ה"קול הקורא" שפרסם לפני כשבועיים משרד הבריאות להקמת בית חולים שני בבאר שבע, אשר ייקרא על שמו של נשיא המדינה המנוח, שמעון פרס ז"ל, היה אמור להיות בבחינת זריקת עידוד לתושבי הנגב. במשך שנים עולה שוב ושוב מצוקת האשפוז בבית החולים "סורוקה", בית החולים היחיד בכל אזור הנגב, המשרת למעלה ממיליון נפש.
במקביל, גם אי אפשר להתעלם מהפערים בשירותי הבריאות הניתנים לתושבי הנגב בהשוואה לאלה הניתנים לתושבי מרכז הארץ. זמני ההמתנה לניתוחים או לטיפולים על ידי רופאים מומחים בנגב ממושכים לאין שיעור מאלה שבמרכז הארץ.
לכאורה, אמורה התוכנית להקמת בית חולים שני בבאר שבע, שמן הסתם יקל על העומס שמוטל במשך עשרות שנים על בית החולים סורוקה לזכות לתמיכה גורפת, אך מתברר עתה שיש גם מי שלא ממהר לברך על המוגמר.
"הקול הקורא הזה", אמר ל"ידיעות הנגב", פרופ' נדב דוידוביץ', ראש בית הספר לבריאות הציבור באוניברסיטת בן גוריון ומראשי קואליציית ארגוני הבריאות בנגב, "הוא בבחינת מריחת זמן. אחרי מאבק של שנים הצלחנו להביא החלטת ממשלה עוד בשנת 2014 לחיזוק מערכי הבריאות בנגב, כולל הקמת בית חולים נוסף. עד עכשיו כלום לא קרה".
"גרירת הרגליים בנושא הזה היא מרתיחה. בית החולים סורוקה הוא בית חולים מעולה, שצריך לחזק אותו, אבל בשלב מסוים הוא יגיע לקצה גבול היכולות שלו מבחינת מספר המיטות שיהיו בו. זו פשוט שערורייה. הקמת בית חולים שני תיקח בין שש לעשר שנים ואפילו לא יצאו עדיין למכרז להקמתו. מתחילת הדרך, משרד האוצר הוא זה שמעכב את קידום הפרויקט הזה".
המדינה גוררת רגליים
בקואליציית ארגוני הבריאות בנגב כבר רוקמים את הצעד הבא בדמות הגשת עתירה לבג"צ נגד המדינה על הסחבת, לטענתם, בהקמת בית החולים החדש.
"הכוונה שלנו", מציין פרופ' דוידוביץ', "היא לעתור לבג"צ בדרישה שהמדינה תצא לדרך ולא תגרור רגליים בנושא הזה. כל פעם מורחים אותנו. צריך לצאת למכרז כמה שיותר מהר. אין סיבה להתמהמה".
"מיקומו של בית החולים כבר הוכרע. עוד בשנות התשעים הוחלט כי בית החולים השני בנגב יוקם בצומת להבים. היו תוכניות, אבל הפרויקט ההוא נגנז, ולפני ארבע שנים הוחלט על הקמת בית חולים שני בבאר שבע. עכשיו צריך לצאת למכרז".
"נדרש פה תהליך מסודר. לא מדובר רק בהקמת בית חולים. צריך להכשיר כוח אדם, יש לבחון את שיתופי הפעולה עם סורוקה. מדובר בפרויקט שמוסכם על כולם שיש להקימו, אבל במציאות כבר חלפו יותר מארבע שנים מאז הממשלה קיבלה החלטה בנושא ואפילו אין עדיין מכרז".
פרופ' דוידוביץ' אומר בצער כי אין זו ההחלטה היחידה בתחום מערכת הבריאות בנגב שלא מומשה במלואה. "בשעתו גם התקבלו החלטות באשר לחיזוק מערך האמבולנסים בנגב ותיגבור תחנות טיפות חלב והתפתחות הילד באזור, אבל גם החלטות אלה מומשו רק בחלקן".
"סחבת מיותרת"
ח"כ מאיר כהן ('כחול-לבן'), משמש בשנה האחרונה כיו"ר ועדת המשנה של ועדת הבריאות והרווחה של הכנסת לסוגיית פערי הבריאות בנגב. "חשוב להדגיש", אומר ח"כ כהן ל"ידיעות הנגב", "כי ההחלטה על הקמת בית חולים נוסף בנגב התקבלה על ידי שרת הבריאות יעל גרמן ושר האוצר יאיר לפיד, שכיהנו בממשלה הקודמת".
"למרבה הצער, חלפו כבר ארבע שנים מאז אותה החלטה ואבן אחת לא הונחה בבניין בית החולים החדש. זו סחבת מיותרת ובראייה אחרת של הממשלה את הנגב היינו יכולים להיות היום כבר עמוק בתוך הקמת הפרויקט".
ח"כ כהן מצהיר כי הקמת בית חולים נוסף בנגב מוגדר בעיניו כפרויקט לאומי, ואם מפלגתו תרכיב את הממשלה הבאה, הוא יהיה הפרויקט הראשון שיקבל עדיפות ממשלתית יחד עם הקמת שדה תעופה אזרחי שני בנבטים.
"כיום חיים בנגב יותר מ־600 אלף תושבים ובריאותם נופלת על כתפיו הרחבות של בית החולים סורוקה. העובדה, שמחד, הוא אינו מתוקצב באופן ראוי, ומאידך, מספר התושבים בנגב נמצא בעלייה מתמדת, יובילו בסופו של דבר לפגיעה חמורה בשירותי הבריאות בדרום".
מציאות קשה?
"חשוב להדגיש שני דברים מרכזיים. האחד הוא שכבר היום חייב משרד הבריאות להיערך לפתיחת בית החולים וליצור הכשרה ותקינה של רופאים באופן ספציפי לבית החולים החדש. בכך נמנע מתופעת הקניבליזם הרפואי שראינו עם פתיחת בית החולים 'אסותא' באשדוד. הדבר השני הוא, שעד שייפתח בית החולים החדש יש לתקצב את בית החולים 'סורוקה' בכ־100 מיליון שקל בשנה".
מדוע זה לא קורה?
"כיום סורוקה אינו מתוקצב ישירות על ידי משרד הבריאות מאחר שהוא אינו בית חולים ממשלתי. זו ראייה מוטעית, שכן בית החולים שייך ל'כללית', אבל הוא למעשה בית החולים היחיד בנגב, וזה הנתון שצריך להיות מרכזי בחישוב נוסחת התקצוב שלו".
לא עומדים בזמנים
סיפור הקמתו של בית חולים שני בנגב בכלל, ובבאר שבע בפרט, החל בשנת 2014 כאשר הממשלה החליטה לאשר את הצעתם של שר האוצר דאז, יאיר לפיד, ושרת הבריאות דאז, יעל גרמן, להקים בנגב בית חולים ציבורי נוסף על בית החולים סורוקה.
הרקע לאותה החלטה היו הפערים בשירותי הבריאות בין הנגב למרכז הארץ והתחזית לגבי גידול האוכלוסייה באזור, בעיקר נוכח הקמת קריית ההדרכה (עיר הבה"דים) בצומת הנגב ומעבר צה"ל דרומה. ההחלטה התקבלה אז בעקבות המלצה של ועדה ציבורית שדנה בשיפור שירותי הבריאות בנגב, בראשות מנכ"ל משרד הבריאות דאז, פרופ' ארנון אפק והיא נתמכה גם על ידי מנכ"ל משרד ראש הממשלה דאז, הראל לוקר.
לימים התברר כי החלטות לחוד ומציאות לחוד. בהחלטת הממשלה נקבע כי מכרז להקמת בית חולים שני בנגב יפורסם עד חודש ספטמבר 2016. הוקמה אמנם ועדת היגוי, אך זו לא הגיעה להכרעות בנושא התקציב להקמת בית החולים ואופן הפעלתו של הפרויקט. בחודש ינואר 2017, קרי לפני למעלה משנתיים, הכריז אז סגן שר הבריאות, יעקב ליצמן, כי אבן פינה תונח בתוך שלושה חודשים. גם זה לא קרה.
על פי התוכניות, צפוי בית החולים החדש בבאר שבע, שעלות הקמתו נאמדת בכמיליארד שקל, לפעול בשנת 2025, אבל מתברר כי עד עתה עדיין לא ברור באיזו מתכונת הוא יופעל - ציבורית או ממשלתית.
אופטימיות זהירה
בית החולים החדש אמור לקום בסמוך למחלף שרה, ממזרח לכביש 40 ומצפון לכביש 25, במסגרת פרויקט הקמת קריית הביוטק והמחקר.
"הקמת בית החולים", אמר מנכ"ל משרד הבריאות, משה בר סימן טוב, עם פרסום הקול הקורא, "זה לא צעד פשוט. זה מהלך אדיר שמכיל בתוכו המון מורכבויות והיבטים. הנושא מצריך שיתופי פעולה רוחביים בין עשרות גורמים וה'קול קורא' לציבור הוא צעד נכון בתהליך. אני סבור שבעבודה נכונה נוכל לחנוך את בית החולים בעוד כחמש שנים".
סגן שר הבריאות, יעקב ליצמן, הוסיף כי "זו בשורה היסטורית לנגב וצעד של ממש בצמצום הפערים בשירותי הרפואה בפריפריה". גם ראש עיריית באר שבע, רוביק דנילוביץ', בירך על המהלך וציין כי "מדובר בעוגן משמעותי שישפיע לטובה על בריאותם של תושבי הדרום. אני רואה בכך גם הזדמנות גדולה לעיר באר שבע ליצור סביב המרכז הרפואי החדש תשתית כלכלית".
בקואליציית ארגוני הבריאות בנגב לא מתרשמים מאותה אופטימיות באשר להקמת בית החולים החדש. הקול הקורא שפורסם בשבוע שעבר במטרה לפנות לבעלי עניין המעוניינים לקחת חלק פעיל בהקמת בית החולים ולבחון אפשרויות שונות להקמה ולהפעלת בית החולים, כך הם טוענים, נועד רק למשוך זמן. מה גם שמדובר עתה בתקופת בחירות ולא ברור מה יהיה גורלו של הפרויקט לאחר שתקום ממשלה חדשה.
"בסורוקה חסרות מיטות"
לטענה הזו, אגב, יש סימוכין בספר הפרויקטים לארבע השנים הקרובות שפרסם לפני כשבועיים משרד ראש הממשלה, בו מצוין מפורשות כי טרם נקבע אומדן עלויות ההקמה של בית החולים החדש בבאר שבע, גם לא נקבע עדיין צפי להתחלת ההקמה וגם לגבי הבעלות על בית החולים טרם התקבלה החלטה.
"משרד האוצר", מציין פרופ' נדב דוידוביץ', "מנסה למנוע בגופו את הקמת בית החולים, למרות החלטת הממשלה מלפני ארבע שנים, כדי שחס וחלילה לא תהיה עלייה בהוצאה הציבורית לבריאות. הקמת בית חולים בסדר הגודל הזה לוקחת כמעט עשר שנים. לאור הגידול באוכלוסיית הנגב, אין זמן לבזבז".
ד"ר איתן חי־עם, לשעבר מנהל בית החולים סורוקה, שכיהן לאחר מכן כמנכ"ל משרד הבריאות, מכיר את סוגיית הקמת בית החולים השני בנגב בשני הכובעים אותם חבש באותם תפקידים.
"בית החולים סורוקה", הוא אומר ל"ידיעות הנגב", "מגיע לאופטימום בכל הקשור למספר המיטות שבו. ללא ספק יש צורך במספר רב יותר של מיטות ובמצב הקיים, בית החולים סורוקה לא יוכל לגדול יותר".
בשעתו הביעו בכירי סורוקה, כולל מנהלים לשעבר, התנגדות להקמת בית חולים נוסף באזור. איך אתה כמנהל לשעבר רואה את זה?
"תחרות בין בתי חולים היא תמיד בריאה. הקמת בית חולים נוסף תיתן מענה למצוקת האשפוז. עובדה היא שבסורוקה חסרות מיטות. יש גבול ליכולת האשפוז בסורוקה".
מן הסתם, להקמת בית חולים שני גם יש ערך מוסף ברמה הלאומית?
"בוודאי. במצב שלנו, הקמת בית החולים יכולה רק לתרום. תוספת מיטות תשפר את מצוקת האשפוז. היום אנחנו נמצאים בתחתית דירוג מיטות האשפוז לנפש. הפעלת בית חולים נוסף תשפר את מיקומנו בנושא הזה וגם תצמצם את הפער בשירותי הבריאות בין הפריפריה למרכז. צריך לזכור גם שבית חולים חדש יספק מקומות תעסוקה לאלפי אנשים".
ממשרד הבריאות נמסר בתגובה: "המשרד מחויב לפתיחת בית חולים חדש בבאר שבע ופועל באופן נחוש להקמתו. נמשיך למימוש החזון יחד עם כל הגורמים הנוגעים בדבר ונפעל לפרסום מכרז בנושא בהקדם האפשרי על מנת לעמוד בלוחות הזמנים הנדרשים. הקול הקורא הוא הזדמנות עבור הארגונים החברתיים להביע עמדה מקצועית ומנומקת, ואנחנו מצפים גם מהם לשתף פעולה בתהליך".
לחזק את הקיים
ד"ר שלומי קודש, מנהל בית החולים סורוקה, אמנם אינו מתנגד להקמת בית חולים נוסף בבאר שבע, אך באותה נשימה הוא גם גורס כי "חשוב שזה ייעשה בצורה הנכונה, תוך תשומת לב לכל המשאבים הנדרשים".
"ברור שצריך להוסיף שירותי רפואה בנגב. החשש הוא שיקרה מה שקרה עם הקמת בית החולים 'אסותא' באשדוד, כאשר כוח רפואי נשאב מבתי חולים אחרים. אנחנו רוצים שהשירות הרפואי ישתפר, ולשם כך צריך להוסיף כוח אדם איכותי. בתכנון הקמת בית החולים החדש יש לקחת זאת בחשבון. את שיפור שירותי הרפואה בנגב אפשר לעשות בשיטות שונות".
יש מי שטוען שסורוקה כבר הגיע לקצה גבול היכולת שלו?
"לנו יש תוכנית לטווח הקצר, ואם יינתן לנו תקציב מתאים, נוכל לשפר את השירות בסורוקה ולהגדיל אותו. אני לא מתנגד להקמת בית חולים נוסף, אבל מצד שני, צריך לשפר את השירותים הרפואיים לפני שאותו בית חולים יפתח את שעריו בעוד כעשור. בינתיים צריך לחזק את סורוקה. גם להכשיר כוח אדם רפואי לוקח שנים. את ההיערכות לבית חולים נוסף יש להמשיך בנפרד".
מן הסתם תהיה תחרות בין שני בתי החולים?
"אם יבנו את בית החולים הנוסף בצורה מושכלת, אז לא צפויה תחרות ויינתנו שירותי רפואה על פי הצרכים הנדרשים. הזמינות לשירותי בריאות תשתפר".
ממשרד האוצר נמסר בתגובה כי "לא נתייחס לנושא".
