ישראל הפכה בשנים האחרונות למעצמה של סחר מקוון, אי-קומרס. עד היום, הישראלים קנו בעיקר ממוכרים ברחבי העולם, מסין עד ארה"ב, ואילו דווקא העסקים הישראליים, במיוחד הקטנים והבינוניים, נכנסו בעצלתיים לתחום. היתרון של הקניות ברשת, חוץ מהמחיר או הייחודיות, הוא התועלות הרגשיות של הצרכן. כשאנחנו ממלאים את העגלה הווירטואלית אנחנו מרגישים סיפוק, מרגישים שהצלחנו בחיים ושמצבנו הכלכלי טוב. במילה אחת: חוויה.
הקורונה שנחתה עלינו משום מקום הכריחה כל בעל עסק לקבל החלטה קריטית: לעבור לרשת או להפסיק להתקיים. להיות או לחדול. רבים מבעלי העסקים ראו את המגמה והבינו שזה יכול להועיל להם, אבל לא מצאו את הזמן או המשאבים להקים פעילות מקוונת. עסקים שהצליחו לעשות את המעבר בצורה מוצלחת שרדו וגם שימרו את הלקוחות שלהם.
מה הסוד שלהם ואיך בכל זאת עסק קטן ומקומי יכול להתבלט בעולם חסר גבולות של סחר מקוון?
המפתח הראשון הוא החוויה הרגשית. בזמן משבר הקורונה הייתה התגייסות של צרכנים ישראלים לקנות ממוכרים מקומיים. התגמול הרגשי נשען על תחושות של סולידריות ועזרה הדדית. קנו כדי לעזור. לכן, הטיפ הראשון שלי לעסקים שעולים לרשת הוא לספר סיפור ולבנות קהילה. חוויית הגלישה והקנייה צריכה לייצר היכרות אינטימית בין המוכר לקונה. תחשפו את עצמכם, ספרו מה הביא אתכם למקצוע וכמה אהבה ומאמץ הושקעו במוצרים שלכם.
הטיפ השני הוא להשקיע בצד הלוגיסטי ובעיקר במהירות וזמינות המשלוח. אחד היתרונות של עסק מקומי הוא היכולת לספק את המוצר מהר וזו בדיוק החוויה שהלקוח מצפה לה. בכלל, בהמשך לחוויית הקהילה והאינטימיות, חשוב להשקיע בשירות הלקוחות. זה יתרון נוסף שלנו כישראלים, היכולת לתקשר בגובה העיניים, בעברית ומתוך הבנה של הצד השני.
חשוב לא להסתפק בהקמת אתר או זירת סחר. צריך להשקיע בעיצוב החוויה, בסיפור וכמובן בממשקים הלוגיסטיים. מילת המפתח היא קהילתיות: להבין שהלקוחות הם שותפים בסביבה העסקית ולא כספומטים. אנחנו צריכים לייצר להם ערך ובעיקר להראות שאכפת לנו. עסקים שיצליחו לייצר חוויה מקומית, אותנטית, ישראלית – יזכו בפרגון מצד הלקוחות וייהנו מהתועלות הרגשיות של הקנייה אצלם ולא רק ישרדו – הם ישגשגו.
הכותב הוא רון שלי, מייסד ושותף מנהל Debby&Ron מקבוצת דבי.
