המדד החדש של משרד האנרגיה והתשתיות שפורסם השבוע ומציג את סך פרטי הפוטנציאל ברשויות המקומיות ואת שיעור מימוש פוטנציאל זה, מצביע על כך, שעל אף שבאזור הנגב השמש קופחת על הראש ברוב ימי השנה, הרי שפוטנציאל ייצור מתחדשת אנרגיה מתחדשת בערי הנגב ובמועצות האזוריות בה הוא נמוך בהשוואה לשאר אזורי הארץ.
על פי נתוני המדד, אף רשות מקומית מאזור הנגב אינה נכללת בין עשר הרשויות המקומיות המובילות באחוזי מימוש פוטנציאל ייצור אנרגיה מתחדשת. בניכוי המועצות האזוריות בארץ מדורגת מיתר במקום החמישי בטבלת העיריות והמועצות המקומיות המובילות במימוש הפוטנציאל, כאשר מתוך יכולת להפקת 21,709 קילו וואט, עומד היקף מימוש ייצור האנרגיה המתחדשת על 7,629 קילו־וואט, קרי מימוש פוטנציאל בשיעור של 35 אחוז
"משפחות רבות שבנו בית בכרמית בשנים האחרונות", מספרים גורמים במועצה, "ארגנו קבוצות רכישה של פאנלים סולאריים והזוילו עלויות. כיום על גגות רבים בישוב ניתן לראות כי יש פאנלים סולאריים".
במצפה רמון שיעור מימוש הפוטנציאל נמוך ועמוד על 30 אחוז, כאשר מתוך פוטנציאל של 8,484 קילו וואט עומד שיעור ההספק המותקן לייצור אנרגיה מתחדשת על 2,535 קילו וואט
משתרכים מאחור
מפילוח נתוני משרד האנרגיה והתשתיות עולה כי שיעור מימוש הפוטנציאל לייצור אנרגיה מתחדשת בערי הנגב הוא נמוך ביותר בהשוואה לשיעור המימוש באזורי מרכז וצפון הארץ. כך למשל, בנתיבות שיעור המימוש עומד על כ- 21 אחוז, בבאר שבע- 20 אחוז, בערד- 19 אחוז, אופקים -11%, דימונה 10%, ואילו ברהט מדובר רק על כ - 3 אחוזים.
בקטגוריות המועצות האזוריות בנגב , ברמת הנגב עומד שיעור המימוש על כ-23 אחוז, ואחריה שדות נגב (21%) בני שמעון ואשכול (17% אחוז כ"א) ותמר עם 6 אחוז.
גיבוש תוכניות
בתגובה לפניית "מיינט באר שבע והנגב" נמסר ממשרד האנרגיה והתשתיות: "המדד מתייחס למבנים דו שימושיים כמו גגות של מבני מגורים, מבני תעשייה, חקלאות ומאגרי מים, ולא לשטחים פתוחים או שדות לעיהם הוקמו מתחמים של פאנלים סולאריים. באופן יחסי הנתונים אכן מצביעים על כך ששיעור מימוש הפוטנציאל בנגב לייצור אנרגיה מתחדשות הוא נמוך ביחס לשאר אזורי הארץ, מאחר ובאזור הנגב גם ממוקמים פחות מבנים שעליהם ניתן להקים מתקנים לייצור אנרגיה מתחדשת".
קראו גם:
במשרד האנרגיה והתשתיות הדגישו כי נתוני המדד משמשים ככלי עבודה שבאמצעותו הן תוכלנה לזהות באיזה מהמגזרים ברשות (מגורים, תעשייה, חקלאות, תעסוקה, מסחר ומבני ציבור) קיים פוטנציאל רב להקמת מתקנים לייצור אנרגיות מתחדשות, אך הוא לא ממומש.
במשרד האנרגיה והתשתיות גם ציינו כי בשנה האחרונה קידמו צעדים לעידוד מימוש אנרגיה מתחדשת ולהסרת חסמים בתחום. בין היתר מדובר בביטול הדרשיה להצגת טופס 4 כתנאי לחיבור מערכות סולאריות, חיוב ייצוראנרגי מתחדשת בבנייה חדשה, פטור מהיטלים והיתרים להצללות וקירויים סולאריים, פטור מהיתר למתקני אנרגיה מתחדשת על מאגרי מים ועידוד הקמת מתקני אגירת אנרגיה.
"משרד האנרגיה והתשתיות". כך נמסר, "רואה בשלטון המקומי שותף מרכזי במעבר למשק אנרגייה מקיים והשגת יעדי הממשלה לאנרגייה מתחדשת, תחבורה חשמלית, התייעלות באנרגיה והפחתת פליטות.
"המדד מהווה צעד משמעותי נוסף בתוכנית האסטרטגית של המשרד לבניית יכולות ברשויות המקומיות לגיבוש תוכניות פעולה למעבר לאנרגיה מקיימת".
גג סולארי: כך זה עובד
התקנת מערכות סולאריות על גגות של בתים פרטיים הפכה בשנים האחרונות לתופעה רחבת היקף. הקמת מערכת סולארית נחשבת להשקעה רווחית בטווח הארוך ולהכנסה פסיבית לא רעה בכלל. אך ההשקעה הראשונית עבור הצרכן היא לא קטנה. המחיר שמשלם הלקוח תלוי במספר פרמטרים: שטח הגג שבבעלותו והיכולת של החברה לפרוס בתוכו כמה שיותר קולטנים בפריסה אפקטיבית יותר, גובה הגג. הכיוון שלו וצריכת החשמל במשק הבית שבו מותקנים הפאנלים. ישנם מקרים בהם גגות מוצלים לא ייחשבו כמקום טוב להתקנת פאנלים סולאריים.
התקנה על גג של בית פרטי תעלה במקרה של גג קטן כמה עשרות אלפי שקלים ויכולה להגיע גם להשקעה של 100 אלף שקל. כיום ישנן בשוק חברות שמבצעות את התקנת המערכת על גגות של בתים. לאחר האישורים הנדרשים, מגיע לבית בודק של חברת החשמל כדי לאשר את ההתקנה. בבתים מותקן מונה דו כיווני והמערכת מחוברת לרשת החשמל הארצית. במילים פשוטות יותר חברת החשמל קונה כצרכן את החשמל שהוא מייצר בעזרת הקולטנים. ההערכה היא כי ההשקעה הכספית אמורה לחזור לצרכן בין חמש עד שש שנים במקרה הטוב לתשע שנים במקרה האיטי יותר, ולאחר מכן הוא כבר אמור להרוויח.
