איך התחלת?
"לאחר השירות הצבאי שלי התקבלתי לעבודה הלוגיסטיקה במפעל אינטל. שם קרוב לשש שנים וצברתי המון ידע וניסיון. בכדי לממש את הפוטנציאל שלי, עזבתי את אינטל והגעתי למחלקת הרכש והלוגיסטיקה של חברת HP. בשנת 2012 טסתי לתערוכה בגרמניה במסגרת העבודה. זאת הייתה הטיסה הראשונה שלי מטעם עבודה והייתי בהתרגשות מטורפת כבר שלושה חודשים לפני.
"כשהגעתי לשם, הכרתי אנשים ובעלי תפקידים, והבנתי שיש פשוט עולם עצום בחוץ שעוסק בתחום. בטיסת הלילה, חזרה לארץ, לא הצלחתי לישון והראש שלי עבד שעות נוספות. רציתי לעשות משהו עם החיים שלי. באותה טיסה החלטתי שאני עוזב את העבודה שלי ופותח לברה עצמאית, שדרכה אגיע לאן שאני שואף וחולם. התחלתי בייבוא של כלי עבודה פשוטים מאוד כמו פטישים, מברגים וכדומה. משם זה התפתח וגדל, לקוחות המליצו מפה לאוזן. בכל תחום שאליו הגעתי למדתי וחקרתי, נפגשתי עם ספקים מכל הארץ, וגם נסעתי לתערוכות בחו"ל וכל הזמן באופן עקבי בניתי וחיזקתי את תהליכי העבודה שלי".
מה חשבה המשפחה שלך?
"אישתי קיבלה את ההחלטה שלי קצת ב'הלם', אבל היא סמכה עליי ועל התכנון שלי. אני אדם שכשהוא מקבל החלטה אי אפשר לעצור אותו. לכן היא ידעה שעדיף לזרום עם זה".
איזה תלמיד היית?
"ברוב השנים הייתי תלמיד שקט ומופנם ובכלל לא בא לידי ביטוי. בכיתה י' החלטתי שאני רוצה לעזוב את בית הספר שבו למדתי, ועברתי לבית ספר של חיל האוויר בבסיס תל נוף. שם התחלתי להתחבר לאנשים ולהכיר חברים שהם גם מחוץ לקריית גת. סיימתי את כיתה יב' עם קצת יותר בטחון עצמי".
מה היה הרעיון שהוביל אותך בתחילת הדרך? האם השתנה?
"התחושה שאני רוצה ויכול לתרום מהידע שלי כדי לעזור לאנשים אחרים. כשאתה עובד כשכיר, אתה יכול להביא את הרצונות שלך לעבודה, אבל עד למקום מסוים. כאיש עצמאי, אתה יכול להיות זה שקובע את רמת העזרה, את סל השירותים וכמובן את התמחור באופן שאני רואה לנכון. הדבר שאני אוהב זה לסייע, ולתמוך בסביבה".
מה הלקח הראשון שלמדת? והאחרון?
"אין קיצורי דרך ואין סוף לאפשרויות. עבודה קשה חשובה כל הזמן. אף פעם אסור להוריד את הרגל מהגז ולדרוך במקום. המחויבות שלי כלפי הלקוחות היא בכל יום כמו היום הראשון – תמיד במקסימום. כשאתה דורך במקום אתה בעצם הולך אחורה".
איזה פידבק קיבלת מתושבים וגורמים שונים בעיר?
"יש משהו שחוזר על עצמו וזה שאנשים גאים בי במה שאני עושה. מפרגנים כולם וזה מחמם את הלב. יש לקוחות שעובדים איתי מהיום הראשון שלי כעצמאי והמענה שהם מקבלים מאוד, יחד עם סל השירותים שאני מציע, מתקדם ומשתדרג כל הזמן".
ספר על החיבור שלך לעיר.
"עוד כשכיר הייתי משתדל להיות פעיל חברתית. גם היום, במסגרת העסק אני תומך במועדונית לילדים בקריית גת. זה כולל סיוע בהפקת מסיבת חנוכה, סיום שנה וכדומה. לפני כמה שנים העברתי להם חוג כדורגל ובאחד האימונים הראשונים הבטחתי להם שהתלמיד המצטיין, שישלב בין האימונים ללימודים, יקבל ממני רישום לחוג כדורגל מקצועי. אותו ילד שנבחר בסוף השנה בא משכונה קשה ולוקח את הכדורגל מאוד ברצינות. בהמשך יצא שהוא טס עם הקבוצה לסיור בקאמפ נואו, האצטדיון של ברצלונה, ושם זכה להצטלם עם ליאו מסי ושאר השחקנים. זה מרגש וטוב לדעת שהצלחת לעשות משהו עבור מישהו".
מה הבנת על לקוחות במרוצת השנים?
"מעבר לכסף ולמוצרים. לקוחות מעריכים יושרה ומחויבות. הם יישארו נאמנים למי שנאמן להם".
איך אתה מאזן בין תחום העיסוק לחיים האישיים שלך?
"עד לפני שנתיים היה לי מאוד קשה. כיום אני שם את המשפחה והחיים האישיים בראש סדר העדיפויות. בהתחלה לא הייתי מרשה לעצמי להתנהל ככה וגם כשהייתי בחופש לא הייתי באמת בחופש. עם השנים למדתי לאזן ולהעביר משימות לעובדים, ולהאציל סמכויות, כך שיש לי יותר מרחב לתמרן".
תאר את לוח הזמנים של יום ממוצע שלך.
"אני מתחיל את הבוקר שלי בשעה 06:30, מתארגן ומכין כריכים לילדים לבית הספר. לוקח את הילד הקטן לבית הספר ומשם נוסע למשרד. אני עובד מהמשרד עד השעה 11:00 בערך, יוצא לפגישות, וחוזר לקראת 16:00 כדי לטפל בדברים שהצטברו בזמן שלא הייתי. בשעות הערב, לאחר שהגעתי הביתה וביליתי עם הילדים, אני יושב לסגירות אחרונות מהמחשב בבית ומטפל בדברים שאי אפשר לטפל בהם במהלך היום, כמו עבודה מול ספקים מחו"ל שהשעות שלהם הפוכות משלנו".
איך השפיע עליך משבר הקורונה?
"בגלל שאני מייבא לא מעט שנים כפפות, מסכות, ומוצרי בטיחות, התעשתי מהר מאוד בתחילת המשבר והצטיידתי בכמויות גדולות של מלאי חיטוי כי ידעתי שתהיה לך דרישה. היה מוזר לא להיפגש עם לקוחות כמו בכל יום. תרמתי 100 ערכות של אלכוג'ל, כפפות ומסכות לטובת האנשים המבוגרים בקריית גת והגעתי לחלק להם בעצמי את אותן ערכות".
מתי אתה מרגיש הכי הרבה סיפוק מהעבודה?
"כשלקוח אומר לי משהו כמו 'הצלת אותי', 'חסכת', 'עזרת'. כשהם מקבלים שירות וטיפול שמוציא אותם סופר מרוצים, זה גורם לי לדעת שאני במקצוע הנכון".
למי אתה מרגיש חוב של תודה על הצלחתך?
"אמא שלי ז"ל. היא נפטרה כשהייתי בן 18 וחצי. בכל השנים היא הייתה זו שהאמינה בי כשאני בכלל לא הבנתי על מה היא מדברת. היא תמיד חשבה שאצליח. לאחרונה תרמתי לאותה מועדונית עליה סיפרתי 6 גיטרות לטובת חוג, והחוג מוקדש לזכרה. זה המעט שאני יכול לעשות עבור מי שהאמינה בי".
ספר לנו משהו שרק מי שקרוב אליך יודע.
"מאוד אוהב סדרות, וזו אחת הדרכים שאני אוהב לסיים בה את היום שלי. הסדרה שהכי אהבתי היא "שובר שורות". ראיתי אותה שלוש פעמים ובכל פעם מחדש אני במתח כאילו שאני לא יודע מה הולך לקרות".
תן טיפ אחד לאנשים שרוצים להתחיל בתחום שלך.
"אפשר לעשות ולהשיג הכל בעבודה קשה. לא לבוא בדעות קדומות. הצלחה דורשת עבודה קשה ואין קיצורי דרך".
איפה אתה חולם להיות בעוד 10 שנים?
"מקווה להתפתח בעולם הנדל"ן. לנהל את העסקים מלמעלה ופחות לתפעל אותם באופן שוטף. בנוסף, מעביר הרצאות בתחום הרכש והלוגיסטיקה ומתעסק בנדל"ן, וכמובן הבעלים גאה של קבוצת שגיב פתרונות".
