אתי איינאו, מאשקלון, מנהלת סביבת עבודה במפעל המלוחים של שטראוס בשדרות, עובדת 11 שנים בחברה "עבדתי במגוון תפקידים, בניהם כמתפעלת מערכת SAP- מתן שירות לחטיבת המכירות במלוחים, בתפקידי האחרון כמנהלת צוות באתר ליקוט -ניהלתי צוות עובדים המורכב ממחסנאים, מלקטים, מלגזנים, ומתפעלים תוך שמירה על רמת שרות ומקצועיות גבוהה וניהול הממשקים הפנים, והחוץ ארגוניים. כיום אני עובדת כמנהלת סביבת עבודה, כלומר באחריותי תחומים כגון הסעדה, הסעים, איכות הסביבה, עבודה עם ספקים שונים, ומתן שירות למחלקת הלוגיסטיקה".
"לאחר מכן עברתי לתפקיד מנהלת צוות באתר ליקוט שבו ניהלתי צוות עובדים המורכב ממחסנאים, מלקטים, מלגזנים, מתפעלים תוך שמירה על רמת שרות ומקצועיות גבוהה וניהול הממשקים הפנים ארגוניים, כיום אני עובדת כמנהלת סביבת עבודה, כלומר אני אחראית על הארוחות, הסעדה, שירותי ניקיון, ספקים לכל העובדים בלוגיסטיקה. כשבוע לאחר פרוץ המלחמה חזרה אתי לעבוד במפעל. אתי היא אחת הנשים הגיבורות של שטראוס ששומרת על העורף הישראלי חזק!
כיצד חווית את ה-7/10?
"ביום שבת אני לרוב משכימה קום. למעשה הייתי ערה, אני זוכרת שגלגלתי עיניים עם הישמע האזעקה הראשונה ואמרתי לעצמי מה הקשר?
נכנסתי לממ"ד, לא עבר זמן רב והבנתי כמו כל העולם שמדובר כאן באירוע נורא. אירוע בסדר גודל שלא ניתן להעלות על הדעת. העברתי את היום בממ"ד צמודה לטלפון, הייתי בקשר עם המשפחה והחברים ולאחר זמן לא רב גם פתחנו מעין חמ"ל טלפוני מהעבודה לוודא שכל העובדים שלנו בסדר. כשבוע לאחר פרוץ המלחמה חזרתי לעבודה- כל השבוע היינו במחשבות איך ומתי חוזרים מבחינת בטיחות וביטחון, ממש רצינו לראות איך אנחנו כן מנסים לחזור לשגרה, דאגנו להציף את החששות של העובדים והייתה מצידם היענות, לעובדים היה קשה לשבת בבית והם רצו לחזור לעבודה. לקח אחרי 4 ימים וחזרנו לעבודה, בימים הראשונים העובדים הגיעו בטפטופים אבל לאחר כמה ימים הגיעו רוב העובדים שלא גוייסו למילואים, הופתעתי מכמות האנשים שחזרו לעבודה".
מה השתנה מאז בחיים האישיים ובעבודה?
"יש קושי לחזור לשגרת חיים מלאה במצב הקיים. פחות יוצאים מהבית. נזהרים, חושדים, דואגים. לפני 4 חודשים התחלתי תפקיד חדש בתפעול המלוחים במחלקת סביבת העבודה ורק באמת בחודש האחרון נכנסתי לתפקיד החדש ואני מחכה לאתגרים שהוא יביא איתו".
רגע אחד שנחקק בזיכרונך מהחודשים האחרונים?
"יש לי כל כך הרבה רגעים זכורים. אחד מהם כשחזרתי לעבודה ביום הראשון, כנראה שציפיתי לראות פנים נפולות ללא חיוכים אבל דווקא ראיתי אנשים שבאו לעבוד עם אש בעיניים, עם מוטיבציה, ואפילו חיוכים, מה שגרם לי לשמוח גם למרות המצב הקשה".
אתגרים עיקריים איתם את מתמודדת מאז פרוץ המלחמה?
"חזרנו לשגרה אך אנחנו לא שוכחים שאנחנו עדיין בשגרת חירום, נדרש חוסן ועם זאת רגישות ותשומת לב לאנשים שלנו, יש עדיין מפונים, מגוייסים, אנשים שעוברים דברים בבית, אנחנו לא במצב רגיל, אנחנו לא מתנהלים כמו לפני המלחמה, התקופה הקשה עוד לא עברה ואנחנו מתמודדים עם כולם ברגישות ובעדינות ובתשומת הלב".
כיצד החברה יצרה עבורך אמצעי תמיכה?
"יש לנו עובדים ומנהלים מדהימים עם חוסן וחוזקה רוח גבית ואנרגטית, העובדה שיש למה לקום בבוקר, להיות בעשייה ולא בשקיעה היא לא מובנת מאליה. בכל משמרת בחודשיים הראשונים היה מנהל חמוש וכל תפקידו היה להיות נוכח בנוסף לאבטחה של צה"ל ולשומר בכניסה.
"קיבלתי שיחות טלפון על בסיס יומי ומספר פעמים ביום ממנהלות משאבי האנוש ממנהל התפעול, ממנכ"ל"ית חטיבת המלוחים אריאלה שיפנבאור וייס שהתקשרה וגם הגיעה פיזית למפעל לבדוק מה שלום כולם, היא עשתה שיחות עובדים ואיתי לראות שאנחנו בטוב. בכל סופ"ש קיבלתי חבילה הבייתה בכל פעם משהו אחר- חלה, שוקולדים, חטיפים, דבש, זה ממש מחמם את הלב ומרגש שחושבים עלייך".
דברים שגילית על עצמך ולא ידעת?
"אני הרבה יותר חזקה ממה שחשבתי, עברתי הרבה דברים שלימדו אותי שאני חזקה, אבל המלחמה הוכיחה לי שאני יכולה להיות אפילו חזקה יותר: לא נשברתי, אחרי שבוע בבית שגם בו הייתי כל הזמן בקשר עם העובדים וההנהלה, יצאתי למרות החשש ונסעתי לעבודה מה שגרם לי להיכנס לסוג של שיגרה ברוכה עם הדאגה לעובדים, העשייה והיום יום".
איזה מסר אופטימי את מעבירה לעצמך ולסובבים אותך בתקופה מורכבת זו?
"לנצל את הזמן רק לדברים טובים, להתמיד בגישה טובה לחיים. כולי תפילה לשיבת החטופים".
-בחסות קבוצת שטראוס-
פורסם לראשונה: 08:54, 06.03.24
