מה עובר על בעל עסק שעמל שנים על הקמתו ומתפרנס ממנו, ולעיתים גם בני משפחתו, כשהוא מגיע בבוקר לעסק ומגלה אותו שרוף וחרוך, וריח של עשן עולה ממנו. מה קורה כשבאישון לילה מתקשרים אליך ומודיעים לך להגיע בדחיפות לחנות או לסניף, ומול העיניים מתגלה מראה קשה ומחריד.
4 צפייה בגלריה
הצתת בתי עסק בעיר. "בעל עסק שלא מוכן לשלם דמי חסות, מבעירים לו את החלום"
(הרצל יוסף, פרטי)
פחם שחור מכסה כל חלקה טובה, הציוד התכלה, המכשירים החשמליים נשרפו כליל, וכל שנותר הוא להזעיק את צוותי הכיבוי והמשטרה. הסצנות האלה לא לקוחות מסרטים אלא מחיי היום יום של תושבי הנגב. עוד הצתה ועוד אירוע קשה, הפכו את בעלי העסקים לאובדי עצות, כשתחושת פחד מלווה אותם.
גושי פחם
יום רביעי בשבוע שעבר, סמוך לשעה 21:00, שני בני מיעוטים רעולי פנים, מצוידים באלות ובחומר דליק, נכנסים לקונדיטוריית "מרטין" ברחוב אברהם אבינו בשכונה ד' בבאר־שבע. השניים מאיימים על עובדי הקונדיטוריה, שבדיוק עמדו לסגור את המקום בתום יום עבודה, וכמה דקות אחר כך השליכו את החומר הדליק פנימה אל תוך הקונדיטוריה.
איש מהעובדים אומנם לא נפגע, אך למקום נגרם נזק רב, הן לרכוש והן למוצרי המאפה שהפכו מיד לגושי פחם שרופים.
"הרקע למעשה הזה לא ברור לנו", אומר השבוע ל"ידיעות הנגב" מנהל הסניף של קונדיטוריית "מרטין" שהוצת, ישראל סקורי. "אין לנו שום מידע או דרישה לתשלום מגורם כלשהו. אין לנו גם מושג מי עומד מאחורי ההצתה הזו. אנחנו ממתינים לתוצאות חקירת המשטרה".
מה התחושות במצב כזה?
"מצד אחד, יש תחושה מעורבת של כעס ותסכול מהמקרה הנורא הזה. מצד שני, אנחנו נפעמים מהציבור שהגיע לתמוך בנו, לא רק מבאר־שבע אלא מכל רחבי הארץ. אנחנו חזקים ומחוזקים מכל התמיכה הזו. רק שיתפסו את המעורבים בביצוע המעשה הזה כדי שנוכל להיות שקטים ושמקרים כאלה לא יחזרו על עצמם".
על פי החשד, הצתת הקונדיטוריה המוכרת הייתה איתות מצד גורמים עברייניים שדורשים לגבות דמי חסות (פרוטקשן) מבעלי המקום. בשלב זה טרם נעצרו חשודים במעשה. ממשטרת מרחב נגב נמסר ל"ידיעות הנגב", "מיד עם קבלת הדיווח במוקד המשטרה בדבר הצתת בית העסק, הגיעו שוטרים למקום ופתחו בחקירת הרקע ונסיבות האירוע. אנו רואים בחומרה כל מעשה אלימות ובריונות באשר הוא ונמשיך לפעול בכל האמצעים העומדים לרשותנו במטרה להגיע לחקר האמת ומיצוי הדין עם המעורבים".
מי אחראי?
הצתת קונדיטוריית "מרטין" היא עוד חוליה בשרשרת של הצתות של בתי עסק בבאר־שבע על רקע של גביית דמי חסות מבעלי העסקים. תופעת הפרוטקשן אומנם אינה חדשה וקיימת כבר לא מעט שנים באזור, אך דומה שאחרי הפוגה מסוימת שוב מתרחשים אירועי הצתה של עסקים, בהם חנויות, מסעדות ומוסכים, על רקע של דרישתם של גורמים עבריינים לגבות דמי חסות מבעלי העסקים.
יצוין כי גם במשטרה וגם בנציבות כבאות והצלה לא ממהרים לשתף בנושא הזה. "בכל מה שקשור להצתות יש לפנות למשטרה", נמסר מנציבות כבאות והצלה. "כבאות והצלה כגורם מקצועי מעבירה למשטרה את עיקרי ממצאי חוקרי השריפות והם האמונים על החקירה, קביעת המניע, סיבת ההצתה ומעצר החשודים. כל שאנו בודקים זו סיבת השריפה. מעשה ידי אדם, יכול להיות במכוון או רשלנות, או גורם אחר כמו מכשיר חשמלי או בעיית תשתיות. תופעת ההצתות 'חונה' במגרש של המשטרה".
בתגובה לפנייתנו, במשטרה לא הגדירו את שורת ההצתות של בתי עסק בשנה האחרונה בבאר־שבע "תופעה". את חלקם של המקרים מגדירה המשטרה "שריפות כתוצאה מכוח עליון ולא אירוע פלילי". גורם במשטרה ציין לגבי אירועי ההצתות כי הוא "לא מכיר תופעה כזו".
טרור פלילי
ההצתות על רקע פלילי הן לא רק נחלת העיר באר־שבע. בסוף חודש אוקטובר אשתקד עלו באש מספר כלי צמ"ה (ציוד מכני הנדסי) ומכולות בשטח של מחצבה בקרבת אזור התעשייה מישור רותם, לא הרחק מדימונה. רק לאחר מספר שעות הצליחו צוותי הכיבוי מתחנות דימונה ובאר־שבע להשיג שליטה על השריפה. מדובר היה אז בחשד להצתה על רקע של דרישה לתשלום דמי חסות.
בעקבות אותו אירוע פירסם אז "הוועד להצלת הנגב" כי "תושבי הנגב המדמם התעוררו לעוד בוקר של טרור פלילי. הצתת הכלים ששווים מוערך במיליוני שקלים היא עוד הוכחה שבנגב החוק הוא בגדר המלצה בלבד. לא ירחק היום שבו תושבי הנגב שומרי החוק יקחו את החוק לידיהם ויגנו על רכושם".
שורפים את החלום
ואולם, בעלי עסקים בבאר־שבע יודעים דווקא היטב שסירובם לשלם דמי חסות עלול לעלות להם בהצתת העסק ובאיומים על חייהם. רבים מהם חוששים להתלונן במשטרה לבל יבולע להם ולבני משפחותיהם מצד אותם גורמים פליליים.
מהמתרחש בשטח נראה שתופעת גביית דמי החסות מרימה לאחרונה שוב את ראשה, למרות המאמצים של המשטרה והרשות המקומית, שהקימה סיירת ביטחון עירונית, להיאבק בה ולצמצם עד כמה שאפשר את היקפה.
על פי ההערכות, גובה תשלום דמי החסות עשוי להגיע לכדי אלפי ואפילו עשרות אלפי שקלים בחודש, אך כאמור, רבים מאותם מקרים של דרישת דמי חסות כלל אינם מדווחים למשטרה, ולא מעט בעלי עסקים מעדיפים לשלם את דמי החסות במקום למצוא את העסק שלהם עולה בלהבות.
תופעת הפרוטקשן גם לא פוסחת על אנשים פרטיים, קבלנים ובעלי וילות. תושבת באר־שבע שבנתה וילה מספרת כי נאלצה לשלם מדי חודש תשלום כדי שלא ישרפו לה את אתר הבנייה. "אפילו קצין לשעבר במשטרה אמר לי תשלמי כי אין ברירה, וזה מה שעשיתי עד שסיימתי לבנות. שתקתי ושילמתי כל חודש לשניים שהגיעו אליי הביתה".
בקרב הקבלנים ממעטים לדבר על הסוגיה, מחשש להתנכלות, אבל נאלצים לשלם ולשתוק.
"בבוקר קם אדם, משקיע את כל חייו והונו כדי להקים מפעל חיים, ימים ולילות, דם, יזע, מגיפות, עובדים, מסים. כלום לא שובר אותו. ככה זה כשיש חלום, ואז מגיע מישהו שרואה את ההצלחה ורוצה לקחת דמי חסות, רק כי בא לו ואין מי שיעניש אותו", מציין אילן זגדון, מסעדן באר־שבעי.
"בעל העסק לא מוכן לשלם דמי חסות, ואז שורפים לו את המקום, מבעירים לו את החלום. זה לא לראות גן סגור, זה לראות מדינה נשרפת. למי שלא מבין, זה גרגר בים. עשרות אלפי דונמים נשדדים בכל יום סביב הנגב וההשתלטות רק בתחילתה. למי שחושב שזה לא יגיע לתל־אביב חי בסרט ורוד. ההיסטוריה מלמדת שרק התנהגות קיצונית מביאה פתרונות למצבים קיצוניים בתקופה קיצונית".
איך אתה בתור בעל עסק רואה את המציאות העכשווית?
"בעל עסק יודע שחברת הביטוח לא תגן עליו ולא תבטח אותו במציאות הזו. הסוחטים יודעים את זה. המשטרה גם לא תהיה בכל יום כדי להגן על בעל העסק. בעל העסק נמצא לבד במערכה הזו. גם אם ייעצרו חשודים, יהיה מי שיתנקם בבעל העסק".
תחושה כואבת?
"המדינה לא תומכת בבעלי עסקים, לא כלכלית ולא ביטחונית. בעל העסק יודע שהוא לבד במערכה. זה רק קצה הקרחון. ארגוני פשיעה מחפשים לעשות כסף קל נגד בעלי העסקים שהם חלשים ומוחלשים".
איך מתמודדים עם המציאות הזו?
"לא מתמודדים. מתמוטטים. אין לך איך להתמודד. אתה משלם מסים, אתה אזרח שומר חוק, בתקווה שהמדינה תגן עליך בשעת צרה, אבל היא מפנה לך את הגב".
חוששים מפגיעה
בעל עסק באחת השכונות בבאר־שבע, שנמנע מלהיחשף, מודה בשיחה עם "ידיעות הנגב" ש"רבים מבעלי העסקים שמצליחים בעסקיהם משלמים פרוטקשן. מי שלא נענה לאותם גורמים שדורשים דמי חסות בגין שמירה על העסק, יכול למצוא למחרת בוקר את העסק שלו שרוף או במקרה טוב רק הרוס וריק מתכולת הסחורה שהייתה בו".
אותו בעל עסק אינו מופתע מהצתת קונדיטוריות "מרטין" בשבוע שעבר. "מדובר בתופעה שצוברת תאוצה", הוא אומר. "לא פלא שבמשטרה לא מגדירים זאת תופעה, מאחר שרבים מבעלי העסקים שנפלו קורבן לגורמים פליליים שדורשים דמי חסות כלל לא מעיזים להתלונן במשטרה, מחשש שאותם גורמים או מי מטעמם יפגעו בהם. כשמדברים על חוסר משילות בנגב, הפרוטקשן הוא אחד הביטויים המובהקים לכך".
"ביחד ננצח"
לפני כשנה השתתף יו"ר ארגון "תושבים למען הנגב", יהודה בננו, בדיון של ועדת הביטחון העירונית בבאר־שבע שנערך בעקבות עליית שיעור הפשיעה בעיר והפגיעה בביטחון האישי של התושבים.
"הצעתי אז באותו דיון מספר הצעות להתמודדות עם תופעת הפרוטקשן ועם בעיית המשילות בבאר־שבע ובנגב", מציין השבוע בננו. "הצעתי להקים יחידה של חיילים קרביים שיהיו אמונים על הכניסות והיציאות מהעיר ויהיו מכפיל כוח לשיטור העירוני ולמשטרת ישראל. הצעתי גם להקצות ניידת משטרה בשיטור משולב 24/7 בכל אחת משכונות העיר ולהגדיל את מצבת המשמר האזרחי בעיר. כמו כן הצעתי ללחוץ על המשרד לביטחון פנים ומשרד האוצר לגייס 2,000 שוטרים למרחב הנגב ולהשוות את התקן למחוז מרכז".
בינתיים זה לא קורה.
"פעולות אלה לבדן לא יסייעו ויש לחתור לשינוי חקיקה לצורך החמרת הענישה ואכיפה כלפי עבריינים. כפי שנוכחנו בשנה האחרונה, נתקלנו במקרים רבים שבהם עבריינים שוחררו מבית המשפט בהסברים מוזרים של השופטים או בהיעדר ענישה מרתיעה. נפגשנו עם גורמים מהממשלה היוצאת וחברי כנסת כמעט מכל הקשת הפוליטית והסברנו להם את חומרת הבעיה בהיעדר ענישה. כל מה שנאמר בדבר חוסר המשילות והיעדר ההרתעה הביא למצב שבו גורמי הטרור נכנסו לוואקום שנוצר והחלו לפעול ברחבי העיר והנגב ללא פחד. גורמי הטרור הבינו שאין בעל בית שיעשה סדר במתרחש וניצלו את המצב, לצערנו הרב. לדידם, בנגב החוק הוא בגדר המלצה בלבד. אין דין ואין דיין".
כיצד צריך לדעתך להתמודד עם התופעה הזו?
"לאור המצב שרק מחמיר, לא נותר אלא לפעול מול ממשלת ישראל החדשה להקמת משמר לאומי שישיב את הסדר והביטחון לתושבי באר־שבע והנגב, כמו גם לתושבי הצפון. אני קורא מכאן לכל בעלי העסקים בעיר - אל תיפול רוחכם. אנחנו כאן אתכם ונפעל ביחד להחזרת ההרתעה ומיגור התופעה הבזויה של הפרוטקשן. אנחנו איתכם במאבק יד ביד כדי שתוכלו להמשיך ולהתפרנס בכבוד ולא לממן עבריינים שמטילים עליכם פחד. לא ניתן להפוך את המטרופולין של הנגב לבירה של פרוטקשן ואלימות. נפעל מול כל גורמי הממשלה החדשה וחברי הכנסת בוועדות השונות כדי להציב את הבעיות של באר־שבע והנגב כחלק מסדר היום הציבורי. אנחנו כאן כדי להישאר, וביחד ננצח".
לעגן בחקיקה
זמן קצר לאחר ההצתה, ביקר בקונדיטוריית "מרטין" חבר הכנסת המיועד מטעם "הציונות הדתית־עוצמה יהודית", אלמוג כהן, שנימנה עם מקימי "הוועד להצלת הנגב" וסיירת "בראל" לזכרו של סמ"ר בראל שמואלי ז"ל.
"הגעתי למקום, שוחחתי עם בעל העסק וסייעתי לו בכל מה שהוא צריך", סיפר אלמוג כהן ל"ידיעות הנגב". "במקביל, נפגשתי עם קצינים בכירים במחוז הדרומי וביקשתי שהחקירה תועבר ליחידה המרכזית ימ"ר נגב. חשוב לי לומר שצריך לעגן את הנושא הזה של הפרוטקשן בחקיקה. עד כה אין חוק נגד פרוטקשן. זה מוגדר כסחיטה באיומים, על אף שזה עולם אחר לחלוטין, גם ברמת העצימות העבריינית וגם ברמה הכספית. אנחנו מחכים שתוקם הממשלה החדשה, נקבל את המנדט, נתחיל לעבוד למען תושבי באר־שבע והנגב. המצב הזה לא מקובל. לא נאפשר את הדבר הזה בשום אופן. נילחם בתופעה הזו"
אין ביטוח
חברות הביטוח אינן ממהרות לבטח עסקים שנמצאים בסיכון גבוה לגביית דמי חסות
תופעת גביית דמי החסות, על מאפייניה השונים, משליכה גם על ענף הביטוח. חוץ מהתמודדותם של בעלי העסקים עם הדרישה לשלם דמי חסות, הם נאלצים גם להתמודד עם מציאות של חברות ביטוח שאינן ממהרות, בלשון המעטה, לבטח עסק הנמצא לטענתן ברמת סיכון גבוהה.
יו"ר סניף באר־שבע בלשכת סוכני הביטוח בישראל, יפת בקשי, מודה שאכן זו המציאות. בשיחה עם "ידיעות הנגב" הוא אומר, "אין ספק שמה שקורה במציאות של חוסר משילות מחלחל גם לעולם הביטוח ובעיקר זה בא לידי ביטוי בבאר־שבע והנגב. ברור שלגבי עסקים שהם מתפקדים ועובדים, אתה שואל את עצמך - איך זה שאליהם לא הגיעו ודרשו דמי חסות. כנראה שאותם עסקים משלמים פרוטקשן. עובדה שהם קיימים ועובדים. אנחנו לא מתעלמים מכך שכל עסק מצליח שעובד, בשלב זה או אחר נתקל בדרישה לגיטימית לכאורה של עזרה בשמירה על העסק או באחריות על המקום. זו בעצם הסוואה לפרוטקשן. מי שמשלם דמי חסות קונה לכאורה כיסוי ביטוחי. קבלני בניין למשל שחשופים בגלל ששטחי העבודה שלהם נמצאים בשטחים שוממים, לא יכולים היום לעבוד ללא ארגון של שירותי השמירה שבדרך כלל מדובר בחברות של הפרוטקשן. ברגע שקבלן או בעל עסק לא משתמש בשירותי שמירה כאלה, אז נגרמים נזקים לעסקים שלהם. תופעת הפרוטקשן תפסה סוג של התמסדות. היום כבר יש שיטות מוסוות שנוקטים אותם אלה שדורשים דמי חסות, עד כדי כך שהם אפילו מנפקים חשבוניות מס. כשבעל עסק משלם דמי חסות, הוא מבקש להגן על העסק שלו מפני גניבות ונזקים".
בעלי עסקים טוענים כי הם נתקלים בסירוב של חברות הביטוח לבטח את עסקיהם. האומנם כך?
"זה נכון. יש קושי לבטח עסקים שנמצאים בסטטוס של עסקים מסוכנים, כמו חברות בנייה, חברות אחזקה, מוסכים וחקלאים. יש קושי לעסקים עם רמת סיכון גבוהה, שלא נעלם מעיניהם של סוכני הביטוח, להשיג כיסוי ביטוחי".
ובכל זאת, איך בעל עסק שנמצא בסיכון גבוה בגלל פרוטקשן יכול לבטח את העסק שלו?
"זה כרוך בגובה דמי הפרמיה וההשתתפות העצמית של בעל העסק, וזאת מעבר לסיכונים האחרים של העסק שאינם קשורים לפרוטקשן. ההשתתפות העצמית יכולה להגיע לסכומים גבוהים ביותר. חברות הביטוח עושות זאת כדי להקטין את החשיפה שלהן לכיסוי הנזקים של אותו עסק בגין פרוטקשן. במצב הזה, חברת הביטוח מקשיחה את תנאי המיגון שהיא דורשת מבעל העסק. בנוסף לכך, הפרמיה תקבל ביטוי יקר יותר בגלל הפרוטקשן, ההשתתפות העצמית של בעל העסק תהיה גבוהה יותר בגלל החשש מנזקי הפרוטקשן, וגם יכול להיות שחברת הביטוח לא תבטח בכלל את העסק בגלל הסיכון הגבוה שבו הוא נמצא".
