זוג צעיר יצא לאחרונה ביוזמת הבעל לחופשה בצפון, משולבת בהרצאות בנושא דת ואמונה יהודית. אלא שבעוד האיש יצא ממנה חילוני כמו שנכנס, האישה החלה להתחזק בדת.
כתוצאה מכך התגלע ביניהם ויכוח על הימצאות חמץ בביתם במהלך ההכנות לחג הפסח והרצון לאכול חמץ בחג עצמו, והיחסים ביניהם הגיעו לסף פיצוץ. לאיזו פשרה הם הגיעו?
"עד לפני מספר חודשים היינו זוג חילוני לכל דבר. נוסעים בשבת, אוכלים במסעדות לא כשרות, הכל", סיפרה לי האישה. "יום אחד בעלי אמר לי שהוא שמע על חופשה עם הרצאות מעניינות בנושא יהדות ואולי כדאי שנלך לשמוע. הייתה לי התלבטות בעניין אבל אחרי כמה ימים הסכמתי וסגרנו את החבילה לצפון.
"במהלך השהות, העבירו לנו כמה הרצאות שממש ריתקו אותי. הבנתי שעד אז חלק גדול מהחיים שלי היו חסרי משמעות אמיתית וממש התחברתי לתכנים שהועברו על ידי הרבנים והמרצים השונים. דווקא בעלי, שיזם את החופשה הזו, פקפק מאוד ברוב הדברים שנאמרו שם".
בני הזוג חזרו לביתם, והאישה החלה להקפיד יותר על עניינים הקשורים בדת. בתחילת התהליך בעלה עוד קיבל זאת, אך בהמשך, ועם תחילת ההכנות לחג הפסח, היחסים בין השניים הפכו למתוחים. "החלטתי שהשנה אנחנו לא מכניסים חמץ לבית והתחלתי לנקות אותו ביסודיות, אבל בעלי פחות אהב את זה והיה אוכל גם במקומות שכבר ניקיתי. השיא הגיע כשהוא ראה שניקיתי את חדר השינה ובכל זאת הוא אכל על המיטה ולכלך אותה בפירורים.
קראו גם:
"שאלתי אותו למה הוא עושה לי דווקא. אז הוא ענה: 'אני לא מוכן שתשני את החיים שלי. את לא רוצה לאכול חמץ? אין בעיה. אבל זה גם הבית שלי ואני אוכל בו מה שאני רוצה'". האישה נותרה בהלם מתשובתו של בעלה והשיבה: "אני משנה את החיים שלך? אתה זה שרצית לצאת לחופשה וידעת מה תוכן השיחות, אז אל תאשים אותי. אני לא מוכנה שיהיה בבית חמץ, זה אחד האיסורים הגדולים בתורה. אתה רוצה לאכול פיתה בפסח? בבקשה, לא בבית שלנו".
לפני שהעניינים הגיעו לנקודת אל חזור, התחלנו הליך גישור. אמרתי להם שבמקום שיריבו על החמץ בביתם, ולנוכח יכולתם הכלכלית הגבוהה, עדיף שישכרו חדר בבית מלון בחג וכך יימנעו מלהגיע למצב לא נעים עוד יותר.
