איך התחלת?
"לאחר השירות הצבאי עברתי לגור בצפון למשך ארבע שנים. לאחר מכן, חזרתי לבאר שבע והתחלתי לעבוד בצעצועי 'הפיראט האדום'. תכננתי לעבוד שם באופן זמני ולהמשיך את מסע חיי, אבל מהר מאוד קיבלתי תפקיד ניהולי בסניף בו עבדתי, ולאחריו גם מוניתי למנהלו. עבדתי כ-19 שנה ברשת, והחלטתי שאני רוצה להגשים את החלום שלי ולפתוח את 'הכריש המעופף' - חנות שתהיה על פי החזון שלי ובה אביא את האג'נדות שלי. תמיד השתדלתי להתייחס לחנות כאילו היא העסק הפרטי שלי, אבל בסופו של דבר החלום ניצח".
מה חשבה המשפחה שלך?
"ברגע שהחלטתי לפתוח את 'הכריש המעופף', קיבלתי רוח גבית ודחיפה גם מהמשפחה, החברים והסביבה הקרובה, וגם מהקולגות שלי. המשפחה נרתמה להצלחת העסק, ואחרי שחשבנו על השם ביחד, הבת שלי, הראל, הייתה זו שיצרה את הלוגו הראשוני של העסק. משם הגרפיקאים עבדו עליו. ארבל, הבן שלי, כבר החליט שהוא צריך להיות מנהל החנות. שניהם מאוד מתרגשים".
איזה תלמיד היית?
"בבית הספר היסודי הייתי תלמיד מצטיין במסגרת לימודיי בבית הספר 'בר אילן'. למדתי פעמיים בשבוע באוניברסיטת בן גוריון. את לימודי התיכון עשיתי במקיף ה', במגמה עיונית, וסיימתי עם תעודת בגרות".
מי היה המנטור שלך לעולם העסקי?
"גיל בליסטרה. אחד מאנשי העסקים והיזמים המובילים בדרום, ולדעתי האישית הוא מהמובילים בישראל. גיל עבורי הוא מנטור בעבודה ובחיים עצמם בכלל, והפך אותי לעובד יותר טוב, אדם טוב יותר ומנהל טוב יותר. הוא היה זה שנתן לי את המושכות, האציל עליי סמכויות וחיבר אותי לעסק בכל רמ"ח איבריי".
מה היה הרעיון שהוביל אותך בתחילת הדרך? האם השתנה?
"בתחילת הדרך לא תכננתי להישאר, אלא הגעתי כעובד זמני. הענף והנסיבות שאבו אותי פנימה, ויצא בדיעבד שהענף בחר בי יותר מאשר אני בו. כיום, הרעיון שלי והדרך שלי הן ללכת בעקבות החלום".
מה הלקח הראשון שלמדת? והאחרון?
"תמיד, אבל תמיד, להיות אדיב כלפי אנשים ללא יוצא מן הכלל. בזמן הקמת העסק גיליתי שיש לא מעט ספקים, שהייתי איתם בקשרי עבודה לפני לא מעט שנים, שזכרו לי חסד נעורים והתקשרו לפרגן ולתמוך בצעד שלי. אתה לא יודע איפה זה יפגוש אותך, לכן תמיד חשוב לשמור על שם טוב".
איזה פידבק קיבלת מתושבים וגורמים שונים בעיר?
"במקביל לספקים, לא מעט לקוחות שמכירים אותי משנים של עבודה שמחו לשמוע על פתיחת העסק ופרגנו מאוד. בתקופה הזו אתה פתאום מקבל גלים של אהבה וזה נפלא בעיניי".
ספר על החיבור שלך לעיר.
"אני יליד באר שבע וגר כאן במרבית חיי. אני מחובר לעיר, גאה בהתקדמות שלי ואוהד הפועל באר שבע. האווירה ה'באר שבעית' היא משהו שאני מאוד אוהב ורואה את המשך חיי בעיר".
מה הבנת על לקוחות במרוצת השנים?
"לקוחות זוכרים הרבה יותר ממה שהם קנו אצלך. הם זוכרים את היחס שהם קיבלו, מידת המאמץ שנעשתה בשבילם ובאופן כללי את חוויית השירות שלהם מהמקום עצמו. בענף הזה, כשאתה יודע שבסוף השרשרת נמצא ילד שמחכה לצעצוע אתה תעשה הכל כדי להשיג את מבוקשו".
איך אתה מאזן בין תחום העיסוק לחיים האישיים שלך?
"במהות שלי, אני איש משפחה טוטאלי. אני נשוי לאישתי, כנרת, במשך 13 שנה, ומעולם לא יצאנו לחופשה לבד. תמיד יצאנו לחופשות עם הילדים והכל מתוך בחירה. אנחנו נהנים ואוהבים לנסוע איתם. יצא לנו לטייל ברחבי העולם ביחד איתם. באופן כללי, אני מעורב מאוד בכל מה הקשור לחיי המשפחה".
תאר את לוח הזמנים של יום ממוצע שלך.
"היום שלי כבר לפני 6 בבוקר. אני יוצא למכולת להביא לחם טרי, משכים את הילדים, מכין את ארוחות הבוקר, לוקח את הילדים למסגרות ומתחיל את יום העבודה שלי. היום הזה כולל פגישות, עבודה מול ספקים וניהול שוטף. מבחינתי, להגיע הביתה ולהיות עם הילדים לפני השינה זה המינימום שאני חייב כדי לקבל את הכוחות שלי ליום הבא".
איך השפיע עליך משבר הקורונה?
"דווקא במהלך התקופה התחלתי לחשוב על הרעיון של הקמת "הכריש המעופף". למזלי, ככל שהחלום גדל, משבר הקורונה דעך. זה מה שחיזק לי את התחושה שאפשר להתקדם קדימה. כיום, אנחנו כבר כמעט ביציאה מהמשבר ואנחנו חושבים באופן חיובי כדי שנוכל להתקדם עם החלום ולהקים עסק ראוי שיביא את החלום לידי מימוש".
מתי אתה מרגיש הכי הרבה סיפוק מהעבודה?
"יש רגע מיוחד, כשילד מקבל צעצוע או משחק שהוא רוצה, שהוא מיוחד מאוד. הניצוץ הזה בעיניים זה מה שגורם לי להרגיש שבחרתי בתחום הנכון. ההתלהבות הראשונית. זה עולם ומלואו עבורם. בנוסף, אני זוכר אימהות שהגיעו עם ילדים ממש קטנים והיום הם חיילים במדים, שבאים לבקש כל מיני מתנות עבור האחיינים, אחים קטנים וכדומה. עבורי זו ממש סגירת מעגל מרגשת".
למי אתה מרגיש חוב של תודה על הצלחתך?
כנרת אשתי. לאורך כל הדרך עד להקמת העסק היא חיזקה, דחפה והאמינה בי. היו אפילו רגעים שזה היה יותר ממה שאני האמנתי בעצמי. היא תמיד יודעת להגיד את המילה הנכונה והרבה מההצלחה של 'הכריש המעופף' היא בזכותה".
ספר לנו משהו שרק מי שקרוב אליך יודע.
"לא משנה כמה היה שבוע עמוס, בכל יום שישי אני לא מוותר על הקוסקוס של אמא שלי. המנה כוללת מרק שעועית עם בשר וירקות שונים. אחרי הקוסקוס חובה גם שנ"צ של שישי".
תן טיפ אחד לאנשים שרוצים להתחיל בתחום שלך.
"לרצות להצליח זה טוב ויפה, אבל צריך להגיע קודם כל עם רצון ללמוד. לא להפסיק לשאול שאלות, גם אם הן מרגישות לך טיפשיות או מביכות. תמיד לרצות לשאוב ידע. זה הבסיס להכל".
איפה אתה חולם להיות בעוד 10 שנים?
"מקווה שאצליח ליצור מערכת עסקית וניהולית שתאפשר לי להקדיש הרבה יותר זמן למשפחה שלי. הם הבסיס להכל ומשם מגיע הכוח".
