ימי מגפת הקורונה מביאים איתם אינספור סיפורים על אנשים שהצליחו להמציא את עצמם מחדש ולפתח תחומי עיסוק שסביר להניח שלא היו חושבים עליהם לולא הסגר בבתים והחל"ת המאולץ.
במקרה של סמדר וקנין (57), או אם תרצו סמדי בומבה, הפך משבר הקורונה מלימון חמוץ ללימונדה מתוקה. הלימונדה כנראה פחות משתלבת במטבח המרוקאי של השפית הצבעונית, אבל כמו שתגלו בהמשך, גם בלימונדה המתוקה של וקנין יש קצת תבלינים, טיפה שמן, ונגיעות של המטבח המרוקאי המסורתי.
נפלאות המטבוחה
11 שנים חלפו מאז פרצה וקנין לחיינו בסערה בעונה הראשונה של תוכנית ריאליטי הבישול "מאסטר שף". התוכנית הקפיצה את וקנין לגבהים עצומים, ומאז היא לא נחה לרגע. אבל אחרי כל עלייה באה ירידה, וגם רכבת ההרים של וקנין נמצאת פעם למעלה ופעם למטה. מה שבטוח הוא שסוללת האנרגיה הבלתי נגמרת הזו היא שועלת קרבות ותיקה שממציאה את עצמה בכל פעם מחדש.
"בעונה של 'מאסטר שף' זכרו אותי כמתמודדת שהביאה לפריים טיים דווקא את האוכל המסורתי", היא מספרת בראיון ל"ידיעות הנגב". "באותן שנים סגנון הבישול המקובל היה יותר גורמה. היית הולך למסעדה, מזמין צלחת בגודל מטר על מטר, שמים לך זית בפנים עם צילחות יפה וגורמים לך להיפרד ממאות שקלים, ואתה עוד רעב אחר כך. אנשים באו ל'מאסטר שף' עם צידניות כאילו הגיעו לחדר ניתוח, ואז באה סמדי עם עגלה שבתוכה מפרום, פרינה וז'עלוק, והציגה את המטבח שלה".
על האינסטגרם: "מה ששונה כאן לעומת הטלוויזיה הוא שפה אין לי לא פרסומות ולא חוקים קפדניים כמו שיש באולפנים. אני מביאה את סמדי בדיוק כפי שהיא. כל סרטון מתחיל בסידור החדר, איפור קל, ניקיון המטבח, ויוצאים לדרך"
הדמות הצבעונית, שמחת החיים, הפרינה והז'עלוק, הביאו את השפית הבאר־שבעית עד למרכז הבועה התל־אביבית. "בריאליטי לאו דווקא מחפשים את הדמות העצובה והבוכה עם הסיפור קורע הלב. אני באתי עם דמות שמחה. תמיד מחייכת", היא מעידה על עצמה.
ואכן, בשנה שלאחר התוכנית הצעות העבודה לא הפסיקו לזרום. "אחת החוויות הזכורות לי במיוחד היתה שבכל יום חמישי ושישי הייתי נוסעת לתל־אביב ומכינה חלת שניצל עם מטבוחה וחצילים", היא נזכרת. "זה מצחיק כי היום בכל בית שני תראה שמוכרים חלה בשישי. מה שהיום הפך ללהיט אני עשיתי כבר לפני עשר שנים. מאות אנשים היו מגיעים לאכול, להצטלם ולהרגיש את אווירת סוף השבוע מהעיניים והסירים של סמדי בומבה".
ואולם, בסופו של דבר וקנין הרגישה שהיא נשאבת לעבודה יותר מדי. "אחרי יום שישי כזה הייתי מגיעה לבאר־שבע ממש בכניסת השבת. קיבלתי את התחושה שאני מאבדת את המשפחה שלי בתוך כל זה, ולא הסכמתי לכך".
מה דעתך על סצנת הבישול הביתי שהולכת וצוברת פופולריות בשנים האחרונות?
"אני חושבת שזה מבורך. השוק היום מוצף בבשלנים ובשלניות מאוד טובים. אני רואה שיש אנשים עם ידיים מאוד טובות, מאוד יצירתיים בעשייה שלהם. אולי זה קשור לעובדה שהיום ניתן למצוא את המרכיבים הללו בכל בית. אם נחזור למנות הגורמה - האוכל של היום יותר נגיש להכנה".
חגיגה במטבח
בשנים שלאחר התוכנית פתחה וקנין את מסעדת 'שושנה' שפנתה אל קהל הסטודנטים בבירת הנגב, אבל לאחר כשנתיים של פעילות החליטה לסגור את המסעדה. "הרגשתי שניהול מסעדה פחות מדבר אליי. מצאתי את עצמי מתעסקת המון בבירוקרטיה שקשורה בניהול ולא בבישול ובעשייה, לכן החלטתי להסיר את האחריות של הניהול מעליי והפכתי להיות שכירה", היא מסבירה.
על מחלת הפיברומיאלגיה: "הקושי הזה דוחק אותך למקומות נמוכים מאוד בנפש, אבל חשוב מאוד לזכור שכשיש למה לקום בבוקר, זה חזק מהכל. יש לי משפחה תומכת, עבודה, אהבה מהאנשים. הרצון להיות בעשייה כל הזמן מנצח את הכאב"
מאז שסגרה את המסעדה ועד היום וקנין מתפרנסת מעבודתה בחברת 'סודסקו' המספקת שירותי הסעדה למוסדות וחברות גדולות. "טוב לי במקום הזה. מתאים לי מבחינת תנאים ושכר, וכל יום עבודה בשבילי הוא חגיגה", היא קובעת בנחרצות. "אני חורשת את הארץ מבאר־שבע ועד צפת ונהנית לפגוש את האנשים. אוכל זה דבר מקרב ללא ספק".
יום העבודה של וקנין נראה כמו הכינוי שלה - בומבה. "עם כל השמחה והאנרגיה, מחליטים מה אנחנו מכינים ואני נכנסת למצב עבודה", היא מספרת, "אצלי העבודה כוללת הרבה שמחה, בוקסה עם שירים של 'הפרויקט של רביבו' והרבה 'כפרה עליך' ו'עיניים שלי, בוא תאכל'. אני הכי עמך שבעולם. זו לא הצגה, אלא זו פשוט אני".
וקנין מתארת מקרה שגרתי שקרה באחד מימי העבודה שלה. "הגעתי לבשל לחברת טבע ותוך כדי ההגשה אני רואה בזווית העין אדם מכובד ומעונב שלקח לאכול וראיתי שהוא רוצה לומר לי משהו אבל מתבייש קצת לגשת", היא מספרת. "הוא מתקרב לכיוון העמדה שלי ואני רואה את שם המשפחה שלו, בוזגלו, על כרטיס העובד. תוך כדי שאני מפרשת את הסיטואציה בראש, הוא מספר לי שהזכרתי לו את הקציצות שאמא שלו היתה מכינה כשהוא היה צעיר", היא אומרת בהתרגשות ומוסיפה, "זה קורה הרבה שאחר כך חוזרים לומר שזה הזכיר להם את הבית, את המשפחה, את הסבתא ואת האמא. זה מרגש מאוד".
חל"ת בשידור חוזר
לפני ארבע שנים חוותה השפית האנרגטית נקודת מפנה ששינתה את מסלול חייה. "קמתי בוקר אחד עם כאבים נוראיים ביד ובראש. לא הבנתי מה קורה לי, אבל סבלתי ברמה קשה מאוד כמעט בכל בוקר", היא נזכרת. "לאחר זמן מה אבחנו אותי כחולת פיברומיאלגיה. מעבר לכאבים הפיזיים, המחלה באה לידי ביטוי בכך שהיא גורמת לך לתחושות נפשיות קשות מאוד ולדיכאונות שמצריכים עבודה מנטלית חזקה מאוד. רציתי גם לחזור לתעשיית הטלוויזיה באותה תקופה וכשקיבלתי 'לא' מההפקה, זה עוד יותר השפיע עליי באופן נפשי גם בגלל המחלה. בשלב מסוים החלטתי להרפות ולחכות לזמן שלי".
כיום מצבה הרפואי של וקנין השתפר מאוד בזכות השימוש בקנאביס רפואי. "הקנאביס הפך לי את החיים בעניין הזה. עדיין יש ימים שאני קמה עם כאבים, אבל זה כבר הרבה פחות גרוע. יש ימים שהכאבים קשים יותר, אבל אני כל הזמן אומרת לעצמי שאני חייבת לקום", היא אומרת ומבקשת להעביר מסר חשוב: "הקושי הזה דוחק אותך למקומות נמוכים מאוד בנפש, אבל חשוב מאוד לזכור שכשיש למה לקום בבוקר, זה חזק מהכל. יש לי משפחה תומכת, עבודה, אהבה מהאנשים. הרצון להיות בעשייה כל הזמן מנצח את הכאב".
כמו רבים בימים אלה, גם על וקנין החל"ת לא פסח ובאחרונה הוצאה בפעם השנייה לחל"ת. "הסגר הראשון נפל לפני פסח. אני חולת ניקיון אז קיבלתי את החל"ת באהבה", היא אומרת וצוחקת, "ניקיתי את הבית בנחת והספקתי גם לבשל, גם לנקות וגם להגיע לחג לא עם הלשון בחוץ".
מה קרה בחל"ת השני?
"בפעם הנוכחית קשה לי יותר לקבל את העובדה הזו. אני חיה ואוהבת את העבודה שלי. בסופו של דבר זה מקצוע שכידוע עושים באהבה או לא עושים בכלל. בימים הראשונים היה נחמד מאוד, אבל אתה כבר מבין שזה לא צחוק, ובסופו של דבר להישאר בבית כל כך הרבה זמן יכול לשגע".
מבשלת בסטורי
הרצון של וקנין להמשיך לבשל לצד הרצון להישאר בתודעה הולידו את הרעיון ליצור תוכנית בישול עצמאית. "הגעתי להבנה שזה הזמן לצאת מאזור הנוחות שלי. למדתי להכיר קצת יותר טוב את האינסטגרם, ואם אפשר לחבר אותו למטבח - מה טוב", היא מספרת. "ראיתי שיש כאן משהו שמעבר לכיף הוא גם שלי. אני שולטת על כל מה שנעשה. מהתוכן, דרך הצילום ועד להסברים. אני עושה הכל. בעלי ניסים מדי פעם עוזר לי לצלם, אבל עכשיו הוצאתי אותו לחל"ת", היא צוחקת ומוסיפה, "כשיש לך את הכלי הזה להגיע לאנשים, אתה מרוויח כמה דברים: אתה גם נהנה מהעבודה שלך, אתה גם שומר על קשר עם האנשים, ואתה גם מתנסה בחוויה חדשה. אני מאוד נהנית לקום לזה בבוקר".
על אופי התוכנית: "אצלי העבודה כוללת הרבה שמחה, בוקסה עם שירים של 'הפרויקט של רביבו' והרבה 'כפרה עליך' ו'עיניים שלי, בוא תאכל'. אני הכי עמך שבעולם. זו לא הצגה, אלא זו פשוט אני"
למי שעדיין לא נחשף לתוכנית האינסטגרם החדשה של סמדי בומבה, נסביר שמיום ראשון עד חמישי היא מעלה תיעוד של הכנת אוכל בסטורי שלה. בכל יום נבחר מתכון אחר ומתועד במגוון של זוויות על כל שלבי הכנתו. "את כל הסרטונים ניתן למצוא בעמוד האינסטגרם שלי. אפשר לעקוב וללמוד את סודות המטבח. מה ששונה כאן לעומת הטלוויזיה הוא שפה אין לי לא פרסומות ולא חוקים קפדניים כמו שיש באולפנים. אני מביאה את סמדי בדיוק כפי שהיא. כל סרטון מתחיל בסידור החדר, איפור קל, ניקיון המטבח ויוצאים לדרך", היא מסבירה.
הכי אותנטית
הפרויקט החדש של וקנין הולך וצובר מעריצים ונכון לכתיבת שורות אלה יש לה כבר קרוב ל־7,000 עוקבים שממתינים בקוצר רוח לסרטון הבא. וקנין אומרת, ספק בצחוק ספק ברצינות, "היעד הבא שלי הוא לעקוף את נטע אלחמיסטר בעוקבים. אני עכשיו נותנת על זה גז וכל הזמן העוקבים שלי עולים".
"התגובות לתוכנית ממש טובות", אומרת וקנין בגאווה. "זה בא לידי ביטוי בכך שלעיתים אני מתעכבת בהעלאת הפרק מכל מיני סיבות, ואני מקבלת המון הודעת של האם בכלל צילמתי ואם כן מתי אני אעלה. ביום חמישי ניגשה אליי מישהי בסופר ואמרה לי שהיא עוקבת אחריי, ומאז שהיא משתמשת במתכונים שלי בעלה התחיל לאכול. זה מרגש ומחמיא לי".
יש מתכון מיוחד שאנשים יותר אוהבים?
"לא משהו שאפשר להגיד עליו באופן חד משמעי שהוא אהוב יותר מאחרים. לפעמים מבקשים שאלמד דבר כזה או אחר לתוכניות הבאות, אבל עצם הצפייה עצמה היא החוויה. הדור הצעיר של הבשלנים שמכין ומתייג אותי זה משהו שמחמם את הלב".
"עולם אכזרי"
מאז השתתפותה בתוכניות ריאליטי ובתוכניות אירוח חוותה וקנין לא מעט שינויים. "עולם הריאליטי עלול להיות לפעמים עולם אכזרי", קובעת וקנין. "צריך לקחת בחשבון שלצד ההצלחה יכולה גם להיות התרסקות, וזה הכל תלוי בדרך שבה אתה לוקח את החוויה הזו. לאחר שאתה יוצא מהתוכנית אתה הופך להיות של כולם, מותר לבקר אותך בטוקבקים, שלפעמים הם גם לא נעימים, אבל אתה 'סלב' עכשיו. כל תוכנית ריאליטי והמשמעות שלה לעתיד. ב'מאסטר שף' יצאתי אהובת הקהל. אנשים פחות התחברו לאוכל שהכנתי ויותר לאישיות הצבעונית, וכמובן שהפרח בשיער עשה את שלו".
מה למדת בסופו של דבר?
"אחת התובנות שלמדתי מהעולם הזה הוא שאסור לך להיות מישהו שהוא לא אתה. הצופים ישר מרגישים בכך. יש תופעה משעשעת שאני נתקלת בה שאני עורכת קניות לבית. אני אוהבת שניצל תירס טבעול קל ופשוט. אנשים עוצרים אותי בסופר ושואלים אותי עד היום 'מה את לא מבשלת בבית?', ולפעמים זאת באמת חדירה לפרטיות שלך ולעגלת הסופר שלך, אבל מקבלים את זה בכיף ובאהבה", אומרת וקנין ומוסיפה, "בסופו של דבר, אסור לך לאבד את עצמך. אתה עלול להפסיד את המשפחה שלך, בן או בת הזוג שלך ואת המעטפת שאמורה לשמור ולחבק אותך. אף אחד לא רוצה להיות במקום הזה".
יש תובנה שהולכת איתך מאז?
"למדתי מצוין מי הם חבריי בתקופה הזו. עם השנים למדתי להקיף את עצמי באנשים רק שעושים לי טוב. מי שלא בא לי טוב אני מתרחקת ממנו. רוע, שנאה וקנאה עושים לי פריחה בגוף".
מה התוכניות לעתיד?
"אני רואה את עצמי שוב בריאליטי. אני חולת טלוויזיה. יש סלבים שיוצאים מריאליטי ומתחילים לחפש את עצמם בכל תוכנית בטלוויזיה. אם באת טוב למלהקת, אתה תצליח. אם לא באת טוב, אתה בבעיה. אותי דווקא סימנו ההיפך, שמו עליי איקס".
ריאליטי אוכל שוב?
"למה לא בעצם? ב'מאסטר שף' למדתי להכיר מטבחים איטלקיים ואסיאתיים. משהו אחד חסר לי שלא למדתי עדיין זה לבשל לפי כמות מדידה. בתוכנית שלי אני מסבירה 'כוס חד פעמית פלסטיק. שמן? שני סיבובים'. הבישול שלי הוא לפי העין. מי שצופה בתוכנית שלי אוהב על הסגנון הזה, אבל כשמדובר בתוכניות בטלוויזיה אני מבינה למה משתמשים בצורת מדידה כמו שצריך".
ועד שתעקוף את נטע אלחמיסטר, לווקנין יש עוד כמה מטרות שהיא רוצה להשיג. "אני מקבלת מאות הודעות מאנשים שעוקבים, שואלים ומתעניינים. יש כאלה שעוקבים במקביל ויש כאלה שמחכים לסוף הסרטון לראות הכל. בשלב הבא אני אשמח לגייס ספונסרים שיעזרו לי להפוך את התוכנית למשהו קצת יותר גדול ורחב. כי זה כל הרעיון שעומד מאחורי זה - להביא את סמדי בומבה האותנטית עד לסמארטפון שלכם".
דור ההמשך
כיאה למשפחה בה האמא היא מאסטר שפית במטבח, חלק מהילדים מגלים באופן טבעי כישרון בתחום הקולינריה. "יש לי שלושה ילדים מקסימים ששניים מהם מבשלים", מספרת וקנין על דור ההמשך. "נוי, בתי הבכורה, יודעת לאפות דברים מדהימים. היא מעלה מתכונים ואוטוטו עוקפת באותי במספר העוקבים באינסטגרם. הבן האמצעי שלי, אביב, גם הוא מבשל מדהים. לעומתם, שיר בת הזקונים שלי, פחות מתחברת למטבח, אבל היא יודעת לשים בדיוק את כמות המים המדוייקת במנה חמה", היא אומרת וצוחקת. "היא חזרה לא מזמן מטיול של אחרי הצבא וקצת נפלה בין הכיסאות עם הקורונה. היא רוצה ללמוד סיעוד ולהיות מיילדת".
פורסם לראשונה: 08:13, 23.10.20
