בטי רבקה סימלמיץ (52), נשואה לחיים - מנכ"ל מלון ברשת "אסטרל" ואמא לעדן. היא ילידת דימונה ומתגוררת באילת משנת 2006 ("אילת היא הבית שלי"). אשת ניהול, חינוך וקהילה, שהמוטו שלה הוא "אני דוגלת באנושיות בכל דבר שאני עושה והרגישות היא נר לרגליי. ההון האנושי הוא המשאב האנושי החשוב ביותר ויש להשקיע בו ולטפח אותו, מקטן עד גדול".
סימלמיץ היא בעלת תואר ראשון בבלשנות אנגלית וחינוך ותואר שני בתכנון ופיתוח מערכות למידה. את דרכה החינוכית החלה כמורה לאנגלית, וביצעה תפקידים פדגוגיים וניהוליים בבתי הספר בהם עבדה. בהמשך מונתה למדריכה עירונית לאנגלית, ניהלה את בי"ס "אלמוג" בעיר, כיהנה כסגנית במרכז פסג"ה - פיתוח סגלי הוראה העוסק בפיתוח המקצועי של עובדי ההוראה. היא כיהנה גם כנשיאת 'רוטרי' ויו"ר ויצו, וכיום היא בחל"ת ממשרד החינוך בעקבות התמודדות ברשימת ראש העירייה אלי לנקרי בבחירות לרשויות המקומיות ־ "ומתחילה בקרוב את תפקידי בהנהגת העיר".
לדברי סימלמיץ, הבחירה בתחום החינוך הייתה טבעית ונבעה מאמונה ש"חינוך הוא הבסיס המשמעותי ביותר להתפתחות בכל תחומי החיים. תמיד ראיתי בחינוך שליחות ובעשייה החינוכית 'זכות וחובה' - זכות לעצב את דמותם של ילדי העתיד וחובה לעשות זאת למען המדינה והחברה בה אנו חיים".
היא סבורה שיש לעודד את התלמידים לסקרנות, לחשוף תחומי דעת, את זאת עשתה כמנהלת ועבודה עם צוותים חינוכיים. "לעצב דמות התלמיד שיגדל להיות בוגר - אדם ערכי, משמעותי, משולב ותורם לחברה. לעודד תלמידים לחשוב, לשאול, להיות סקרניים, והכי חשוב להיות בעלי ערכים ואנשים טובים שתורמים למען האחר".
זו הסיבה לדבריה, שמגיל צעיר פעלה והתנדבה במסגרות רבות, "הנתינה והעשייה הציבורית ממלאת וההבנה שיש לי יכולת להניע ולהשפיע גורמת לי להמשיך ולפעול".
מהי התשוקה האמיתית שלך בתחום העיסוק שבחרת?
להשקיע בהון האנושי ולהיות במקום בו יש לי יכולת להוביל, להשפיע ולחולל שינוי משמעותי בתחומי החינוך והקהילה. להוביל מדיניות בה כל אחד ואחת מקבל הזדמנות למצות את עצמו, להתפתח ולהפוך למשמעותי ובעל ערך - לעצמו ולסביבה. חשוב לי לקדם את הכוח הנשי, אני מאמינה שלנשים יש יכולות רבות ומגוונות מעצם היותן נשים והן הופכות את העולם לטוב יותר".
ספרי על האתגרים שאת מתמודדת איתם מאז ה-7.10.
"ברמה האישית, חוויתי חוויה מדאיגה עם אחותי הגדולה שגרה בעוטף והייתה בימים הראשונים נצורה בביתה. בשבוע הראשון התנהלתי על אוטומט ועד שהיא לא הגיעה לאילת לא נרגעתי.
"ברמה המקצועית, היינו בשיא העשייה, 3 שבועות לפני מועד הבחירות ופתאום הכל נעצר. עם פרוץ המלחמה מצאתי את עצמי בפעילות מסביב לשעון בחמ"ל שהקמנו. העיר אילת אירחה 60 אלף תושבים שנטשו את בתיהם וחייהם וכולנו התגייסנו לסייע בכל שנדרש. פגשנו אנשים שעולמם חרב עליהם והיינו שם עבורם, לצד זאת, פעלנו רבות עבור תושבי העיר ודאגנו גם להם".
סיפור מרגש שאת לוקחת איתך מהתקופה?
"כשהבנתי שמועד הבחירות נדחה ונפח הפעילות ירד, הרגשתי שאני חייבת לייצר לי סוג של 'שגרה' שתעניק לי קצת יציבות בתקופה הלא יציבה. לשמחתי, התפנתה משרת הוראה באחד מבתי הספר בעיר ובמשך חודשיים הייתי מורה! חזרתי לבסיס ונהנתי מכל רגע, ממש התרגשתי, הכרתי תלמידים מקסימים, צוות חינוכי מסור - זה היה עבורי עוגן איתן.
"הכי מרגש מבחינתי הוא הקשר שנוצר עם תלמידיי. ביום הבחירות קיבלתי הודעה מאחת התלמידות בה היא כתבה לי שהיא מתגעגעת המון, שהוריה הצביעו לי ושהיא בטוחה שאייצג את אילת בצורה מדהימה.. זה ריגש אותי מאוד!".
מהיכן שואבים כוחות בתקופה זו?
"מהאנשים הקרובים אליי, בעיקר ממשפחתי. בנוסף, ארגז הכלים אותו בניתי לעצמי מסייע לי מאוד להתבונן על החיים בצורה שמאפשרת לי להיות חזקה. אני דואגת להזכיר לעצמי תמיד שאני אישה, שעומדת בזכות עצמה, אוהבת ושלמה. אני חיובית מאוד בגישה שלי לדברים, אופטימית, מאמינה שדברים לא קורים סתם ללא סיבה ותמיד יודעת שבסופו של דבר הכל מסתדר לטובה. גם כשיש אכזבות, כישלונות, ימים ותקופות קשות בחיים האישיים והמקצועיים, אתגרים ודילמות מורכבות, אני נושמת עמוק, מכניסה דברים לפרופורציות ומוצאת את הכוחות להבין את המצב ולמצוא את הפתרון המתאים".
כיצד העבודה עוזרת לך לצלוח את התקופה המורכבת?
"רגע לפני התחלה חדשה בקריירה שלי אני מסתכלת קדימה ומה שעוזר לי לצלוח את התקופה היא תמונת העתיד שאני מציירת עבורי ועבור העיר שלנו. אני בוחרת להתמקד בטוב, להיות אופטימית וחיובית ובטוחה שנדע ימים טובים יותר והרבה הצלחות".
משהו אופטימי לסיום?
"אני מאמינה גדולה באור ובכוח שיש בלהפיץ את האור ־ כפי שאמר הבעל שם-טוב, מעט מן האור מגרש הרבה מן החושך".
פרטי התקשרות:
מייל: [email protected]
מוגש מטעם בטי סימלמיץ
