האם יוחזרו הטבות המס שניתנו לתושבי באר־שבע לפני כ־20 שנה? כזכור, באותם ימים, לפני שני עשורים, אושרו בכנסת חוקי הנגב שבין היתר כללו הענקת הטבות מס בשיעור של 12 אחוז לתושבי באר־שבע, לפי גובה המשכורת.
בשנתיים שחוקי הנגב היו בתוקף, ועד שראש הממשלה המנוח, אריאל שרון, ושר האוצר דאז, בנימין נתניהו, החליטו לבטל אותם, נהנו תושבי באר־שבע מהפחתה ניכרת בשיעור מס ההכנסה שהם נדרשו לשלם. הפחתה זו התבטאה בתוספת של עשרות עד מאות שקלים למשכורת מדי חודש.
שני עשורים חלפו, ועתה עם כינון הכנסת ה־25, שוב עולה על הפרק סוגיית הטבות המס לתושבי באר־שבע: סיעת "עוצמה יהודית" דורשת במסגרת המשא ומתן הקואליציוני להחזיר את באר־שבע לרשימת היישובים שתושביה מקבלים ממס הכנסה זיכוי בשיעור של 14 אחוז.
הדרישה של אנשי "עוצמה יהודית" לא נולדה כך סתם. מתברר שבשבועות האחרונים, לקראת הבחירות לכנסת, פעל ראש עיריית באר־שבע, רוביק דנילוביץ', בנושא החזרת הטבת המס לתושבי העיר. במסגרת פעילותו זו הוא נפגש עם המועמדים מהנגב מטעם הסיעות, הציג להם את הנתונים, והעלה בפניהם את הבקשה להחזיר את הטבת המס לתושבי בירת הנגב, כמו שעוגנה בחוקי הנגב המקוריים משנת 2000.
"לשמחתנו, חבר הכנסת אלמוג כהן מסיעתו של ח"כ איתמר בן גביר הרים את הכפפה והודיע לנו על כוונתם להכניס זאת במשא ומתן הקואליציוני", אומר דנילוביץ'. "אני מודה לחבר הכנסת אלמוג כהן שנרתם למאמץ לתיקון העיוות, וקורא לכל חברי הכנסת מכל הקשת הפוליטית, קואליציה ואופוזיציה, לתמוך במהלך. זוהי משימה לאומית".
הטבות נרחבות לנגב
תזכורת: בסוף חודש מרץ 2001 אושרו בכנסת שלושה חוקים כמקשה אחת שזכו להיקרא "חוקי הנגב" והם היו עתידים להיכנס לתוקף שלושה חודשים לאחר מכן. את החוק הראשון יזם ח"כ ישראל כץ (ליכוד) ועיקרו היה מתן הטבות מס לשלוש שנים ליישובי הנגב הממוקמים מקו הרוחב של אשקלון דרומה.
לפי הצעת החוק, בעלי הכנסות של עד 15 אלף שקל בחודש ייהנו משיעורים משתנים הנעים בין 5 ל־25 אחוז, לפי מצבו הסוציו־אקונומי של כל יישוב. תושבי באר־שבע היו אמורים לקבל הטבת מס בשיעור של 12 אחוז שהוגבלה לתקרת הכנסה של 15 אלף שקל בחודש.
החוק השני היה פרי יוזמתו של ח"כ ויצמן שירי (ישראל אחת־העבודה) והוא נועד לעודד את התעשייה בנגב.
לפי החוק, מפעל תעשייה חדש שיוקם בנגב ייהנה ממענקי מדינה בשיעור של 32 אחוז מהיקף ההשקעה לעומת המענקים בשיעור של 24 אחוז שניתנו עד אז ליזמים שביקשו להקים מפעלי תעשייה באזור. החוק השלישי במסגרת חוקי הנגב היה של ח"כ יצחק סבן (ש"ס) ולפיו בני זוג שהוגדרו זכאי משרד השיכון שהחליטו לרכוש דירה ראשונה באזור הנגב, יזכו למענק מהמדינה בהיקף של 70 אלף שקל. המענק היה אמור להינתן נוסף על מענק בסכום של 60 אלף שקל שניתן אז לרוכשי דירה ראשונה בנגב.
הסכום הכללי של הטבות המס שתושבי מחוז הדרום היו אמורים לקבל במסגרת חוק הנגב עמד על כ־1.2 מיליארד שקל, קרי כמעט 2,000 שקל לכל תושב באזור. ואולם, חוק ההסדרים במשק המדינה לשנת 2002 ותוכנית החירום הכלכלית שגובשה בהמשך לאותה שנה צמצמו את הטבות המס ביותר מ־400 מיליון שקל.
בעקבות אישור חוקי הנגב המקוריים זכו תושבי באר־שבע להטבת מס מירבית של 12 אחוז, שנכון להיום שוויה עומד על כ־850 מיליון שקל. בפועל, תושב שהכנסתו עמדה על 7,000 שקל בחודש נהנה מתוספת של 840 שקל להכנסתו.
תושב שהכנסתו היתה 12,000 שקל בחודש נהנה מסכום של 1.440 שקל, ואילו תושבי שהרוויח בחודש 15,000 שקל זכה במשכורת לתוספת של 1,800 שקל.
כעבור כמה חודשים, ובגלל התוכנית הכלכלית של הממשלה, צומצמה ההטבה לכדי שמונה אחוזים, ששוויה, נכון להיום, מוערך בכחצי מיליארד שקל. "לצערנו, כעבור שנה בוטלה לחלוטין הטבה לתושבי באר־שבע, בעוד שרוב הרשויות סביב באר־שבע המשיכו ליהנות מהטבות אלה", מציין דנילוביץ'.
מחוץ לרשימה
יצוין כי תושבי יישובי הנגב הנהנים גם בימים אלה מהטבות מס לא מקבלים אותן מתוקף חוקי הנגב, שכאמור בוטלו לפני כשני עשורים, אלא מתוקף חוקים אחרים שאושרו בכנסת במהלך השנים.
ההטבות מוענקות לתושבי יישובים אלה בין שהשאר בגלל סמיכותם של היישובים לגדר המערכת עם רצועת עזה למשל, או בשל היותם מוגדרים יישובים הממוקמים באזורי עדיפות לאומית או בשל דירוגם הסוציו־אקונומי. כך למשל, נכון לשנת 2022, זכאים תושבי המועצה האזורית אשכול להטבות מס של 20 אחוז עד הכנסה מרבית של 246 אלף שקל בשנה. תושבי אופקים נהנים מהטבת מס של 18 אחוז עד הכנסה מירבית של 239 אלף שקל בשנה. בדימונה נהנים מהטבות מס בשיעור של 16 אחוז עד הכנסה מירבית של 196 אלף שקל בשנה. בירוחם עומדת הטבת המס גם היא על 16 אחוז עד הכנסה מירבית של 196 אלף שקל בשנה.
במצפה רמון עומדת הטבת המס על 18 אחוז להכנסה מירבית של 239 אלף שקל בשנה. בערד עומדת הטבת המס על 16 אחוז להכנסה מירבית שנתית של 196 אלף שקל בשנה. בנתיבות הטבת המס היא בשיעור של 16 אחוז ותקרת ההטבה השנתית היא 208 אלף שקל. באר־שבע, כאמור, אינה נכללת ברשימת היישובים האלה ותושביה אינם זכאים נכון לעכשיו לשום הטבת מס.
הצעת חוק בדבר הטבת מס בשיעור של 14 אחוז עד תקרת הכנסה חודשית של 15 אלף שקל, תקרה שנקבעה לפני שני עשורים במסגרת חוקי הנגב, עשויה להניב לתושבי באר־שבע תוספת מירבית לנטו של 2,100 שקל.
חלוקה לא הוגנת
"החזרת הזיכוי של 14 אחוז במס הכנסה לתושבי באר־שבע היא לא פחות מבשורה אדירה לתושבי העיר", אומר השבוע ל"ידיעות הנגב" ח"כ אלמוג כהן (עוצמה יהודית). "אחת הסוגיות הגדולות בין הרשויות המקומיות למדינה נוגעת לשאלה אילו יישובים יזכו להיכנס לרשימה שמעניקה זיכוי במס הכנסה. תושבים שמתגוררים ביישוב מתוך רשימת היישובים שנקבעת מדי שנה על ידי הממשלה זכאים לזיכוי במס הכנסה על מה שמוגדר 'הכנסה מיגיעה אישית', שזה כולל משכורת, פנסיה, הכנסה מעסק לעצמאים, תשלומים מקופות גמל, מענק פרישה ועוד".
איך הנושא הזה יבוא לידי ביטוי במישור הפרלמנטרי?
"את כל זה אנחנו דורשים במשא ומתן. כחלק מהמאבק ביוקר המחייה, שאותו אנחנו מנהלים, יהיה להכניס את העיר באר־שבע לאחת מהערים שזכאיות להטבת המס. זה יוביל משמעותית להגירה חיובית לעיר".
לא רק בקואליציה מתכוונים לעסוק בסוגיית הטבות המס לתושבי באר־שבע. "נושא הטבות המס לתושבי באר־שבע הוא נושא שגם אעסוק בו בכנסת הקרובה", מציינת ח"כ יסמין סאקס פרידמן (יש עתיד), תושבת באר־שבע, "כאשר מנתחים את מפת הטבות המס, נראה כי החלוקה לא תמיד הוגנת".
למה הכוונה?
"יישובים שהם נמצאים באשכול סוציואקונומי 9 מקבלים הטבות מס לעומת באר־שבע שאינה מקבלת כלל. הנגב הוא העתיד ובאר־שבע כעיר מטרופולין חייבת להמשיך לגדול ולהתפתח. אנו חייבים לעודד תושבים נוספים לבוא ולגור בה".
סביר להניח שהחזרת הטבות המס לבאר־שבע תהיה כרוכה במימון מתקציב המדינה.
"אני חושבת שדרושה חשיבה מחודשת. אני מבינה את המגבלה הכספית, אך אולי אם יחלקו מחדש יורידו מעט אחוזי הטבה מיישובים מבוססים ויוסיפו לעיר כמו באר־שבע, זה ייצור איזון".
לדברי ד"ר אסתר לוצאטו, יו"ר עמותת "ישראל למען הנגב" ומנכ"לית ובעלים ב"קבוצת לוצאטו", "השבת חוקי הנגב היא צעד חשוב וחיוני לקידומו של הנגב בכלל ובדגש על באר־שבע, בירת הנגב. על הממשלה הנכנסת לקדם ביתר שאת את החזרת חוקים אלה, ובכלל זה את הטבת המס לתושבי באר־שבע".
עוד היא מציינת, "יש כמובן מקום להמשיך ולהעניק את הטבות המס גם לתושבי הערים השכנות, אולם בלי לפגוע בבאר־שבע. באר־שבע היא הקטר המוביל של האזור כולו. בלי באר־שבע חזקה ואיתנה אין נגב חזק. כזכור, השנים בהן חוקי הנגב היו בתוקף היו השנים הטובות ביותר להתפתחותה של באר־שבע ואז גם היה הגידול המשמעותי ביותר במספר התושבים. התפתחות הנגב למטרופולין עוצמתי שבירתו היא באר־שבע היא אינטרס של תל־אביב וגוש דן לא פחות משהיא אינטרס של באר־שבע והנגב. בלי זה תל־אביב וגוש דן יקרסו אל תוך עצמם".
עזרה מכובדת מהמדינה
ואיך הטבת המס משפיעה על התושבים? "אני ואשתי היינו זוג צעיר כאשר חוקקו את חוקי הנגב בשנת 2001. נשואים ארבע שנים עם ילד בן שנתיים, דירה חדשה ומשכנתא", מספר השבוע תושב באר־שבע שנהנה מהטבת המס שניתנה לתושבי במסגרת חוקי הנגב.
"בזכות החוק של ישראל כץ, שמשמעותו הטבות המס שניתנות עבור הכנסות של עד 15 אלף שקל בחודש, אשתי ואני, זוג שכירים מהמעמד הבינוני מינוס, נהנינו מתוספת של 1,300 שקל בחודש. הסכום הזה היווה 52 אחוז מהתשלום החודשי של המשכנתא, כך שזו הייתה עזרה כספית מאוד מכובדת מצידה של המדינה.
"ולא רק אנחנו ועוד אלפי זוגות צעירים נהנו מההטבה הזו, אני זוכר שבמשך השנתיים שחוקי הנגב היו בתוקף, באר־שבע זכתה לפריחה אדירה. אלפי דירות שנבנו בשכונות החדשות נווה זאב ורמות ונרכשו על ידי זוגות צעירים שיכלו להתחייב למשכנתה הודות להטבת מס, ובמקביל, היקף הקניות בעסקים בעיר גדל בצורה משמעותית מה שחיזק את העסקים המקומיים".
ומה קרה כשהממשלה הודיעה על ביטול ההטבה?
"ביטול חוקי הנגב שנתיים לאחר מכן בגלל המציאות הכלכלית באותם ימים, ישראל הייתה אחרי מבצע 'חומת מגן', גרמה לאכזבה רבה בקרב התושבים, וכמובן לפגיעה בכיס. הירידה בהיקף רכישת אלפי דירות חדשות שנבנו באותה תקופה גרמה לכמה חברות בנייה בבאר־שבע לקרוס כלכלית, כאשר גם רוכשי דירות נקלעו לקשיים בגלל היעדר הכנסה שנבעה מחוק הנגב שכן רבים מרוכשי הדירות בנו על החוק הזה כאשר הם לקחו את המשכנתא".
איך נערכתם למצב החדש?
"אני זוכר שהמצב הכלכלי הזה גרם באופן טבעי לי ולאשתי לעשות חישוב מחדש, כמו גם לרבים מחבריי הצעירים, שעיקרו צמצום בהוצאות החודשיות, מה שגרם בעקיפין גם לפגיעה בעסקים המקומיים בגלל הירידה בהיקף הקניות.
"מאז ביטול חוק הנגב אני סבור שיש אפליה גדולה באזור", מסכם אותו תושב. "מבחינתי, זה לא צודק שיישוב מבוסס כמו מיתר יזכה להטבות מס ואילו באר־שבע לא. אני גם חושב שאם מעניקים הטבות מס ביישובי הפריפריה כמו דימונה, אופקים, נתיבות, ועוד, אפשר וצריך שגם תושבי באר־שבע ייהנו מהטבה דומה".
המרכז החדש
"אני מאמין שצירופה של באר־שבע למפת היישובים הזכאים להטבות מס", אומר יוהן אטלן, מנכ"ל מועצת הנגב, "תסייע לתושבי אזורים אחרים ברחבי הארץ לקבל את ההחלטה הנכונה לעבור להתגורר בעיר. ההחלטה תסייע במאמצי המדינה לבסס את מעמדה של העיר כמטרופולין דרומי משגשג ואת מעמדו של הנגב כולו כאזור ביקוש שמציע איכות חיים גבוהה. חשוב להבין שפוטנציאל הצמיחה הגדול ביותר באזור נמצא בפיתוחם והתחדשותם של המרחבים העירוניים' ועל כן חיזוקה של העיר באר־שבע משמעותו חיזוק האזור כולו".
לדברי אטלן, מדינת ישראל עומדת בפני אתגר הכפלת אוכלוסייתה תוך 30 שנה. "בשנים הקרובות נהפוך לאחת מן המדינות הצפופות בעולם, ולבעיית הפקקים ולמשבר הדיור המתמשך במרכז יתווספו אתגרים רבים שיביאו להמשך הפגיעה באיכות חייהם של תושבים רבים. לכן, העתיד של המדינה נמצא קודם כל בחיזוק צמיחתן הדמוגרפית של הערים באזור הגדול והדליל ביותר במדינה. אם מדינת ישראל חפצת חיים, היא חייבת לשנות את סדרי העדיפויות ולפעול היום כדי לסייע ככל שניתן ולהאיץ את הפיכתה של באר־שבע למרכז חדש בישראל. לכן הגיע הזמן 'להחליף תקליט' ולהבין שאף אחד לא עושה טובה לנגב. נגב חזק משמעותו מדינת ישראל משגשגת והיוזמה להחזרת הטבות המס לבירת האזור היא יוזמה מבורכת ואף מחויבת המציאות, ואני בהחלט מקווה שהיא תתממש".
"תחושת אפליה קשה"
בנגב סבורים כי החזרת ההטבות תמנע הגירה שלילית בקרב אוכלוסיות צעירות שמעדיפות להתגורר בערים שמעניקות הטבות. דגנית דהן, פעילה חברתית ומפעילת גמ"ח בבאר־שבע, אומרת כי "לדעתי האישית, ההצעה להחזיר את חוקי הנגב, ובראשן את הטבות המס לתושבי באר־שבע, מבורכת מאוד. אוכלוסיית העיר מתמודדת עם לא מעט קשיים כלכליים ועם העלייה בהוצאות השוטפות ועם יוקר המחייה בכלל. כיום ישנן משפחות, אשר אני מלווה ומסייעת להן, שבהן שני בני הזוג עובדים ועדיין מתקשים לכלכל את משפחתם בצורה מכובדת. ישנן משפחות עובדות אשר מתקשות אפילו להניח אוכל על שולחנן ונאלצות לחיות בצנעה, בקשיים ואפילו תחת הלוואות כבדות וילדיהן חיים בתחושה של חוסר וצמצום".
בנוסף לכל זה, היא אומרת, "תושבי באר־שבע נמצאים בתחושת אפליה קשה, שכן מרבית היישובים העוטפים את העיר כן נהנים מהטבות מס והקלות שונות. הדבר גורם להגירה שלילית בקרב אוכלוסיות צעירות שאין להן עוגן לעיר ואשר מעדיפות לבנות את ביתם בערים סמוכות אשר מעניקות את הטבות המס האלה והדבר מאפשר להן הקלה וחיים בכבוד".
היא מאמינה כי החזרת חוקי הנגב והטבות המס לתושבי באר־שבע "יחזקו את העיר בצורה משמעותית מאד, יסייעו למשפחות ולזוגות צעירים, יסייעו לשגשוג וקידום הכלכלה בעיר ולחיזוק העסקים, גם בשל חיזוק יכולת הקנייה של התושבים. בכך, עם הנעת הכלכלה, גם המדינה תהנה עקב שיפור והגדלת היקף המסחר בעיר".
עוד היא אומרת: "אני מאוד מקווה שחוקי הנגב והטבות המס יוחזרו ומאד אשמח, שבעקבות זאת הרבה משפחות שהיום נמצאות בקשיים יחזרו לעמוד על הרגליים, לשגשג ולחיות בכבוד".
ליאור טורג'מן, יזם ופעיל חברתי מבאר־שבע, מציין כי "אני יליד באר־שבע. לפני כ־21 שנים, כשהייתי בן 26, רכשתי דירה יחד עם אחי הצעיר ממני בשנה. נשמע כמו מדע בדיוני? אנחנו וחברים שלנו קיבלנו מתנה שנקראת 'חוקי הנגב'. סדרת הקלות, הלוואות ומענקים לפי אזורים, ובעזרת זאת בעצם חיזקו את הנגב ובאר־שבע מבחינת אוכלוסייה צעירה. בעצם היה מדובר כאן בסוג של התחייבות לעיר של האוכלוסייה הצעירה למשך תקופת המשכנתא. בעצם גם הביעו בכך אמון בעתיד המקום ובחרו בו כמוני כביתם וכמקום בו יוולדו ילדיהם. היום, לאחר יותר מ־20 שנים, מי שרכש אז דירה בזכות המענקים והתנאים שהקלו עלינו, אנחנו בעלי דירות. אני יכול להעיד על עצמי שזו היתה ההשקעה הכספית הכי טובה שעשיתי. ביחד עם כל ההיי־טק שמגיע והתעשייה הצבאית, נהיה אבן שואבת לעומס במרכז ושיקול כבד בבחירת העתיד והמגורים".
