לאירועים המחרידים שהתרחשו ב־7 באוקטובר ולאחר מכן יש השלכות רבות ולא פשוטות על הציבור בישראל. אזרחים רבים חוו טראומה מהמאורעות, חלקם חווים טראומה בפעם הראשונה ואחרים חווים טראומה חוזרת. אנשי המקצוע מעריכים כי 7-10% ממי שנחשפו לזוועות עלולים לפתח תסמינים של הפרעת דחק פוסט טראומטית (PTSD). הערכה שכוללת לא רק את מי שפונו מבתיהם אלא גם בני משפחות של הרוגים, חטופים, נעדרים ופצועים, לצד אנשים שנחשפו לתיעוד של האירועים.
הפסיכיאטר הראשי של מחוז דרום של כללית ד"ר צחי בן ציון, שבעבר גם כיהן כסגן מנהל המרכז הרפואי "סורוקה" בראיון כואב מסביר שכולנו למעשה, בצורה כזו או אחרת, נמצאים בפוסט טראומה: "ההגדרה אצלנו לתגובה נפשית מתמשכת מעל חודש ימים היא פוסט טראומה, המאפיינים שלה די ברורים, מדובר בקושי להשתחרר מהאירוע שאליו הם נחשפו, בצורה כזו או אחרת, והם חוזרים אליו שוב ושוב. הבשורה הטובה, עד כמה שאפשר לומר טובה במקרה זה, הרוב של אלו שחווים הפרעות מהסוג הזה עם הזמן חוזרים לתפקוד מלא, אבל זה בתנאי הכרחי שהם מקבלים טיפול, ולאו דווקא תרופתי.
"במקרים קשיים יותר, נדרשת התערבות תרופתית ואף למעלה מכך, אבל החשוב ביותר הוא לקבל טיפול. אנחנו ערוכים לתת את המענה לכך, הכללית פתחה מרפאות באזור ים המלח, ובהם הנחיה ברורה לכל הצוותים לקבל כל פניה, ולא משנה מהי דרגת חומרתה, ולטפל בזה באופן מיידי, זה כולל גם הנחיה לרופאי המשפחה בעזרה ראשונית, הם יכולים לתת תרופות מרשם המפיגים חרדה ובמקרים קצת יותר חמורים להפנות אותם לטפול. "
מה עושים במקרה שהמטופלים לא יכולים להיפגש עם המטפל?
"לשמחתי, יש לנו אפשרות לקיים שיחות דרך וידאו, הכללית נותנת מענה רחב לכך, וזה נותן אפקט כמעט של 100 אחוזים. זה חשוב מאוד, כי בהרבה מקרים מדובר בבעיות ביטחוניות שלא מאפשרות למטופלים רבים להגיע למפגש פרונטלי, ושיחת הווידאו נותנת לכך פתרון מיטבי. תקופת הקורונה, כמה אירוני, נתנה לנו אפשרות להתמקצע באופן אידיאלי בתחום הטכנולוגי".
לדבריו של בן ציון, אחת השגיאות, שעלולות להיות להן השלכות חמורות, הוא ניסיונות "בריחה" של מטופלים ממצבם הנפשי: "אם יש דבר שיש להימנע ממנו בהתמודדות עם הטראומות שלנו, זו 'בריחה' והימנעות מעימות עם הטראומה או האירוע הקשה. יש לאדם מנגנונים טבעיים כיצד להתמודד עם מצבים כאלו, ברגע שאדם מנסה להימנע מהתמודדות איתם, בין אם הוא פונה לקנאביס, או חומרים פסיכואקטיבים שונים, גם אלכוהול, הוא למעשה מדחיק את הבעיה, ולא נותן למנגנון הטבעי להתמודד איתה, ובהרבה מקרים היא מתפרצת בחלוף מספר שנים בצורה קשה מאוד. “אם ישנה בעיה, אל תתביישו, אל תפחדו מסטיגמות, הן לא נכונות. היה לי מטופל שאמר לי שהוא לא רצה לבוא אליי כי הוא פחד שייקחו לו את הרישיון, זה הבל מוחלט, בסופו של דבר בגלל שזה החריף אצלו, המעביד שלו הפנה אותו מידית לטיפול לפני שהוא בעצמו היה לוקח לו את הרישיון. לכו לטיפול, תדברו על הבעיות, תתמודדו איתן, זה יחלוף, אבל צריכים לטפל בזה”.
"התגובה היא מאוד נורמלית למצב שהוא לא נורמלי"
ד"ר אנטון לגרב שנחשף מדי יום ביומו לעשרות מקרים של מטופלים במסגרת תפקידו כפסיכיאטר של הכללית במרפאות באשקלון, נתיבות וחלק מיישובי העוטף, מחזק את דבריו של ד"ר בן ציון גם מניסיונו האישי בטיפול במשך כ-15 שנה: "אם יש דבר שאנחנו יודעים בוודאות בתחום בריאות הנפש, שכל הימנעות תגרור אחריה החרפה. אדם עובר תאונה, הוא מפחד לנהוג, הוא חייב לחזור להגה באותו היום. אחרת, הוא יפחד לנהוג, ואחר כך יפחד לשבת ליד הנהג, בחלוף כמה חודשים הוא אפילו לא ירצה לשבת מאחורה, ובמקרי קיצון הוא לא יצא מהבית כדי לא לראות רכב. כך עובד המוח שלנו במקרה של מניעה מהתמודדות.
"לצערי הגדול, אני נחשף כמעט בכל יום למאורעות ולתסמינים שהמלחמה הביאה איתה. זה מתחיל מאנשים שחוששים מאזעקות, ולא יוצאים מהבית בשום מצב, ועד לפוביות נוראיות. נחשפתי להרבה מקרים, לא רק של מי שבאופן ישיר היו עדים לזוועות ומצבם בחלק מהמקרים היה קשה מאוד באופן טבעי, אלא גם לכאלה שנחשפו רק לסרטונים, ביניהם גם לפייק, וזה גרם להם נזק נפשי חמור. אם אתה לא איש שב"כ או איש בטחון שצריך לזהות את המחבלים, למה אתה צופה בסרטונים?"
"אני תמיד אומר למטופלים שהתגובה שלהם היא מאוד נורמלית למצב שהוא לא נורמלי. וזה בסדר גמור, אני מפציר בהם לחזור לשגרה. יש בקניון מרחבים מוגנים, תלכו לקניות, אל תשנו את השגרה. עד כמה שאפשר, במסגרת הוראות הביטחון, תחזרו לפעילות מלאה. זה חשוב גם למפונים, וגם לאלו שחוו אובדן קשה".
לדבריו של ד"ר לגרב, למדינת ישראל יש "יתרון" שאין אותה בכל העולם, המאפשרת לעיתים התמודדות מוצלחת יותר עם טראומות שנבעו ממלחמות או פיגועים: "אם יש יתרון בהיותנו מדינה שנמצאת במגננה מאז תקומתה, זו ההבנה של כולם שאין לנו מקום אחר ותחושת 'הביחד' הזו מפיגה הרבה מהחששות, כי 'כולם באותה סירה'. אחת התופעות והתחושות הקשות ביותר שיש לכל מי שחווה פוסט טראומה זו תחושת הבדידות וכך שאף אחד לא באמת מבין אותו, אלא רק מי שהיה באותו אירוע טראומטי. במקרים כמו במלחמה עכשיו, המטופל מרגיש שכן מבינים אותו, כי כולם בצורה כזו או אחרת חוו את אותה טראומה. הקלישאה 'צרת רבים חצי נחמה' מאוד נכונה במקרה שלנו".
ד"ר צחי בן ציון: "במקרים קשיים יותר, נדרשת התערבות תרופתית ואף למעלה מכך, אבל החשוב ביותר הוא לקבל טיפול. אנחנו ערוכים לתת את המענה לכך, הכללית פתחה מרפאות באזור ים המלח, ובהם הנחיה ברורה לכל הצוותים לקבל כל פניה, ולא משנה מהי דרגת חומרתה"
כללית איתכם - גם במלחמה
היכולת להמשיך ולהעניק שירותים רפואיים במציאות משתנה ובזמן מלחמה היא עדות למחויבות והחוסן של הצוותים. שמירה על רצף טיפולי למפונים מבתיהם ומתן מענה נפשי ורגשי על רקע האירועים הקשים הם רק חלק מעשייה רחבה בימים קשים. סיפוריהם של הצוותים בכללית, המשתפים באתגרים האישיים והמקצועיים, מייצגים את סיפור עמידתו האיתנה של העורף הישראלי.
בשיתוף כללית מחוז הנגב
