בשנים האחרונות מתרחשת בדימונה מהפכה חינוכית מרשימה שזיכתה את העיר כבר פעמיים בפרס החינוך הארצי. השנה העיר שוב מועמדת לקבל את הפרס.
המהפכה הזאת באה לידי ביטוי בין השאר בהשקעה חסרת תקדים בתחום החינוך, בבניית בתי ספר חדשים, בתוכניות לימוד ייחודיות, ובשיטות למידה חדשניות המקדמות למידה עצמית. המאמצים נושאים פרי ובשנים האחרונות שיעור הזכאות לתעודת בגרות בעיר עלה בעשרות אחוזים ועומד על יותר מתשעים אחוז.
"העיר דימונה התברכה בעשייה חינוכית ופדגוגית הטומנת בחובה הזדמנויות רבות ורגעי הצלחה המרחיבים את הלב בסיפוק ובגאווה, וזאת לצד אתגרים שונים במורכבותם ומגוונים בתוכנם", מציין ראש מינהל החינוך בעיריית דימונה, ד"ר מקס פרץ. "אני גאה בכל אחת ואחד מעובדות ועובדי ההוראה שבזכותם אנו יוזמים, מכילים ומובילים את מערכת החינוך הדימונאית להישגים פורצי דרך בגבולות העיר, בארץ ובעולם".
איך היית מאפיין את המהפכה החינוכית הזו?
"משרד החינוך הגדיר חזון שלפיו מערכת החינוך שואפת שבוגריה יחיו ויפעלו כבני אדם ערכיים המתפקדים היטב במשפחתם, בקהילתם ובחברה בישראל. מטרת החינוך היא שהבוגר יהיה בעל ידע, מיומנויות וערכים שיאפשרו לו להשתלב בחיים הבוגרים באופן עצמאי, למצות את יכולותיו ולתרום לחברה. חזון זה מתמזג באופן מלא ומדויק עם עשייתנו הענפה בדימונה. אנחנו פועלים בד בבד תוך שימוש במשאבים אנושיים, פיזיים וכלכליים, על מנת ליצור קרקע פורייה המזמנת לכל אחד ואחת כבר מגיל הגן למצות יכולות, ואף מעבר ויותר מכך, להשתלב בחברה כאזרחים עצמאיים ומשמעותיים תוך ביסוס ערכים של הכלה, כבוד, סובלנות, שוויון ונתינה".
בלי לוח וגיר
ד"ר פרץ, בעל רקורד עשיר של עשרות שנים בתחום החינוך, מאמין בשיטות לימוד השמות את התלמיד במרכז. "מה שהפריע לי כשנכנסתי לתפקידי הנוכחי היה ההוראה בשיטה הישנה של לוח וגיר", הוא אומר. "אני דוגל בלמידת חקר על סמך התעניינותו של התלמיד ולא על ידי העברת מידע בצורה שבלונית. בתוך שלוש שנים הפכנו קרוב ל־90 כיתות במערכת החינוך העירונית לכיתות של למידה מדעית ללא שימוש בלוח וגיר, והקמנו מרחבי למידה במרבית בתי הספר בעיר שבו כל תלמיד מוצא את תחום ההתעניינות שלו. אם יש למשל בית ספר שמתמחה בלימוד שפות, אז הוא מלמד שפות בשיטות שונות באמצעות מחשבים ניידים, משחקים וחשיבה אחרת".
לדבריו, "המושג חדשנות מיושם אצלנו במערכת החינוך כבר מספר שנים ואנחנו תקווה שבשלוש השנים הקרובות כל מערכת החינוך בעיר תהיה חדשנית. אני דוגל בשיטה של 'עשה זאת בעצמך' ושהתלמיד ילמד לפי יכולותיו ותחומי התעניינותו. הכי חשוב לנו שהתלמידים יגיעו לבית הספר כשהם מאושרים וגם ייצאו ממנו מאושרים בתום יום הלימודים".
אם צריך עוד הוכחה למהפכה הפדגוגית שמתחוללת בשנים האחרונות בדימונה, אז ד"ר פרץ מספק אותה כשהוא מסביר את מקומם של מורים לפי התפיסה החינוכית החדשה.
"אם בעבר היו משבחים בתי ספר שאין בהם רעש ושאתה לא שומע קולות של תלמידים, הרי שאני דווקא בעד בית ספר שיש בו רעש וקולם של התלמידים נשמע ויש ביניהם הרבה שיח", הוא מסביר. "המורה, לתפיסתי, צריך להיות מאחור ולא מלפנים. הוא צריך להיות לעזר לתלמידים, כשהתלמידים אצלנו עובדים לבד והמורה מנחה אותם. במידה ותלמיד כלשהו מתקשה המורה הוא שנותן להם טפיחה קלה בכנף ומחזיר אותם למסלול. מדובר כאן בהרבה למידה עצמית ולמידת חקר. אנחנו מעודדים חשיבה עצמית ולמידה עצמית".
תוכניות ייחודיות
לא מעט תוכניות חינוכיות ייחודיות מופעלות בדימונה. כך למשל מופעלת בעיר תוכנית "פארקור", תוכנית התנדבות לנוער בסיכון שעיקרה פארקור - קפיצה מגגות, ריצה ואקרובטיקה. אחרי תהליכי עומק הפכה קבוצת הנערים ללהקת ריקוד שמייצגת את דימונה בטקסים עירוניים וארציים. בוגרי הלהקה חונכים ילדים ונערים צעירים ומפעילים חוגי ריקוד ואקרובטיקה.
עוד תוכנית ייחודית המופעלת בדימונה היא תוכנית Learning Together, שיתוף פעולה בין בית הספר אחווה של קהילת העבריים בדימונה לבין בתי ספר אחרים בעיר שעיקרה למידה משותפת של השפה העברית והשפה האנגלית.
על חשיבותה של מערכת החינוך בדימונה מעידה העובדה שתקציבה של העירייה לטובת מערכת החינוך העירונית עומד השנה על יותר מ־144 מיליון שקל שהם 42 אחוז מכלל התקציב העירוני השנתי של העירייה. בסך הכל פועלים בעיר 121 מוסדות חינוך, שבהם מתחנכים 8,650 תלמידים בני שלוש עד 18.
הישגים מרשימים
המהפכה החינוכית בדימונה באה לידי ביטוי הלכה למעשה בהישגיה של מערכת החינוך בעיר. שיעור הזכאות לתעודת בגרות בקרב כלל התלמידים בעיר, כולל תלמידי המגזר החרדי שאינם ניגשים לבחינות הבגרות, הגיע בשנה האחרונה ל־84 אחוז. מדובר בעלייה ניכרת בשיעור הזכאות לבגרות: לפני חמש שנים בלבד עמד שיעור הזכאות בקרב תלמידי דימונה על 59 אחוז.
הנתונים מרשימים עוד יותר אם לא כוללים את תלמידי המגזר החרדי, ובלעדיהם שיעור הזכאות לתעודת בגרות במרבית בתי הספר התיכוניים בעיר עומד השנה על יותר מ־90 אחוז.
את ההישג המרשים ביותר רשמה אולפנת צביה שבה שיעור הזכאות לבגרות היה השנה מאה אחוז. עוד עולה מהנתונים ש־70 אחוז מבוגרי כיתה י"ב בבתי הספר בדימונה היו זכאים בשלוש השנים האחרונות לתעודת בגרות חברתית.
פריצת דרך
עוד ציון דרך בעידן החינוכי החדש בעיר הוא כניסתה של רשת החינוך 'דרכא' למערכת החינוך העירונית לפני כשנה וחצי. הרשת פועלת בשותפות עם העירייה בתחום הערכי, הפדגוגי והערכי.
כמו כן נבנו בשלוש השנים האחרונות חמישה בתי ספר חדשים בעיר. שלושה מהם, שני בתי ספר יסודיים ובית ספר תיכון, נבנים בשכונת המגורים החדשה השחר. בשלושת בתי הספר האלה ייקלטו מאות תלמידים חדשים שיתחנכו לפי הרוח הפדגוגית החדשנית.
בימים אלה ממש מוקמים 90 מרחבי למידה, 80 מהם בתקצוב משרד החינוך ועיריית דימונה ועוד עשרה במימון קרן 'אדליס' של רשת 'דרכא'.
"מרחבים אלה", אומר ד"ר פרץ, "יקדמו ויטפחו את התפיסה החינוכית החדשה בעיר בקרב עובדי ההוראה ותלמידיהם באמצעות אדריכלות מתקדמת והצטיידות בכלים טכנולוגיים ופיזיים".
יתרה מזו, מתכננת עיריית דימונה בשיתוף אשכול נגב מזרחי ומכון ויצמן להקים את מרכז שוורץ־רייסמן לחינוך מדעי שישרת את כלל תושבי אשכול הנגב המזרחי. המרכז יאפשר לימודי פיזיקה וכימיה ברמה גבוהה, ויגדיל את מספר התלמידים הבוחרים ללמוד מקצועות אלה בבית הספר התיכון.
"מערכת החינוך בתפיסתנו איננה יכולה לשמור על סטטוס קוו. כוחה היפה הוא שהיא מתפתחת ומשתנה בכל עת", מציין ד"ר פרץ. "כל רגע ורגע הוא למידה ומקור תולדה לשינוי מתמיד. כמערכת נאורה השואפת למצוינות וחותרת להיות בקדמת הבמה של העשייה החינוכית והפדגוגית אנו מעודדים יוזמות חדשות, מתמשכות ומתפתחות. כל זה מלמד על פריצת דרך של ממש בתחום החברתי־ערכי, בתחום המדע והטכנולוגיה ובתחום דרכי ההוראה, הלמידה וההערכה המותאמים למאה ה־21".
הפסקה מהמסכים
משבר הקורונה המלווה אותנו כמעט שנה לא פסח על מערכת החינוך בדימונה. בצל המשבר פותחה בעיר שיטת לימוד שונה מזו הנהוגה בימים כתיקונם השמה דגש על לימודי חינוך גופני ואומנות.
במקביל ללמידה המקוונת, יצאו התלמידים בעיר ללמוד בחיק הטבע, כשהלימודים התקיימו לפי הגבלות משרד הבריאות בחצרות בתי הספר ובשכונות ברחבי העיר שהפכו לחלופה מבורכת להיותם של התלמידים מרותקים למסכים. באגף החינוך העירוני מעריכים שבזכות זה צומצמה שהותם של תלמידי דימונה מול המסכים בכ־30 אחוז.
"אנחנו נמשיך להתפתח ולהשתנות", מסכם ד"ר פרץ, "נשאף למצוינות ונחתור להיות בקדמת הבמה של העשייה החינוכית והפדגוגית, בהתבוננות רחבת היקף על כל הנעשה בשכבות הגיל ברצף החינוכי הפורמלי והבלתי פורמלי ובכל תחומי הדעת".
