אלין לוגסי עובדת תשע שנים במפעל יד מרדכי כטכנולוגית דבש. על הדרך לעבודה הייחודית היא משתפת: "למדתי ביו- טכנולוגיה באוני' בר אילן וכשסיימתי השתלבתי בעבודה ביד מרדכי. במסגרת התפקיד שלי אני אחראית על יצירת אחידות בטעמים של הדבש, כלומר: אני מקבלת ממגדלי הדבש, דבש בטעמים שונים בהתאם למה שיש בטבע, ואני יוצרת בלנד שיתאים בטעמו הסופי למה שהצרכן הישראלי אוהב ומכיר". לוגסי, נשואה לשלומי פלוס שלושה ילדים (איתמר, שיר והדר), מתגוררת באשקלון.
כיצד חווית את ה-7.10?
"זה היה יום קשוח. אני ובעלי שלומי, היינו בבית עם הילדים (איתמר, שיר והדר) והתכוונו לנסוע אל אמא שלי לארוחת בוקר. המציאות העבירה אותנו לבוקר שונה מהתכנון. התחילו אזעקות שלא הפסיקו שעות ארוכות, כולנו נכנסנו מיד לממ"ד- וכמעט שלא יצאנו ממנו לאורך כל היום. בין ההפוגות, הדלקנו טלוויזיה בכדי להתעדכן במתרחש, בדיעבד אני יכולה להגיד שלא הבנתי ולא עיכלתי את מה שאני רואה. אני זוכרת את התמונה מהמרפסת שלי- 10-12 מוקדים של נפילות טילים בשכונות מסביבי.
"היו לנו נפילות בשכונה, הבניין רעד והילדים רעדו בידיים שלי. את הלילה העברנו בממ"ד. באמצע הלילה התקשרו לבעלי- צו 8 למילואים! הייתי בחרדה של ממש, לא באמת עיכלנו מה קורה, לא עיכלנו שבאמת פרצה מלחמה! גם כשראינו את הסרטונים של המחבלים, לא האמנתי שזה אמיתי ושזו המציאות. ביום ראשון לפנות בוקר בעלי גויס למילואים. כמובן שדאגתי מאוד, לא ידעתי מה יהיה איתי ועם הילדים וכמובן שדאגתי גם לו. הייתי מחוברת בלי הפסקה לטלוויזיה ולחדשות. לא אכלתי ימים.
"ביום שלישי כבר חשבתי לצאת מהעיר. לא ידעתי לאן, ומה לארוז ולכמה זמן, ברמה הכי בסיסית, בסופו של דבר, ארזתי דברים לחודש. תיכננו לנסוע למשפחה בתל אביב, אך , ביציאה מהבית תקף אותי פחד, לא ידעתי אם עדיף להישאר או לנסוע, אחרי שעה של התלבטויות כשאני והילדים כבר באוטו עצמו החלטתי לחזור הבייתה. ישנתי עוד לילה בבית, לילה מלא בחרדה לגורלנו, לגורל המדינה! אחרי יום נוסף, כשהבנתי שהמצב לא משתפר, החלטתי לנסוע לאחותי שמתגוררת בירושלים. נסעתי אליה, שהינו גרנו אצלה 3 שבועות, כאשר בשבוע הראשון לא העזתי לצאת מפתח הדלת. לאחר כחודש ימים, חזרנו הביתה לאשקלון. בעלי השתחרר ממילואים לפני מספר ימים".
מה השתנה מאז בחיים האישיים ובעבודה
"קודם כל בעבודה. המפעל היה סגור במשך חודש שלם כי הקיבוץ הוכרז כשטח צבאי סגור. כשהמפעל חזר לעבוד עבדתי מהבית באשקלון, עד כמה שיכולתי. כל זמן שהילדים היו בלי מסגרות זה מאוד הקשה ולכן לא יכולתי לחזור פיזית לעבודה. אחרי חודשיים המסגרות לילדים חזרו ובהדרגה גם אני חזרתי לעבוד באופן מלא. בחיים האישים הייתה מורכבות של חוסר מסגרות, שהייה ממושכת בבית עם הילדים, אין לאן ללכת, אין לאן לצאת, בעל מגוייס. היה קשה מאוד".
מהם האתגרים העיקריים שאת מתמודדת איתם מאז פרוץ המלחמה?
"אני יכולה להגיד שפחות או יותר חזרנו לשגרה. בהתחלה היה האתגר של השילוב בין העבודה לבית, בשילוב בעל מגוייס, כשאין עם מי לחלוק את הנטל, את הפחדים, אין עם מי לדבר בערב על כוס קפה ולנהל שיחה. כל כולי הייתי סביב הילדים וכמובן תמיד מקנן הפחד שהמצב רק ילך ויחמיר".
כיצד החברה יצרה עבורך אמצעי תמיכה?
"קודם כל אפשרו לעבוד מרחוק וכל זמן שצריך. הייתה הכלה והבנה אמיתית, הייתה הבנה שאני עם ילדים ושבעלי במילואים, שכל הנטל עלי ואין מישהו אחר. נתנו לי את כל הזמן שהייתי צריכה כדי להתאפס ולהתאקלם למצב החדש. זה נתן לי מוטיבציה לחזור לעבודה, למרות שלילדים לא היו מסגרות, בכל זמן שיכולתי להגיע לעבודה, הגעתי. לאורך כל התקופה, קיבלתי טלפונים, הודעות אסמסים, שיחות זום עם ההנהלה כדי לבדוק שאנחנו בסדר. קיבלתי מארזים של שטראוס במשלוח הבייתה, ביקרו אותי בבית כולל הגעה של מנהלת המפעל, זה מאוד מחמם את הלב, מעודד וממלא מוטיבציה כשאתה יודע שחושבים עליך ודואגים לך, שיש מישהו מאחורייך".
רגע אחד שנחקק בזכרונך מהחודשים האחרונים?
"הרגע שנחקק בזיכרוני הוא התקופה בה שהינו בירושלים אצל אחותי. מצד אחד היא מאוד עזרה לי, פתחה לי עבורנו את ביתה בתקופה כשהייתי מאוד זקוקה לזה ואני מאוד מודה לה על כך, אך היינו 2 משפחות בדירת שלושה חדרים והיה מאוד לא פשוט".
דברים שגילת בעצמך ולא ידעת?
"פיתחתי סבלנות יתר והתחדדה אצלי ההבנה שהכל יכול להשתנות ברגע אחד ושום דבר לא מובן מאליו".
איזה מסר אופטימי את מעבירה לעצמך ולסובבים אותך בתקופה מורכבת זו?
"לא לאבד תקווה, בסוף החיים חזקים יותר מהכל ואנחנו נחזור להיות מה שהיינו".
החל מ-1936! 8 עובדות על מפעל יד מרדכי שלא ידעתם
1. מפעל יד מרדכי אשר שייך בשותפות לשטראוס ולקיבוץ יד מרדכי נמצא בקיבוץ שבאזור הנגב הדרומי, חזר לפעילות כחודש בדיוק אחרי תחילת המלחמה, כארבעה חודשים הקיבוץ היה שטח צבאי סגור.
2. במפעל מייצרים שמן זית ודבש.
3. מכוורת יד מרדכי, בשותפות עם שטראוס, היא מחלוצות הדבש בישראל ומהיצרניות המובילות של מוצרי מזון מהטבע.
4. המכוורת החלה לפעול כבר ב-1936, אז למדו מייסדי הקיבוץ את רזי הדבוראות מחיילים אוסטרלים ובריטים ששהו בארץ.
5. במהרה הפך ענף הדבוראות לענף העיקרי של הקיבוץ ובהמשך הופץ הדבש הטהור לרחבי המדינה שבדרך.
6. ביחד עם המדינה גדל היקף הפעילות והמכוורת הקטנה שהחלה את דרכה עם 2 עובדות בלבד, הפכה למותג מוכר המתמחה בשיווק ופיתוח מוצרים וייצור של מוצרי דבש.
7. במהלך התפתחותה נוספו עוד תחומים רבים ומגוונים ועדיין האידיאל והחזון נשארו זהים: להגיש ללקוחותיה את כל הטוב שבטבע, בסטנדרטים הגבוהים ביותר בכל מגוון המוצרים.
8. נכון ל-2023, יש 57% נשים, מתוך כלל עובדי יד מרדכי.
- בחסות קבוצת שטראוס -
פורסם לראשונה: 08:56, 06.03.24
