איך התחלת?
"העסק הוא עסק משפחתי, שהיה בבבעלות אבא שלי, ומגיל צעיר הייתי עובד במקום. לפני כ-13 שנה לקחתי את ניהול העסק אל ידיי ועיצבתי אותו מחדש על פי האפיון של המיקום – מרכז התיירות באילת. המרכז עצמו הפך עם השנים לאזור של חיי לילה, והיום העסק מוגדר כבר-מסעדה. השם שונה מ'לידו' ל'פאדיס', כשבין לבין הוא היה גם דאנס בר למוזיקה שחורה, אבל ההחלטה הסופית הייתה לספק בילוי שונה ואחר לאוכלוסייה המבוגרת יותר".
מה חשבה המשפחה שלך?
"כמובן שהיו תגובות חיוביות להמשכת העסק המשפחתי. אחותי עובדת איתי בהנהלת החשבונות, ובתקופות של חגים ועומסים בני המשפחה מתגייסים לעזור בכל מה שנדרש".
מה היה הרעיון שהוביל אותך בתחילת הדרך? האם השתנה?
"שילוב בין מקום שגם מגיש אוכל וגם אלכוהול. לא מקום 'הארד קור' של חיי לילה שסוגרים בזריחה, אלא לקהל יותר בוגר. מצד שני, המקום משדר גם וייב של חיי לילה, כך שהוא משתלב באווירה שמסביב והוא חלק אינטגרלי ממרכז התיירות".
ספר על החיבור שלך לעיר.
"כמישהו שנולד, גדל ומכיר את אילת בקטע העסקי לא מעט שנים, העיר השתנתה הרבה, ודורשת ממך, בכל פעם מחדש, להמציא את עצמך. אילת היא עיר שבבסיסה חייה על ענף התיירות, וברגע שאין תיירות העיר דועכת. לכן בכל פעם אתה צריך לחשוב איך להישאר עדכני ורלוונטי".
מה הבנת על לקוחות במרוצת השנים?
"כמו בכל עסק, תודעת השירות חשובה מאוד כי מדובר במוצר שלך. לצערי בשנים האחרונות אנחנו רואים הרבה פעמים את תופעת ה'שיימינג' כלפי העסקים ברשתות החברתיות. יש מקרים שבהם אני יכול להבין את הלקוח שנפל על שירות לא טוב וחוסר מענה מצד הבעלים או האחראים במקום, אבל חשוב לציין שבלא מעט מקרים לקוחות פשוט בוחרים להכפיש את המקום ולפגוע במפעל החיים של אדם מסויים, בלי שאפילו פנו אליו וניסו לקבל מענה לבעיה".
איך השפיע עליך משבר הקורונה?
"לא עבדנו עם מערך משלוחים והעדפתי להישאר סגור. משבר הקורונה עצר לנו את החיים מצד אחד בצד העסקי. מצד שני, הוא עשה טוב לי ולמשפחה, לחברים, להכיר קצת יותר את העיר ואת האנשים. היה זמן לכל הדברים האלה. מירוץ החיים הזה לא רדף אותנו".
מתי אתה מרגיש הכי הרבה סיפוק מהעבודה?
"כשיש עומס, בטח בתקופת משחקי היורו, שהמקום עמוס ויש לחץ. ברגע שנשמעת שריקת הסיום במשחק והאנשים הולכים הביתה ואומרים תודה ושהם נהנו – זה גורם לי לסיפוק אדיר".
ספר לנו משהו שרק מי שקרוב אליך יודע.
"במהלך הקורונה פיתחתי תחביב של רכיבה על אופניים. בימי הנגיף רכבתי בשטח בין שלוש לארבע פעמים בשבוע, למרחקים של 30-40 קילומטר מידי יום. היום, עם החזרה לשגרה, יוצא לי בערך פעם או פעמיים בשבוע ולאחרונה יצא לנו לעשות גם טיול רכיבה בצפון. זה משחרר, נותן לך שעתיים של שקט וניקוי ראש ולא העסק ושאר הדברים. להתנתק לחלוטין. לפעמים זה מה שצריך כדי להיות טוב יותר במה שאתה עושה".
תן טיפ אחד לאנשים שרוצים להתחיל בתחום שלך.
"אין קיצורי דרך להצלחה. זה משפט שמתאים לכל בעל עסק, ובטח בתחום האוכל והמסעדנות. אתה רוצה להיות בעל עסק טוב? תתחיל לעבוד מהמקום הכי נמוך בעבודה. תשטוף כלים, תמלצר, תיכנס לבר ולמטבח ותעשה את המקסימום כדי להבין את כל תהליכי העבודה".
איפה אתה חולם להיות בעוד 10 שנים?
"מקווה ומאמין שבאותו המקום, אבל במקביל אנהל עוד מספר עסקים".
