגב.
פלורין: "בימי משבר ממשלתי ותקציבי ומשבר הקורנה הרשות לקחה על עצמה לפעול בכל הכוח לשמור על פעילותה בתחום החברתי, עסקי, חינוכי, מבלי לוותר על קידום יוזמות חדשותת, כי הנגב חייב להמשיך ולהתקדם. לשמחתי, מצאתי שיתוף פעולה מעובדות ועובדי הרשות שהתגייסו למטרה וביחד הצלחנו לעמוד באתגרים של שנה מאוד מורכבת כלכלית וחברתית".
הוכחה מעולה לכך היא היוזמה שהחלה השנה לטובת פיתוח ההון האנושי ברשויות המקומיות. הרשות לפיתוח הנגב השיקה מסלול ייחודי ללימודי לתואר שני בניהול מדיניות ציבורית באוניברסיטת בן גוריוןלתכנית נבחרו 26 סטודנטיות וסטודנטים מכלל הרשויות והמועצות בנגב אשר יזכו למילגת לימודים ולתכנית עשירה ואיכותית שתהפוך אותם לעובדי ציבור איכותיים ומצטיינים ברשויות שמהן הם הגיעו.
דאגנו לחזק את התחום של החינוך הבלתי פורמלי אשר ספג פגיעה קשה כתוצאה ממשבר הקורונה, הקדמנו להבין את המצב ובכך העברנו את כל הפרויקטים החינוכיים ללמידה באון ליין וזאת, בהצלחה רבה.
גם בתחום התיירות החלה הפעימה השניה של תכנית "מאיצי התיירות" בדגש על התיירות בחברה הבדואית.
פלורין: "הרשות ועובדיה ערניים ודרוכים ליום שאחרי הקורונה ואתגרים החדשים שהמציאות החדשה תציב בפנינו. כבר בימים אלה אנו מפתחים תכניות ייחודיות בתחומי התיירות, התרבות והפיתוח הכלכלי ליום שאחרי".
