רווקה בת 40 מצאה לאחר שנים את אהבת חייה, גרוש מבוסס עם שני ילדים. האהבה בין השניים פרחה והם החליטו להינשא, אלא שהגבר הציב תנאי: חתימה על הסכם ממון שלפי אחד מסעיפיו, כל אחד ואחת מהם ימשיך להתגורר בדירתו.
"כל החברות שלי כבר נשואות עם ילדים, ואחרי שהכרתי אותו הייתי בטוחה שמצאתי את החצי השני שלי שאיתו ארצה לחיות", סיפרה לי האישה. "אמנם יש לו שני ילדים, אך במשך תקופה בילינו לא מעט, נהנינו יחד, מצאנו נושאים רבים לשיחה והתאהבנו אחד בשנייה".
בשלב מסוים החליטו השניים למסד את הקשר ביניהם ולהתחתן אבל אז הציב הגבר תנאי. בשל העובדה שהוא מבוסס כלכלית ובעל דירה משלו, ואילו האישה מתגוררת בשכירות, הוא דרש ממנה לחתום על הסכם ממון שכלל גם סעיף שפחות מצא חן בעיניה. "באנו לחתום על ההסכם ופתאום אני רואה שכתוב שכל אחד מאיתנו יישאר לגור בדירה שלו. הייתי המומה", ציינה האישה.
"אמרתי לו: 'איזו מן חתונה זאת? כל הרעיון של זוג נשוי זה לגור ביחד ולנהל חיים משותפים'. ואז הוא ענה: 'אנחנו ננהל חיים משותפים אבל לא נגור יחד, כל אחד יהיה בפינה שלו. בגלל שהילדים באים אליי בחלק מהשבוע ובכל סופ"ש שני, זה לא מתאים שהם יראו אישה אחרת שגרה בבית ותופסת את המקום של אמא שלהם. אני לא רוצה לגרום לבלגן. נהיה יחד בימים שהילדים לא אצלי".
בשל אהבתה אליו, וגם מתוך חשש להישאר לבד שוב, הסכימה האישה לתנאי שהציב בן זוגה. במשך תקופה הם התנהלו כזוג על פי ההסכם עליו חתמו, כשבכל אותה עת האישה מצפה לשינוי בגישתו של בעלה. "למרות שפחות התחברתי לקונספט הזה של הנישואים, הייתה בי תקווה שככל שיעבור הזמן הוא ירצה לעשות את השינוי בעצמו ויסכים שנגור יחד", הוסיפה האישה.
"עם הזמן, הבן הגדול יותר עזב את הבית, ואז גם הצעיר התגייס. באותו רגע אמרתי שאני חייבת לעשות משהו. אמרתי לו: 'עכשיו שאין אף אחד בבית, והילדים מגיעים לעיתים רחוקות, אנחנו יכולים לגור יחד'. אבל אז הוא ענה: 'לא, לא. נוח לי עם המצב הנוכחי ואני מעדיף לישון לבד'".
קראו גם:
מבחינת האישה זה היה הקש ששבר את גב הגמל. היא שאלה אותו: "אם אתה לא רוצה לחיות איתי, למה התחתנו?", ונענתה בתגובה: "חתמנו על הסכם שכל אחד נשאר לגור בדירה שלו. אם לא מתאים לך את יכולה לעזוב".
בנקודה הזאת קיבלה האישה החלטה לפרק את החבילה, וכעת לא נותר לי אלא להכין עבור השניים הסכם גירושין.
