האם שוב יפרצו מהומות אלימות בגלל נטיעות קק"ל בנגב, כמו שקרה לפני שנה בדיוק? כזכור, במחצית חודש ינואר 2022 התעוררה סערה בשל מבצע הנטיעות שביצעה קק"ל עבור רשות מקרקעי ישראל בקרבת כפר מולדה, בשטח שיש בו סכסוך קרקעות בין המדינה לבין תושבים בדואים הטוענים לבעלות על הקרקע.
רק אחרי יומיים של מהומות בשטח, שכללו עימותים בין תושבים בדואים לכוחות המשטרה הרבים שאבטחו את מבצע הנטיעות, ואיום של מפלגת רע"מ שלא להצביע עם הקואליציה, הושגה פשרה בתיווכו של השר לשעבר מאיר כהן שהיה ממונה על הרשות להסדרת ההתיישבות הבדואית. הפשרה שהושגה הביאה למעשה לעצירת הנטיעות בשטח המריבה, בכוונה להסדיר את הנושא.
שנה לאחר מכן, בחודש ינואר 2023, מתכננת קק"ל, כזרוע המבצעת של רשות מקרקעי ישראל, להוציא לפועל את הנחיות רשות מקרקעי ישראל בדבר "נטיעות שמירה", כך לפי הגדרתן, באזור נחל יתיר. כצפוי, עיכוב הנטיעות מעורר לא מעט תגובות משני עברי המתרס.
נוטעים בכל זאת
"לסיפור הזה אין כל קשר לממשלה הנוכחית", אומר ל"מיינט באר שבע והנגב" ח"כ אלמוג כהן ("עוצמה יהודית"). "בקק"ל עושים משום מה כרצונם. רעיון הנטיעות בא לסמל את הריבונות שלנו בנגב. הריבון בנגב זה אנחנו, מדינת ישראל. קק"ל הוא גוף מנדטורי שאינו כפוף להחלטת ממשלה. קק"ל מחויבת לבצע את החלטת הממשלה מספר 2397 משנת 2017. אדמה שלא נעבד - נאבד".
בתחילת השבוע באו ח"כ אלמוג כהן ופעילי תנועת "אם תרצו" לשטח שמתוכננות בו הנטיעות ונטע עצים. בשל החשש מהגעת תושבים בדואים והתלהטות הרוחות, אבטחו כוחות המשטרה ומשמר הגבול את מלאכת הנטיעה והאירוע עבר בשקט יחסי.
"הגעתי לנטוע, התחלתי במלאכה הקדושה של נטיעות עצים כדי לשמור על אדמות המדינה בנגב", ציין ח"כ כהן. "הידיים מלוכלכות בבוץ קדוש של אדמת ארץ אבותינו. הזכות היא גדולה והפעולה מרגשת. במידה ובקק"ל לא יאפשרו את נטיעת העצים, נגיע לפה בכל פעם עם עוד ועוד אנשים כדי לבצע את עבודתם".
"הנטיעות הללו נועדו לשמירה על אדמות הנגב", אומר ח"כ אלמוג כהן ("עוצמה יהודית"), "לקק"ל כגוף מבצע אין שום סמכות להחליט על התקיימותן של או לא"
יו"ר תנועת "אם תרצו", מתן פלג, ציין במהלך הנטיעות, "הפרחת השממה בנגב הייתה מאז ומתמיד אבן יסוד במפעל הציוני וכפי שאמר בן־גוריון - 'בנגב ייבחן העם בישראל'. הבדואים הם לא האויבים שלנו. האויב שלנו הוא הפחד שלנו מעצמנו".
לדברי רכז השטח בתנועת "אם תרצו", מתן ג'רפי, "זה אף פעם לא היה קל ומבקשי רעתנו תמיד היו שם כדי לנסות לבלום אותנו. הם לא הצליחו בעבר ואסור לנו לתת להם להצליח היום, רק בגלל שזה קצת לא נוח. אין לנו את הזכות להוריש לילדים שלנו אדמה חרוכה".
"צורך ממשי ודחוף"
בתוך כך שיגר בסוף השבוע שעבר מנכ"ל רשות מקרקעי ישראל, יעקב קוינט, מכתב ליו"ר דירקטוריון קק"ל, יפעת עובדיה־לוסקי, שבו הוא מציין כי "פעולת נטיעות לשמירה ושימור קרקע בנגב מבוצעת על ידי רשות מקרקעי ישראל זה כשלושים שנה כחלק מהעבודה השוטפת של החטיבה לשמירה על הקרקע באמצעות הקרן הקיימת לישראל. מדובר בעבודות חקלאיות, זמניות והפיכות, ומניסיון רב שנים עולה כי האפקטיביות של נטיעת שטחים למטרת שמירה ושימור גדולה ומונעת פלישות ובנייה בלתי חוקית, וכן מונעת נזק סביבתי גדול כתוצאה משפיכת פסולת, פסדים, מטמנות לא חוקיות ובנייה לא חוקית. נטיעות השמירה מבוצעות גם מתוקף החלטת ממשלה מספר 2397 שבה הורתה הממשלה לרשות מקרקעי ישראל לבצע נטיעות לשמירה באמצעות הקרן הקיימת לישראל, אשר אושרה כספק יחיד לצורך כך".
מנכ"ל רשות מקרקעי ישראל מוסיף ומציין במכתבו כי "הנטיעות המבוקשות באזור נחל יתיר, בשלב זה, הן באדמות מדינה בשטחים שבהם יש ריבוי של פלישות והסגות גבול, המשילות של המדינה בהם היא נמוכה ויש צורך ממשי ודחוף לשמור על קרקעות אלו אשר בחלקן מהוות הרחבה של כביש 6 העתיד להיסלל במקום ושמירה על אזור חיץ מבסיס נבטים הסמוך. קק"ל כבר ביצעה נטיעות שמירה מטעם רשות מקרקעי ישראל באזור נחל יתיר, וכיום מבצעת נטיעות שמירה באזור נחל צאן ונחל זחל ללא כל אירועים מיוחדים ובאופן רצוף. מיותר לציין כי קק"ל שותפה לצד רשות מקרקעי ישראל בוועדה אשר הוקמה לנטיעות שמירה מתוקף הליך בבג"צ אשר התנהל בנושא והיא מכירה היטב את השטח המדובר במסגרת הדיונים בוועדה אשר לאחריהם התקבלו כל האישורים הנדרשים לביצוע הנטיעות".
באשר לסוגיית עיכוב ביצוע הנטיעות באזור נחל יתיר, מציין מנכ"ל רשות מקרקעי ישראל, "בימים האחרונים הופתענו לגלות כי חרף המאמצים הכבירים שמשקיעה רשות מקרקעי ישראל והיערכות מורכבת לביצוע יחד עם משטרת ישראל, קק"ל טרם נתנה את אישורה. ככל שלא יינתן האישור לביצוע הנטיעות במועדן, תימנע האפשרות לבצע את הנטיעות".
"למען חזון הנגב"
אף שנכון לעכשיו הנטיעות באזור נחל יתיר מתעכבות, יש מי שדוחף לביצוען בהקדם האפשרי. "במשך עשרות שנים מדינת ישראל שומרת על קרקעות העתודה הפנויות בנגב באמצעות נטיעות", אומר ל"ידיעות הנגב" מנכ"ל תנועת "רגבים", מאיר דויטש. "זו הדרך שלה להבטיח כי הן יישמרו מפלישה ובנייה בלתי חוקית, ויוכלו לשמש את המדינה לפיתוח וסלילת כבישים. דוגמה לכך ניתן לראות במקטע כביש 6 דרום, שכבר בשנים שקדמו לסלילה, המדינה פעלה לנטוע באזור התוואי המתוכנן. לאור העובדה הידועה כי יש קושי גדול לפנות פלישת בדואים באופן יעיל ומהיר, זו הדרך הטובה להבטיח את זמינות הקרקעות בעתיד. כך, במשך השנים קק"ל נוטעת את אדמות המדינה בנגב ומשמשת קבלן הביצוע של רשות מקרקעי ישראל האמונה על החזקת הקרקע".
מנכ"ל "רגבים" מציין עוד, "בשנה שעברה, בשל הלחץ של מפלגת רע"מ על הממשלה הקודמת, הוחלט להקפיא את הנטיעות ולמעשה ההקפאה הייתה רחבה יותר מאותו שטח מריבה ליד מולדה שהתפרסם בשנה שעברה בשל מהומות והסתה. השנה אמורה הייתה רשות מקרקעי ישראל לחדש את הנטיעות בהתאם לתוכנית העבודה בתקופת הנטיעות בחורף בואכה האביב, בשיתוף פעולה עם הקק"ל ועם המשטרה. כעת נחשף כי תוכנית העבודה תקועה אצל הקק"ל, הגוף המבצע שאינו אמור לקבוע מדיניות, דבר שעשוי לגרום לנטיעות להידחות בעוד שנה".
"אין מצב שמדינת ישראל תיכנע לאלימות ושיקולים זרים", אומר דויטש. "פרויקט הנטיעות חיוני לשמירת אדמות המדינה בנגב"
על חוסר המשילות בנגב והקשר שלה לעיכוב הנטיעות, אומר דויטש, "אין מצב שמדינת ישראל תיכנע לאלימות ושיקולים זרים. פרויקט הנטיעות חיוני לשמירת אדמות המדינה בנגב. המשילות ושמירת הקרקעות הם חלק מנושאי הליבה שלשמם התכנסה הממשלה החדשה ברוב מוחץ. אנו מצפים מהממשלה לעמוד איתן מול הלחצים ולהוציא אל הפועל את הנטיעות ופעולות נוספות לשמירת אדמות המדינה בנגב, כחלק מתוכנית עבודה רחבה יותר שרואה את חזון הנגב".
"חלק ממסע הסתה"
שנה בדיוק אחרי המהומות שפרצו בשל הנטיעות בסמוך לכפר מולדה, הידיעות שלפיהן רשות מקרקעי ישראל מתכוונת לקיים בקרוב "נטיעות שמירה" באזור נחל יתיר גררו השבוע תגובות חריפות בחברה הבדואית.
"כל הניסיונות האלה של נטיעת עצים בטענה של שמירה על קרקעות המדינה בלי להכיר בבעלותם של הבדואים על אותן אדמות לא יצליחו", אומר השבוע ל"ידיעות הנגב" ח"כ יוסף אלעטאונה (חד"ש־תע"ל), תושב חורה. "אם רוצים לפתח את הנגב, זה לא יכול להיות על חשבונם של הבדואים שמעבדים את האדמה. כל נושא הנטיעות הוא חלק ממסע ההסתה של אנשי הציונות הדתית, בראשותם של בן גביר וסמוטריץ', נגד האוכלוסייה הבדואית. אנחנו דוחים את כל המדיניות הזו שלהם".
4 צפייה בגלריה
חסימות כבישים והבערת צמיגים. ההתפרעויות בשנה שעברה
(מהרשתות החברתיות לפי סעיף 27 א' לחוק זכויות יוצרים)
איך לדעתך אפשר לפתור את הסוגיה?
"צריך לנהל דו־שיח בין הצדדים. אי אפשר לפעול בכוח. צריך להיכנס לשיח עם בעלי הקרקעות ולהכיר בכפרים הבלתי מוכרים. הניסיון לפעול נגדנו עם בולדוזרים וכוחות משטרה לא יצליח. כך הם רק מבעירים את הנגב".
מה באשר לנטיעות עצמן שאמורות להתבצע בקרוב?
"אנחנו מתנגדים לעיקרון של ביצוע נטיעות מול עקירת אנשים מאדמתם. זה לא יילך. אנחנו נתנגד לכך בכל דרך חוקית שעומדת לרשותנו. אני חוזר ואומר שכל הנושא הזה של הנטיעות הוא חלק ממערכת ההסתה נגד האוכלוסייה הבדואית בנגב. אם הנטיעות הללו יבואו על חשבון עקירת אנשים מאדמתם, אנחנו לא ניתן לכך לקרות. זה לא יעבור".
חוזרים למאבק
ראש מועצת הכפרים הבלתי מוכרים, עטייה אלעצאם, מדגיש כי "כל נושא הנטיעות שעלה בימים האחרונים לסדר היום רק מעורר בלגן. אנחנו קיווינו שהנטיעות שבוצעו בשנה שעברה וגררו מהומות בשטח יהיו סוף פסוק בפרשה הזו. היה אז כיוון לפתור את הנושא. הממשלה הקודמת רצתה לפתור את הסוגיה הזו, תוך כוונה לפתור קודם כל את המצוקות שיש לאוכלוסייה הבדואית".
אבל זה לא קרה. התחלפה ממשלה ונראה שהיא נוקטת מדיניות אחרת.
"נכון. היום, כשהממשלה רוצה לנטוע על האדמות שלנו, זה כדי לדחוף להתנגשויות ולעימותים. קודם שיפתרו את הבעיות שלנו כדי לאפשר לנו לחיות חיים נורמטיביים. המשילות של המדינה לא מתבטאת בנטיעת עצים, אלא קודם בפתרון המצוקות של האוכלוסייה שמתגוררת כאן. על המדינה מוטלת החובה לדאוג לאוכלוסייה שלנו, לתת לנו שירותים, חשמל, מים, תשתיות, וכמובן מערכת חינוך ראויה, לפני שהולכים ונוטעים עצים על שטחים שסמוכים לכפרים שלנו ושאנחנו מעבדים אותם".
עטייה אלעצאם, ראש מועצת הכפרים הבלתי מוכרים: "הממשלה רוצה לנטוע על האדמות שלנו, כדי לדחוף להתנגשויות ולעימותים. קודם שיפתרו את הבעיות שלנו כדי לאפשר לנו חיים נורמטיביים"
מה אתם מתכננים לעשות?
"אנחנו מתארגנים לחזור למאבק האזרחי שלנו. מדובר בנטיעות פוליטיות ולא נטיעות שנועדו לייער את הנגב. אזור הנגב שומם ברובו ואפשר לנטוע בכל המרחב הגדול הזה ולאו דווקא על האדמות שבהן מתגוררת האוכלוסייה הבדואית. אנחנו ניאבק בעניין הזה".
"זו לא משילות, זו התגרות", אומר השבוע ח"כ ואליד אלהואשלה (רע"מ), תושב הכפר סעווה (בעבר מולדה). "יש להפסיק את פעולות ההתגרות וניסיונות ההתססה בנגב. זו לא הדרך לשרת ולבנות אמון עם האזרחים. זו בדיוק הדרך ההפוכה. נבחרתי לשרת את כלל אזרחי הנגב ואת החברה הבדואית בפרט. זו העת להתייחס לתושבים הבדואים כאזרחים שווי זכויות ולפעול לפתרון מצוקותיהם במקום להעמיק אותן. זו העת להקשיב, להכיר, להסתכל מהעבר השני ולחפש פתרונות בהסכמה במקום פעולות חד־צדדיות שדוחפות עוד יותר אל עבר ההדרה וההדחקה. נמשיך לפעול בכל הכלים הפרלמנטריים והחברתיים שעומדים לרשותנו כדי לעמוד מול כל פעולה פזיזה, עוינת, מתנכלת ומתאכזרת כלפי הבדואים בנגב".
נחושים לנטוע
בתוך כך החליטה הנהלת הקק"ל בתחילת השבוע על קיומן של הנטיעות באזור נחל יתיר. בקק"ל ציינו כי מדובר בהחלטה ראשונה תחת הנהגתה של יושבת הראש החדשה של הקק"ל, יפעת עובדיה־לוסקי, שנכנסה לתפקידה בתחילת החודש.
קראו גם:
מהקק"ל נמסר כי במסגרת הנטיעות יבוצעו עבודות חקלאיות באזור נחל יתיר על אדמות מדינה אשר שומרות מפני פלישות, ביצוע נזקים סביבתיים, בנייה בלתי חוקית והסגת גבול, תופעות השכיחות באזור בו מתוכננות להתבצע הנטיעות.
יו"ר הקק"ל, יפעת עובדיה־לוסקי, אמרה כי "קק"ל היא חוד החנית בשמירה על הארץ, בפיתוחה ובבניינה. אחיזה ושמירה על הקרקע יחד עם התיישבות ונטיעות הם הערכים של קק"ל עוד מראשית ימיה של הציונות, ואנו גאים להיות מובילים גם כיום בתחומים אלו. יחד עם הנהלת הקק"ל ועובדיה נמשיך לפעול לבניין הארץ".
על פי התכנון, הנטיעות באזור נחל יתיר צפויות להתבצע כבר בתחילת השבוע הקרוב.
