שביב של תקווה לאלפי תושבי הנגב שסובלים מפוסט־טראומה או פגיעות ראש, ומתקשים לחזור לחייהם. מכון פוירשטיין פתח מרכז שיקום בבאר־שבע בו מציעים טיפול הוליסטי ומשולב לפגיעות פיזיות, רגשיות וקוגניטיביות.
"שיטת הטיפול אותה אנחנו מיישמים כיום בחמישה מרכזים בארץ, היא פרי פיתוחו של חתן פרס ישראל, פרופ' ראובן פוירשטיין", מציין הרב ד"ר רפאל פוירשטיין, נשיא מכון פוירשטיין, "טיפול המחזיר לאדם שליטה על חייו היום יומיים באמצעות שיפור תפקודי החשיבה שלו. האדם לומד לתכנן, לקבל החלטות, לנהל זמן, לייצר תקשורת טובה, לווסת כעסים והתפרצויות רגשיות. המיוחד בשיטת פוירשטיין היא שהיא מוכוונת עתיד. אנחנו קודם רוצים להחזיר את האדם לתפקוד עד כמה שיותר מיטבי, ואז לטפל בנפש הפצועה שלו".
התקפי חרדה
בבוקר השבעה באוקטובר אפרת היתה בביתה עם בעלה ושני ילדיהם הקטנים כשהיא בהריון מתקדם. האזעקות לא פסקו, דרך חלון המרפסת היא הבחינה במחבלים מסתובבים ברחוב שלה ויורים לכל עבר. אז הגיע התקף החרדה הראשון שלה.
ממש באותו היום הם התפנו למלון בים המלח, ולאחר כשבועיים למלון אחר בירושלים, שם כבר הגיעה הלידה של הילד השלישי.
השהות בירושלים לא הטיבה עם המשפחה, הבעל נאלץ לחזור לדרום, אפרת מצאה עצמה עם שלושה ילדים קטנים כשהגדולה גם סבלה מהתקפי חרדה. היא הבינה שהיא לא יכולה להמשיך בירושלים וקיבלה החלטה לעבור למושב בדרום. הבעל בינתיים גויס למילואים.
לבד עם שלושה ילדים במלחמה, במושב לא רחוק מאזור הלחימה, מלבד האזעקות והטילים שנורו לאזור שלה, היא גם שמעה את כל הלחימה בעזה ממש מקרוב. הפחדים והחרדות הלכו וגברו, גם שלה וגם של בתה.
היא נשארה בבית חודשים, יצאה רק כשהבעל חזר ורק לקניות בסופר. היא הפסיקה ללמוד או לעבוד. גם בבית היא בקושי תפקדה עם הילדים. לבת שלה היא מצאה פתרון של טיפול ב"ביופידבק".
שנה אחרי שהחלה המלחמה אפרת סבלה מחרדות כל הזמן, מדמיינת סיטואציות שמחבלים יורים עליה, על הרכב, כשהיא מסיעה את הילדים, חוותה אירועים שלא באמת קרו. המצבים הללו חזרו על עצמם, לא מעט פעמים, עד שהבינה שהיא חייבת עזרה. היא פנתה לביטוח לאומי ודרכם הופנתה למרכז פוירשטיין בשדרות.
אולי יעניין אתכם:
חזרה לעבוד
"הפגיעה איתה מתמודדת אפרת מעבר לפגיעה הרגשית היא פגיעה קוגניטיבית בתפקודים הניהוליים", מסבירה ד"ר רחלי רייפר, פסיכותרפיסטית במרכז פוירשטיין. "אפרת הגיעה אלינו למכון מאובחנת עם פוסט־טראומה, אנחנו התאמנו לה את הטיפול. בשיטת פוירשטיין התחלנו עם טיפול קוגניטיבי בכלי 'העשרה אינסטרומנטלית' המקנה לאדם שליטה על תהליכי החשיבה שלו, קבלת ההחלטות והביצוע שלו, במקביל לטיפול גוף נפש בחרדות מבוסס מיינדפולנס. בטיפול אינטנסיבי של מספר פעמים בשבוע, פרמנו את המעצורים הקוגניטיביים של אפרת, ובמקביל, הענקנו גם כלים להתמודד עם החרדות".
את הצעדים הראשונים עברה אפרת בבית עם הילדים. אחרי יותר משנה שלא יצאה מהבית מלבד קניות בסופר, היא החלה לצאת עם הילדים, חזרה להשלים את הלימודים במכללה, ואפילו חזרה לעבוד בחצי משרה.
יש לה עוד תהליך לעבור, אבל היא לגמרי חזרה לפעילות, ובעיקר חזרה להאמין שהיא יכולה.
"פוסט־טראומה מלווה בהשלכות רגשיות ובמקרים רבים גם בהשלכות קוגניטיביות ותפקודיות", מסבירה חוה דרדיק, מרפאה בעיסוק ומנהלת המרכזים השיקומיים במכון פוירשטיין. "היא יכולה להתבטא בבעיות בזיכרון, בקשב, בהתמצאות, ביכולת להתנהל עם תפקודי יום־יום, יהיו אלה שיהיו קצרים יותר בתגובות, חוסר יכולת לנהל שיחה או לקחת חלק בניהול בית, כמו במקרה של אפרת, או קושי בחזרה ללימודים ועבודה. הקו המנחה אותנו בעבודה היא האמונה שאדם יכול להשתנות ולשנות את ההתנהלות שלו עם כלים נכונים ועבודה שיקומית משמעותית. העבודה שלנו עם כלי 'העשרה אינסטרומנטלית', מאפשרים לאמן ולתרגל את המוח לטובת הפעילויות הנדרשות, מה שמחזיר לאדם את האמונה ביכולותיו והשליטה בחייו. כל זה ביחד עם טיפול רב מקצועי אינטנסיבי שמטפל במרבית תחומי חייו הפגועים".
שליטה על החיים
לפני כחודש נפתח מרכז שיקום חדש בבאר־שבע, הודות לתמיכת קרן החירום של הפדרציה היהודית מונטריאול. "מאז השבעה באוקטובר אנו עדים לצורך טיפולי־שיקומי הולך ומתגבר של תושבי הדרום שמתמודדים עם פוסט־טראומה ופגיעה תפקודית מתמשכת. המכון נפתח במטרה לתת מענה רחב וייחודי בשיטת פוירשטיין עם צוות רב מקצועי כדי לסייע לאנשים שסובלים מתסמיני הטראומה להחזיר את התפקוד היום יומי ולמצוא נקודת איזון חדשה ומטיבה בתוך חייהם", אומרת ורד דייטשמן, עו"ס ופסיכותרפיסטית, ומנהלת מרכז פוירשטיין בבאר־שבע.
מכון פוירשטיין המציין את שנתו ה־60, נענה לבקשות אגף השיקום במשרד הבטחון והביטוח הלאומי והרחיב את הפעילות שלו במוקדים שונים בארץ. בשנתיים האחרונות נפתחו מרכזים בירושלים, ראשון לציון, שדרות, ועכשיו בבאר־שבע.
לא מדובר בעוד מרכז טיפול רגיל אלא בתהליך שיקומי כוללני, מקום שמבין שהטראומה פוגעת לא רק בנפש, אלא גם ביכולת שלנו לחשוב, לזכור, להתרכז ולתפקד.
