איך התחלת?
"כבר בגיל תשע ידעתי שזה מה שאעשה. עברתי טיפול שיניים לקוי, והבנתי דבר אחד - ככה לא אמורים לטפל באנשים. באותו רגע החלטתי שאני רוצה להיות רופא שיניים. בהמשך, טסתי לרומניה ולמדתי רפואת שיניים במשך חמש שנים, ושם רכשתי את השכלתי. חזרתי לארץ, למדתי שנה נוספת, ועברתי את מבחני משרד הבריאות. התחלתי לעבוד בשנת 1993. אגב, את המרפאה הראשונה שלי, פתחתי ברחוב בו הייתה המרפאה של אותו רופא מגיל תשע".
מה חשבה המשפחה שלך?
"בכנות, ההורים שלי לא חשבו שאני אלמד. פחות או יותר, באותו גיל שבו החלטתי שאהיה רופא שיניים, אבא שלי, הצורף, לימד אותי לייצר תכשיטים. זה מה שהייתי עושה בחופש הגדול. מספר שנים לאחר מכן הוא פתח לי אגף אצלו בעסק, אבל כעבור שנתיים הוא הבין שזה לא יצליח ומכר את כל הציוד. אפשר לומר שאת הידיים היציבות ואת האומנות העדינה שנחוצה לי כרופא בשיניים רכשתי בצורפות".
איזה תלמיד היית?
"בחופשות הסמסטר אהבתי לנסוע לטייל באירופה ולהכיר מקומות חדשים. סיימתי את עבודת הדוקטורט שלי בציון 9, בגלל, שלטענתם, הייתי תושב זר ולא הגיוני שתושב זר יקבל ציון 10, אבל לך תבין".
מי מהווה עבורך מודל לחיקוי?
"בתחילת הדרך שאבתי השראה מהבלם הברזילאי האגדי סוקרטס. הוא לבש את המספר 8 בנבחרת ושיחק בשני מונדיאלים, בשנת 1982 ו1986. מחוץ לכדורגל, סוקרטס גם היה דוקטור לרפואה ומכאן ההשראה. עבורי, השילוב בהצלחה יתרה, בין התואר 'דוקטור', לבין האהבה לכדורגל זה משהו מיוחד מאוד".
מה היה הרעיון שהוביל אותך בתחילת הדרך? האם השתנה?
"אותה תובנה בגיל תשע שאומרת שככה לא מטפלים באנשים. זה לא השתנה עד היום".
מה הלקח הראשון שלמדת? והאחרון?
"חשוב מאוד להיות שקוף עם הלקוח. משם נבנה הכל - השירות, תחושת המשפחתיות והאמינות. עם השנים, מתפתחים המון אביזרים שהמטרה שלהם היא להקל על הלקוח, וגם על הרופא כמובן, להבין היכן הבעיה. מצלמות, סורקים והדמיות למיניהן. חשוב מאוד להציג ללקוח באופן שקוף את התהליך שהוא עומד לעבור או כבר עובר".
איזה פידבק קיבלת מתושבים וגורמים שונים בעיר?
"הרוב המוחלט יודעים להעריך את העבודה שלך. לשמחתי, לא מעט אנשים, תושבי העיר ובני משפחה, וכן וקולגות למקצוע, מתייעצים במקרים מסויימים. אני תמיד שמח לענות ולעזור".
ספר על החיבור שלך לעיר.
"במקור אני תושב תל אביב, ובשנת 2000 עברתי להתגורר בבאר שבע. לא אשקר שבהתחלה המקום שהכי אהבתי היה היציאה הצפונית מהעיר. עם השנים, העיר התפתחה מאוד, וכיום אני היום אני הרבה יותר מחובר. המנטליות, האווירה והאנרגיות שיש כאן זה משהו שאין באף מקום אחר בארץ".
מה הבנת על לקוחות במרוצת השנים?
"בסופו של דבר, הלקוחות מחפשים את הפשטות וההרגשה הביתית. אני מאמין ומקווה שבגלל היחס וההרגשה הביתית שאנחנו משתדלים לייצר במרפאה, יש לא מעט אנשים שמגיעים לטיפולים שלהם דווקא כאן".
תאר את לוח הזמנים של יום ממוצע שלך.
"אני מתחיל את היום כבר בשעה 04:00 בבוקר. שותה את הקפה בנחת, מתאמן, מתארגן ומגיע למרפאה בסביבות השעה 8 וחצי. מסיים את יום העבודה בדרך כלל בין 19:00 ל20:00, מגיע הביתה, אוכל משהו ומעביר את הערב בצפייה בסרטים או במשחקי כדורגל".
איך השפיע עליך משבר הקורונה?
"ענף רפואת השיניים הוא כמובן חיוני ולכן עבדנו. כמובן שעשינו התאמות מיוחדות כמו מסכות, ריחוק במידת האפשר וחיטוי מוקפד אף יותר מבדרך כלל. עשינו את הכל כנדרש ונתנו את כל התנאים שצריכים ללקוחות שלנו".
מתי אתה מרגיש הכי הרבה סיפוק מהעבודה?
"כשפציינט יוצא מרוצה מחדר הטיפולים זה משמח אותי וגורם לי להיות מרוצה בעצמי. אני לא משחרר את הלקוחות עד שאני מוודא במאת האחוזים שהם מרוצים".
למי אתה מרגיש חוב של תודה על הצלחתך?
"להורים ולבני המשפחה שלי. הם תמכו בי מהרגע הראשון והיו שם בשבילי גם בתקופות פחות טובות".
ספר לנו משהו שרק מי שקרוב אליך יודע.
"אני עוסק בפעילות ספורטיבית באופן יומי. לרוב זה בשעות הבוקר, לפני היציאה לעבודה, אבל אם לא הספקתי בבוקר אז בשעות הערב אני אתאמן. האימון שלי כולל מכשירי כושר והליכון. זה גורם לי להגיע לעבודה באנרגיות אחרות".
תן טיפ אחד לאנשים שרוצים להתחיל בתחום שלך.
"אי אפשר, ואפילו אסור, לעגל פינות בתחום הזה. אם אתה לא יודע במאה אחוז שאתה עושה את מה שאתה עושה הכי טוב אז עדיף לא להתחיל בכלל. יש מקצועות שאתה יכול להגיד "יהיה בסדר", אבל כאן ה"יהיה בסדר" הזה הוא גרוע מאוד".
איפה אתה חולם להיות בעוד 10 שנים?
"ממשיך לעשות את מה שאני אוהב, ופותח סניפים נוספים. כיום, יש לי מרפאה פרטית בניהולי הבלעדי שפועלת ברחוב יאיר שטרן 28. אשמח מאוד להרחיב את הפעילות שלי לעוד מקומות בארץ".
