רבקה טביב אזולאי, נשואה לאייל, אמא של אדר וסתיו, תושבת אילת.
על הקריירה...
"אני חייבת לומר שהמקצוע בחר בי ולא ההפך. מבחינתי זו הייתה הדרכה מדויקת מאת ה'. לפני התפקיד הנוכחי שלי כמנהלת עמותת נגישות ישראל במרחב אילת והערבה טיפלתי בנפגעי נפש עד שקיבלתי את הטלפון ששינה לי את החיים והוציא אותי למסע.
"המסע הזה כולל טלטלות רבות, עליות ומורדות, אבל בעזרתן אתה מוצא את השליחות שלך. המקום שממנו אתה מצליח ליצור עבור האחר את ההזדמנויות שלא הצלחת כל החיים ליצור לעצמך. ככה אתה משפיע על הסביבה, אבל עמוק בפנים אתה גם מרפא את הנפש שלך.
"תחום הנגישות קרוב לליבי מאוד, ואני רגישה לכך. בסוף ההרצאות שלי אני מוציאה את הקהל עם שאלה 'איך נראה אדם עם מגבלה?'. יש המון מוגבלויות ויש את הצרכים המיוחדים. חשוב לזכור שבסופו של יום כולנו נהיה שם, גם כמבוגרים. עלינו, כקהילה, מוטלת החובה להצליח ולייצר חברה בריאה ושוויונית, הן ברמת ההנגשה הפיזית של מבנים, תשתיות וכדומה, והן ברמת החינוך לסובלנות ולקבלת האחר".
"מבחינת הבית שלי, אני יודעת שהוא תומך, מכיל ומחזק ונמצא איתי לכל אורך הדרך. לפני זמן מה הבת שלי אמרה לי שהיא רוצה להיות ליצנית רפואית, כי מה שמעניין אותה זה הרצון לשמח את מי שזקוק למעט חיוך ושמחה. אני חושבת שזה מעיד יותר מהכל על הדרך שבה הבית שלנו מתנהל".
מהי התשוקה האמיתית שלך בתחום העיסוק שבחרת?
"התשוקה שלי מגיעה מההצלחות שאנחנו מצליחים לחולל. לשמחתי, היום בעיר כולם מדברים על נגישות ורגישות ומבחינתי החזון שלנו הפך למציאות של כולם. ברגע שיוצאים מפעילות אצלי במועדון 'תושווים' והילדים צוחקים בקול, אני שומעת את רגעי האושר שלהם ואני ושמחה. מכאן מגיעה התשוקה שלי".
ספרי על האתגרים שאת מתמודדת איתם מאז ה-7.10.
"ב-7 לאוקטובר הוכחנו שאנחנו עיר עם הון אנושי שלא קיים בשום מקום אחר בעולם. מנכ"לית העמותה, מיכל רימון, הקימה חמ"ל בכפר סבא כי היא הבינה את גודל האירוע מהר מאוד. הקמנו חמ"ל שעסק בפינוי אנשים עם מוגבלויות, שכמובן המורכבות בפינוי מהיר כזה היא ברורה, והצלחנו לפנות לאילת כ-200 אנשים עם מוגבלויות ששוכנו במגוון בתי מלון בעיר.
"גם במלונות הם היו צריכים את ההנגשות וכאן זה המקום לציין את כל העוסקים במלאכה אצלנו בצוות, בעיריית אילת וגם בבתי המלון שנרתמו וסייעו בכל מה שאפשר. הצוות שלנו איתר בתים כדי שיתאימו לנגישות ועשה לילות כימים כדי לתת את התוצאה הטובה ביותר עבור כל מי שהזדקק לסיוע שלנו. כשכולם נמצאים ביחד זה כוח".
סיפור מרגש שאת לוקחת איתך מהתקופה?
"יש אצלנו במועדון ילדה שלא מדברת ונעזרת בתקשורת חלופית. כלומר, היא מביעה את עצמה באמצעות סמלים מותאמים בטאבלט. לאחרונה היא אמרה כמה מילים ראשונות בקול רם וזה משהו שאני לוקחת איתי קדימה לקריירה שלי".
מהיכן שואבים כוחות בתקופה הזו?
"אני חושבת שהתגמול הרגשי כאן הוא כל כך גדול שהוא כמו שק של מיליון דולר בכל חודש מחדש. זה כל כך ממלא אותך כי אתה יודע שעזרת עכשיו למישהו ובשבילו זה עולם ומלואו. אין אח ורע לתחושה הזו שאדם אומר לך תודה. זאת זריקת אנרגיה מדהימה לכל יום מחדש".
משהו אופטימי לסיום?
"כשאנשים רואים עניין נגישותי שהצליח אז קל מאוד להתחבר אליו. אבל הדרך לא תמיד קלה ופשוטה. דווקא שם, כשזה נראה שדברים לא יסתדרו, נמדדת האופטימיות והרצון האמיתי שלנו לתת את המענה הטוב ביותר. כשאת נותנת מעצמך, את מקבלת הרבה יותר בחזרה".
פרטי התקשרות:
טלפון 050-8895547
מוגש מטעם נגישות ישראל
