סימה נמיר היא סגנית ראש עיר אילת ויושבת ראש ארגון נעמ"ת קרוב לארבעה עשורים. נמיר, בת 67, נשואה לרפי ואמא לשלושה ילדים, מתגוררת באילת, אליה הגיעה לאחר נישואיה בגיל 21, כאשר עמית של רפי הציע לזוג הצעיר לרדת לעיר הדרומית לשנה במסגרת העבודה של הבעל. נמיר הסכימה, ומאז השנה התארכה לחיים שלמים.
לאחר לימודיה, התקבלה להסתדרות כעובדת קהילה, שכללה מועדוני קשישים וועדי שכונות. ב-1986 הייתה מועמדת ליו"ר נעמ"ת, זכתה בבחירות ומאז מכהנת בתפקיד, אליו היא מתמודדת כל ארבע שנים ונבחרת מחדש. "למועצת העיר נבחרתי לראשונה ב-1988 עם רפי הוכמן ואחר כך התמודדתי שוב ב-1993, הייתי חברת מועצה. שלוש שנים אחר כך הייתי סגנית ראש העיר", היא מספרת. "ב-2003 התמודדתי לראשות העיר, רשימה עצמאית. זכיתי להיכנס למועצה. מ-2013 אני בעירייה, הייתי משנה לראש העיר ואחר כך סגנית ראש העיר. אני גם יושבת ראש ועדת הבריאות עד היום".
יש לך תשוקה לתחום שאת עוסקת בו?
"רוב חיי, מתחילת הדרך, היו בתחומים חברתיים. חלק עם תיק הרווחה, חלק בתיק החינוך. למדתי תואר ראשון במשאבי אנוש ותואר שני במדעי המדינה באוניברסיטת חיפה, בהתמחות במנהל שלטון מקומי. ב-2003 הלכתי ללמוד משפטים ואני עורכת דין ־ קצת".
עם אילו אתגרים את מתמודדת מאז ה-7.10?
"אילת היא עיר שקלטה את מרבית המפונים, וזה אתגר לא קל. זה אתגר שהצלחנו בו מבחינת בריאות, הבאנו לכאן רופאים שבאו מבית החולים 'שניידר'. הגיעו אלינו 60 אלף תושבים, מה שהכפיל את כמות התושבים באילת. קיבלנו 12 אלף תלמידים, קלטנו עוד לגני ילדים ובתי ספר. ברוך השם עמדנו בזה בגבורה כאשר ראש העיר, אלי לנקרי, מנהיג את הפעילות הזו של קליטת האנשים שהגיעו לכאן בלילה השני של המלחמה, ממש למחרת השבת הארורה".
סיפור מרגש שאת לוקחת איתך מהתקופה הזו?
"הייתה משפחה שהבן שלהם נרצח בכניסה ליישוב שלו, מושב מבטחים, אחרי שהגיע מהמסיבה בנובה. הם הגיעו לכאן ולא יכלו לשבת שבעה עליו. קלטנו אותם באחד המלונות ודאגנו שכל השבעה הם יטופלו. הם לא מכירים אף אחד כאן, ואנשים באו אליהם במהלך השבעה וביקרו אותם. גם בחודש. התושבים עטפו אותם. אחד הדברים המרגשים בעיר היא שכל אילת התגייסה, בין אם זה בלבוש, הנעלה, הסעות לבתי הספר, הזמנה לשבתות".
מאיפה את שואבת כוח?
"כל העבודה שאני עושה בעירייה היא בהתנדבות, מתחילתה ועד סופה. את שכרי אני מקבלת מנעמ"ת. אני עושה את זה במשך כל כך הרבה שנים, וכשאת רואה אדם מחייך, כזה שעזרת וסייעת לו ־ מבחינתי זה נותן לי את הכוח כל בוקר לקום. כל בוקר להמשיך לעשות את זה, וכל עוד יש לי כוח ורצון ואהבה לתושבים - אני עושה את זה".
איך העבודה עוזרת לך לצלוח את התקופה?
"כל הקמת המרפאות במלונות מסייעת לנו, גם הבאנו מרפאות שיניים מירושלים שבאו לטפל בחינם במפונים. הייתה מפונה עם שינים תותבות שעזרו לה והכינו לה חדשות. כל הסטודנטים בבתי חולים לרפואת שיניים היו בעיר וסייעו לנו. היה גם סיפור של מישהי שאיבדה את הפרוטזה שלה בזמן שברחה מהבית, וביום אחד הכינו לה פרוטזה חדשה. לראות אנשים שמחים עושה טוב".
משהו אופטימי לסיום?
"אני רואה שלאט לאט אנשים חוזרים לבתים שלהם, חלקם לפחות. העיר שלנו הולכת ומתפתחת, מגיעים לכאן כבר תיירים שמתחילים למלא את בתי המלון, וזה בהחלט מחזיר אותנו לשגרה כזו של עיר תיירות, שוקקת חיים".
פרטי התקשרות:
נייד: 053־7480634
מייל: [email protected]
מוגש מטעם סימה נמיר
