מורת דרך: יפה דנינו (58) מחנכת בבית הספר "אפיקים בנגב" בבאר–שבע שזכתה בשנת 2022 בתואר "המורה של המדינה", רואה בחינוך דור העתיד את ייעודה.
מקום מגורים: באר־שבע.
עיסוק: הוראה. מחנכת בבית הספר ממלכתי־דתי "אפיקים" בנגב בבאר־שבע.
דבר המערכת: מאז הייתה בגן, כך מספרת יפה דנינו, אביה ז"ל צפה כי בעתיד לבוא הייעוד המקצועי שלה יהיה לחנך את ילדי ישראל. ב־34 השנים שהיא עוסקת בהוראה, דנינו שמה לנגד עיניה את שנאמר במקורות - "אין אדם למד אלא מתוך מה שליבו חפץ". ילדים, היא מציינת, הם מיני אנשים מבוגרים הסקרנים לדעת ללא גבולות ושם זה מקומם של עובדי הוראה להיות עבורם. מבחינתה, חינוך הילדים הוא לא עוד שליחות כסיסמה, אלא ייעוד המוביל למטרה נשגבה. על פועלה החינוכי היא הוכתרה אשתקד בתואר "המורה של המדינה".
הישג בולט: "הזכות שניתנה לי על ידי בורא עולם לחנך את ילדי ישראל. בשנת 2022 נפלה בחלקי הזכות משמיים לזכות בתואר המורה של המדינה".
אני ניצחתי: "הופתעתי עד מאוד על הבחירה בי להימנות עם 'מדליקי המשואות' שהרי ודאי טובים מאוד מבין חבריי המורים והמחנכים ראויים לכך. מנגד, זה אחד מרגעי התמורה שבהם המורה המחנך חש קורטוב של נחת וכי יש שכר לפועלו".
נחלצת לעזרה
נילי עזריאל (52), מנהלת תפעול משאבי אנוש במפעלי ים המלח ומפקדת מחלקה ביחידת החילוץ של החברה, נשלחה באחרונה לאזור האסון בטורקיה.
מקום מגורים: דימונה.
עיסוק: מנהלת תפעול משאבי אנוש במפעלי ים המלח ICL.
דבר המערכת: יחידת החילוץ במפעלי ים המלח מונה 65 גברים ונשים, עובדי החברה, שמתנדבים לשרת בה. נילי עזריאל הצטרפה ליחידה בהקמתה במחזור הראשון בשנת 2009 ומונתה למפקדת צוות. עם הזמן היא הפכה למפקדת מחלקה המונה שני צוותים. כשהתקבלה ההחלטה להקים את יחידת החילוץ, היא מציינת, היה לה ברור שהיא רוצה להיות חלק מהיחידה שמטרתה להציל חיים. מאז ועד היום היא השתתפה בכמה משלחות חילוץ בנפאל, איטליה וטורקיה, בהן גם משלחת החילוץ שיצאה לפני כחודשיים לטורקיה בשל רעידת האדמה הקשה שפקדה את המדינה.
הישג בולט: "בעקבות פעילותנו האחרונה בטורקיה הגענו לבניין בן שמונה קומות שקרס. שמענו קול מתחת להריסות. הצטרפנו לצוות הטורקי שהיה במקום והתחלנו לעבוד בשיתוף פעולה מלא. בשיא האירוע אני זוחלת בין ההריסות ומנסה להבין מאיזה כיוון נשמע קולה של אישה שנלכדה מתחת להריסות. החילוץ נמשך כ־14 שעות. כשהגענו אליה היא הייתה בהכרה. היא הסתכלה עלינו ואמרה 'thank you'. זה היה הרגע הכי מרגש ועוצמתי ואף עין לא נותרה יבשה. התחושה העילאית של הצלת חיי אדם תלווה אותי לכל החיים".
אני ניצחתי: "אני נרגשת ומודה על הבחירה ומאמינה שהיא מסמלת את העוצמה של כוח נשי. תרומתנו הייתה משמעותית מבחינה פיזית ותמיכה רגשית. חשוב היה להעביר את המסר שאישה יכולה לעשות כל דבר ואני מלאת גאווה".
עושה חיל
רס"מ נדב לוי (35), ראש מדור הפעלה בגדוד הערבה של חיל הטכנולוגיה והאחזקה, קיבל את אות מצטיין הרמטכ"ל, בין השאר בזכות פרויקט "בית חם בערבה" שהוא מוביל.
מקום מגורים: באר־שבע.
עיסוק: ראש מדור הפעלה בגדוד הערבה של חיל הטנ"א (חיל הטכנולוגיה והאחזקה).
דבר המערכת: נדב לוי התגייס לצה"ל בשנת 2006 לתפקיד מכונאי רכב בגדוד ועם השנים התקדם בתחום והיה בוחן רכב ומפקד מחלקה. בשלוש השנים האחרונות הוא משמש ראש מדור הפעלה בגדוד הערבה ואחראי להפעלת צוותים, חוליות, חילוצים וטיפולים של כל יחידות המרחב. 17 שנה הוא משרת ברמת פעילות א', ובחמש השנים האחרונות הוא מוביל את פרויקט "בית חם בערבה". לרגל יום העצמאות ה־75 למדינת ישראל נבחר רס"מ נדב לוי למצטיין רמטכ"ל.
הישג בולט: "במהלך שירותי הצבאי הכרתי מגוון רב של חיילים מכלל האוכלוסיות וזיהיתי שישנם חיילים אשר חווים מורכבות בהיבט ההסתגלותי, הכלכלי והחברתי. אחרי ההיכרות עם החיילים האלה, החלטתי להקים את הפרויקט אשר מהותו היא ללוות חיילי חובה בעלי פוטנציאל שרידות נמוך במרחב הערבה בהיבטים שונים, זאת על מנת לתת כלים ותמיכה לאותם חיילים ולהכינם להיות פוטנציאל לשירות קבע ולהוות את הדור הבא".
אני ניצחתי: "אושר ושמחה גדולה, המצטיין היחיד מכל אגד טנ"א. הרבה מתמודדים ורק אחד נבחר וזה אני. מודה על ההערכה ועל הסיפוק האדיר. כשחייל שמגיע עם קשיים ובסוף הוא מחליט להישאר ולחתום קבע, אני מבחינתי עשיתי את שלי. זה נותן לי סיפוק, ביטחון ומוטיבציה להמשיך לעשות את מה שאני עושה כל יום".
למען עתידנו
סא"ל (מיל') יניב אוסי (44), סמנכ"ל חינוך טכנולוגי בעמותת "בנתיבי אודי", מאמין שהשילוב בין אנשים, טכנולוגיה וערכים יביא לשינוי חברתי אמיתי.
מקום מגורים: כרמית.
עיסוק: סמנכ"ל חינוך טכנולוגי בעמותת "בנתיבי אודי", תוכנית "ניצנים".
דבר המערכת: לקראת תום שירותו הצבאי היה ליניב אוסי ברור שהוא הולך לעסוק בשלושה דברים שלדבריו הוא התאהב בהם בצבא - אנשים, טכנולוגיה וערכים. בעמותת" בנתיבי אודי", הוא מציין, שלושת הנושאים האלה מתחברים ומאפשרים שינוי חברתי אמיתי.
הישג בולט: "פעילות התוכניות של עמותת בנתיבי אודי היא רחבה ופורצת דרך למאות צעירות וצעירים מהפריפריה בכל היבט, מהנגשת מידע וקורסים מקצועיים לתושבי האזור ועד שיתוף פעולה ייחודי עם חיל התקשוב וממר"ם לחיילים משוחררים, מה שהוביל להענקת פרס הרמטכ"ל לעמותה. הפרס מסכם צמיחה מרשימה, תוצאות שמחממות את הלב ועתיד טוב יותר לחברה הישראלית".
אני ניצחתי: "מי שבאמת צריכים להדליק משואה הם כל אותם חניכות וחניכים שמצליחים לנפץ את תקרת הזכוכית ולצייר לעצמם תמונת עתיד אחרת של מצוינות ישראלית, ולצידם סגל תוכנית ניצנים שנותן את כל הלב והנשמה להצלחתם של החניכים".
רוח צעירה
נאור וקנין (18), תלמיד תיכון מדימונה, מתנדב במגוון מסגרות עירוניות לצעירים, ואף החל
עם חבריו בהקמת תנועת נוער חדשה.
מקום מגורים: דימונה.
עיסוק: תלמיד כיתה י"ב בבית ספר "ליהמן" בדימונה. סגן יו"ר מועצת הנוער העירונית בדימונה.
דבר המערכת: בשנים האחרונות מתנדב נאור בכל מיני מסגרות, בהן מועצת הנוער העירונית, מועצת הנוער המחוזית, ובשנה האחרונה הוא אף מעורב מהקמת תנועת נוער עירונית בדימונה. בארבע השנים האחרונות מתנדב וקנין בתןכנית מדריכי של"ח צעירים (מש"צים) להכשרת בני נוער לפעולות התנדבותיות בקהילה. לדבריו, "למדתי בפעילויות שלי שגם לנו כנערים יש השפעה מאוד גדולה על הקהילה שסובבת אותנו. למדתי משהו על עצמי, למדתי מה זאת אחריות ושמשפחה היא לא רק המקום שבו אתה גדל, אלא גם איפה הלב שלך נמצא".
הישג בולט: "השנה הוצע לי להקים ביחד עם חבריי תנועה חדשה, תנועה עירונית, במטרה לאחד את הקהילה הדימונאית וליצור שייכות. כמובן שקפצתי על ההזדמנות הזאת על מנת לתת את עצמי לעיר שאני גר בה וכל כך אוהב. בנוסף לכך, גם נבחרתי לטוס עם המשלחת לפולין לציון 80 שנה למרד גטו ורשה, שם אצעד במצעד החיים".
אני ניצחתי: "בזכות כל העשייה שלי נבחרתי להיות פעיל מצטיין מחוזי. זה מאוד החמיא לי. הבחירה בי כ'מדליק משואה' היא מאוד מרגשת. אני רואה בזה זכות ענקית ויודע שלא סתם העשייה שלי היא חלק משמעותי בחיי".
הרבה מעבר לספורט
יהב חדד (39), רכז ספורט בחברת "כיוונים", מוביל את תחום הספורט לאנשים עם מוגבלויות, הכולל בין השאר את תוכנית "שווים בכדורגל" של הפועל באר–שבע .
מקום מגורים: באר־שבע.
עיסוק: רכז ספורט בחברת "כיוונים"
דבר המערכת: פנינה, אמו של יהב חדד, היא סייעת במערכת החינוך המיוחד, וכבר בהיותו ילד, כך הוא מציין, למד לקבל את השונה ממנו. כילד הוא התאהב בעולם הספורט, ובעיקר בענף הכדורסל. אחרי שהתחיל לעבוד כרכז ספורט באגף הספורט בחברת "כיוונים", הוא נבחר להוביל את תחום הספורט לאנשים עם מוגבלויות, תחילה בתחום הספורט הבית ספרי ובהמשך בתחום הקהילתי במסגרת תוכנית "שווים" בספורט. התוכנית מבקשת לתת מענה ספורטיבי בקרבת הבית לכל אדם עם מוגבלויות.
הישג בולט: "אחד ההישגים הבולטים של התוכנית הוא קבוצת 'שווים בכדורגל' של הפועל באר־שבע, קבוצה שבה משתתפים אנשים עם וללא מוגבלויות ומתחרים נגד קבוצות בעלי מבנה דומה מכל רחבי הארץ. הקבוצה זכתה שלוש פעמים באליפות המדינה ואף ייצגה את מדינת ישראל באליפות אירופה וזכתה במקום השלישי".
אני ניצחתי: "זהו כבוד גדול עבורי להיבחר לפרויקט. קיבלתי את הזכות לתת אוזן קשבת ומענה לאנשים עם מוגבלויות ולבני משפחותיהם שמעוניינים להשתלב בתחום הספורט. זאת תחושת סיפוק שהיא מעל לכל. אני מאחל לכולם חג עצמאות שמח".
בחזית המדע
ההישג הבולט של פרופ' ורדה שושן–ברמץ (70), חוקרת ומרצה באוניברסיטת בן–גוריון, הוא מחקר פורץ דרך שזיהה מכנה משותף למחלות כמו סרטן, אלצהיימר וסוכרת.
מקום מגורים: עומר
עיסוק: חוקרת ומרצה באוניברסיטת בן־גוריון זה 40 שנה. יוזמת וממקימי המכון הלאומי לביוטכנולוגיה בנגב באוניברסיטת בן־גוריון שאותו היא ניהלה בשנים 2006–2015
דבר המערכת: עוד כשלמדה בבית הספר התיכון באשל הנשיא החליטה פרופ' שושן־ברמץ להיות מדענית בתחום הביו־רפואה, נושא שעניין אותה בשל האפשרות לחשוב בצורה לא שגרתית ויצירתית.
הישגים בולטים: "ביצוע מחקר מדעי פורץ גבולות שזיהה מכנה משותף למחלות שונות. הצלחתי להראות שהחלבון הנקרא vdac1 מעורב במחלות כמו סרטן, מחלות נוירו־דגנרטיביות (אלצהיימר, ALS, פרקינסון), מחלות כבד מטבוליות, סוכרת, מחלות אוטואימוניות ומחלות דלקתיות. התגליות המדעיות החדשניות ופענוח המנגנון שדרכו vdac1 קשור למחלות רבות הובילו לפיתוח אסטרטגיות לטיפולים פוטנציאליים במחלות שהוזכרו והביאו מדענים אחרים לחקור ולאמת את המנגנון הזה גם במחלות אחרות. במסגרת זו קיבלתי פרסים מטעם האגודה הקנדית לניוון שרירים, מהמועצה למחקר רפואי של ממשלת קנדה, פרס ברגמן מהקרן הבינלאומית למדע, פרס הסטרין מטעם האגודה הישראלית לביוכימיה ופרס באר־שבע למצוינות בתחום המדע והמחקר. בשנת 2020 הוענק לי אות בן־גוריון על ידי אוניברסיטת בן־גוריון כהוקרה לתרומה הייחודית למדע לאוניברסיטה ולעולם".
הרופא הטוב
זה שמונה שנים שד"ר דן שוורצפוקס (59), מנהל את המחלקה לרפואה דחופה ב"סורוקה", במה שהוא מגדיר כ"משימה ציונית–חברתית".
8 צפייה בגלריה
היה מעניק את הבחירה לאנשי צוות אחרים. ד"ר דן שוורצפוקס
(דינה פרנקל, המרכז הרפואי סורוקה)
מקום מגורים: באר־שבע
עיסוק: סגן מנהל המרכז הרפואי "סורוקה" ומנהל המיון הפנימי והאמבולטורי. כמו כן הוא רופא המשפחה של קיבוץ עלומים זה 22 שנה
דבר המערכת: לפני כשמונה שנים הציע מי שהיה אז מנהל "סורוקה", פרופ' אהוד דודסון, לד"ר שוורצפוקס לקחת על עצמו את ניהול המחלקה לרפואה דחופה (המלר"ד), מחלקה שהיא שער הכניסה של בית החולים, ולכן מצריכה תשומת לב מיוחדת. "הרגשתי שזו משימה ציונית־חברתית ונעניתי ברצון לאתגר", מציין ד"ר שוורצפוקס.
הישג בולט: "מלר"ד סורוקה הפך להיות מלר"ד מוביל מבין מלר"די ישראל. מקור גאווה למטופלים ולעובדים בו. אנו מובילים בזמני השהייה הקצרים, אחוז אשפוזים נמוך ואחוז מטופלים החוזרים למיון, אשר גם הוא מהנמוכים בארץ. כמו כן שביעות רצון המטופלים נמצאת גם היא בעלייה מתמדת. בשנים האחרונות זכינו לביקורים במלר"ד כמעט של כל צוותי המלר"דים בארץ אשר באים ללמוד את הפלא, כאשר הפלא האמיתי שלנו הוא הצוות המדהים המחויב למשימה שלו".
"אני ניצחתי": "הצעתי לתת את המשואה לאיש צוות סיעוד ולמתמחה ברפואה דחופה. לצערי, ההצעה נדחתה. אני כאן כנציג נאמן של האנשים הללו שכולם ראויים להשיא משואה".
